בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים החלף לסקין בצבע לבן החלף לסקין הישן של הייד פארק החלף לסקין בצבע כתום החלף לסקין בצבע חום החלף לסקין בצבע צהוב החלף לסקין בצבע כחול החלף לסקין בצבע ירוק
בית · פורומים · תרבות ואומנות · המרתף · רפואה
שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 7 8 9 ... 20 21 22 לדף הבא סך הכל 22 דפים.
נשלח ב-6/7/2005 00:53 לינק ישיר 

לקיץ: סגולות הבריאות של האבטיח



אבטיח קר, המרענן הכי טבעי בקיץ, מכיל בעיקר מים וסוכרים. הוא מאוד טעים, אבל יש לו גם מרכיבים תזונתיים שעשויים להפחית את הסיכון לסרטן הערמונית ולהגן מפני מחלות לב. ועוד לא דיברנו על הקליפה
יעל דרור, MIOK



האבטיח, אחד הסמלים המובהקים ביותר של הקיץ הישראלי. הוא הגיע אלינו משכנתנו הדרומית, מצרים, שם גידלו אותו לראשונה כבר בתקופת הפרעונים. ממצרים הוא התפשט לארצות שכנות, אולם מקור הפרי הוא בערבות אפריקה, שם הוא גדל כצמח בר. בישראל, מדינה קולטת עלייה, הוא כבר אזרח ותיק, שתפס מקום של כבוד בתרבות ובפולקלור.



האבטיח שייך למשפחת הדלועים ובארץ גדלים כמה זנים משובחים כמו מללי, צ'ילי ושוגר-ייבי. האבטיח גדל בגדלים שונים ויכול להגיע למשקל של קילוגרמים רבים. הוא מכיל גרעינים לבנים או חומים וכיום אף קיימים זנים ללא גרעינים. משנה לשנה מופיעים בשווקים מינים חדשים של אבטיחים, כמו אבטיחים קטנטנים או אפילו צהובים. הודות להנדסה הגנטית יש גם אביטיחים מרובעים, אך הם עדיין לא למכירה בארץ.


האבטיח מכיל כמות גבוהה של מים (90 אחוזים) וסוכרים. הוא גם מכיל מעט סיבים תזונתיים, נתרן וויטמין C. האבטיח שייך לקבוצת הפירות, ומנה שלו
כוללת כוס וחצי קוביות אבטיח (60 קלוריות). האבטיח מכיל את נוגד החמצון החזק ליקופן, שמצוי בשפע בעגבנייה. הליקופן שייך למשפחת הקרטנואידים ועל פי כמה מחקרים רפואיים הוא עשוי להפחית את הסיכון לסרטן
הערמונית. סגולה נוספת שמייחסים לו: הגנה מפני מחלות לב וכלי דם. מחקרים אחרונים אף העלו את ההשערה כי הוא יכול להגן על הגוף מפני זיהום אוויר, לשמור על בריאות העיניים, על תפקוד המוח ולהגן מפני פגעי השמש.



אבטיח אוכלים בדרך כלל כשהוא חתוך לקוביות או פלחים ואחרי שבילה במקרר. אולם האבטיח משמש גם להכנת מאכלים יותר מורכבים: שרבט קפוא שניתן לשמור בהקפאה במשך ששה חודשים; גלידת אבטיח משולבת עם מרשמלו; שייקים וקוקטלים אלכוהוליים ואבטיח כבוש בשילוב עם חומץ, לימון, מלח וסוכר.


יש המשתמשים בציפת האבטיח לטיפול בפצעים בפה (אפטות). מייבשים את הציפה בתנור, לאחר קילוף הקליפה והורדת התוכן האדום. את הציפה הלבנה מחממים בתנור במשך שתיים עד שלוש דקות, עד ליבוש מלא. לאחר היבוש, כותשים את הציפה ומניחים את האבקה על מקום הפצע.


יש המשתמשים באבטיח לטיפול במקרים של יתר לחץ דם, בעיות בכליה ובמקרים של עצירות.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3108493,00.html


מחובר
נשלח ב-6/7/2005 19:36 לינק ישיר 

מחקר קובע: ברית מילה מפחיתה הסיכון להדבק באיידס



מחקר חדש שנערך באפריקה מאשש תיאוריות שרווחו במשך שנים. על-פי המחקר, שיפורסם החודש בכנס מיוחד, הסבירות של גברים נימולים להדבק במחלה במהלך מגע מיני עם אישה נשאית פחותים ב-70% מאלו שלא נימולים. אך החוקרים גם מזהירים: מילה אינה חיסון. המחקר אינו מתייחס ליחסי מין הומוסקסואליים
דורון שפר



מחקר חדש, בעל השלכות תרבותיות וחברתיות מרחיקות לכת, קובע בבירור: ברית מילה מקטינה באופן משמעותי את הסיכון להדבק באיידס. קבוצת חוקרים מצרפת ודרום אפריקה ערכה לאחרונה מחקר, אשר הראה, כי לגברים נימולים סבירות נמוכה להדבק במחלה בכ-70% לעומת גברים לא נימולים, בעת קיום יחסי מין עם נשים נשאיות. כך פרסם אתמול (ג') העיתון וול סטריט ג'ורנל.



המחקר כלל למעלה מ-3000 גברים לא-נשאים בין הגילאים 18 ל-24 בעיירה הדרום אפריקנית 'אורנג' פארם'. מחצית הגברים הנבדקים היו נימולים והמחצית האחרת כללה גברים שלא נימולו. הגברים אמורים היו הצד השני של המטבע

ברית מילה: היסטוריה של בעיות רפואיות / איתי גל

שני התינוקות שהובהלו אתמול מברית המילה לבית החולים הם עניין שבשגרה. עשרות תינוקות מובהלים מדי חודש לחדרי המיון לאחר שנגרמו נזקים קשים לאיבר מינם על ידי המוהלים. האם אפשר לבטוח במוהל, מה לעשות בשעת חירום והאם עדיף שרופא יבצע את התהליך?
לכתבה המלאה



לחזור ולהיבדק שוב לאחר 21 חודשים, אך דר' אובר, חוקר מהמכון הצרפתי הלאומי לבריאות ומחקר רפואי באוניברסיטת ורסאיי סנט-קוונטין, הבחין כבר לאחר שנה כי הגברים הנימולים נדבקו הרבה פחות מן המחלה מאשר הגברים בקבוצה השניה. הממצאים הראו, כי על כל 10 גברים לא-נימולים שנדבקו באיידס, מבין הנימולים נדבקו רק 3.



למעט התנזרות ממין או קיום 'מין בטוח', דבר אחר מעולם הצליח להפחית את קצב התפשטות נגיף ה-HIV הגורם למחלה. בניגוד למה שהיה מקובל לחשוב בתחילה, מסלול ההדבקה העיקרי כיום בעולם הוא באמצעות יחסי מין הטרוסקסואלים. ניסיונות רבים למציאת חיסון כנגד המחלה עדיין לא צלחו, וגם החוקרים אשר עובדים על מציאתו יודעים כי יעילות חיסון שכזה, לכשימצא, תהיה בינונית מאוד וספק אם יצליח למנוע התפשטות המחלה, אשר הדביקה רק בשנת 2004 כ-5 מליון איש בעולם.



התוצאות היו ברורות כבר בהתחלה



הממצאים החדשים היו כה דרמטיים וחד משמעיים, עד כי הוועדה המפקחת על הניסוי הפסיקה אותו בחודש פברואר השנה, 9 חודשים לפני סיומו המיועד, בטענה כי ממצאיו הם כה ברורים עד כי אין זה מוסרי להמשיך במחקר מבלי להזהיר את הנבדקים שאינם נימולים על הסיכון שעומד בפניהם.



בשל ממצאיו הדרמטיים ומשמעותם הציבורית, לא פורסמו ממצאי המחקר המלאים עד כה בשום מגזין מחקר רציני, זאת, על אף שמומחים העוסקים בתחום מודעים בכלליות לממצאים אלה. העובדה כי המחקר הופסק בעיצומו מעידה, לדברי העיתון, על חדות הממצאים. ככל הנראה, הממצאים המלאים יפורסמו החודש בכנס בינלאומי לחקר האיידס שייערך בברזיל.



עם-זאת, טוען הוול-סטריט ג'ורנל, קשה מאוד להשיג את תגובות המומחים לתחום, בשל העובדה כי ממצאי המחקר לא פורסמו. "אם ממצאי המחקר אכן נכונים, תהיה לכך משמעות רבה כי מילה היא הליך התערבות שנשאר לכל החיים ועשוי להפחית את שיעור הנשאים בקהילה", הגיב דר' סת' ברקלי, נשיא היוזמה הבינלאומית למציאת חיסון לאיידס וחוקר המחלה. "הממצאים הראשונים מאוד מעניינים ואנו בהחלט ממתינים ללמוד את המחקר עד תומו ולהבין את השלכותיו על בריאות הציבור", אמרה דר' קייט האנקינס, יועצת ראשית לוועדת האיידס של האו"ם.



מילה אינה מהווה חיסון למחלה



אך לממצאי המחקר גם משמעויות מסוכנות, טוענים חוקרים. אם מילה אכן מפחיתה באופן ניכר את הסבירות להדבק באיידס, עשוי הדבר לגרום לאדישות הגברים בעת קיום יחסי מין, מתוך הנחה כי המילה לבדה תגן עליהם והם אינם צריכים להקפיד על יחסי מין מוגנים. "מילה אינה מהווה חיסון. אם גברים יפסיקו לבצע מין מוגן רק מתוך מחשבה שהם נימולים, אחוז ההדבקות יעלה, לא יקטן", מציין העיתון. מומחים למחלה מציינים כי בכל מקרה, את המילה אין לעשות ללא יעוץ מתאים.



בדיקת השפעות קיומה של עורלה על הסיכון לחלות באיידס אינה רעיון חדש. למעלה מ-30 מחקרים אשר בוצעו כבר בתחום זה רמזו על קשר שכזה. מחקר שנערך בקניה, למשל, הראה כי בקרב שבט מסוים שבניו נימולים קיים אחוז הידבקות נמוך יותר מאשר בקרב שבטים אחרים. בין החוקרים היו תיאוריות אחדות בעניין זה. אחת מהן סוברת, כי תאים מסוימים, רגישים לנגיף ה-HIV, מצויים על העורלה ואילו שכבת העור החיצונית של ראש הפין עבה יותר, ומגנה טוב יותר מפני הנגיף. תיאוריה אחרת גורסת כי היעדרה של עורלה מונע הדבקה במחלות מין שונות, שאינן איידס אך מגבירות את הסיכון להדבק באיידס מאוחר יותר. עם-זאת, עד היום לא נמצא כל מחקר 'רציני' שהצליח לאשש תיאוריות אלה וחוקרים רבים אשר ביקשו להיכנס בעובי הקורה בעניין זה נתקלו בסירוב שנבע מהרגישות הציבורית הרבה לעניין וכן מהקושי למצוא נבחנים שישתפו פעולה עם המחקר.



רופא ישראלי: הממצאים הגיוניים



העיתון טוען עוד, כי השלכות המחקר על מדיניות ארה"ב בנוגע למחלה אינן ברורות. לברית המילה אין השפעה על נרקומנים ומשתמשי סמים, אשר נדבקים תוך שימוש במזרקים משותפים ומהווים בארה"ב אחוז גבוה מאוד של נדבקים. כמו-כן, המחקר אינו מתייחס ליחסי מין בין הומוסקסואליים, המהווים אף-הם קבוצת נשאות דומיננטית בארה"ב. אך במדינות בהן מילה אינה תופעה נרחבת ואחוז הנשאים ההטרוסקסואלים עולה, ביצוע מילה עשוי להקטין באופן משמעותי את מימדי ההידבקות במחלה.



"אני כלל לא מופתע מממצאי המחקר. זה היה מאוד הגיוני להניח זאת מלכתחילה", אומר בתגובה ל-ynet דר' גדעון הירש, יו"ר הועד למלחמה באיידס. "ה-HIV נכנס לגוף דרך ריריות או ישירות דרך מחזור הדם כמו אצל
מזריקים. אצל זכרים נימולים, שטח הרירית הוא מילימטרים ספורים, רק פתח איבר המין. לכן, הסיכוי שהם יידבקו מאישה הוא נמוך יחסית, כי השטח נמוך. זאת, לעומת האישה, שאצלה שטח הרירית הוא גדול מאוד באיבר המין. אצל גברים בעלי עורלה קיימת רקמה רירית הרבה יותר גדולה, שמגבירה את הסיכון להדבק. לכן זה רק הגיוני", מוסיף הירש. לדבריו, "אנו, בוועד, עוד לא פגשנו גבר שנדבק באיידס במהלך מגע מיני עם אישה נשאית. הנשאים שמצאנו נדבקו במהלך מגע מיני הומוסקסואלי או בשימוש במזרקים ואנו חיים בחברה של גברים נימולים. יחד עם זאת, אסור להניח כי מילה לבדה מונעת הדבקות באיידס ואסור בשום אופן לחדול מקיום מין בטוח. המחקר מעיד כי ברית מילה מסייעת - אך לא מחסנת", הוסיף דר' הירש.




http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3108687,00.html


מחובר
נשלח ב-8/7/2005 09:25 לינק ישיר 

רופא משפחה במקום פסיכיאטר


במשרד הבריאות מתכננים מהפכה במערך בריאות הנפש: רופאי המשפחה יתפסו את מקומם של הפסיכיאטרים, ויורשו לרשום את מספר רב של תרופות נפשיות





דן אבן
29/7/2004 9:11




בחינה חשובה מתקרבת, ושוב אתם נתקפים חרדה בלתי נשלטת. או אולי נפרדתם מבת הזוג, או שאתן מתקשות להתאושש מהלידה, ואתם מרגישים דיכאון קל משתלט. מה עושים? בקרוב הפתרון עשוי להיות ביקור אצל רופא המשפחה.

במשרד הבריאות מתכננים לחולל ב-2005 מהפך במערך בריאות הנפש, כך שמי שיטפל בסובלים מחרדת בחינות ומדיכאון אחרי לידה (או גירושים) לא יהיו פסיכולוגים - אלא רופאי המשפחה של קופות החולים.

"עד היום רופאי משפחה לא הקדישו מספיק תשומת לב להפרעות נפשיות", הסביר ד"ר יהודה ברוך, הממונה על הרפורמה. "אבל בקרוב הם יקבלו הדרכה אילו תרופות לרשום, ואיך לתת למטופלים תמיכה".

עד היום הורשו רופאי המשפחה לרשום תרופות מסוימות ובהן פרוזאק (נגד דיכאון וחרדות), אבל כחלק מהרפורמה הם יוכלו לתת למטופלים מגוון רחב יותר של תרופות פסיכיאטריות. במשרד הבריאות מעריכים כי מספר הפונים לעזרה נפשית יגדל בעקבות השיטה, גם בגלל הסטיגמה שיש כיום לטיפול נפשי וגם בגלל הנגישות הרבה של הרופאים.





המקרים הקשים ישארו בבתי החולים



במסגרת השינוי המתוכנן שהציג שר הבריאות דני נוה, האחריות לטיפול בנפגעי נפש תעבור מהמדינה לקופות החולים. רוב בתי החולים הפסיכיאטריים יהפכו להוסטלים, ומומחים לבריאות הנפש - עובדים סוציאלים ופסיכולוגים - יצטרפו למרפאות קופות החולים.

אבל החולים הפסיכיאטרים הקשים ימשיכו לקבל את הטיפול בבתי החולים הפסיכיאטריים, על אף שהוא יהיה במימון קופות החולים. הטיפול בניצולי שואה יישאר בידי המדינה, וייעשה בבית החולים אברבנאל ובהוסטל מורחב נוסף.

בתוך כך, אתמול הוגש דוח על מערכת הפסיכיאטריה בארץ, שהכין אגף המידע בכנסת. הדוח, שנידון בוועדת הבריאות של הכנסת, קובע שיש לפתח שירותים בקהילה למען נפגעי הנפש.


http://www.nrg.co.il/online/1/ART/761/772.html


מחובר
נשלח ב-8/7/2005 09:26 לינק ישיר 

כאב ראש זה כואב


הגורמים, התסמינים, הפתרונות וכל מה שצריך וכדאי לדעת על הצרה הכי צרורה שלנו





דן אבן
28/1/2005 10:12




כל אדם יסבול בחייו, בשלב זה או אחר, מכאבי ראש. תודות למשככי הכאבים השונים שאפשר להשיג היום ללא מרשם רופא, ניתן להעלים את התופעה יחסית בקלות. אלא שככל שהטכנולוגיה מתפתחת, כך הולכים וגוברים כאבי הראש שלנו, והיום גם הרופאים מתקשים לספק להם מענה הולם. כאב ראש הוא לא בהכרח סיבה להיכנס להיסטריה. לעיתים, האזור שבו מתמקד הכאב יכול להעיד על אופיו. כאבי ראש ראשוניים מתחלקים לרוב לשלושה סוגים: כאבי מתח, המפוזרים בכל הראש, וגוברים עם חשיפה לאור או לרעש; כאבי "קלסתר", שמופיעים כסדרות של כאבים חזקים שלוחצים על עין אחת; והמיגרנה, שהיא כאב ראש ממוקד באזור מסוים.

