בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים החלף לסקין בצבע לבן החלף לסקין הישן של הייד פארק החלף לסקין בצבע כתום החלף לסקין בצבע חום החלף לסקין בצבע צהוב החלף לסקין בצבע כחול החלף לסקין בצבע ירוק
בית · פורומים · תרבות ואומנות · המרתף · נשים ויופי
שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.
נשלח ב-25/5/2004 20:50 לינק ישיר 

כוויות 3 אחוז
לרית לוי בדקה אמבט חלבי מיוחד לשבועות, ומצאה שחלב על הזמן
http://images.maariv.co.il/channels/4/ART/722/167.html


מחובר
נשלח ב-25/5/2004 21:01 לינק ישיר 

התחתונים עוברים לנוח
הדגמים החדשים של חברות ההלבשה התחתונה מבשרים לנו על מותם של החוטיני והרומנטיקה, וצופים לנו קיץ אוורירי ורווי בוקסרים, עם דגש על נוחות
http://images.maariv.co.il/channels/4/ART/720/373.html


מחובר
נשלח ב-25/5/2004 21:04 לינק ישיר 

מי מפחד מבגד ים?
בחנויות מסתתרים להם עשרות דגמים ושילובים נבונים וטרנדיים, שבעזרתם תוכלי גם את לצלוח את הקיץ בשלום
http://images.maariv.co.il/channels/4/ART/720/367.html


מחובר
נשלח ב-25/5/2004 21:06 לינק ישיר 

הגזרה הגבוהה חוזרת לאופנה
שיאה של המגמה מהבהב בקולקציות הקיץ הנוכחי של מותגי העל, ומחלחל אט אט גם לרשתות האופנה. בקרוב, יש לקוות, גם אצלכן
http://images.maariv.co.il/channels/4/ART/720/371.html


מחובר
נשלח ב-27/5/2004 11:25 לינק ישיר 

משקיפים על השמש
משקפי שמש הם פריט אופנתי, אך רבים שוכחים שיש להם תפקיד בריאותי. איך מזהים משקפיים מסנני קרינה, מה מחייב התקן וכמה עצות לסיוע בבחירה
http://images.maariv.co.il/channels/4/ART/722/573.html


מחובר
נשלח ב-19/11/2005 09:51 לינק ישיר 

להוטה להשיג לעצמך לוק מושלם? ייתכן שאת להוטה מדי. יש דברים שממש, אבל ממש, לא כדאי לעולל לעור שלך בדרך. וסליחה, אדוני, לאן אתה הולך? כן כן, אנחנו מדברים גם אליך. כך תפרקו את מוקשי הטיפוח האורבים למגזימים
רונית מוזיקנט



עור חלק וגמיש הוא משאת נפש של כל מי שמביט במראה. מה לא היינו עושים כדי לזכות בו? אבל מרוב מעשים אנחנו נופלים בכל מלכודת אפשרית: מקבלים כתורה מסיני את ההמלצות של הדודה, החבר והשכנה מלמעלה, מנסים כל מוצר חדש שעולה על המדפים, ולא עוצרים לבדוק מה מתאים לנו באופן אישי.



אז עכשיו, נעצור. לשם שינוי לא נספר לכם מה לעשות כדי להגיע לעור המושלם, אלא מה לא לעשות. ד"ר אודי בר, מומחה לרפואה אסתטית, מפריך אחת ולתמיד את כל הטעויות הנפוצות והמיתוסים השגויים שנוגעים לנו עמוק בפנים.






טעות 1: להגזים בכמויות




כמה שיותר, יותר טוב? אולי זה נכון לסקס, אבל בכל הנוגע לעור כדאי לנהוג ההפך ולהפחית מינונים. אתם בני 30 פלוס ועדיין נתקפים גלי חצ'קונים כאחד המתבגרים? בדקו את שגרת הטיפוח שלכם. רוב הסיכויים שמשהו עולה שם על גדותיו.



מדובר בתופעה רפואית בשם "אקנה קוסמטיקה" הנובעת משימוש מופרז בתכשירי טיפוח (קרמים, סרומים, מייק-אפים וכו'), או בתכשירים שאינם מתאימים לגיל ולמצב העור. קרמים עשירים מדי, שמכילים שעווה או שמנים, אוטמים את העור וחוסמים את הפרשת הסבום (שומן) הטבעית. כך נוצרים קומדונים (ראשים לבנים או שחורים) המתפתחים לפצעי אקנה.



