אצלי לפחות, חלק גדול מהחרדה נובע מהפחד שאנשים רואים בי טיפוס מוזר, או שונה. בכל פעם שזה קורה אני מזכיר לעצמי שיש אנשים בעולם הזה במצב הרבה יותר גרוע ממני שחיים חיים נורמלים לחלוטין. ברוך השם, הידיים שלי במקום שהן צריכות להיות, יש לי שתי רגליים וראש על הכתפיים, מה עוד אני צריך? לכל בן אדם הרי יש את המגרעות שלו ואת הצדדים החיוביים שלו, תמיד צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה. אז אני מתנהג לפעמים מוזר בחברת אנשים, ביג דיל. ברגע שאתה נותן לחרדה שליטה על החיים שלה ולא אתה הוא זה ששולט בה, היא מתעצמת.
|