"כאבי מתח הם השכיחים ביותר, ומופיעים אצל עד 70 אחוז מהחולים עם כאבי ראש", אומר ד"ר בוריס אהרונוביץ', מומחה לטיפול בכאבי ראש מבית החולים "אסותא" בתל אביב. "הכאב מופיע לרוב שתיים עד שלוש פעמים בשבוע לתקופה ממושכת, והסיבה העיקרית לו היא מתח. כאבים מסוג 'קלסתר' הם יחסית נדירים, וסובלים מהם בעיקר גברים. המיגרנה היא תוצר של התכווצות העורקים שמובילים דם למוח. הכאבים הללו מופיעים אצל כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה".

הסיבות למיגרנה הן מגוונות, החל מגנטיקה ועד לאוכל, מתחים ואפילו מחזור האישה החודשי. הסובלות העיקריות ממיגרנות הן נשים בגילאי 40 ומעלה, שלוקות בתופעה פי שלושה מהגברים. בנוסף לכל אלה, ישנם כאבי ראש משניים, שנגרמים כתוצאה מסיבוך כלשהו, גידול או דימום בראש, כאב שמקורו בסינוסים או בפרק הלסת בפנים הפה, וכן כאבי ראש שנובעים מחבלות, למשל לאחר נפילה או תאונת דרכים. עד כה, הוגדרו בספרות המקצועית קרוב ל-200 סוגים שונים של כאבי ראש, אך לא תמיד מיקום הכאב יסגיר את הגורם לו.





לא סיבה להיכנס להיסטריה. צילום: מתוך קמפיין של אופטלגין /images/archive/gallery/243/070.jpg




גם מתח, גם נפילת מתח



מתח הוא, כאמור, הסיבה העיקרית לכאבי ראש, והכוונה היא לא רק למתח נפשי. "יש ילדים ששוכבים על השטיח בזמן שהם מכינים שיעורים וצופים בטלוויזיה. הם יכולים לפתח כאבי ראש כתוצאה ממתח של השרירים", מסבירה ד"ר רחל הרינג-חנית, מנהלת מרפאת כאבי ראש במרכז הרפואי "מאיר" בכפר סבא. עודף או חוסר בשינה הן סיבות נוספות, וכמוהן גם תזוזה קיצונית במהלך השינה מצד לצד. ולא רק עלייה במתח יכולה לגרום לכאבי ראש, אלא גם ירידה במתח. "הרבה אנשים מפתחים כאבי ראש בסופי שבוע בגלל הירידה במתח שכרוכה בהפסקה מהעבודה", מספרת ד"ר הרינג-חנית. נסיעות ארוכות עלולות גם הן לגרום לכאבי ראש, יחד עם שינויים במזג האוויר וחשיפה מוגברת לשמש. הפתרון המומלץ לכאבי ראש הנובעים ממתח, הוא שתיית מים. כשהכאב חולף לאחר שתיית כוס מים, זה סימן מעודד.

"אם מתפתח גידול במוח, המים לרוב לא יגרמו להפחתת הכאבים", אומרת ד"ר הרינג-חנית. לעומת זאת, משקאות קלים ומוגזים יכולים דווקא לגרום לכאבי ראש. במחקר שערכה ד"ר הרינג-חנית בקרב ילדים בני שש עד 13 הסובלים מכאבי ראש כרוניים, נמצא כי 36 אחוז מהם צורכים לפחות ליטר וחצי של משקאות "קוקה קולה" ליום, וממוצע של 11.1 ליטר משקאות קולה בשבוע. הפחתת הכמות הביאה להפוגה בכאבי הראש.

"מומלץ גם לא לשתות משקאות דיאט שמכילים אספרטיים, הגורם לכאבי ראש", מציינת ד"ר הרינג-חנית. "סוכרזית וסכרין, לצורך העניין, לא גורמים לכאבי ראש". אוכל הוא סיבה נוספת לכאבי ראש. "כאב ראש יכול להיות ביטוי לרגישות למזון מסוים", מסבירה מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה ב"שירותי בריאות כללית" מחוז דן. "רוב המזונות שעלולים לגרום כאב ראש מכילים טירמין - גבינות צהובות, גבינות בשלות ומיושנות כמו רוקפור, צ'אדר, קממבר, ברי, אמנטל, פרמזן ומוצרלה; מוצרי מאפה שמכילים את הגבינות הללו כמו בורקס ופיצה; כבד בקר, כבד עוף, שימורי בשר, דגים שאוחסנו בתנאים לא נאותים; רוטב סויה וטופו; בירה ויין אדום ולבן; פלפל וכרוב כבוש וגם מזונות מעושנים כמו נקניקים, נקניקיות ופסטרמה".

עלייה בכאבי הראש שכיחה גם לאחר אכילת מזונות רבים המכילים סוכר פשוט, כמו ממתקים. גם פלפל חריף ופפריקה עלולים לגרום לכאבי ראש, וכן מזון המטוגן בשמן שרוף וחומרי צבע. גם יחסי מין גורמים לכאבי ראש, ולא מדובר בסתם מיתוס. "חלק מהכאבים מופיעים בזמן ההתעוררות המינית, וחלקם בזמן האורגזמה", אומרת ד"ר הרינגחנית. הכאב הוא לרוב דו צדדי, וגובר במהלך הריגוש המיני. ההקלה מגיעה לאחר האורגזמה. "לעיתים הכאב הוא תוצאה של דימום תוך מוחי, אז הוא קשה במיוחד, ולעיתים מקורו במיגרנה. לפעמים הוא מופיע לאחר האורגזמה, כשקמים מהמיטה, וכששוכבים הכאב נעלם". במקרים אלה יש לשלול דימום תוך מוחי. במידה ומדובר בסיבה אחרת, לא תמיד היא תתגלה.

"יש השערה, שכאבים בזמן פעילות מינית נובעים מהפרעה בוויסות ובלחץ התוך מוחי. ככל הנראה, התרחבות כלי הדם בזמן הריגוש המיני גורמת לכאבי הראש, אך יש השערות אחרות שמתייחסות להתכווצות של כלי דם מוחיים". שינויים הורמונאליים אצל נשים הן סיבה נוספת. "הכאבים מופיעים לרוב סמוך לווסת, מצב המכונה אלודניה, וחלקם הם חלק מהתסמונת הקדם וסתית (המכונה PMS; ד .א.)". גם בגיל המעבר עולה הסיכון לכאבים. התקופות הברוכות, שמעלימות כאבי ראש, הן ההריון והימים שלאחר הווסת.





זהירות מהאספרטיים, הא? /images/archive/gallery/135/169.jpg




משככים, פחמימות ובוטוקס



שלושה אחוזים מהישראלים סובלים מכאבי ראש ומיגרנות בכל תקופת זמן נתונה, כך עולה מסקר האיגוד האירופי לכאב, שפורסם בנובמבר 2003. במחקר שבוצע בספרד ופורסם בכתב העת הבינלאומי לכאבי ראש במארס 1999, נמצא כי שיעור כאבי הראש הכרוניים באוכלוסייה הכללית הוא 4.7 אחוזים, מחציתם כתוצאה ממתח ומחציתם ממיגרנות. נתונים בארצות הברית מעלים ממצאים חמורים יותר: עד שישה אחוזים מהגברים ועד 18 אחוז מהנשים סובלים מכאבי ראש.

במחקר שבוצע במחלקה לרפואת משפחה בבית החולים "בילינסון" בשנת 2000, נמצא כי מתוך מדגם של 2,000 נבדקים שסבלו מסימנים דמויי שפעת באוכלוסייה, דווקא אלו שסבלו מכאבי ראש נטו יותר לפנות לרופא. במחקר, שבוצע בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, ופורסם בינואר 1998 בכתב העת הבינלאומי לכאבי ראש, נמצא כי נשים נוטות יותר לפתח כאבי ראש כתוצאה מסיבות נפשיות, ובעיקר דיכאון. אבל גם אם פניתם לרופא והופניתם לסדרת בדיקות וצילומים, לא בטוח שתגלו את הסיבה לכאב הראש שלכם.

"לפעמים איננו מאתרים אף ממצא, אבל יכולים לפחות לשלול בעיות קשות", אומר ד"ר אהרונוביץ'. הפתרון העיקרי לרוב כאבי המתח בראש הוא משככי כאבים, אך גם כאן אסור ליפול למלכודת: שימוש יתר עלול לגרום בעצמו לכאבי ראש. "אסור לקחת משככי כאבים בממוצע של יותר מפעמיים בשבוע", מבהירה ד"ר הרינג-חנית. "משככי כאבים הם אומנם פתרון נוח, אבל התרחיש הבעייתי הוא כשאדם מתחיל להרגיל את עצמו לקחת את התרופות כל יום", מסביר ד"ר אריה קוריצקי, מנהל היחידה לכאבי ראש בבית החולים "בילינסון" בפתח תקוה ויו"ר האגודה הישראלית לכאבי ראש ופנים. "נוצרת סבילות לתרופה, שדורשת כמות גבוהה יותר כדי שהיא תשפיע, ויש אנשים שלוקחים אפילו עשרים משככים ביום ומעלה, מה שעלול להזיק לכבד ולכליות".

משככים מסוג "פרצטמול" (אקמול, דקסמול, רוקמול) מסוכנים יותר מאלה מסוג "איבופרופן" (נורופן, אדוויל), כפי שמצאו מחקרים, אבל ההתמכרות אינה מומלצת בשני המקרים. הסכנה הגדולה טמונה במשככים המכילים "קודאין", חומר נרקוטי ממשפחת המורפין וההרואין. משככים עם ריכוזי "קודאין" נמוכים נמכרים בחופשיות בבתי המרקחת. "עלולה להופיע תופעת 'ריבאונד', כשהכאב נעלם כתוצאה מהמשככים, אבל חוזר למחרת בגלל השימוש בתרופה, ואז המשככים רק מנציחים את כאב הראש, ונוצר מעגל קסמים", אומר ד"ר קוריצקי.

אז כמה משככי כאבים מומלץ לקחת?
"כשאנו משתמשים בקרוב לעשרה משככי כאבים לשבוע, זה כבר אור אדום. שימוש קבוע במשככים בודדים בשבוע גם נחשב לבעייתי. רוב האנשים מסתדרים עם שניים עד שלושה משככי כאבים בשבוע, ואם לא הופכים את זה להרגל, ברוב המקרים זה בסדר. אם המטופל מרגיש רע, חשוב כמובן לפנות לרופא".





להרגיע את הסובל



לכאב ראש מסוג מיגרנה לא יועילו משככי כאבים. מעבר לשיטות הטיפול המשלימות, הטיפולים במיגרנות מתמקדים בתרופות מסוג "טריפטנים", שניתנות במרשם רופא, כמו "סומטריפטן", "זומיג", "ריזאלט" ו"רלרט". "התרופות הופכות את הכאב לקל יותר, ולעיתים מעלימות אותו לחלוטין. יש לקחת אותן אחת ליום כבר עם הופעת הכאבים הראשונים", מסביר ד"ר אהרונוביץ'. לאחרונה נמצאו תרופות נוספות, שמסייעות בהקלה על כאבי ראש, בהן ה"טופמקס", המשמשת גם לטיפול באפילפסיה. הטיפול בכאבים מסוג "קלסתר" הוא הקשה ביותר. רוב החולים כלל אינם מגיבים לתרופות.

"הכאבים מופיעים, ונעלמים לרוב תוך שעה וחצי, ללא קשר לתרופות שלוקחים", אומר ד"ר אהרונוביץ'. כאשר לא ניתן לאתר את סיבת הכאב ומתעורר חשש שיש רגישות למזון מסוים, כמו אלה שהוזכרו לעיל, מומלצת לחולים דיאטת כאב ראש. "בשלב ראשון, מומלץ להימנע ממזונות שעלולים לגרום לכאב הראש, ולשמור על הדיאטה לפחות שלושה שבועות", מסבירה אורבך. "יש להקפיד על חמש ארוחות מסודרות ביום. לאחר תקופה זו ניתן להוסיף בהדרגה את הרכיבים לתפריט, לאכול אותם בהפרשים של לפחות 12 שעות זה מזה, ולבדוק את תגובת הגוף, כדי לאבחן איזה מזון הוא הבעייתי".

בעונת החורף, כשחלה ירידה בכימיקל הסרוטונין במוח, מומלץ לאכול פחמימות מורכבות כדי למנוע כאבי ראש. "לנשים לפני הופעת המחזור כדאי להגדיל את כמות הפחמימות ולהקפיד על שתייה מספקת למניעת הכאבים", מוסיפה אורבך. וגם ארוחות גדולות מדי לא מומלצות. "ארוחות גדולות גורמות לירידה בלחץ הדם ומשפיעות על כלי הדם במוח".

מזונות מסוימים עוזרים להקל על כאב הראש, כמו לימון, כרוב, כורכום, אגוז מוסקט, מליסה, נענע, קינמון, רוזמרין, מנטה, עשבי תיבול, מיץ עשב החיטה והשעורה ומיצי ירקות טריים שמכילים אשלגן, ומגדילים את נפח הנוזלים בגוף. גם מזונות עתירי סידן עוזרים, בהם מוצרי חלב רזים וסלרי. כאשר המקור לכאבי הראש מתגלה כסיבוך בצינורות המובילים דם למוח, מופנה המטופל לניתוח נוירולוגי בהרדמה מקומית. בשנתיים האחרונות החלו לטפל בחולים אלה באמצעות זריקות בוטוקס - אלה המשמשות להעלמת קמטים. "הבוטוקס מחליש את השרירים באזור הגורם לכאב, והעור הופך פחות מכווץ וחלק יותר", מסביר ד"ר קוריצקי.

"בקבוצת הנשים שקיבלו את הזריקות, הבחינו כי כאבי הראש לרוב חלפו, ומחקרים מצאו יעילות גם בטיפול במיגרנות". אלא שלאחרונה פורסמו גם ממצאים ששוללים את ההשפעה החיובית של הבוטוקס, וקיימות גם הזרקות נוספות. "לעיתים מזריקים חומר מעכב לעצב בתהליך המכונה'חסימת עצב', בעיקר בעצבים האחוריים של הגולגולת באזור הקרקפת, כשאזור זה מאובחן כמקור לכאב הראש".





עלי נענע. מפחיתים את הכאב. צילום: ארכיון



אגודת כאבי הראש



כ-150 רופאים כבר מאוגדים באגודה לכאבי ראש ופנים, שמנסה לקבל הכרה כתחום מומחיות נפרד בעולם הרפואה. בעיות פוליטיות בהסתדרות הרפואית מונעות ממנה את ההכרה, ובינתיים מסתפקת הקבוצה בהשתתפות בכנסים ועריכת מחקרים משותפים.

"בתחום מעורבים בעיקר נוירולוגים, רופאי כאב, רופאים ממקצועות ההרדמה, רופאי משפחה, ויש מקום גם לאונקולוגים ואורתופדים, שמתעניינים בכאבי ראש", מפרט ד"ר קוריצקי. "בעבר הרופא היה אומר לחולה שיש לו כאבי ראש, ושיחיה עם זה, שייקח כדור. היום ידוע שאיכות החיים חשובה, והכרחי להרגיע את הסובל. צריך לומר לו, שאין דבר שמאיים על תוחלת חייו, אלא מחלה שמפריעה לאיכות חייו".

לאיזה רופא כדאי לפנות כאשר סובלים מכאבי ראש?
"כדאי לפנות לרופא המשפחה, שהוא לרוב מיומן בהפניית המטופל למומחה נוירולוג, או למרפאת כאב ראש באחד מבתי החולים. היום יש גם אמצעים טכנולוגיים כדי להקל על כאבי ראש מסוגים שונים".


http://www.nrg.co.il/online/1/ART/859/210.html


מחובר
נשלח ב-8/7/2005 09:27 לינק ישיר 

החייל תשוש? הגלולה תדווח


בצה"ל המציאו גלולה מהפכנית ש"משדרת" בזמן אמת נתונים על תשישותם וחום גופם של החיילים הנמצאים בשטח. עוד בפיתוח: משקפיים שידווחו אם החייל ערני, שעון יד שיתריע על התייבשות של החייל ומנות דם קפואות שנשמרות לאורך זמן





אמיר בוחבוט
14/2/2005 7:32




מי אמר שהראש היהודי הפסיק לחשוב על המצאות מהפכניות? במיפקדת הרפואה הראשית של צה"ל המציאו גלולה שמשדרת את נתוני גופו של החייל בזמן שהוא נמצא בפעילות בשטח. הגלולה, שהיא בעצם משדר זעיר, תמדוד את חום גופו של החייל, תקבע אם הוא תשוש ותעביר נתונים נוספים על מצבו הפיזיולוגי ממרחקים גדולים.

מאחורי ההמצאה המקורית עומדת מינהלת המחקר בפיקודו של אלוף-משנה ד"ר ערן ישראל, שהוקמה לפני חצי שנה ומאז מנסה לדאוג לבריאותם של החיילים בדרכים מקוריות. לדברי ד"ר ישראל, הגלולה המהפכנית תחסוך מחיילים בדיקות פולשניות בגופם שהיו נהוגות עד כה. זאת ועוד: את ה"משדר" ניתן יהיה להוציא מגופו של הלוחם בתום תהליך הבדיקה.