מה כן: הפחיתו את כמות החומר בכל שימוש, אל תשתמשו בתכשיר יותר מפעמיים ביום (בוקר וערב, אלא אם כן מדובר בבעיה ספציפית), ואל תתחכמו עם הוראות היצרן בעניין אופן השימוש והגיל המומלץ. הקרם מיועד לבנות 40 ואת בת 35? חכי חמש שנים. זה לא "ידחה" בחמש שנים את מועד הופעת הקמטים.





טעות 2: להזין את העור בשמן



רק לעתים נדירות, כמו במקרה של עור מבוגר ויבש מאוד, נכון למרוח על הפנים תכשיר המכיל שמן טהור. בכל שאר המקרים השמן רק מכביד על העור ופוגע בו. למה? כי עור שמשמנים אותו מרגיש שמן ומדווח למוח: "אני שמן", והמוח מאותת למנגנון הסבום הטבעי: "תפסיק לייצר שומן". כך אנחנו גורמים


לניוון המנגנון הזה, שממילא נחלש עם הגיל.

חברות הקוסמטיקה מודעות לבעיה, וכדי למנוע את האפקט המבריק והשמנוני הנלווה לשימוש בקרמים עשירים, הן מוהלות את השמן בתמיסה יחד עם מים (פעולה שנקראת "הרחפה"). בדרך זו התכשיר אכן מזין את העור בשומן אך אינו מכביד עליו.



מה כן: בדיקה פשוטה תגלה לכם אם הקרם שלכם שומני מדי: הכניסו לתוכו פיסת נייר בזווית אלכסונית והמתינו כמה דקות. השמן מטפס לאיטו במעלה הנייר? מדובר בתכשיר עתיר שמן שרצוי להרחיקו ממדף הטיפוח.





טעות 3: להשתמש בסרום לפני גיל 40




רוב תכשירי הסרום מיועדים לטיפול בעור מקומט ומבוגר. הסרום מכיל חומרים פעילים בריכוז גבוה יחסית, שרובם מסייעים באגירת נוזלים, יוצרים התפחה ומילוי של העור ובכך מחליקים קמטוטים.



אבל, וכאן מגיע אבל גדול, אצל נשים צעירות יותר המשתמשות בקביעות בסרום נוצרת התפחה שנראית לא טבעית ומדגישה פגמים כמו שקיות מתחת לעיניים. במקום להשיג מראה צעיר יותר הן מקבלות מראה נפוח, כמו של דודה זקנה.



מה כן: להתייחס ספציפית למצב העור. באופן כללי ההמלצה היא לחכות עם הסרומים עד גיל 40. אבל אם במשך שנים נחשפתם שעות ארוכות לשמש, או שאתם בעלי נטייה גנטית להזדקנות מוקדמת של העור (רמז: מתי הופיע הקמט הראשון של אמא?), אפשר בהחלט להתחיל גם בגיל 30. מתחת לגיל הזה כבר מדובר בהוצאה כספית מיותרת לחלוטין.






טעות 4: למרוח קרם מתחת לעיניים





אם עוד לא הגעתם לגיל 45 ולא סבלתם, חלילה, ממחלת כליות או כבד, הגורם העיקרי להופעת "שקיות" מתחת לעיניים הוא שימוש לא נכון בקרם או בסרום לעיניים. העור שמתחת לעין הוא כל כך דקיק, שחומרי לחות והזנה מכבידים עליו. הוא לא מספיק אלסטי כדי לספוג אותם כהלכה, וכך הם נאגרים תחתיו ויוצרים מראה נפוח.



מה כן: תכשירים להפחתת הנפיחות יש למרוח בכמות מעטה בלבד ולהספיגם בעור בטפיחות קלות. צריך להתחיל מהזווית החיצונית של העין לכיוון גשר האף, אבל לעולם לא לעבור את אמצע האישון לכיוון שק הדמעות. כך, אגב, נכון למרוח גם תכשירים להבהרת כתמים ועיגולים שחורים מסביב לעיניים.



איך תדעו אם זו הסיבה לשקיות המעצבנות או לכתמים המטרידים? הימנעו במשך שבועיים ממריחת כל תכשיר באזור זה, ותראו אם הבעיה הצטמצמה. ב-90% מהמקרים יחול שיפור, ואז תוכלו לחזור ולהשתמש בקרם עיניים (הפעם בכיוון הנכון).





