אשפוז כפוי כל מה שצריך לדעת

הבריאות הנפשית של אדם היא נושא מאוד מורכב ורגיש, ואנשים שנמצאים במשבר לא תמיד מסוגלים לקבל את ההחלטות הנכונות והבריאות בנוגע לטיפול בהם. אחת הדרכים הקיצוניות ביותר לנסות ולסייע לאדם במשבר חמור, הוא אשפוז כפוי.

מדובר בהליך רפואי ומשפטי מעורר מחלוקת, בשל הפגיעה שלו בכל נושא החירות של הפרט. עם זאת, ההיכרות עם התהליך ועם זכויות המטופל, עשויה לשפוך אור על הנושא ולהבהיר שלפעמים זהו הפתרון הרלוונטי היחידי.

מהו אשפוז כפוי ומתי הוא נדרש?

אשפוז כפוי הוא הכינוי למצב שבו אדם מאושפז בבית חולים לבריאות הנפש, שנקרא גם בית חולים פסיכיאטרי, שלא מתוך ההסכמה החופשית שלו. למעשה, לפעמים האשפוז הזה נעשה ממש בניגוד לרצונו המפורש של המטופל. ההליך הזה הינו חוקי, והמטרה שלו היא לאזן בין הצורך להגן על המטופל מפני עצמו, וגם להגן על סביבתו מפניו, לבין השמירה על זכויות המטופל ועל כבודו.

החוק קובע קריטריונים נוקשים מאוד להפעלת הליך של אשפוז בכפייה, כשהמטרה היא להבטיח שאך ורק במקרים חמורים ודחופים, אכן יופעל הכלי הדרסטי הזה. על מנת לאפשר אשפוז באופן כפוי, המטופל צריך להוות סכנה מיידית לציבור וחולה נפש מאובחן, שקיים יסוד סביר לחשוב שהמצב הנפשי הקשה שלו מסכן אותו ואת סביבתו.

בנוסף, החוק מסביר שאשפוז כזה ייעשה רק לאדם שלא מסוגל להבין את הצורך בטיפול, או את ההשלכות של אי קבלת הטיפול.

יש להבין שלא כל חולה נפש אכן נתון תחת סכנת אשפוז בעל כורחו, ומדובר בפתרון אקוטי, שמתאים רק למצבים שבהם אין כל ברירה אחרת, למשל מצבים אובדניים, סכנה ברורה לפגיעה באחרים או אפילו הזנחה עצמית חמורה שמסכנת את חיי המטופל.

שלבי ההליך מרגע צו האשפוז ועד לשחרור

תהליך של אשפוז כפוי מתחילה הוצאת צו בדיקה בכפייה, שניתן על ידי פסיכיאטר מחוזי או על ידי בית משפט. המטרה היא להביא את האדם לבדיקה פסיכיאטרית דחופה, וההחלטה הזו מתקבלת בדרך כלל בעקבות פנייה של גורמים מטפלים, בני משפחה מודאגים או משטרת ישראל, כשאחד מהגורמים הללו מדווח על סכנה מיידית.

במצב שבו הפסיכיאטר מחליט שהמטופל עומד תחת הקריטריונים, הוא רשאי לאשפז אותו באופן זמני. בתוך 24 שעות מתחילת האשפוז הזה, יש צורך באישור של הפסיכיאטר המחוזי להמשך האשפוז, כשהאישור הזה יכול להימשך עד שבוע ימים.

אם נראה שיש צורך להאריך את האשפוז, נדרשת פנייה לוועדה פסיכיאטרית מחוזית. המטופל, חשוב לציין, זכאי לייצוג על ידי עורך דין ציבורי ולהביע את התנגדותו להמשך האשפוז, ולערער על החלטת הוועדה לבית המשפט המחוזי.

הוועדה בוחנת את הראיות, את מצבו הקליני של המטופל ואת חלופות הטיפול האפשריות. אם הוועדה מאשרת את המשך האשפוז, היא קובעת את משך הזמן שלו, בדרך כלל עד שלושה חודשים בכל פעם.

כל אחד מהגופים שמעורבים בהליך, מחויב לשקול לאורך כל התהליך, חלופות טיפוליות שפחות פוגעות בחירות המטופל, זאת על מנת להבטיח שהשימוש בכלי הזה ייעשה אכן רק כשאין כל דרך אחרת להגן על חיי אדם.