פיתוח נוסף שעליו שוקדים במינהלת הם "משקפי ערנות". המשקפיים הממוחשבים יצליחו לבחון את האישון ואת גלגל העין ולקבוע אם החייל שמרכיב אותם מותש או שהוא מסוגל לתפקד בצורה תקינה. "עייפות פוגעת בתפקוד ובמהירות התגובה", מסביר ד"ר ישראל, "זה נכון לא רק לגבי טייסים אלא לגבי כל ניהול משק הנהיגה בצה"ל ובכלל. אנחנו נוכל לדעת שיש חיילים שבאופן קבוע בפרקי זמן הם עייפים".

אם לא די בכך, בשלבי פיתוח מתקדמים נמצא גם שעון יד עם מערכת אולטרה-סאונד שיוכל להתריע מבעוד מועד על התייבשות של חייל או שינויים אחרים בגופו.

פיתוח נוסף שנחשב לפריצת דרך רפואית, הוא "הדם הקפוא". בצה"ל ביקשו להתמודד עם העובדה שכיום מנות הדם, שמוחזקות במקררים, נשמרות לתקופה של 20 יום בלבד. חבורת חוקרים ישראלית הצליחה להקפיא דם בטמפטורה של 70 מעלות צלסיוס מתחת לאפס ולהפוך אותו לאבקה מבלי לפגוע באיכותו. ד"ר ישראל אומר שהדם הקפוא נמצא בפיתוח מתקדם. לדבריו, מדובר ב"מהלך פורץ דרך בקנה מידה עולמי"

http://www.nrg.co.il/online/1/ART/869/982.html


מחובר
נשלח ב-8/7/2005 09:29 לינק ישיר 

מדריך מיוחד: איך נלחמים בעייפות


אם גם אתם מרבים לפהק ומרגישים עייפות מצטברת, בקשו מרופא המשפחה את החוברת של ההסתדרות הרפואית, בה תמצאו הנחיות כיצד לתקוף את הבעיה





דן אבן
8/7/2005 5:03




מי שמתקשה לשמור על עירנות ומרביץ פיהוק כל כמה דקות - לא לבד. באחרונה דיווחו רופאי משפחה בישראל על ריבוי תלונות על עייפות, והם אינם יודעים להתמודד עם הבעיה. זאת בעוד שיעור המתלוננים על הבעיה בעולם מגיע עד ל‭18-‬ אחוז מכלל הפניות לרופא.

במטרה להילחם במכה, כתבה ההסתדרות הרפואית לראשונה חוברת הנחיות מפורשות, שמופצת בימים אלה לרופאי המשפחה. ההמלצה העיקרית: יחס אנושי חם למטופלים חשוב יותר מבדיקות מעבדה.

לפי ההנחיות המפורשות שקבעה ועדה רב-תחומית של רופאי משפחה, רופאים פנימיים ופסיכיאטרים בישראל, על רופא המשפחה לתחקר את המטופל המפוהק על מקור העייפות, לדעתו, ולהקדיש לכך מפגש ממושך. התחקור ייעשה בשאלות המתייחסות להרגלי שינה, אכילה ועבודה; התמכרויות לחומרים; אירועים מלחיצים; בירור על אלימות במשפחה; בירור רקע נפשי; שלילת צריכה מופרזת של תרופות ללא מרשם; ובדיקת מחלות כרוניות מלוות.





דרוש: קשר חם עם רופא



בחוברת ממליצים לרופאים לנקוט באמפתיה כלפי המטופל העייף, ומסבירים שזהו חלק הכרחי מתהליך הריפוי. ההנחיות קובעות שיש לבסס קשר עם המטופל, שיתבסס על אמון, כבוד והיעדר שיפוטיות.

"מכיוון שהעייפות מתבטאת לרוב במצוקה רגשית, יש ערך מרפא באמפתיה של הרופא על חשבון בירור תוך היגררות לביקורות והפניות מיותרות‭,"‬ נכתב בהמלצות, "רצוי להשקיע בקשר טיפולי טוב, כי הגישה בבירור 'החולה העייף' דורשת השקעת זמן וקשב. הרופא יוביל את המטופל באמצעות שאלות למחוזותיו, על מנת לחשוף גורמי דחק. אבחון מלא דורש קשר רופא-חולה טוב, תוך אמון באמיתות תלונותיו ומצוקתו, ומתן לגיטימציה לתחושותיו‭."‬

אלא שאמפתיה לבדה לא מספיקה להחלמה מהעייפות. הרופא יידרש לבדיקה גופנית כוללת של החולה העייף, לצד הערכת מצבו הנפשי. בהמשך יישלח לבדיקות מעבדה, שיאבחנו תפקוד דם, סוכר, סידן, כליה וכבד. ההנחיות ממליצות לרופאים שלא לגלוש לבדיקות רבות מדי. "ביצוע בדיקות מיותרות עלול להעצים את הבעיה ולקבע את סימני העייפות‭,"‬ נכתב.

"מטרת ההנחיות היא לסייע לרופא להתייחס למצבים שכיחים ואופייניים‭,"‬ מבהירים בהסתדרות הרפואית. כמו כן, ממליצים לרופא המשפחה "לתפור חליפה אישית" לכל מתלונן בנפרד, המבוססת על פעילות גופנית, תזונה, שינה טובה, והתערבות בטיפול בו.

מחברי החוברת גם מנו את התופעות שעלולות לתרום לעייפות, ובהן: הפרעות שינה, עומס בעבודה או שעמום במהלכה, תזונה לא מאוזנת, פעילות גופנית לא מאוזנת, שימוש בסמים או באלכוהול, פרפקציוניזם (שאיפה לשלמות‭,(‬ פיטורים או הרעה בתנאים, שינויי מגורים, פרידה או גירושים. כמו כן ציינו שלעתים מתלווים לעייפות דיכאון, חרדה, הפרעות הסתגלות, תפקוד חברתי או מיני לקוי, הפרעות אכילה או שימוש מוטעה בתרופות.





נשים עייפות פי שלושה



בחוברת המיוחדת לרופאים, שנכתבה במשך שנה, מופיעה גם שורת מחקרים עולמיים בנושא, שרוכזו לקראת ניסוח ההמלצות על ידי ד"ר אנדרה מטלון, מנהל המחלקה לרפואת משפחה במרכז הרפואי רבין. כך מתברר, למשל, שהעייפות היא התלונה העיקרית בעד 18 אחוז מהפניות לרופאי משפחה בעולם. נתון מפתיע במיוחד הוא שהעייפות אצל נשים שכיחה פי שלושה עד ארבעה מאשר אצל גברים. מתוכן, הנשים העייפות ביותר הן אמהות לילדים עד גיל שש.

שיא העייפות מדווח בגילים 20 עד ‭,40‬ ועלייה נוספת מורגשת מעל גיל ‭.75‬ שכיחות דיכאון אצל המתלוננים על עייפות (ב‭80-‬ אחוז מהמקרים) גבוהה בהרבה משכיחות המחלה בציבור הרחב ‭12)‬ אחוז בלבד‭.(‬ עם זאת, רק שני אחוזים מרופאי המשפחה מפנים מטופלים עייפים לבירור הבעיה אצל רופא מומחה. לגבי רוב המטופלים ‭50)‬ עד 80 אחוז) מדובר בסיבה חברתית-נפשית, ורק במיעוט מהמצבים ‭15)‬ אחוז) מועלית האפשרות לבעיה גופנית.


http://www.nrg.co.il/online/1/ART/955/810.html


מחובר
נשלח ב-10/7/2005 12:18 לינק ישיר 

איך לשמור על העיניים בשמש ולבחור משקפיים מתאימים



קרני השמש אכזריות מתמיד, וזה הזמן לשנן שוב איך לשמור על בריאות העיניים ולהיות חכמים בשמש
שיר-לי גולן-מאירי



משקפי השמש חיוניים לא רק מ עבור מי שרוצים לעשות עיניים. הבריאות, ככל שזה נוגע לקיץ הישראלי, קודמת לאופנה, וכל אופטומטריסט יספר לכם שמחקרים בשלושים השנים האחרונות מוכיחים שחשיפה מתמשכת לקרני השמש עלולה לגרום להתפתחות מחלות עיניים. ד"ר סטיב וונטש, המנהל המקצועי של רשת "מכבי ממבט ראשון", מונה את הגורמים העיקריים המשפיעים על בריאות העיניים.



קרינה אולטרה-סגולה. חשיפה מתמשכת לקרני UV-A ו-UV-B יכולה לגרום להתפתחות של ירוד (קטרקט), בעיות ברשתית, גידולים שפירים במשטח העין, סרטן העפעפיים והעור שסביב לעין ופוטוקרטיטיס (מצב זמני אבל מכאיב של כווייה על משטח העין, המכונה גם עיוורון שלג או מחלת המרתכים).



סינוור. הסינוור נגרם בימים בהירים ומעוננים כאחד. סינוור קשור לבוהק קרינת השמש ומפריע לנוחות הראייה וליכולת לראות באופן ברור. בנוסף, הוא גם גורם לכיווץ העפעפיים ולדמיעה. משקפי שמש שמסננים 75-90 אחוז של האור, יעילים בהפחתת הבוהק והשפעותיו המסנוורות.



אז איך בוחרים משקפי שמש מתאימים?



יש לשקול מספר גורמים: עדשות פולארואיד (מקוטבות) מפחיתות באופן יעיל את הסינוור. עדשות אלו שימושיות במיוחד לנהיגה ולשיט. עדשות מחליפות


צבע (פוטוכרומטיות) מתכהות ומתבהרות לפי מידת האור שבסביבה. עדשות עם ציפוי מראה מחזירות את האור במקום לבלוע אותו ומיועדות במיוחד לשימוש בתנאי סינוור קשים. יש לדאוג לכך ששתי העדשות יהיו שוות בצבען וללא פגמים ועיוותים. ד"ר וונטש מדגיש כי חשוב לזכור שגם ילדים ובני נוער זקוקים להגנה מפני קרינת השמש. בדרך כלל הם מבלים זמן רב יותר באור השמש ועדשות עיניהם שקופות יותר למעבר קרינה מאשר אלה של מבוגרים, כך שהן מעבירות יותר קרינה לתוך העין פנימה.





http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3108926,00.html


מחובר
נשלח ב-10/7/2005 12:19 לינק ישיר 

רופאים יחוייבו לדווח על מטופלים נשאי איידס



הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית קבעה כי בפני הרופאים עומדת חובה לשמירת בריאות הציבור ולפיכך ייאסר על רופאים להסתיר כי המטופל נושא מחלה מידבקת. עם זאת תישמר ככל האפשר מידת פרטיות החולה וכבודו
איתי גל



חולה איידס באחד מהיישובים הקטנים בארץ, פנה אל רופאת המשפחה המטפלת וביקש לשמור את דבר מחלתו בסוד. היחידים היודעים על דבר מחלתו היו אישתו, רופאת המשפחה ורופא מומחה נוסף העובד במרכז לטיפול בחולי איידס בבית חולים סמוך. הרופאה שלא ידעה כיצד לנהוג, פנתה ללשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית – הגוף המאגד את הרופאים בישראל.




המטופל אמר לרופאתו כי שמירת הסודיות באשר למחלת האיידס היא קריטית, שכן חשיפת דבר המחלה לילדיו ולסובבים אותו תיפגע אנושות באיכות חייו. למזלו הרע, הוא חלה בו בזמן גם במחלת לב ונזדקק לצינתור. כאמור, דרש החולה מהרופאה כי דבר מחלתו יישמר בסוד גם מפני הצוות הרפואי האמור לטפל במחלת הלב שלו.



באותו בית חולים סומנה בעבר מיטת האישפוז שלו בסימון של "חולה במחלה זיהומית מדבקת", ורק ב"נס" כהגדרתו, הצליח לשמור על סוד מחלתו. הוא העדיף שלא לעבור את הצינתור בלבו, ובלבד שיוכל לשמור על דבר מחלתו מפני אחרים.



הרופאה הפונה נקלעה לדילמה קשה בין המחויבות האישית שלה לחולה ולאישתו, אליהם היא מרגישה קרבה ואחריות לבין המחויבות האחרת - לשמור על ביטחונם ועל בריאותם של אנשי הסגל הרפואי האמורים לטפל בו בבית החולים.



בדיון שערכו משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית בישראל, הוצגו נתונים המעידים על סיכוי נמוך ביותר להדבקה של הצוות הרפואי ועל הגישה החדשה המעודדת עתה לראות באיידס מחלה מידבקת ככל מחלה מידבקת אחרת, שאינה רווית סטיגמות חברתיות כה טעונות.



המומחים בדיון הדגישו כי קיימת חקיקה המטילה על כל רופא לדווח למשרד הבריאות על כל נשא איידס, וכי חובת הסודיות לחולה אינה מוחלטת בכל מקרה, ובמקרה שיש סכנה לבריאות הציבור מותר להפר חובה זו. בתום הישיבה קבעו חברי הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואי כי "עקרון הסודיות הרפואית והזכות לפרטיות של המטופל אינם מוחלטים והם נסוגים בפני עקרון השמירה על בריאות הציבור, לרבות בריאותו של הצוות הרפואי".



עוד נקבע כי על הרופא מוטלת חובה משפטית להודיע לרשות על כל חולה במחלה מידבקת המסכנת את בריאות הציבור. בתוך כך, רופא לא יסתיר מרופא או מצוות רפואי אחר כי המטופל, המועבר להמשך הטיפול, נושא מחלה מידבקת. היקף הגילוי ייעשה מתוך זהירות ובמידה הנדרשת, על מנת לשמור, ככל האפשר, על פרטיותו ועל כבודו של החולה. במקביל חוייבו בתי החולים שלא לסמן בגלוי את דבר מחלתו של מטופל הסובל ממחלה מידבקת

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3109419,00.html


מחובר
נשלח ב-12/7/2005 09:26 לינק ישיר 

מי צריך אחות? רובוט "פנלופה" מסייע למנתח



הצוות הרפואי בבית חולים בניו יורק נדהם לצפות ברובוטית שתיפקדה בחדר הניתוח כאחות המגישה למנתח כלים, ומחזירה למגש את הכלים המשומשים
איתי גל



שימחה וצהלה בבית החולים הפרסביטרי בניו יורק: לראשונה סייעה למנתח אחות, כולה עשויה מתכת וחיווטים. הרובוט החדיש שהוצב בחדר הניתוח שם, הגיש לרופא המנתח את כלי הניתוח, ונטל בחזרה את הכלים המשומשים, לתדהמת הצוות הרפואי. הרובוט החדש, כך מקווים המפתחים, יהיה פתח לחדר הניתוח העתידי, ללא מגע יד אדם.




הרובוט הקרוי "פנלופה" עושה שימוש בטכנולוגיה חדשנית המזהה את כלי

ומחזירה למגש את הכלי המשומש

הניתוח, מגיש אותם למנתח, נוטל מהמנתח את הכלים ומניח אותם בחזרה על המגש. הרובוט שתוכנן על ידי חברת robotic Surgical Tech שבניו יורק, סייע בשבוע שעבר בניתוח הראשון, בו הוסר גידול שפיר מזרוע של מטופל.



רובוטים מסייעים בשנים האחרונות בחדרי הניתוח, ככלי המאפשר למנתח לשפר את הדיוק והמיומנות. אולם לראשונה תפקד הרובוט כמסייע עצמאי, המקבל פקודות ומבצע פעולות באופן נפרד, המבוסס על הוראות המנתח. זאת בזכות מערכת זיהוי קולי, המאפשרת למנתח לבקש מהרובוט כלים ממש כפי שהיה מבקש מהאחות.



כשהמנתח מניח את כלי הניתוח, הרובוט משתמש במצלמה דיגיטלית המבחינה בכך, ושולחת לרובוט פקודה לאחוז בכלי ולהחזירו למגש. הרובוט "פנלופה" כולל גם תוכנה הצופה איזה מכלי הניתוח יבקש המנתח בשלב הבא, על סמך הכלים בהם כבר עשה שימוש הרופא.