טעות 5: להתפתות לכל חידוש




"קמטוטים" - אותו מונח פופולרי המופיע בפרסומות רבות לתכשירי טיפוח - לא מופיעים על העור הממוצע לפני גיל 40. אל תטעו בינם ובין קווי הצחוק האופיינים לאזור העיניים והמצח, או קמטי ההבעה הנמתחים מזוויות האף לפה.

את הקמטים האלה לא יעלים שום קרם שבעולם, כי הם נוצרים מהמימיקה של פנינו. כל עוד תפעילו את שרירי הפנים, גם קווי ההבעה יישארו בסביבה.



מה כן: התכשירים המתאימים ביותר לגילים שבין 30 ל-40 מכילים חומצות פירות (לקטית, גליקולית, סליצילית ועוד). חומצות אלה מצליחות לדחות את הופעת הקמטוטים ולהעניק לעור מראה מלוטש.



איך זה עובד? חומצות הפירות ממיסות את הדבק הבין-תאי בשכבת העור העליונה, ובכך מאפשרות קילוף קבוע של תאי העור החיצוניים ביותר. הן גם מגיעות לקולטנים (רצפטורים) בשכבת העור העמוקה, שבתגובה מגבירים את ייצור הקולגן והאלסטין - חומרי הבנייה של רקמת החיבור השומרת על עור מתוח וצעיר.



ומה קורה אחרי גיל 40? חומצות הפירות עדיין יעילות, אך בריכוזים גבוהים יותר, שלא תמיד אפשר למצוא במוצרי מדף. כאן יידרש לרוב מרשם רופא.





טעות 6: לעשות פילינג כל יום




תפיסה נפוצה אך מוטעית בהחלט גורסת, כי קרצוף עור הפנים והגוף עד כלות יגרום יום אחד להופעת עור חדש ובתולי במקום זה המקומט והיבש. אצל נשים רבות השימוש בפילינג תפס ממדים של אובססיה ממש, ומדובר בטעות כאובה ומצערת.



הנה האמת: קרצוף היתר בסוגי פילינג שונים גורם לגירוי העור, להופעת כתמי פיגמנטציה ולפגיעה בשכבה הקרנית העליונה, שמהווה מחסום עליון כנגד חדירת זיהומים לעור. מה שלא טוב לעור צעיר בוודאי לא יועיל לעור מבוגר שעם השנים נעשה עדין ויבש. פעולת הקרצוף, בכל גיל, שורטת את העור ועלולה לגרום להופעת קופרוז (נימי דם מורחבים).



מה כן: להפחית את תדירות הפילינג המכני בצורה ניכרת, להפסיק לאלתר את השימוש בפילינג המכיל גרגירים גסים ומופרדים, ולהעדיף, תמיד, אבקות פילינג עדינות. אפשר למצוא היום גם תכשירי פילינג אנזימתי ומסכות מתקלפות, שמסירים את תאי העור המתים בלי פעולת השפשוף המזיקה.



ואיך תדעו מהו המינון הנכון של פילינג מכני? פשוט הסתכלו על העור. אם הפחתתם את הכמות לפעם ביומיים ובכל זאת העור יוצא אדום ומגורה, זה הזמן לעבור לפעם בשלושה ימים, וכן הלאה. בכל מקרה, אל תתפתו לשימוש יומיומי, גם אם העור לא מגלה סימני רגישות ואפילו נראה אחריו זוהר להפליא.





טעות 7: למרוח קרם הגנה רק בבוקר




רוב התכשירים להגנה מפני השמש מבוססים על חומרים כימיים, שהשפעתם מוגבלת לשלוש שעות בערך, גם אם לא הזעתם או התרחצתם באמצע. תוויות המכריזות כי התכשיר מספק "הגנה לשמונה שעות", או אפילו "לכל היום", הן מוטעות ומטעות. מחדל ההגנה מספר אחת טמון בהנחה כי מריחת הקרם בבוקר תשחרר אותנו מעול השימוש בו לאורך כל היום.