"אנחנו מאוד מתרגשים מהטכנולוגיה החדשה", אמר ד"ר מיכאל טריט, מייסד החברה המפתחת, "הרובוט יהיה ידיד רב עוצמה לצוות חדר הניתוח, ויסייע להם לבצע פעולות ביעילות, כך שעבודת הצוות תהיה מספקת ומלאת עניין".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3107143,00.html


מחובר
נשלח ב-12/7/2005 11:22 לינק ישיר 

סלבריטיס ו-4 מאמני כושר: סיפור אהבה עם שרירים
מה משותף לעינב גלילי, סנדרה רינגלר, בוני גינצבורג ורודריגו גונזלס? התשובה: לכולם סמדר כהן (19:02 , 01.07.05 )
מדריך: איזו פעילות אירובית הכי מתאימה לכם?
עם כל הפילאטיס, היוגה וחוגי המתיחות קצת שכחנו שהפעילות הגופנית הבריאה מכולן אודליה יקיר (09:23 , 17.06.05 )
כך עיצבנתי שק איגרוף. חוויותיו של חנוּן בזירה
מלא הערצה ופחד נשלח כתבנו ללמוד את אחד מסוגי הספורט התובעניים בעולם - האגרוף. גיורא יהלום (10:47 , 20.05.05 )
8 תרגילים מצולמים לחיטוב הזרוע המידלדלת
אין כמעט אשה שלא שונאת את השריר המידלדל ליד בית השחי שלה. בצדק. השריר הזה אודליה יקיר (12:32 , 28.07.04 )
7 תרגילים לחיטוב הירכיים שאפשר לעשות בסלון
בחורף הזה לא תצטרכי לעבור למידת מכנסיים גדולה יותר בגלל ירכיים הולכות ומתרחבות. יואב קיסרי (10:21 , 11.02.04 )
בקיץ הזה תלמדו לשחות
שחייה טובה לבריאותם של ילדים. מתי כדאי להתחיל ללמד אותם אפרת ויצמן (16:56 , 28.04.03 )
לב של אלוף
התקף לב חמור שלא טופל בזמן הפך את בני בסביץ' לאיש חולה הזקוק להשתלת לב. לפני שבע יפה שיר-רז (15:46 , 27.04.03 )
לאכול כדי לגדול
זה לא מספיק להרים משקולות: אם לא תאכלו נכון, לא יהיה לכם כוח. הנה כל מה שצריך יואב קיסרי (15:14 , 25.12.02 )

לעמוד כושר ב"מנטה"





http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1917,00.html

לב של אלוף

התקף לב חמור שלא טופל בזמן הפך את בני בסביץ' לאיש חולה הזקוק להשתלת לב. לפני שבע שנים הושתל בחזהו לב חדש, והאיש שעד אז נהג לבלוס סטייקים ולעשן בשרשרת, הפך לפריק של בריאות. ביולי שעבר הוא זכה במדליות זהב וכסף באליפות אירופה בשחייה למושתלי לב-ריאה
יפה שיר-רז

אם מישהו היה אומר לבני בסביץ' לפני 17 שנה שבגיל 60 הוא יזכה במדליות זהב וכסף בשחייה, ספק אם היה מאמין לו. אם היו מספרים לו שאת המדליות האלה הוא יקבל באליפות אירופה למושתלי לב-ריאות, הוא היה מן הסתם צוחק צחוק גדול. עד גיל 42 היה בסביץ' אדם בריא לחלוטין, לפחות ככל שהיה ידוע לו, אב טיפוס של המאצ'ו הישראלי. רופאים, קופות חולים ובתי חולים היו בעבורו מושגים ערטילאיים. הוא ניהל אורח חיים טיפוסי לנהג משאית, המקצוע שבו עבד עד אז, שכלל נהיגה של 18 שעות ביממה, תזונה לא נכונה שהתבססה בעיקר על סטייקים נוטפי שומן, צ'יפס ובירה, ועישון כבד של ארבע קופסאות סיגריות ביום.


כמי שגדל בקיבוץ והיה צנחן בצבא, היה לו אמנם כושר גופני טוב, אבל על פעילות גופנית לצורך שמירה על הבריאות מעולם לא חשב, ובוודאי שלא על שחייה ("הדבר הכי קרוב לספורט מים שעשיתי היה לרבוץ על הדשא בבריכה").

אלא ששעות העבודה הארוכות, הסטייקים השמנים ובעיקר הסיגריות, עשו את שלהם. בשקט בשקט, הלך ונוצר אצל בסביץ' אוטם בעורקי הלב. באחד הימים, לפני כ-17 שנה, במהלך נסיעה בכביש הבקעה בקטע הכביש שבין עין פאשחה לעין גדי, הוא עצר להחליף גלגל במשאית, כשלפתע חש מהלומת כאב עזה בחזה. מכיוון שסבר בתחילה שמתח שריר, לא ביקש עזרה מן הבחור שעצר בצד הדרך וסייע לו להחליף את הגלגל.

ההתאפקות המאצ'ואיסטית הזו, כפי שהוא מכנה אותה היום, עלתה לו ביוקר. במשך שעות הוא שכב אחר כך במשאית, לבד, כשהוא מאבד בהדרגה את הכרתו. בשלב מסוים זחל בשארית כוחותיו לצד הכביש ובתנועות ידיים נואשות ניסה לסמן שהוא זקוק לעזרה. כשראה שאיש אינו עוצר, המשיך לזחול לאמצע הכביש ורק כך הצליח לעצור מכונית. הנהג הסיע אותו לקיבוץ מצפה הסמוך, ושם קיבל טיפול ראשוני והובהל לבית החולים הדסה הר הצופים.

במידה מסוימת זה היה מאוחר מדי. השעות הארוכות שחלפו ללא טיפול גרמו ללב נזק בלתי הפיך. בשלב מסוים היה מצבו כה חמור, עד שנעשה חולה אנוש. כל פעולה, ולו הפשוטה ביותר, הפכה בלתי אפשרית כמעט. הפתרון היחיד שנותר, הודיעו לו הרופאים, הוא השתלת לב.

את 15 במאי 95', התאריך שבו הוכרז רשמית כאחד ממאה אנשים הממתינים להשתלה, בסביץ' אינו שוכח לעולם. בדיוק שנתיים אחר כך, ב-20 במאי 97', הגיע הטלפון המיוחל. מתאמת ההשתלות הודיעה לו שנמצא לב מתאים, והסיוט נגמר.

לב חדש


השינוי שחווים המושתלים ממצב של שבר כלי למצב של אדם שמתפקד ועושה כל מה שעולה על דעתו הוא גדול ומהיר. בעיקר אם גוף המושתל לא פיתח דחייה
לאיבר החדש. "בתוך 24 שעות כמעט, הכול מתהפך", הוא מספר. "תהליך ההחלמה בהשתלות לב שונה במידה מסוימת מניתוחי לב אחרים. בעוד שבכל ניתוח לב רגיל, כמו מעקפים או ניתוח לב פתוח, הלב עובר טראומה ניתוחית וזקוק לזמן כדי להתאושש ממנה, הרי בניתוח השתלה מקבלים לב שהוצא מחזהו של התורם במלוא אונו. הטראומה הקלה היחידה שהוא עובר היא ההפסקה הזמנית הקצרה בפעולתו, כאשר מוציאים אותו מן התורם ועד השלמת ההשתלה. הלב עצמו איננו יודע שהחליף בעלים. כאשר מחזירים אותו לפעולה, הוא ממשיך לפעול בדיוק כמו קודם. לכן תחושת ההחלמה שונה לגמרי מזו שקיימת בניתוחי לב אחרים. למעשה, אתה מתעורר עם אנרגיות שכבר שנים שכחת שהן קיימות. יום וחצי לאחר ההשתלה התחלתי ללכת. עשיתי זאת בדחילו ורחימו. הלכתי לאט לאט, צמוד לקיר, וחששתי מאוד לעשות פעולה אינטנסיבית. אחת הרופאות בבית החולים ראתה אותי ושאלה מה אני עושה. אמרתי לה שאני מנסה ללכת. 'תרים את הרגליים ותלך', היא אמרה לי. ניסיתי וראיתי שאני באמת יכול ללכת. התברר לי שההחלמה הקרדיאלית מהירה מאוד. צריך רק להתעקש ולהתגבר על הקשיים ההתחלתיים, משום שהשרירים בכל זאת חלשים לאחר שהיו במשך זמן רב במצב של חוסר תנועה".

למרות התחושה הטובה שהקנתה הפעילות הגופנית, נשארה המשיכה של בסביץ' לספורט בשלב זה עדיין בגדר כורח. "עוד כשהייתי חולה הרגשתי שפעילות גופנית מביאה לידי שיפור רב מערכתי. אפילו ההליכות הקצרות של עשר דקות או רבע שעה שעשיתי אז, העניקו לי המון אופטימיות. הידיעה שאני יכול לקום ולצאת מהבית, אמנם לאט, גרמה לי לתחושה טובה. כשהסתיימה ההשתלה נאמר לי מפורשות שמכיוון שהלב לא יודע שהחליף בעלים, הוא צריך להמשיך את אורח החיים הקודם, שהיה רגיל אליו. נאמר לי שקיבלתי לב חזק באופן מיוחד, שרגיל למעמסות אינטנסיביות, ולכן אני חייב להעביד אותו. מאוחר יותר נודע לי שזה היה לב של עולה חדש, בן 38, שהיה בודד בארץ.

חיידק השחייה


בסביץ', תושב קריית מוצקין, התחיל לצעוד צעידות יומיומיות שגרמו לו לסיפוק רב. לשחייה התוודע לפני כארבע שנים, בעקבות מפגש מושתלי לב בבית החולים בילינסון. "לפני כן לא ממש התלהבתי משחייה", הוא מספר. "הרופאים אמנם אמרו לי שהספורט הזה עוזר מאוד ללב, אבל הניסיון שעשיתי לא היה ממש מוצלח. הדופק עלה מהר מדי ובאופן כללי, לא הייתה לי תחושה טובה. כשסיפרתי על כך לרופא, הוא אמר לי לעזוב את השחייה ולהישאר עם ההליכה.

"מי שבכל זאת הצליח להדביק אותי ברצון לשחות היה מומו גבעוני, מושתל לב ושתי ריאות, שהוא היום אלוף העולם בשחייה באולימפיאדה למושתלי לב-ריאות. הכרתי אותו לפני 12 שנה כשהשתתפתי בקבוצת תמיכה לממתינים להשתלת לב. במסגרת הקבוצה הפגישו אותנו עם מושתלים מוצלחים אחרים, והוא היה אחד מהם. הוא חולה מלידה במחלת הסיסטיק פיברוזיס ועבר השתלה של לב ושתי ריאות, ולמרות זאת הצליח להגיע להישגים מדהימים. האישיות שלו, שבכוחה הוא התגבר על הקשיים והנכויות, הרשימה אותי לא פחות מההישגים שלו. לאחר ההשתלה התהדקו הקשרים בינינו והוא הצליח להדביק אותי בעקשנות שלו לגבי התועלת הגופנית העצומה של השחייה. הקשר בינינו נמשך אף על פי שהוא מתגורר כיום באנגליה.

"בהתחלה בקושי הצלחתי לשחות חמישים מטרים, אבל לאט לאט נדבקתי בחיידק. מה שהרשים אותי יותר מכול, הייתה העובדה שהבנתי פתאום שליכולות ברמה האישית אין גבול כמעט. כשהתחלתי לשחות, חשבתי שאם אצליח לשחות עשר בריכות, שהן 250 מטר ברציפות, זו תהיה בשבילי פסגת השאיפות. כשהצלחתי לגמוא את המרחק הזה וראיתי שעוד נותרו לי כוחות, עברתי ל-20 בריכות. היום אני שוחה 80-70 בריכות, והתועלת שהשחייה תורמת לתפקודי הלב והריאה שלי פשוט מדהימה".

השמים הם הגבול


אליפות אירופה למושתלי לב ריאה שנערכה השנה בפעם התשיעית ברציפות, נערכת מדי שנתיים, ביוזמת הארגון האירופאי להשתלות לב. משתתפים בה יותר מ-570 מושתלי לב-ריאה מ-17 מדינות, שמתחרים בכל מקצועות הספורט האישיים: ריצה, קפיצה לגובה ולרוחק, רכיבה על אופניים, הליכה ספורטיבית למרחק של ארבעה קילומטרים ושחייה. ויש גם מקצועות קבוצתיים, כגון טניס וכדורעף. שלא כמו אליפויות ספורט רגילות, לאליפות הזאת יש מטרה אחת מיוחדת: הגברת המודעות הציבורית לצורך בתרומות איברים. בסביץ': "נקודת המוצא של האליפות היא שבעזרת היכולות וההישגים הספורטיביים יוכלו המשתתפים בה להוכיח את חשיבות השתלת האיברים. למעשה, זוהי ההוכחה שבעבור מי שעבר השתלה, השמים הם הגבול".

לפני כשנתיים הוא השתתף באליפות בפעם הראשונה. הוא חזר מנוורגיה, שבה התקיימו התחרויות, כשבאמתחתו מדליית זהב במשחה 50 מטר חתירה, ומדליית כסף במשחה שליחים.

"באליפות הראשונה שלי לפני שנתיים, עוד לא הייתי בכושר כמו היום. למרות זאת, החלטתי להשתתף, קודם כול בגלל הסיפוק האישי שנגרם מכך שאני יכול לעשות דברים שאפילו אנשים בריאים בגילי לא עושים. שנית, כמי שעוסק בהעלאת המודעות לתרומת איברים, הרגשתי צורך לשמש דוגמה אישית ולהראות מה כוחה של השתלה".

ביולי השנה הוא נסע שוב להשתתף באליפות, שהתקיימה השנה באוסטריה, בעיר גלגנפורט, שמארחת תחרויות ספורט רבות, ובהן טריאטלונים, מירוצי אופניים ועוד. ההכנות כללו אימונים יומיומיים בשחייה ובהליכה ואימוני כושר. את ההוראות מגבעוני, שאותו הוא מגדיר מאמנו, הוא קיבל בטלפון.

הפעם הוא חזר עם לא פחות משתי מדליות זהב, במשחה חמישים מטר ובמשחה מאה מטר גב, ושתי מדליות כסף, במשחה חמישים מטר ומאה מטר חתירה. בסביץ': "ההתרגשות לעמוד על דוכן המנצחים ולשמוע את הכרוז אומר שהזוכה במדליית הזהב הוא אני היא עצומה, אבל המדליות הן רק הקצפת שעל העוגה. בתחרות כזו, עצם ההשתתפות היא ההישג האמיתי. כשאתה מגיע ממצב סופני למצב שבו אתה קופץ לבריכה ושוחה מהר מאה מטר, זה הניצחון הגדול".

פעילות גופנית והנאה


הניצחון הזה, מתברר, לא היה מקרי. סדר היום הנוכחי של בסביץ' לא היה מבייש שום ספורטאי מקצועי. מאז התקף הלב הוא אינו עובד כלל. חמישה ימים בשבוע, למעט שישי-שבת, הוא שוחה ומתאמן במכון כושר משמונה בבוקר עד עשר. לאחר מנוחה קצרה ומעט סידורים, הוא עובר לבריכה, לשעה וחצי-שעתיים נוספות.

שעות אחר הצהריים, לאחר ארוחה ושנת צהריים, מוקדשות לבית ולפעילויות ההתנדבות שלו במסגרת עמותת מושתלים ישראלית לב-ריאות (עמ"י). בסביץ': "העיסוק בפעילות גופנית הוא הנאה. הנאה היא ראשי תיבות של הכרה, נחישות, אמונה והתמדה. כשיש את כל אלה, יש גם הנאה גדולה, שלא לדבר על השיפור במצב הבריאות. את התוצאות אני רואה הן בבדיקות של תפקודי הלב, והן בחיי היומיום. החיוניות שלי טובה בהרבה משהייתה, הלאות שחשתי קודם פשוט נעלמה. בגיל 60, אני מרגיש הרבה יותר טוב משהרגשתי כשהייתי בן 40. כשאני משווה את עצמי לאנשים בגילי, אפילו כאלה שלא עברו השתלת לב, ואני רואה כיצד הם מתנהלים בכבדות, אני מבין איזה מרחק עשיתי".

אשתו, חוה, מורה במקצועה, ושני בניו (26,31) לא נדבקו בחיידק הספורטיבי שתקף אותו. אך לא רק הם. "קשה לי להבין מדוע מושתלים אחרים אינם נדבקים ממני כמו שאני נדבקתי ממומו גבעוני", הוא אומר בגאווה לא מוסתרת. "יש בארץ כ-170 מושתלי לב ועוד כ-85 מושתלי ריאה. רק מתי מעט מהם, אולי 20 מושתלים, עוסקים בפעילות גופנית. השתלת לב היא ניתוח הרבה יותר דרמטי מכל ניתוח לב אחר, משום שהזמן הרב שחולף עד שמגיעים להשתלה, גורם לכך שהחולה למעשה, כבר נמצא במצב סופני. לא פעם החולים נפטרים עוד לפני שהם מגיעים להשתלה. כך שאם כבר הצלחת להגיע לניתוח, עברת את ההשתלה והחלמת, מדוע צריך להרוס את הכול?"

- אתה לא חושש שאימון מוגזם עלול להזיק ללב, חלילה?

"התייעצתי עם הרופא שעשה לי את ההשתלה ועם קרדיולוג שמתמחה בספורט. שניהם אמרו לי שאין הגבלה, ושאעשה מה שאוכל. המגבלה היחידה שלי היא שאני חייב להיות מחובר לשעון דופק ולא לעבור 140 פעימות בדקה, אבל נכון להיום, אני לא מתקרב אפילו ל-130 פעימות לדקה. פרט לכך, אני נוהג באחריות ולא נותן לעצמי למתוח את החבל יותר מדי. כשאני רואה שמתחיל להיות לי קשה מדי, הנשימה כבדה ואני מזיע יותר ממה שצריך, אני מוריד הילוך".

האם התרופות שאתה מקבל מפריעות?

"התרופות שמקבלים אחרי השתלת לב הן לא חזקות. בעיקר מדובר בתרופות נגד דחיית הלב, משום שהלב החדש הוא זר והמערכת החיסונית דוחה אותו. התרופות נועדו להחליש את המערכת החיסונית, כדי שלא תדחה את הלב. אמנם עקב כך אני מעט רגיש יותר להידבקות במחלות שמופצות על ידי חיידקים, אבל בסך הכול אני אדם בריא והחיים שלי נורמליים לחלוטין".

- אתה שומר על תזונה מיוחדת?

"לא ממש. אני אוכל כמעט הכול, אבל סדר היום שלי מכתיב ארוחות מסודרות ואין בו מקום לג'אנק פוד, כך שלמרות זאת התזונה שלי שונה מאוד ממה שהייתה לפני 17 שנה".

פרט לספורט, הוא מרצה בכל מיני פורומים שהוא מוזמן אליהם על תקן של סיפור הצלחה. כל יום אחר הצהריים הוא יוצא לסופר-פארם הסמוך לביתו, כדי להחתים אנשים על כרטיסי תורם.

"כיום ממתינים בישראל כאלף איש להשתלות", הוא אומר, "לכאורה זה מספר לא גדול, אבל במציאות מדובר באלף איש שהשתלה תעשה בשבילם את ההבדל בין חיים למוות. האבסורד הכואב הוא שבקלות רבה אפשר להציל אותם.

"אחוזי ההצלחה עומדים על 90 אחוז כמעט, בזכות הטכניקות הניתוחיות והתרופות היעילות שקיימות היום. כל מה שצריך זה לב. למרות זאת, 60 עד 70 אחוז מהבקשות לתרומה מן המשפחות נענות בסירוב. ברור לי שההחלטה הזאת, שנעשית בזמן הכי קשה שיכול לעבור על אדם, כשהוא כמעט אינו יכול לחשוב בהיגיון, היא קשה וכואבת. אבל אם חלילה משפחה מוצאת עצמה בסיטואציה כזו, אני מתפלל שהיא תוכל לגייס מאיזשהו מקום את שארית הכוחות להיענות לבקשה בחיוב".


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2590413,00.html


מחובר
נשלח ב-13/7/2005 11:31 לינק ישיר 

מחלות המין שאורבות לך במיטה והסיכויים שלך להדבק

כל אדם רביעי יידבק במחלת מין - זו סטטיסטיקה מפחידה, אבל מה שיותר מפחיד הוא שבמקרים רבים לא יופיעו סימפטומים, ונשאי המחלות ימשיכו להדביק הלאה. ד"ר שרגא וקסלר, גינקולוג בכיר, מפרט מהן המחלות העיקריות שאפשר 'לתפוס' במגע מיני וממליץ: השתמשו בקונדום
אילנה מסר



סטטיסטיקה שפורסמה לאחרונה בארה"ב קובעת שאחד מכל ארבעה אנשים בעולם המערבי יידבק במהלך חייו במחלת מין אחת לפחות. החדשות היותר מפחידות, על פינתוני המחקר, הן שאם קיימתם יחסי מין פעמים רבות עם בני זוג שונים, אל תניחו שאתם לא חולים רק מפני שאין לכם אף סימפטום. אנשים רבים בגילאי 18 עד 55 נושאים מחלות שמועברות באמצעות יחסי מין, ואין לכך כל סימן חיצוני. אבל היעדר תסמינים חיצוניים לא מצביע על כך שהם לא יכולים להדביק אחרים במחלתם.



מדי שנה עם תחילת הקיץ נצפית גם בישראל עלייה חדה בשכיחות המחלות שמועברות באמצעות מגע מיני. הסיבות? אנשים עושים יותר סקס, חשופים לסיטואציות מיניות על שפת הים וברחוב ונכנסים מהר יותר לפרשיות אהבה אקראיות. "קבוצת המחלות שמועברות במגע מיני מונה יותר מ-200 מחלות מוכרות", אומר ד"ר שרגא וקסלר, גינקולוג בכיר ומנתח, מנהל המרפאה הגינקולוגית של שירותי בריאות כללית באוניברסיטת תל אביב.



ד"ר וקסלר, שמנהל גם את מכון 'שער לבריאות האישה' בתל אביב, טוען שאין מידע מדויק על שכיחות המחלות האלה בקרב האוכלוסייה הכללית בארץ, אך מדגיש ש-30% מקרב הנשים שפונות למרפאות גינקולוגיות מתלוננות על

מחלות מהמיטה

לי? מחלת מין? / מיכל שרון

הפעילות המהנה הזו שנקראת סקס, טומנת בחובה גם דברים פחות נעימים. סקביאס, זיבה והרפס הם רק חלק מה"מתנות" שעלולות לבוא ביחד עם המגע המיני. איך נדבקים ממה, כיצד ניזהר ואם כבר קיבלנו משהו – איך נזהה. מדריך
לכתבה המלאה



מחלות שהועברו אליהן במגע מיני. ד"ר וקסלר מחלק את המחלות שמועברות במגע מיני לשלושה סוגים: אלה שנגרמות על ידי חיידקים, כמו כלמידיה, זיבה ועגבת; אלה שנגרמות על ידי נגיפים, כמו קונדילומה, הרפס ומיקו - פלסמה; ואלה שנגרמות על ידי פרזיטים (טפילים), כמו טריכומונס, כינת הבושת וסקבייס.



כל מי שפעיל מבחינה מינית חשוף להדבקה במחלת מין? ד"ר וקסלר: "זו המסקנה המתבקשת בקרב מי שמקיימים יותר יחסי מין עם בני זוג רבים יותר - בעיקר אם אלה כבר קיימו בעברם יחסי מין עם בני זוג שונים. את ההגנה הטובה ביותר מפני הדבקה במחלות מין מעניקים לנו אמצעי המניעה החוצצים, ובפרט הקונדום שנותן הגנה מירבית".



המחלות הנפוצות



כלמידיה: זו המחלה הנפוצה ביותר. החיידק שגורם לה עלול לפגוע גם בלחמית העין, בדרכי הנשימה ובריאות. שיעור החולות במחלה הזו גבוה בעיקר בקרב בנות 20 פלוס. היא מתבטאת בהפרשה צהובה, דימום באמצע המחזור, מתן שתן מוגבר וכאבים בזמן משגל. עם הזמן עלולים להתפתח סיבוך של דלקת צוואר הרחם, דלקת רירית הרחם והחצוצרות ואף הידבקויות ברחם והצטלקויות של החצוצרות עד כדי הריון חוץ רחמי או עקרות.



אצל גברים מתבטאת ההידבקות בחיידק הזה בצריבה בדרכי השתן, הפרשות מאיבר המין, נפיחות וכאב באשכים. עם זאת, רבים מהנדבקים במחלה לא מודעים כלל לכך שהם חולים. הקושי העיקרי שמציבה המחלה הוא באבחון. כ-75% מהנשים שנושאות את המחלה הן א-סימפטומטיות, וכך גם כ-50% מהגברים. החולים יכולים לשאת את החיידק בגופם חודשים, בלי להיות מודעים לכך. בתקופה הזו הם עלולים להפיץ את המחלה הלאה. האבחון המדויק ביותר של כלמידיה מתבצע בבדיקת תרבית, שמחייבת מערך מעבדתי צמוד, מיומנות בלקיחת הדגימה והקפדה על העברתה למעבדה בקירור.



הטיפול היעיל הוא באנטיביוטיקה. לעיתים יש לחזור על הטיפול פעם אחרי פעם שכן התנהגות החיידק הזה ואורח חייו והתרבותו שונים מאלה של שאר החיידקים. המרכז הלאומי למניעת מחלות בארה"ב ממליץ על ביצוע בדיקת סקר לכלמידיה לכל הנשים שפעילות מינית.



קונדילומה: ממחקרים עולה שבעשור האחרון חלה בעולם המערבי עלייה של אלף אחוז בשכיחות המחלה. מדובר ביבלת של איברי המין שנגרמת על ידי נגיף הפפילומה. ייחודו של הנגיף הוא ביכולתו לגרום, מלבד לדלקת באיברי המין, גם למצבים טרום סרטניים וסרטניים.



מחקרים מוכיחים שהנגיף נפוץ בקרב 28% מהנשים. בשליש מהמקרים עלול להתפתח גידול סרטני. עד היום זוהו 200 זנים של הנגיף הזה. המחלה מתבטאת בהפרשה צהובה וצמיגה, דימום אחרי יחסי מין וגם ללא קשר ליחסי מין, כאב בבטן התחתונה, גרד, כאב בחדירה וגידולים עוריים הדומים לפרחי כרובית המחלה מלווה גם בשכיחות גבוהה של פטרת הנרתיק והפות.



הקונדילומה מועברת במגע מיני והיא בעלת שיעור הדבקה גבוה במיוחד. בין 50% ל-70% מבני הזוג של נשים עם קונדילומה יפתחו את המחלה. מכאן חשיבותם של האבחון הנכון והטיפול לשם מניעת התפשטות הנגיף. המחלה לא מאובחנת בהסתכלות פשוטה. משטח שנלקח מצוואר הרחם חושף רק 3% מהמקרים, לכן המחלה מאובחנת באיחור, כשהגרד נעשה בלתי נסבל ונוסף אליו כאב מתמשך בנרתיק.



האבחון נעשה באמצעות בדיקה קולפוסקופית (בדיקה מיקרוסקופית של הרקמות). אבחון סופי לנוכחות הנגיף ולסוגו נעשה בבדיקת שכפול גנטי. זו

מחקר

מין אוראלי לא מוגן תורם להפצת מחלות מין / מיכל שרון

מחקר חדש מראה שרוב בני הנוער בארה"ב לא משתמשים בקונדום במהלך מין אוראלי זה יכול להסביר מדוע כל שנה נדבקים שלושה מיליון נערים ונערות אמריקאים במחלות מין
לכתבה המלאה



בדיקה חדשנית שקובעת אם הנגיף עדיין נמצא, ואם הוא שפיר או בעל יכולת מסרטנת. סילוק נגעי העור נעשה על ידי לייזר. בנוסף יש לטפל במצבים נלווים למחלה ובגורמים לירידה בכושר החיסוני כגון סוכרת, מתח נפשי, נטילת סמים, מחלות מתישות, שימוש בהורמונים, זיהומים או עישון.



זיבה: על אף העלייה בשכיחות של הקונדילומה נחשבת הזיבה עדיין למחלת המין הנפוצה ביותר ברחבי העולם (3 מיליון חולים חדשים מדי שנה בארה"ב). ולא רק זה, אלא שהיא מגלה גם עמידות כלפי פניצילין, ויש לטפל בה באמצעות אנטיביוטיקה חזקה. הזיבה, אומר ד"ר וקסלר, עלולה לעבור מאדם לאדם באמצעות משגל או יחסי מין אוראליים/אנא - ליים. הזיהום נגרם על ידי חיידק בשם נייסריה גו---נוריאה, שתוקף רקמות ריריות, כמו אלה שנמצאות בדרכי המין והשתן, בפי הטבעת, בלוע ובעיניים.




החיידק מעדיף לחות גבוהה, חום גוף של 37 מעלות ודרגת חומציות כמו זו שמצויה באיברים שהוזכרו. גברים נוטים יותר ללקות בזיבה מאשר נשים: על כל שלושה גברים יש שתי נשים חולות בזיבה. שיא שכיחותה הוא בגברים בני 20 פלוס ובנשים בנות 18-24. ריבוי בני זוג מגביר את הסיכון לחלות בזיבה, וכך גם קיום יחסי מין בתקופת הווסת. אמצעים שמסייעים למניעת הדבקה הם שימוש בקונדום, בדיאפרגמה ובקצף.



הסימפטומים אצל נשים הם הפרשה ירוקה או ירוקה-צהבהבה, השתנה תכופה שמלווה בצריבה, כאב באגן הירכיים, נפיחות ורגישות בפות, וייתכן גם כאב כתפיים כמו בדלקת פרקים. אצל גברים עלול להיות כאב בעת מתן שתן או הפרשה דלקתית מהשופכה. לסימנים האלה עלולים להתלוות כאב גרון ונפיחות בבלוטות הלימפה. בנשים שנושאות את חיידק הזיבה שכיח למצוא גם טריכומונס וכלמידיה. הסכנה העיקרית היא בכך שהן לא יודעות שהן נושאות את המחלה ושכושר ההדבקה שלהן גבוה.



המחלה עלולה להתפתח אצלן לדלקת באגן הירכיים, לדימומים רחמיים בלתי סדירים ולכאבי בטן. כמו כן מהזיהום עלולים להיפגע הנרתיק, השופכה והחלחולת, ותיתכן פגיעה זיהומית בבלוטות ברתולין שממוקמות בפתח הנרתיק – מצב שמחייב פתיחה ניתוחית וניקוז של הבלוטה הדלקתית. טיפול בתכשיר אנטיביוטי מתאים מקטין את משך המחלה ואת תוצאותיה.



הרפס (שלבקת): המחלה הזו הפחידה רבים לפני שפרץ משבר האיידס. לאחר מכן היא 'ירדה' כביכול למקום השני של סיכוני מחלות המין. מדובר במחלת מין שלא ניתן לרפא. היא נגרמת על ידי וירוס ההרפס ומופיעה בשתי צורות: נגעים ברירית הפה ועל השפתיים ונגעים באיברי המין. זיהומי נגיף ההרפס הם לא נגעים קשים בדרך כלל, אך אצל אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה עלול הנגיף לחולל בעיה רפואית קשה, מלווה בחום, הרגשה כללית רעה, בחילות, הקאות והחלמה איטית במיוחד.



התסמין השכיח ביותר של מחלת ההרפס הוא פריחה בעלת אשכולות לבנים כפצעי אבעבועות, שמופיעים על הנרתיק, צוואר הרחם, הפין, פי הטבעת וגם הפה והשפתיים. נגיף ההרפס מועבר בטיפות מיקרוסקופיות של רוק בעיטוש וגם במגע באיברי המין שבהם הזיהום פעיל. רבים חושבים שההרפס מידבק רק כשמופיעים הפצעים ונראים לעין, אבל מחקרים מראים שניתן להידבק במחלה גם כשאין פצעים כלל על העור. קיימים סימנים מקדימים להידבקות בהרפס: עקצוץ באזור שבו חלה ההדבקה (למשל, השפתיים), כאב מקומי וגרד.



אם הנגע ממוקם באיברי המין, מופיעים צריבה במתן השתן, גרד עצבני ודחיפות בריצה לשירותים למתן שתן. עם שאר הגורמים להופעת ההרפס נמנים לחץ נפשי, חשיפה לשמש, מחלת חום ותנאי קור קיצוניים. אם אובחן אצלכם הרפס, עליכם להשתמש בקונדום בכל פעם שאתם מקיימים יחסי מין. עם זאת, יש לדעת שלא תמיד קונדום יכול להגן מפני הדבקות בהרפס. למשל, אם הגבר חולה בנגיף, והפצעים היחידים שיש לו הם על עור הפין, הקונדום יכול להגן על האישה מהידבקות במחלה.



לעומת זאת, אם היא נגועה במחלה, הפרשות מהנרתיק יכולות לנזול לאזור אגן הירכיים שלא מוגן על ידי הקונדום, והגבר עלול במקרה הזה להידבק במחלה. רצוי מאוד לא לגעת בנגעי העור, וכדאי להשתמש בכלי אוכל ובמגבות נפרדות. האבחון בהידבקות נעשה על ידי לקיחת תרבית ובדיקה מיקרוסקופית ממקום הנגע (והשלפוחיות). במקרים נדירים הנגיף פוגע גם בקרנית העין, ואז צריך לבצע בדחיפות בדיקת עיניים באמצעות מנורת סדק (פנס שיוצר קרן אור צרה), שכן הנזק עלול להביא לצורך בהשתלת קרנית.



באשר לטיפול בהרפס – קיימות כמה תרופות אנטי נגיפיות, שמתבססות על פגיעה בייצור ה- DNA של הנגיף ועל הפסקת שכפולו. בקבוצת התרופות הזו מוכרות הזובירקס והאלטרקס. רצוי להתחיל בטיפול בתוך 48 שעות מהופעת השלפוחיות. במקרה של מחלת ההרפס, מניעה היא הטיפול היעיל ביותר. רצוי להימנע ממגע עם השלפוחיות – כגון מגע יד, נשיקה, נגיעה באיברי המין וקיום יחסי מין.



למעשה, רצוי לא לקיים כלל יחסי מין בעת התקף. זכרו גם שהרפס יכול לעבור בשתייה מאותה כוס בעת שהזיהום פעיל. נשים הרות שסובלות מהרפס באיברי המין חייבות לדווח על כך מיידית לרופא המיילד כחלק מההכנה ללידה. נגיף ההרפס יכול לגרום להפלה או ללידה מוקדמת, והתינוק עלול להידבק בנגיף.


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3111567,00.html


מחקר: מין אוראלי לא מוגן תורם להפצת מחלות מין
מחקר חדש מראה שרוב בני הנוער בארה"ב לא משתמשים בקונדום במהלך מין אוראלי זה יכול להסביר מדוע כל שנה נדבקים שלושה מיליון נערים ונערות אמריקאים במחלות מין
מיכל שרון




סקס אוראלי לא מוגן עלול להיות הדלק לעלייה חסרת התקדים בשיעור מחלות המין בקרב בני נוער. מחקר אמריקאי חדש מראה שלבני נוער הפעילים מבחינה מינית יש יותר פרטנרים למין אוראלי מאשר ליחסי מין מלאים, ורובם מעולם לא השתמשו בקונדום במהלך סקס אוראלי.