מה כן: הדרך הבטוחה למנוע את הזדקנות העור היא להימנע ככל האפשר מחשיפה לשמש ולהתמרח בתכשירי הגנה כמה פעמים ביום. מתעצלים? חפשו תכשירי הגנה המבוססים על מינרלים כמו טיטניום ואבץ, שנחשבים למסנני קרינה פיזיולוגיים הנשארים על העור שעות ארוכות.





טעויות שרק בנים עושים





אוקיי, חברים, בואו רגע הצדה. איתכם יש לנו דיבור נפרד. הטרנד המטרוסקסואלי אמנם העלה את מספרם של הפונים למכוני היופי ולמרפאות העור באופן דרסטי - אך מתברר שמגיעים לחוד, ומבינים לחוד.



רובכם, בואו נודה באמת, עדיין ניזונים ממה שהאשה אומרת, ממה שקראתם בעיתוני הנשים, ומהמלצות חברים, גם הם ידענים גדולים בזכות עצמם. מה זה אומר? שאתם יכולים לרכוש בגאווה את קרם העיניים הכי יקר בשוק, ובכל זאת לנקות את הפנים עם סבון רחצה לגוף.



מה זאת אומרת מה לא בסדר בזה? הנה מה לא בסדר. ארבע טעויות הטיפוח הגדולות של המגזר המתגלח:



להשקיע רק בסכין



אז זהו, שלא רק איכות הסכין קובעת. תכשיר הריכוך שלפני חשוב לא פחות לטיב הגילוח ולמראה העור בכלל. אם אין בו די חומרי סיכה, לא תתאפשר תנועה חלקה של הסכין, ומכאן קצרה הדרך לפצעים ולשריטות.



מה כן: תכשירי גילוח מהדור החדש שמכילים סיליקון. שכבת השומן הדקה שיוצר הסיליקון מפרידה בין העור לסכין ושומרת על שלמות העור.



מומלץ גם לחזור אחורה ולאמץ את שיטת הגילוח הישנה של אבא וסבא: קערה המכילה קרם גילוח (עם אותם סיליקונים, כמובן) ומברשת מקציפה למריחה על הפנים. למה זה טוב? כי הקצפת החומר שעל המברשת הרטובה לתוך העור מרככת את השערות ומעמידה אותן, מה שמקל את פעולת הגילוח ומשפר את התוצאות.



בלבל בין גילוח לפילינג



תגידו יפה שלום למיתוס: גילוח יומיומי לא מחליף בשום אופן את פעולת הפילינג, שמסירה תאים מתים, ולכן אין לו כל ערך קוסמטי (לבד מהעובדה שחלק זה יפה, כמובן). חשבתם שזאת הסיבה שגברים מתקמטים פחות מנשים? טעיתם.

לא רק שפעולת הגילוח היומית לא מועילה לעור, לאורך שנים היא אף גורמת לו להיות רגיש ומגורה. בעור פצוע לאורך זמן כל טיפת זיעה גורמת מיד להופעת אדמומית ופצעונים.



אז למה בכל זאת גברים מתקמטים פחות? פשוט מאוד, כי יש להם יותר שיער באזור הגילוח. זקיקי השיער, הנמצאים אצל גברים בריכוז גדול, מחייבים אספקת דם שוטפת ועשירה שמסייעת בשמירה על עור מוצק ורענן. זה כל הסיפור.



מה כן: עשו פילינג בתדירות של עד פעמיים בשבוע. כדי להשיג תוצאות חלקות במיוחד, עשו פילינג עדין אחרי מקלחת אדים ולפני פעולת הגילוח. המקלחת והפילינג ירככו את הזיפים, שיוסרו ביתר קלות.



לסיים באפטר-שייב או בקרם



שימו לב, אפטר-שייב זה פאסה. כל מטרתו של התכשיר עתיר האלכוהול הזה היא לחטא. פעם, כשהסכינים לא היו משובחים וגרמו לחתכים ולפצעים, זה היה חיוני.



אבל היום? איכות הסכינים השתפרה לאין ערוך ועדיין משתפרת, ואין שום הצדקה להשקות את העור בכל כך הרבה אלכוהול, שרק מגביר את הגירוי שגורמת פעולת הגילוח.



לא סתם אתם מחמיצים פנים כשאתם עושים את זה. זה לא נעים, והי, איזה כיף - גם לא נחוץ.