במחקר, שהתפרסם בכתב העת 'Journal of Pediatric Psychology', השתתפו 212 תלמידי כיתה י'. החוקרים בחנו את הגורמים החברתיים שמשפיעים על התנהגותם המינית של הצעירים. נמצא שהם נוטים לעשות מין אוראלי הרבה יותר מאשר לשכב עם בני זוגם, וכאמור, הם עושים זאת עם יותר פרטנרים. למשל, ל-23% מבני הנוער היו 4-3 פרטנרים במהלך השנה האחרונה, אבל רק 13% שכבו עם אותו מספר של בני זוג.



40% מבני הנוער עשו מין אוראלי בשנה האחרונה, ויותר מ-25% מהם עשו זאת עם שלושה פרטנרים לפחות. 70% מבני הנוער הפעילים מבחינה מינית אמרו שהם מעולם לא השתמשו בקונדום במהלך מין אוראלי, מה שיכול להפחית את הסיכון להידבק במחלות המועברות באמצעות מגע מיני.



לדברי החוקרים, כשלושה מיליון בני נוער נדבקים מדי שנה בארה"ב במחלת מין אחת או יותר, ובכלל זה זיהום בקטריאלי )כמו זיבה וכלמידיה( או ויראלי )כמו נגיף האיידס והרפס(. אמנם הסיכון להידבק במחלות מין באמצעות מגע מיני אוראלי נמוך בהשוואה למשגל, אבל הוא בהחלט קיים.



המחקר גם מראה שהנטייה של בני נוער לעשות סקס אוראלי הושפעה מהדרך שבה הם תפסו את ההרגלים של חבריהם בתחום זה, יותר מאשר התנהגויות מיניות אחרות של החברים. רוב הצעירים אמרו שיחסם למין אוראלי דומה לזה של חבריהם הטובים ביותר.



בנוסף, החוקרים מצאו שבני נוער פעילים מבחינה מינית נתפסו כפופולריים ומקובלים יותר בקרב חבריהם, אבל לא בהכרח כאהודים יותר. בני נוער שקיימו יחסי מין עם בני זוג רבים או בלי קונדום נתפסו כפחות פופולריים. למרות שהם אולי לא אהודים על ידי רבים מחבריהם, חלק מבני הנוער נחשבים למקובלים", אמר החוקר, מיטשל פרינשטיין מאוניברסיטת ייל. הממצאים עולים בקנה אחד עם הדעה שפופולריות של צעירים קשורה להתנהגותם המינית. ייתכן שהחלטתם לקיים יחסי מין מושפעת בחלקה מרצונם לשמור על מידת הפופולריות שלהם או להגדיל אותה".



לדברי החוקרים, הממצאים מלמדים שבמסגרת המאמצים לקידום הבריאות צריכים להסביר לבני הנוער שלמרות שחלק מחבריהם הפופולריים מקיימים יחסי מין, אלה מביניהם שעושים סקס לא מוגן הם למעשה פחות פופולריים


http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2811126,00.html

לי? מחלת מין?

הפעילות המהנה הזו שנקראת סקס, טומנת בחובה גם דברים פחות נעימים. סקביאס, זיבה והרפס הם רק חלק מה"מתנות" שעלולות לבוא ביחד עם המגע המיני. איך נדבקים ממה, כיצד ניזהר ואם כבר קיבלנו משהו – איך נזהה. מדריך
מיכל שרון




נגיף הכשל החיסוני (HIV)

כך הרגשתי: שלושה שבועות חלפו מאז קיימתי יחסי מין עם בחור שלא השתמש בקנדום, ועכשיו אני מרגישה משהו כמו שפעת. יש לי חום וכאבי ראש ואני נורא עייפה. אבל בפעם האחרונה שהיתה לי שפעת לא היו לי את הפצעים האלה בפה ואת הפריחה האדומה הזו על החזה. האם זו שפעת?



זה מה שקיבלתי: זה יכול להיות HIV. לא, זה לא איידס - עדיין לא, ואולי גם לעולם לא. אלו הם כמה מהסימפטומים האופייניים של הידבקות בנגיף הכשל החיסוני, HIV. ב-80%-50% מהחולים ההידבקות בנגיף מתחילה בסימפטומים הדומים לשפעת. כמעט תמיד יש תשישות, חום וכאבי ראש. פצעים בפה ופריחה על הגוף הם רמזים לכך שזו אינה שפעת. אבל לא כל אחד יסבול מהסימפטומים האלה.



אם אתם סובלים מסימפטומים דמויי שפעת במשך שבועיים עד ארבעה שבועות לאחר קיום יחסי מין עם מישהו שעלול לשאת את הנגיף, פנו מיד לרופא. בדיקת HIV רגילה לא תעבוד; בדיקות סטנדרטיות מחפשות נוגדנים בדם, וגופכם עדיין לא ייצר אותם. אבל קיימות בדיקות שיכולות לאבחן אם נדבקתם. אם אתם נשאים של הנגיף, ייתכן שתרצו להתחיל בטיפול מיד. מחקרים מראים שטיפול סמוך להידבקות יכול להיות הרבה יותר יעיל מטיפולים מאוחרים יותר.







כלמידיה

כך הרגשתי: זה לא יכול להיות מחלת מין, נכון? אני עדיין מחשיבה את עצמי לבתולה מבחינה טכנית. קיימתי יחסי מין, אבל החבר שלי החדיר את הפין שלו רק קצת לתוך הנרתיק, ולו אין סימפטומים. האם הצריבה שאני מרגישה כשאני מטילה שתן תחלוף מעצמה?



זה מה שקיבלתי: רבות מהמחלות המועברות באמצעות מגע מיני יכולות לגרום לסימפטום הזה. השכיחה ביותר היא הכלמידיה. כל מגע - אנאלי או אוראלי - עם נוזלי גוף נגועים יכול לגרום להידבקות. בכל מקרה, את בת מזל. 75% מהנשים (ו-50% מהגברים) אינם סובלים מסימפטומים מוקדמים של כלמידיה. בלי טיפול, הזיהום הבקטריאלי הזה יכול להתפשט לחצוצרות של האישה, דבר שעלול לגרום לעקרות. יש בדיקות ויש טיפול.



נשים הפעילות מבחינה מינית - אפילו אם הן לא הולכות 'עד הסוף' - עדיין יכולות להידבק במחלות המועברות במגע מיני.


כינת הערווה

כך הרגשתי: איכס. עבר שבוע מאז קיימתי יחסי מין. וואו, איך מגרד לי במפשעה. יש לי כתמים כחולים על העור מתחת לשיער הערווה והרבה נקודות קטנות בצבע חלודה. מה זה יכול להיות?



זה מה שקיבלתי: הנקודות הקטנות דמויות החלודה - ולפעמים לבנבנות-אפורות - הן כינת הערווה. אם תביטו בזכוכית מגדלת, תראו שהן נראות כמו סרטנים קטנים. אפשר להידבק בכינת הערווה במהלך סקס או עקב שימוש במיטה של אדם נגוע. לחרק הקטן יש שלושה שלבים: ביצים, זחל וכינים בוגרות (אלה שגורמות לגירודים).



הכתמים הכחולים הם תגובה של העור לנשיכות הכינים. ניתן להיפטר מהן, אבל כמו בכינת הראש, תצטרכו לסלק את כל הביצים והזחלים שאולי התפשטו לבגדים, למצעים ולפריטים אחרים שלכם. תמשיכו להתגרד זמן מה לאחר חיסול הכינים. קרם הידרוקורטיזון (קורטיזול) יכול לעזור.





זיבה

כך הרגשתי: קיימתי יחסי מין עם בחורה שפגשתי. שמתי קנדום כמובן, אבל הוא נקרע. חלפו כמה ימים מאז, וכעת יש לי טפטוף צהוב מקצה הפין. חוץ מזה אני מרגיש בסדר. האם זה יחלוף מעצמו?



זה מה שקיבלתי: יש כמה מחלות שיכולות לגרום לסימפטומים האלה, ביניהן זיבה (גונוראה). חולי זיבה רבים לא סובלים מסימפטומים. אם לא מטפלים במחלה, היא עלולה לגרום לסיבוכים חמורים כגון עקרות אצל האישה, ואצל הגבר היצרות בשופכה והידבקויות במערכת הרבייה. סיבוכים מאוחרים כוללים דלקת מפרקים, דלקת מסתמי הלב ודלקת הלחמית (בעיניים). התסמינים מתפתחים לאחר כשבוע וכוללים כאב בהשתנה והפרשת מוגלה מהפין או מהנרתיק. מי שמגלים שהם סובלים ממחלה המועברת באמצעות מגע מיני צריכים לספר על כך לבני זוגם כך שהם יוכלו להיבדק ולקבל טיפול, אם הם נושאים את המחלה. טיפול אנטיביוטי מרפא זיבה. גשו לרופא.


הרפס


כך הרגשתי: לפני כמה חודשים, במהלך המשחק המקדים, בעלי הבחין בקובץ שלפוחיות בשפה הפנימית של הנרתיק שלי. הן הפכו לפצעים שהכאיבו במשך שבוע, ואז התכסו בקרום ונעלמו. עכשיו יש לי שלפוחית מכוערת על הישבן. לבעלי אין שלפוחיות באיבר המין, למרות שמדי פעם הוא מקבל פצעי קור בפה. אני לא חושבת שזו מחלת מין, ואתה?



זה מה שקיבלתי: הרפס הוא זיהום ויראלי שמגיע בשתי צורות: סוג 1 וסוג 2. הרפס מסוג 1 בדרך כלל גורם לפצעים בפה; הרפס מסוג 2 גורם לפצעים באיבר המין. ואולם שני הווירוסים יכולים להשפיע בשני האזורים. הרפס יכול להתפשט במהלך יחסי מין, כולל מין אוראלי. הווירוס שגורם להרפס מטייל לאורך העצבים ומתיישב בקשרי העצבים. כשהוא הופך לפעיל, הוא חוזר במורד העצבים אל פני העור. לעתים לאדם שסובל מהזיהום באיברי המין יש התפרצות מאוחרת יותר גם על הישבן או הירכיים.



התפרצות הרפס לא מתבטאת תמיד בשלפוחיות - לעתים זה מתבטא בפצעים, חתכים, פצעונים או פריחה. התפרצות הרפס באיברי המין גורמת לכאב, גרד, צריבה ו/או עקצוצים על איבר המין וסביבו. לעתים הטלת השתן מכאיבה ויש הפרשה מהשופכה.



להרפס אין מרפא, אבל קיימות תרופות שהופכות את ההתפרצות לפחות חמורה, וגם יכולות למנוע התפרצויות חדשות ולהקשות על העברת הנגיף לאחרים.


יבלות באיבר המין (קונדילומה)



כך הרגשתי: בכיתי במשך שבוע אחרי שנפרדתי מהחבר שלי. בדיוק כשהתחלתי להיפגש עם אחרים, הבחנתי בשקים לחים של בשר ליד הנרתיק שלי. מאז הם גדלו מעט והפכו לבנבנים. זה נראה כמו כרובית קטנה. אני מאוד נבוכה. לעולם לא אוכל לקיים יחסי מין!



זה מה שקיבלתי: הווירוס שגורם ליבלות באיבר המין מועבר באמצעות מגע ישיר של עור בעור. הוא מכונה וירוס הפפילומה האנושי (PVH). קיימים מספר סוגים שלו, ואופי המחלה תלוי בסוג. חלק מהסוגים קשורים לסרטן צוואר הרחם.



היבלות באיבר המין (ולעתים בפי הטבעת) מופיעות חודש עד חצי שנה לאחר ההידבקות. אין לכך מרפא, אבל קיימים טיפולים שחייבים להיעשות או להירשם על-ידי רופא. אל תשתמשו בתרופות לטיפול ביבלות הנמכרות ללא מרשם רופא על יבלות באיבר המין. הטיפול יכול להעלים את היבלות, אך הן חוזרות לעתים קרובות.



יש להימנע מקיום יחסי מין עד להיעלמות היבלות. שימוש בקנדום יכול למנוע העברת HPV, אבל מאחר שהקנדום אינו מכסה את כל העור שעשוי להיות נגוע, הוא אינו יעיל לגמרי. אבל בהחלט אפשר להמשיך לנהל חיי מין טובים גם לאחר ההידבקות במחלה.





סקביאס

כך הרגשתי: לא קיימנו יחסי מין, אני נשבעת! טוב, החבר שלי ואני שכבנו במיטה שלו בלי בגדים. התחבקנו הרבה, אבל לא המשכנו לשלב הבא. זה היה לפני חודש. כעת חזרתי ללימודים אבל יש לי גירוד במותניים, במפשעה ובחלק התחתון של הישבן. זה הרבה יותר גרוע בלילה. יש לי גם פסים קצרים גליים על העור, אבל מה שגרוע יותר אלו עשרות הבליטות המגרדות האלה. אין סיכוי שזו מחלת מין, נכון?



זה מה שקיבלתי: קשה להידבק בקרדית העור הזו ממגע מיני קצר, אבל מגע עורי ממושך יכול להעביר את הזיהום. אם חולף חודש עד להופעת הסימפטומים, זו כנראה הפעם הראשונה שנדבקתם בסקביאס. אנשים שחוטפים את הזיהום יותר מפעם אחת חווים את הסימפטומים בתוך יום עד ארבעה ימים.



הטפילים שגורמים לסקביאס מתחפרים מתחת לפני העור. הנקבות חופרות תעלות בעור ומטילות ביצים שבוקעות תוך כמה ימים. הקרדיות שמגיחות עוברות בקלות מאדם לאדם על-ידי מגע. הגרד נגרם כתוצאה מתגובה אלרגית לקרדית ולהפרשותיה. האזורים שנפגעים הם לרוב בקפלי העור, בעיקר בין אצבעות הידיים, המרפקים, בית השחי, המפשעות, פטמות האישה והפין. לא ניתן להידבק בסקביאס ממגע קצר, כמו לחיצת יד, אבל הוא מתפשט בבית לאחר מגע ממושך עם מצעים, שטיחים ורהיטים נגועים.



הרופא יוכל לרשום לכם טיפול שיהרוג את הקרדית, אבל תמשיכו להתגרד זמן מה לאחר מותן. להקלת הגרד רופאים נותנים משחה המכילה קורטיקוסטרואידים. ואל תשכחו שכדי לחסל את הקרדיות יש להיפטר גם מאלו שמתחבאות במיטה, בבגדים וכו'.


טריכומוניאזיס

כך הרגשתי: התחלתי לצאת עם מישהו שאני מטורפת עליו, ואנחנו מקיימים יחסי מין. או לפחות קיימנו. עכשיו יש לי סימפטומים נוראיים - הפרשה מרובה מהנרתיק, קצפית בצבע צהוב-ירקרק. כואב לי בכל האזור שמסביב לנרתיק ובחלק העליון של הירכיים. החבר שלי בסדר גמור. זה רק אני, או מה?



זה מה שקיבלתי: גברים בדרך כלל לא סובלים מתסמיני טריכומוניאזיס. אבל אם הוא יסתכל מוקדם בבוקר, גבר נגוע יבחין במעט הפרשה רירית מהפין. לעתים גם נשים סובלות רק מהפרשה מועטה, אבל לרוב הזיהום גורם לגרד, צריבה והפרשה ירקרקה עם ריח רע.



הגורם לזיהום הוא טפיל חד תאי, טריכומונס וגינליס (פרוטוזואה). גשו לרופא, שניכם. טיפול חד פעמי כמעט תמיד פותר את הבעיה, אם בני הזוג מטופלים במקביל, אם כי הטיפול אצל גברים לרוב קצת ארוך יותר. אם יש לכם יותר מפרטנר אחד למיטה, כל בני הזוג צריכים להיבדק ולקבל טיפול.





עגבת

כך הרגשתי: ניהלתי רומן מחוץ לנישואים, אבל סיימתי אותו אחרי כמה פגישות. אני מרגיש נורא, לעולם לא אעשה את זה שוב. הבעיה היא שאחרי כשלושה שבועות גיליתי פצע לא מכאיב על הפין. המצאתי תירוץ כדי לא לקיים יחסי מין עם אשתי, והוא הבריא לאחר כחודש. עכשיו יש לי מדי פעם פריחה על כפות הרגליים והידיים. יש קשר?



זה מה שקיבלתי: עגבת (סיפיליס) היתה בעבר מחלה נוראית. והיא עדיין כזו - אם לא מטפלים בה. הפצע על הפין מכונה כיב עגבת. זה הסימן לעגבת ראשונית, והוא נותר שבועיים עד ארבעה שבועות לאחר החשיפה. ללא טיפול המחלה מתקדמת לשלב השני כחודשיים אחר כך. הסימפטומים הראשוניים הם חום, חולשה, הגדלה של קשרי הלימפה ופריחה אדומה בהירה על כפות הידיים והרגליים ועל החזה. הפריחה באה והולכת, כל פעם באזור אחר בגוף. לבסוף המחלה מתחילה לאכול את הקרומים הריריים. וזה עדיין לא הגרוע מכל. לאחר חודשים ואפילו שנים המחלה נכנסת לשלב השלישי, הכולל התפשטות של גידולי עגבת. בשלב הרביעי עגבת שאינה מטופלת עלולה לגרום נזק חמור ללב, לכלי הדם, למוח ולחוט השדרה, עד כדי עיוורון ושיתוק. אדם שהמחלה שלו עברה לשלב השני, ייתכן שהחיידקים שגורמים למחלה כבר חדרו למוח.