ומה לא בסדר בקרם? העור הגברי הוא בדרך כלל עבה ושמן יותר, וקרמים עלולים רק להכביד עליו. במקרה הטוב, יתקבל מראה מבריק, מזיע ודביק. במקרה הרע, יופיעו פצעונים (זוכרים את האקנה הקוסמטי מטעות 1? אותו דבר).



מה כן: תחליבי לחות קלים במיוחד, רצוי נטולי שומן, שמכילים בעיקר חומרים מרגיעים. ברוב סדרות הטיפוח לגברים קיים ריכוז כזה או אחר של מנטול, שמרגיע עור אדמומי ומגורה במהירות. המנטול מכווץ את כלי הדם שהתרחבו וגרמו לאדמומיות וגם מעניק תחושה רעננה.



לשמור אמונים ללהב



הפעם זה יהיה קצר וכואב: ככל שהסכין חדשה פחות, כך היא פוצעת יותר. כל שימוש נוסף בסכין מקהה את הלהב ופוגע בחדותו. תעשו אחד ועוד אחד, ותכף תראו איך יוצא לכם חמש.



מה כן: הקפידו להחליף את הסכין אחרי חמש פעמים של שימוש, אם נלך לפי הגישה המקילה. אין טעם להתחכם, להתקמצן או להתעצל. כמובן, רק אם נמאס לכם להסתובב עם לחיים מדממות ולמולל פיסות נייר זעירות כדי להדביק לאזור האסון, רק כדי לגלות באמצע דייט סוער ששכחתם אותן שם, מתנפנפות ומוכתמות.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3169451,00.html


מחובר
נשלח ב-14/12/2005 16:57 לינק ישיר 

זה הטרנד: נשים שלא מורידות שיער מהגוף



הגוף הנשי החלק, שנקנה במכאובים ובייסורים, מלווה אותנו משחר ההיסטוריה, אבל לאחרונה הולך ומתפתח טרנד חדש ומעורר מחשבה בארצנו: נשים אומרות לא לסכין, לא לחוט ולא לשעווה – אפשר לחיות מצוין גם בלי להוריד שערות. קטסטרופה אסתטית או מניפסט פמיניסטי אמיץ? שתי שעירות מדברות וגם מראות
טלי חרותי-סובר



לא מזמן הייתי עדה לשיחה ערה שנערכה בין כמה בנות שמונה דעתניות. "אמא שלי", אמרה הראשונה, "אומרת שאסור לגלח את הרגליים כי השערות נעשות שחורות". "אמא שלי", הודיעה השנייה, "אומרת שלהוריד שערות עם שעווה זה נורא כואב". "אמא שלי", תרמה השלישית, "אמרה שכדאי להתחיל להוריד שערות כמה שיותר מאוחר. באיזה גיל מתחילים?"



השיחה התגלגלה לכיוונים אחרים ואני הבנתי ששלוש הקטנות לא מעלות בדעתן כי אפשר לגדול מבלי לעסוק במריטת שיער הגוף. הן אינן מוטרדות מן השאלה האם למרוט או לא, אלא רק שואלות איך לעשות זאת.



ההיסטוריה החלקה



מריטת השיער מן הגוף הנשי החלה עוד בימי רומא ויוון. המשורר הרומאי אובידיוס יעץ לנשים: "אל תתנו לתיש חצוף למצוא את הדרך אל מתחת לזרועותיכן,


ואל תניחו לרגליכן להתחספס בזיפי שיער". בתקופת הרנסאנס חבשו נשים מצנפות מחודדות על הראש והאוזניים, שקו השיער נתלש בהתאמה למידותיה. כך התפתחה אופנת המצח הגבוה והגבות המרוטות. הצייר בוטיצ'לי צייר כבר במאה ה-14 נשים ללא שיער גוף, ומאות שנים לאחר מכן ציירו גם הקולגות, דגה, מטיס ופיקאסו נשים ללא שיער.



מדוע הפכה המריטה לחלק בלתי נפרד מחיינו? בספרה "הישרדותם של היפים ביותר" כותבת פרופ' ננסי אטקוף: "נשים המסלקות את שיער גופן מקצינות את ההבדלים בין הגוף הנשי לגברי, ומעצימות את מה שקוסם בהן לגברים". היא מסבירה שגברים אוהבים נשים חלקות מאותה סיבה שהם נמשכים לבלונדיניות: עור חלק וצבע בהיר מתקשרים עם גיל צעיר ובריאות טובה, המעידים על גנטיקה משובחת לדור ההמשך.