למרבה המזל, אנטיביוטיקה מרפאת את המחלה. תצטרך לראות רופא כדי לקבל אבחון וטיפול. ותצטרך לומר לאשתך. אם קיימת איתה יחסי מין, היא עלולה להיות נגועה.





דלקת כבד הפטיטיס B

כך הרגשתי: אני גבר פעיל מבחינה מינית. לפני כחצי שנה הייתי בנופש בחו"ל, ובהשפעת אלכוהול קיימתי יחסי מין לא מוגנים. בשבוע האחרון אני סובל מכאבי ראש, חום וצמרמורת, ואומרים לי שהעור שלי צהבהב. האם שני הדברים קשורים?



זה מה שקיבלתי: גם דלקת כבד, הנגרמת על ידי נגיף הכבד מסוג הפטיטיס B, היא מחלה המועברת מאדם אחד לשני באמצעות מגע מיני. לאחר תקופת דגירה הנמשכת בין חודש לשישה חודשים, מופיעים תסמינים הכוללים כאבי ראש, צמרמורות, חום, חולשה וצהבת. רוב החולים מחלימים בהדרגה, אך שיעור התמותה הוא 20%-5%.





זיהום בחיידק המופילוס

כך הרגשתי: לאישה ששכבתי איתה בשבוע שעבר לא היו סימפטומים, ואחרי שיחת טלפון מביכה אני יודע שעדיין אין לה. אבל לי הופיעו על הפין בליטות קטנות ומכאיבות, שהפכו לפצעים פתוחים רכים למגע, מלאים מוגלה ובעלי גבולות משוננים. אני מרגיש כאב עמוק מתחת לעור בצד הפנימי של הירכיים. דוקטור, מה יש לי?



זה מה שקיבלתי: זהו זיהום בקטריאלי הנגרם על-ידי זן של חיידק המופילוס הגורם למחלת מין. הזיהום מתפשט על-ידי מגע ישיר עם הפצעים. הסימפטומים מופיעים לאחר תקופת דגירה של יומיים עד עשרה ימים וכוללים חטטים או מורסות שיוצרים כיבים כואבים עם שוליים משוננים. הכיב יכול להיות די עמוק, ואצל יותר ממחצית החולים יש כיבים מרובים. חלק מהנשים לא מבחינות בסימפטומים עד שבלוטות הלימפה בירכיהן - בצד אחד או בשניהם - מתנפחות וכואבות. גברים נוטים לחלות במחלה הרבה יותר מנשים.



למרבה המזל, הזיהום ניתן לריפוי. פנו לרופא וספרו על כך לבן זוגכם. אפילו אם האישה לא חווה סימפטומים, ייתכן שהיא נדבקה בחיידק וצריכה להיבדק



http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2787356,00.html


מחובר
נשלח ב-13/7/2005 11:55 לינק ישיר 

ההורמונים השתגעו: תסמיני גיל המעבר



כאשר נשים מגיעות לגיל המעבר, הגוף מפסיק לייצר את ההורמונים הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון. השינויים הגופניים מובילים לתסמינים שפוגמים באיכות חייהן של נשים רבות. על תופעות הלוואי של גיל המעבר והאמצעים להתמודד עמן
ענב ברגר- שמש, מגזין "דינמי"



כאשר נשים מגיעות לגיל המעבר, המביא עמו את חדלון הווסת, חלים בגופן שינויים משמעותיים. בתקופה זו הגוף מפסיק לייצר את ההורמונים הנשיים החשובים - אסטרוגן ופרוגסטרון. תפקוד השחלות נפגע וחלה ירידה הדרגתית ביכולת הבשלת הביציות, המובילה לירידה ביכולת להרות עד היעלמותה כליל.



חדלון הווסת חל בטווח הגילים 40 ל- 55. בדרך-כלל מופיעים תחילה שינויים בתדירות ובעוצמת הווסת, שנמשכים כשנתיים; בהמשך נפסק הדימום לחלוטין. עם זאת, ישנן נשים שהווסת שלהן מפסיקה להופיע בפתאומיות.




שאלה: איזה הורמון קשור לגיל המעבר? האם אפשר לבדוק אם רמותיו תקינות?



האסטרוגן, שנוצר בעיקר בשחלות וגם מופרש מהן, הוא ההורמון האחראי על התפתחות מינית תקינה של נשים ועל תפקוד תקין של מערכת הרבייה שלהן. הורמון זה מצוי בכמות קטנה גם בגברים. הסיבה לסימפטומים הרבים של נשים בגיל המעבר היא ירידה ברמת הורמון האסטרוגן. ירידה זו נובעת מכך שהשחלות מאבדות מיכולתן לייצרו ולהפרישו. באמצעות בדיקת דם ניתן לקבוע את רמת הורמוני המין בדם.



שאלה: אמי בת 46. אני חושבת שכבר אינה מקבלת מחזור חודשי סדיר; האם מוקדם מדי לכך? כמו כן אשמח לדעת מהן תופעות הלוואי השכיחות של גיל המעבר.



אמך נמצאת בגיל המתאים להפסקת המחזור, אם כי יש לזכור שתחילת גיל המעבר ועוצמת הסימפטומים משתנה בין נשים שונות. ייתכנו גם מקרים נדירים שבהם האִשה לא תרגיש כלל סימפטומים. הירידה ברמת האסטרוגן מובילה לכמה תופעות, המתרחשות עם הפסקת המחזור או הידלדלותו:



גלי חום היא תופעת הלוואי הנפוצה ביותר, שפוקדת כ- 75% מהנשים. לרוב הגלים מופיעים לפני הפסקת הווסת ונמשכים בממוצע עד שנתיים לאחר מכן, אולם בקרב 50%-25% מהנשים נמשכים גלי החום גם יותר מחמש שנים אחרי הפסקת הווסת. גל חום נמשך בין 30 שניות לחמש דקות ובעקבותיו עשויה להופיע צמרמורת.
יובש בנרתיק נובע מכך שרקמת הנרתיק הופכת דקה יותר, בהעדר השפעת האסטרוגן שמביא לעיבוי הרקמה.




אלה הן התלונות הבולטות ביותר בנוגע לתסמיני גיל המעבר. קיימים סימפטומים נוספים כגון שינויים במצב הרוח, הפרעות שינה, דפיקות לב, ירידה בחשק המיני ואובדן שליטה על שלפוחית השתן. גם תופעות אלה נובעות מהירידה בייצור ובהפרשת האסטרוגן.



בנוסף לתופעות שמניתי לעיל ישנן כמה בעיות הקשורות לגיל המעבר ולרוב מאובחנות מאוחר מדי. הבולטת ביותר היא האוסטיאופורוזיס - דלדול במסת העצם עד להיווצרות שברים פתולוגיים. נשים המעשנות סיגריות, שותות אלכוהול, אינן צורכות כמות מספקת של סידן ואינן עוסקות בקביעות בפעילות גופנית עתידות לאבד כמות רבה יחסית של עצם בשנים הראשונות של חדלון הוסת. כמו כן, סיכוייהן לסבול מאוסטיאופורוזיס בהמשך חייהן רבים.



שאלה: האם יש קשר בין גיל המעבר להשמנה?



הקשר בין הורמוני המין להשמנה טרם נחקר מספיק. על-פי נתונים שנאספו עד היום, נשים בגיל המעבר נוטות לאכול יותר פחמימות ומזון מתוק. אחת התיאוריות הקיימות בתחום מציעה כי ירידה באסטרוגן מפריעה לתפקודו התקין של האינסולין. האינסולין* הוא הורמון אנאבולי המסייע לתהליכי בנייה בגוף, ומתוקף תפקידו אינו נוטה לאפשר לגוף להשתמש במאגרי השומן שלו. כלומר: כאשר רמת האינסולין גבוהה, יצמצם הגוף את השימוש במאגרים. הפרעות באיזון האינסולין עלולות גם לגרום מאוחר יותר להתהוות מחלת סוכרת מסוג II.



שאלה: איך אפשר לעבור את גיל המעבר בשלום? מהו הטיפול הרפואי המומלץ לתקופה זו?



חשוב להבין שגיל המעבר הוא תופעה טבעית, הנובעת מהפיזיולוגיה של כל אחת מאיתנו. עם זאת, אפשר בהחלט להקל על התסמינים לפי הצורך. כיום מומלץ טיפול הורמונלי חלופי לנשים הסובלות מהסימפטומים שתוארו קודם לכן. הטיפול מקל על תופעות גלי החום והיובש בנרתיק ונמצא יעיל גם במניעת סיבוכי אוסטיאופורוזיס. הוא משלב אסטרוגן ופרוגסטרון; האסטרוגן מונע את היווצרות הסימפטומים והפרוגסטרון מיועד למניעת השפעה שלילית של האסטרוגן על רירית הרחם (התהוות של סרטן). בזמן טיפול כזה על האִשה להיות במעקב רפואי שיכלול ביצוע בדיקת שד וממוגרפיה אחת לשנה.



שאלה: הגעתי לגיל המעבר ובחרתי לא ליטול תרופות כלל. מה עלי לשנות באורח חיי או בתזונה שלי כדי להקל על תסמיני הגיל?



כדי לאזן את רמת האסטרוגן בגוף מומלץ לאכול 100 גרם סויה ביום - ולא בתוסף. לדוגמה: 100 גרם גבינת טופו או חצי כוס של חלב סויה. כמו כן מומלץ לצרוך מזונות עשירים בחומצת השומן אומגה 3, כגון דגים, ירקות, עלים ירוקים וזרעי פשתן, ולשלבם עם מזונות עשירים בסידן - מוצרי חלב,טחינה, ירקות ירוקים. צריכת הסידן המומלצת עומדת על כ- 1200 מ"ג ליום. עוד מומלץ להפחית את צריכת השומן הרווי (בשר שמן, מוצרי חלב עתירי שומן, חמאה ועוד), שכן שומן מסוג זה מביא לעלייה ברמת האסטרוגן ועלול להיות גורם סיכון להתפתחות סרטן השד. חשוב ביותר להקפיד על פעילות גופנית כארבע פעמים בשבוע למשך שעה בכל פעם. הפעילות תסייע בחילוף החומרים ותתרום להוצאה הקלורית היומית ולחיזוק העצם.





http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3111634,00.html


מחובר
נשלח ב-13/7/2005 11:56 לינק ישיר 

סוכריות ללא סוכר - האם הן בריאות לשיניים?



הסוכריות החדשות ללא סוכר מבטיחות לא רק רעננות אלא גם מניעת עששת • האם יש הבדלים בין הסוכריות השונות ללא סוכר ולמה דווקא הסוכריות של אורביט זכו לאישור רופאי השיניים?
יהודית יהב



בימים אלה אי אפשר שלא להיתקל במודעות ענק על האוטובוסים ובעיתונות המכריזות: "אורביט דרופס – סוכריות ללא סוכר שבריאות לשיניים". מתברר שהפרסומים נתמכים בגוף רציני: ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל, שאף מצרפת את חתימתה למודעות. האומנם סוכריות יכולות להיות" בריאות לשיניים"?



חברת ריגלי, המשווקת את אורביט, אכן נסמכת בפרסומיה על בדיקה שערכה הסתדרות רופאי השיניים לסוכריות ולמסטיקים שלה. בהסתדרות זו פועלת ועדה לאישור חומרים, שאליה יכולה לפנות כל חברה מסחרית לקבלת אישור על ממתיקים מלאכותיים

דיאטטי זה לא בהכרח בריא

הסוכריות ללא סוכר הן אכן דיאטטיות: הן מכילות בסך הכל 7-10 קלוריות ליחידה. הבעיה היא שחלקן (בהחלט לא כולן) מכילות חומרי צבע, טעם וריח מלאכותיים, ובמקום סוכר מוסיפות רוב היצרניות ממתיקים חלופיים כמו אספרטיים ואססולפם-קיי
לכתבה המלאה



מוצריה. החברה המסחרית משלמת עבור שירותיה, אך בהסתדרות רופאי השיניים מדגישים, כי התשלום מיועד לפעילויות קהילתיות כמו טיפולי שיניים לנזקקים, או בדיקות חינם לגילוי מוקדם של סרטן חלל הפה, שנערכו לאחרונה ברחבי הארץ. בין השאר, בודקת ההסתדרות גם משחות שיניים ומי פה ונותנת למוצרים "חותמת" מטעמה.



ומה אומרת ההסתדרות על אורביט? פרופ' מרק ליטנר מהמחלקה לרפואת הפה באוניברסיטת תל-אביב, מאשר כי סוכריות ומסטיקים אורביט ללא סוכר מסייעים לשמירה על בריאות השיניים ועוזרים במניעת עששת. הנימוקים: "לעיסת גומי לעיסה ללא סוכר ומציצת סוכריות ללא סוכר מגבירות את קצב הפרשת הרוק ובכך נעשה תהליך הניקוי והשטיפה של הפה יעיל יותר. בנוסף,ערכי ה- PH של הרוק עולים וכך עולה גם יכולת הרוק לנטרל חומצות. כמוכן, מכילות סוכריות אורביט ללא סוכר חומרים כמו קסיליטול ואיזומלט, שעוזרים במניעת עששת".



לדברי פרופ' ליטנר, המוצרים נבדקים על ידי מומחים מטעם ההסתדרות לרופאי השיניים" לפי קריטריונים מחמירים ביותר הקובעים את מידת התועלת הבריאותית של המוצר לציבור הצרכנים".



הסברים אלה אכן מאפשרים לחברה לשווק את מוצריה תחת הכותרת "סוכריות בריאות לשיניים". אך האם זה אומר שכל שאר הסוכריות ללא סוכר פחות השוואת מוצרים: סוכריות ללא סוכר
המוצר קלוריות מחיר
מאסט 233 ל-100 גר' 7.50 ש"ח ל-80 גר'
אורביט 235 ל-100 גר' 5 שקל ל-35 גר'
ריקולה 233 ל-100 גר' 5 שקל ל-35 גר'
חופשי 228 ל-100 גר' 7 שקל ל-80 גר'
קלפני 236 ל-100 גר' 9 שקל ל-50 גר'

בריאות לשיניים? או אולי הן אינן בריאות כלל?לא בהכרח. היצרניות האחרות פשוט לא פנו להסתדרות רופאי השיניים בבקשה לקבל את אישורה.



חברה אחת טענה שאיננה רואה כל צורך לקבל אישור כזה "כי ממילא הסוכריות שלנו הן להיט"; אחרת טוענת כי "אסור לייחס ערכים רפואיים לשום סוכריה", והשלישית אומרת, כי הסוכריות שלה מקושרות לכיף ולא לבריאות, ולכן לא מצאה לנכון "להשקיע" בבדיקה.



כך או כך, כולן כאחת מכילות איזומלט, החומר שאמור לסייע במניעת עששת. לזכותה של אורביט ייאמר, כי היא דאגה לכלול בסוכריות שלה גם קסיליטול, "חומר בעל תכונות בקטריוסטטיות התורמות תרומה חשובה למניעת עששת", כהגדרת הסתדרות רופאי השיניים.



גם האריזה חשובה



בשוק הסוכריות זוכה הקטגוריה שלסוכריות ללא סוכר לביקוש הגדול ביותר. לפי דיווחי המשווקים הן נמכרות בהיקף של כ-30 מיליון שקל בשנה. בדומה למסטיקים ללא סוכר, הן גם עושות טעם טוב בפה וגם אינן משמינות. בניגוד למסטיקים, הן חוסכות את פעולת הלעיסה, שלא תמיד בריאה ללסת ונתפסת כלא אסתטית.



במדינה הקטנה שלנו מתחרים על פיו של הצרכן הישראלי אינספור טעמים של סוכריות ללא סוכר, ביניהם טעמי פירות, יוגורט, צמחית בלין ואפילו אבטיח.



יצאנו לבדוק את שוק הסוכריות ללא סוכר ואת ההבדלים השונים בין המותגים.



עלית מייצרת את המותג "מאסט", שהחליף את הסוכריות הפופולריות "מותר". לסדרה שישה טעמים,ביניהם הטעם החדש ריבת חלב. לפי דיווחי עלית, מאז השקת המותג החדש לפני כשנה תופסות סוכריות מאסט כ-65% משוק הסוכריות לצעירים ולמבוגרים (לא כולל סוכריות ילדים). סוכריות מאסט עטופות כל אחת בנפרד בשקית אטומה.לטענת צרכנים רבים אריזה זו קשה לפתיחה,בעיקר לאנשים מבוגרים.