הנשים רוצות למשוך את הגברים לחיקן ולכן משתפות פעולה עם המוסכמות. אך בניגוד לגבר, המחפש את המראה הצעיר, הן תרות אחר בן-הזוג שידע לשמור ולכלכל את הצאצא, ולכן מחפשות דווקא את הזכר הבוגר. בגרות מתבטאת באופן תת-מודע בשרירים ושערות. הן ימרטו את שיער בית השחי, יורידו שפם, שיער מפשעה ורגליים, אבל פלומות ומברשות השיער הגבריות יישארו, לעומת זאת, לגמרי לא מאוימות.



הצורך של הגבר המודרני למרוט את שיער החזה מגיע, על-פי אטקוף, מכיוון אחר. "השיער שעל החזה נתלש על מנת להעניק לגו מראה של שריון", היא אומרת. "העור הוא לבושו של הגלדיאטור והחזה הופך למעטה שריוני בגוון ברונזה (מה שמסביר גם את האטרקטיביות של מראה "הקוביות"). השיער פשוט מקלקל את הרושם".



"לקבל את עצמי"



דורות שלמים של נשים גודלו בתחושה כי מריטה היא הכרח מכאיב אך בל יעבור. לאחרונה, עם זאת, הולך ומתפתח טרנד חדש ומעורר מחשבה: נשים אומרות לא לסכין, לא לחוט ולא לשעווה. אפשר לחיות מצוין גם בלי להוריד שערות.



מיה גל (40), גרושה ואמא, החליטה לוותר כליל על המריטה. "התחלתי למרוט בגיל 15", היא מספרת, "בגלל שכולן מרטו. בפעם הראשונה התכנסנו כמה בנות בבית שלי, ההורים היו בחו"ל וכל אחת שכבה בתורה על שולחן האוכל, כשאחרת מורטת לה בעזרת שעווה מוכנה. זה היה מן טקס בנות צרחני ונחמד".



כשהיתה בת 16 פגשה מיה את חברה הראשון. "הוא אמר לי שהוא מעדיף שלא אוריד שערות כי זה לא טבעי", היא נזכרת. "עד אז בכלל לא חשבתי על האפשרות. זו הייתה חוויה מאוד מעניינת. לפני 24 שנים לא היתה פתיחות לשונה כמו שניתן לראות היום, ואני, שהלכתי עם מכנסיים קצרים, ספגתי הרבה מבטים ברחוב. ההורים דווקא היו בסדר, אבא שלי תמיד היה בעד חיים טבעיים ואמא שלי נאלצה לקבל את רוע הגזירה".



הזמן חלף ואתו האהבה. בשנות ה-20 שלה הפכה לצלמת ושבה להוריד שערות. "הורדתי מהרגליים, מהמפשעה, בתי השחי והגבות", היא מספרת, "אף פעם לא אהבתי את זה, תמיד הרגשתי שמדובר באי קבלה עצמית, בניסיון להפוך את הגוף שלי למשהו אחר, אבל המשכתי להתנהל על-פי הכללים המקובלים".



בגיל 32 פנתה ללימודי רפואה סינית והמשיכה למרוט באדיקות. "במהלך השיעורים עובדים אחד על הגוף של השני", מספרת מיה, "ואני הייתי בלחץ כל הזמן, ששום שערה לא תציץ חלילה, ושלא יהיו לי קוצים ברגליים. זה היה סוג של עבדות".



החודשים חלפו ועקרונות הרפואה המשלימה החלו לחלחל לתודעתה, כשבראשם הצורך להיפטר מהשיפוטיות. "את שומעת סיפורים של מטופלים ועוזרת להם מבלי לשפוט. כך את לומדת גם לא לשפוט את עצמך. כל אשה לא מרוצה מחלקים מסוימים בגוף שלה, וגם אני הייתי כזו, אלא שלאט לאט הרגשתי איך אני מתחילה לקבל ולאהוב את עצמי כולל הכל, עם הבטן, הציצים, המשקל והשערות".



ההתחלה היית הדרגתית. "לא הורדתי בחורף", היא מתארת, "אבל אף אחד ממילא לא שם לב". בימי הקיץ היא הורידה שיער רק באיזור השוקיים, "עד הקו שרואים". עם סיום הלימודים הפכה למורה בבית הספר בו למדה. "הגעתי לשלב שנמאס לי לבדוק אם עולים לי המכנסיים", היא מספרת, "ופתאום נורא כעסתי על עצמי. רציתי ליהנות מהגוף שלי כמו שהוא, להסתכל ולהגיד – ככה אני צריכה להיות. הפסקתי למרוט לחלוטין".