כרמית משווקת את "חופשי", סוכריות ללא סוכר המיוצרות עבורה על ידי חברת "סולה" הגרמנית. הסוכריות מגיעות בשתי סדרות שונות: חופשי Top Cream , שיצא לשוק רק לפני כחודש, וסוכריות בתוספת ויטמין C . "טופ קרים" הן סוכריות שמנת ללא סוכר עם טעם נוסף (קפה, קרמל, דובדבן ולימון) והן משווקות בקרטונית הנפתחת בקצה (כמו אלה של אורביט). הסוכריות בשקית מגיעות בכמה טעמי פירות ובטעמים של קפה וקרמל. בחברה אומרים, כי הסוכריות מכילות רק צבעי מאכל וחומרי טעם וריח טבעיים ובכולן יש תוספת ויטמין סי. הן נמכרות בשקית אך ארוזות כל אחת בנפרד ונפתחות במשיכה קלה.



ריקולה מיובאות לארץ כבר 40 שנה על ידי חברת שוקוטרייד הוותיקה, היישר מהמפעל בשווייץ. הגירסה ללא סוכר מגיעה בשקיות ובקרטוניות ב-9 טעמים שונים, ביניהם מרווה, תפוז-מנטה, תערובת צמחים ומהשבוע גם בטעם חמוציות. הסוכריות מכילות תמציות צמחים מהרי האלפים, שאותם מגדלת החברה במיוחד למוצריה. כל חומרי הטעם והריח טבעיים, לדברי החברה, "והטעמים מדברים בעד עצמם".




קלפני גם הן סוכריות ללא סוכר מיובאות מגרמניה, שמעלתן העיקרית היא האריזה: קופסת הנפתחת ונסגרת ביד אחת, ולכן היא מתאימה במיוחד לנסיעה ברכב. סוכריות קלפני ללא סוכר מוצעות בטעמי מנטה, פירות ולימון מליסה, וניתן להשיג אותן בעיקר בתחנות דלק.




מסטיקים עם סוכרלוז



גם בתחום המסטיקים ללא סוכר נרשם בימים אלה חידוש, עם היציאה לשוק של "מסטיק X ". היצרנים הצעירים של המסטיק החדש מכריזים על כוונתם לנגוס מנתחי השוק של מאסט ואורביט.



היצרנית של המסטיק החדש רכשה את הציוד והמוניטין של חברת "ממתקי אטלס" שנסגרה. הם מייצרים גם מסטיקים עגולים (ועתירי סוכר) ומתכוונים לצאת בקרוב עם מוצרים נוספים. יצרני המסטיק מתגאים בעיקר בעובדה, שהמסטיקים שלהם מכילים סוכרלוז במקום אספרטיים ואססולפם K . "המוצרים שלנו מיוצאים לארה"ב, קנדה, אירופה ודרום אפריקה", אומר מנשה שרגא, מנהל החברה. "עד סוף 2005 אנחנו צופים למסטיקס 20% מנתח השוק בארץ".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3111574,00.html


מחובר
נשלח ב-13/7/2005 12:11 לינק ישיר 

קפה: היתרונות, החסרונות וכמה מומלץ לצרוך ביום



מיליוני אנשים ברחבי העולם מתחילים את היום עם כוס קפה • על סגולותיו של הקפאין (למשל, שיפור הזיכרון) ועל מגרעותיו (הגדלת הסיכון ללקות בדלקת פרקים), איזו כמות מומלץ לצרוך ממנו ועוד
טלי סורוזין



את הקפה הראשון של הבוקר אני שותה עוד במהלך רבע השעה שאחרי הקימה. הילדים שלי יודעים שעד אז עדיף לא להציק לי יותר מדי. אחרי זה אני בן אדם א ער ומתפקד, וגם הרווחנו ארוחת בוקר משותפת. את הקפה השני שלי אני שותה על כיסא הנדנדה בחצר הבית, אחרי ששלחתי את הילדים לגן, עשיתי קניות וסידרתי את הבית. זוהי בעצם המדיטציה שלי.



מהקפה השלישי אני נזהרת, מפני שהוא עלול לגרום לרעידות במיתרי העצבים שלי. על הקפה הרביעי אני בכלל לא מעיזה לחשוב.



ההיסטוריה של הקפה



האגדה מספרת שהקפה התגלה בידי רועה מצרי בשם חלדי בשנת 850 לספירה. לילה אחד העיזים של חלדי לא חזרו הביתה. הוא יצא לחיפושים, ולבסוף מצא


אותן רוקדות סביב שיח בעל גרגרים אדומים (פולי הקפה). אחרי שחלדי עצמו אכל כמה גרגרים, הוא התחיל לרקוד יחד עם העיזים. הוא שוחח עם כמה נזירים שהשתמשו בגרגרים להכנת משקה, למד מהם את מה שלמד, וכך נולד הקפה.



ברבות הימים נפתח בית הקפה הראשון במכה, שהפך למרכז חברתי ועסקי, ומשם התפשט הקפה לעולם המערבי, עד שבשנת 1615 נפתח בית הקפה הראשון באירופה. מאז ועד היום נפתחו עשרות אלפי בתי קפה ברחבי העולם והפכו למקום מפגש מקובל.



בימי שמש יושבים אנשים בכל העולם בחוץ בבתי קפה, מדברים, סוגרים עסקאות, 'מתצפתים' על העוברים והשבים, קוראים ספר. בימים חורפיים הם בורחים פנימה מצינת הרחוב. מאחר שתרבויות שלמות נהנות משתיית קפה, פותחו סוגי קפה בגדלים ובטעמים שונים – מקפה שחור בוץ, שהוא האותנטי ביותר, ועד קפוצ'ינו בטעם וניל, שנשמע לי העדין בסוגי הקפה; הכל לבחירתנו ולפי טעמנו.



קפאין



הקפה מפורסם לא רק בגלל ההווי סביבו, אלא גם בגלל החומר הכימי הפעיל שבו – הקפאין. הקפאין נמצא באופן טבעי ביותר מ-60 מיני צמחים ובמגוון מזונות ומשקאות – פולי הקפה, עלי התה, פולי הקקאו, שוקולד ומשקאות תוססים כמו קולה – וגורם לעירור מערכת העצבים המרכזית. הקפאין נספג במהירות ומתפזר בכל רקמות הגוף ונוזליו, כולל מערכת העצבים המרכזית, רקמות עובריות וחלב אם. קפה ללא קפאין אכן לא מכיל קפאין, אבל מאחר שהוא עבר כל כך הרבה תהליכי עיבוד להוצאת הקפאין, הוא לא כל כך בריא.



סגולותיו של הקפאין



עייפות: מעלה את רמת הערנות ומפחית עייפות.
כאבי ראש: יכול להרגיע כאבי ראש מסוימים באמצעות הגברת זרימת הדם למוח.
קפאין ופעילות גופנית: בניסוי שנערך בקנברה שבאוסטרליה נמצא שאתלטים שצרכו כמות קטנה של קפאין הגדילו ב-30% את משך יכולתם להשקיע מאמץ, לעומת מי שלא קיבלו שום חומר מעורר. כמו כן ביצועיהם השתפרו ב-3.5%. עוד נמצא בניסוי הזה ששרירי האתלטים צרכו שומן כמקור אנרגיה, ולא פחמימות מהמאגר הגופני. מכאן הסיקו שקפאין מגביר את ניצול האנרגיה שמופקת משומן ודוחה את השימוש בפחמימות כמקור אנרגיה מועדף בתחילתה של פעילות, וכן מגביר את כושר הסיבולת. לכן יש שממליצים לשתות קפה כשעה לפני פעילות גופנית. אבל זכרו, זהו לא תנאי חובה לשיפור הכושר הגופני.
קפאין וזיכרון: לקשישות שהרבו לשתות קפה במהלך חייהן יש זיכרון טוב יותר. כך מצאו חוקרים באוניברסיטת קליפורניה. במחקר השתתפו אנשים בני 73 בממוצע. הממצאים, שהתפרסמו בעיתון המדעי 'אמריקן ג'ורנל אוף אפידמיולו - גי', מאששים מחקרים דומים. לאחרונה התפרסם באותו כתב עת שקפאין מוריד את הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2, בסרטן המעי הגס ובסרטן הכבד, אבל אין על כך הוכחות או המלצות חד משמעיות.



מגרעותיו של הקפאין



שינה: עלול לגרום לקשיים בהירדמות.
כאבי ראש: עלול לגרום לכאבי ראש, לעצבנות ולסחרחורת.
לחץ דם: גורם להעלאת לחץ הדם, ולכן לא מומלץ לסובלים מיתר לחץ דם. השפעת ספל קפה אחד עלולה להימשך עד שלוש שעות. לספל הקפה הראשון של הבוקר ההשפעה החמורה ביותר.
קפאין והריון: נערכו מספר לא מבוטל של מחקרים על השפעת הקפאין בהריון. נמצא שצריכת קפאין גבוהה עלולה להיות קשורה ללידת תינוקות במשקל נמוך. בנוסף, לדברי מדענים דנים, צריכת יתר של קפה בזמן ההריון עלולה להגדיל מאוד את הסיכון ללידת ולד מת; נשים בהריון ששותות לפחות שמונה ספלי קפה ביום מכפילות את הסיכון הזה. יש מי שטוענים ששתיית הקפה גם עלולה להשפיע על מזגו של התינוק.
קפאין ודלקת פרקים: מחקר שנערך בפינלנד ופורסם בעיתון 'בריטיש מדיקל ג'ורנל' מצא שאנשים ששותים יותר מארבעה ספלי קפה ביום מכפילים את הסיכון לחלות בדלקת פרקים, ואנשים ששותים לפחות 11 ספלים ביום מגדילים את הסיכון פי 15.
רגישות לקפאין: יש אנשים שידועים כרגישים לקפאין. אין לכך הגדרה רפואית, וברוב המקרים האבחנה היא אישית. התופעה מתבטאת בתסמינים כמו הפרעות שינה, חרדה, דיכאון ועצבנות, הפרעות במערכת העיכול ופעימות לב מהירות ולא סדירות. קפאין ואוסטאופורוזיס: בכמה מחקרים נמצא שצריכת משקאות שמכילים קפאין עלולה להביא לירידה במסת העצם ולעלייה בסיכון לשברים, עקב צמצום ספיגת הסידן במעי והגדלת הכמות שמופרשת בשתן ובצואה. אבל בעשור האחרון נמצא שהתכונה הזו שמיוחסת לקפאין היא זניחה, ודי בתוספת של 1-2 כפות חלב לכוס הקפה כדי לבטל אותה.



קפה ודיאטה



קפה מזרז חילוף חומרים, ולכן מוסיפים אותו לכמה תרופות הרזיה. הוא גם יכול ליצור תחושת שובע. התחושה הזו נוצרת משתיית קפה חם, כמו משתיית כל משקה חם אחר – כשמרכז הרעב והשובע במוח 'מתחמם', עולה תחושת השובע ויורד התיאבון. אלה הם האלמנטים שעוזרים לירידה במשקל, אבל מה עם האלמנטים ההפוכים? מי לא מכיר את התנוחה הזו עם הקפה והעוגייה, ואז עוד עוגייה, שהיא רק רמז לבאות אחריה. יש שטוענים שבנס קפה יש חומר מסוים שמגביר אצירת נוזלים בגוף, וכך מאט את הירידה במשקל, אך זהו רק מיתוס.



צריכה מומלצת



כמות מתונה של עד 300 מ"ג קפאין ליום ושימוש בשכל הישר הם המפתח לצריכת מזונות ומשקאות שמכילים קפאין, למעשה כמו בצריכת כל מזון אחר. כמות מתונה נחשבת לשתיית 2-3 כוסות קפה ביום, לפי סוג הקפה: ספל קפה שחור חזק מכיל 150-200 מ"ג קפאין; ספל קפה מכל סוג אחר מכיל 60-150 מ"ג קפאין (תלוי בסוג הקפה); קפה נטול קפאין – 2-5 מ"ג לספל; ספל תה מכיל 40-80 מ"ג קפאין; כוס קולה – כ-30 מ"ג קפאין; 100 גרם שוקולד – 6-120 מ"ג קפאין.



אנשים שידועים כרגישים צריכים להימנע משתיית משקאות שמכילים קפאין, וכך גם מי שסובלים מיתר לחץ דם ובעלי גורמי סיכון לשבץ ולמחלות לב. לנשים בהריון מומלץ להגביל את צריכת הקפאין ולא לעבור את הרמה המתונה. העדיפו תחליפי קפאין שמקורם מהטבע כמו תה צמחים מסוגים שונים.



אז אם אתם כבר שייכים לשתייני הקפה, תיהנו ותצרכו אותו בחוכמה. אבל אם אתם לא נמנים עם צרכניו, ודאי שאין הוכחה חד משמעית שמחייבת אתכם להתחיל.



http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3110695,00.html


מחובר
נשלח ב-13/7/2005 12:12 לינק ישיר 

שעורה: הסימנים, הסיבות ושלושה פתרונות



זה קורה לא רק לילדים: השעורה, אותה נפיחות המופיעה בחיבור בין העפעף לריסים, היא תופעה שכיחה שכל אחד סובל ממנה לפחות פעם בחיים
רונית מוזיקנט



למה זה קורה: כאשר יש חסימה באחת מבלוטות השומן הנמצאות בזקיקי הריסים, ולהפרשה השומנית אין לאן לצאת, היא מצטברת בצורת כיס צהבהב בקצה התחתון של העפעף. הסיבה לחסימה כזאת היא זיהומית, ומקורה בחיידקים חיצוניים או כאלה המצויים על עורנו באופן קבוע.



הנשק הקונבנציונלי: השיטה היעילה ביותר היא להניח על המקום מגבת נקייה או פיסת צמר גפן טבולות במים חמים (לא חמים מדי, כדי לא לגרום לכווייה).


ברגע שמתקרר, לטבול שוב. החימום ממס את ההפרשה השומנית וכך "פותח" את החסימה.



אם בפעמים הראשונות אחרי הנחת הרטייה החמה השעורה מתנפחת ומאדימה עוד יותר, לא להיבהל: זו תוצאה של חימום המקום והרחבת כלי הדם. אבל חשוב לא ללחוץ על המקום באמצעות הרטייה. הלחץ יגרום לפיזור ההפרשה לרקמה, דבר העלול לחסום בלוטות עמוקות יותר הנמצאות בעפעף. אם בתוך יום או יומיים לא חל שיפור, פנו לרופא עיניים.



רפואה סינית: לפי גישה זו, העיניים קשורות לכבד מבחינה אנרגטית. כשהכבד חסום ואינו מזרים באופן תקין את אנרגיית החיים בגוף, המכונה צ'י, התוצאה עלולה להיות שעורה. מה עושים? מטפלים בשורש הבעיה (כבד חסום) ולא בסימפטום (שעורה בעין):



מכניסים לכוס כף חומץ תפוחים, כף שמן זית וכף מיץ לימון, מוסיפים חצי כפית דבש ומעט מים חמימים כדי למהול הכול יחד ולשפר מעט את הטעם, ושותים שלוש פעמים ביום. מרכיבים אלה (פרט לדבש) מטהרים את כיס המרה וכך מנקים את הכבד, "פותחים" את החסימה, ומסייעים בהנעה תקינה של הצ'י. ייתכנו תופעות לוואי כמו מיגרנה או שלשול, אבל זה סימן שהמרקחת עובדת. אם התופעות לא עוברות בתום 24 שעות, יש להפסיק את הטיפול מיד.
מעסים נקודת דיקור הממוקמת בגב כף רגל ימין ונמצאת בחיבור בין האגודל לאצבע. לוחצים בתנועות סיבוביות עם כיוון השעון במשך כמה דקות, כשלוש פעמים ביום. לא להיבהל אם כואב - זו אחת מנקודות הקצה בגוף הנחשבת חזקה. נקודה זו מוציאה חום מהכבד וכך מסייעת לתפקודו התקין.



צמחי מרפא



Euphrasia Officinalis - צמח מרפא הידוע בהשפעתו המיטיבה על בעיות עיניים. קנו תמצית של הצמח (20 סמ"ק, להשיג בבתי מרקחת הומיאופתיים), טפטפו שלוש טיפות לכף מים ושטפו את פנים העין על ידי הרמת העפעף. עשו זאת פעם ביום במשך שלושה ימים עד שבוע, או עד שהשעורה עוברת.
שמן עץ התה - טפטפו לאמבטיה מלאה כ-15 טיפות של שמן עץ התה וטבלו את כל הגוף, כולל הראש (להקפיד על עיניים עצומות!). השמן מיועד לשימוש על פני העור, הוא מחטא וקוטל חיידקים, ואמבטיה מטהרת שכזו תנקה את עור הגוף ואת אזור העין מטפילים לא רצויים.
שום - טיפול עממי שהיה נפוץ בקרב התורכים, הכורדים, הארמנים והפרסים, ומתאים לאמיצים במיוחד: מקלפים שן שום, קוטמים את הקצה, מרימים את העפעף ונוגעים לרגע עם השום בנקודה הכואבת. המרכיבים הנמצאים בשום מייבשים את העור ומזרזים את הפרשת הנוזלים שהצטברו. זה כואב, מאוד, אבל יעיל ביותר ומאיץ את תהליך ההחלמה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3111690,00.html


מחובר
   
בית > פורומים > תרבות ואומנות > המרתף > רפואה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 7 8 9 ... 20 21 22 לדף הבא סך הכל 22 דפים.