היום מגדלת מיה בכיף שיער בית שחי ורגליים, וגם לא מורטת גבות. היא הולכת בקיץ עם גופיות ושמלות, ולא מתביישת לרגע. "אני עוד מקבלת המון מבטים", היא מספרת, "במיוחד על בתי השחי, אבל איש לא אומר דבר. יש לי אחיינית שנשפכת מצחוק כל פעם שאנחנו נפגשות, אבל זה יותר משעשע ממעליב".



הגברים שבחייה מתחלקים בין אלה שלא אכפת להם לאלה שחושבים שככה צריך לחיות. "כשאני פוגשת גבר חדש אני מדגישה את הנקודה הזו", היא מספרת, "כי היא מאוד חשובה לי. יש גברים שלא מוכנים לשמוע ולכן הקשר בכלל לא מתחיל, אבל להרבה מאוד גברים זה ממש לא משנה. לשמחתי יש גם אלה שפשוט אוהבים את זה ככה, טבעי ונכון".



נקודה חשובה נוספת שמיה מזדרזת להדגיש היא נושא הניקיון. "אין כל קשר בין אי מריטה לחוסר ניקיון", היא אומרת. "אני מאוד נקייה, משתמשת בדיאודורנטים, כי קשה לי עם ריח של זיעה, ושומרת על כללי היגיינה ואסתטיקה ברורים. אין פה הזנחה, אלא בחירה באפשרות אחרת שפירושה קבלת הגוף כמו שהוא".



תקוותה הגדולה היא כי בעתיד "נראה יותר נשים שמחות שלא עסוקות בריצוי גברים, אלא בעשיית מה שטוב ונוח להן. אז יהיו הרבה פחות בעיות גב בגלל נעלי עקב ופחות ציפורניים ארוכות ומגבילות. כולנו נסתתר פחות מאחורי מסיכות של איפור, צבעי שיער וכדומה.



"אני לא מטיפה ולא נושאת דגל לוחמני", היא מסכמת. "כל אשה צריכה לבחור את הדרך הנוחה לה. כדאי רק שהבחירה תיעשה מתוך מודעות, ולא מתוך מגבלה חברתית לוחצת".



"ככה טוב לי"



רבקה רוזנשטיין (32) היא מורה ליוגה וסייעת לידה (דולה). כעשר שנים הסתובבה בעולם הגדול עד שחזרה לפני שנתיים לארץ. היום, רגליה אמנם חלקות, אך על בתי השחי שלה לא מתקרב התער.



מגיל 15, מרטה רבקה באדיקות את רגליה וגילחה את בתי השחי. "אף פעם לא הייתי היסטרית מהנושא הזה", היא אומרת, "כולם הורידו וגם אני". לפני כשמונה שנים בילתה עם בן-זוגה דאז בתאילנד, ומצאה את עצמה גרה במשך שנה וחצי בג'ונגל. "לא היה לנו חשמל", היא נזכרת, "התרחצנו בפלג המים שזרם מתחת לבית, הכפר הקרוב היה מרחק שעה הליכה והקהילה שסבבה אותנו היתה אירופאית בעיקר. מובן מאליו שנושא מריטת השיער כלל לא עלה אז על הפרק".



מתאילנד נסעה ליפן שם עבדה כמארחת, "למרות שנחשפתי לאפשרות לחיות בשלום עם שיער הגוף, פה לא הייתה לי ברירה", היא מספרת, "הפרנסה הכתיבה מריטה מלאה וחד משמעית". מיפן עברה להודו, שם הרשתה לעצמה לחזור ולגדל. "פעם אחת ביקשו ממני להשתתף בתצוגת אופנה בגואה, ואני החלטתי בעצמי, מבלי שביקשו ממני, לוותר על השערות. למעט הפעם הזו, שיער הגוף פשוט צמח ואני לא נגעתי. רוב התקופה בה ביליתי בחו"ל הייתי בחברה לא ישראלית, שלא מתרגשת מהעניין. אישית, הרגשתי שקבלת הגוף כפי שהוא, הוא הדבר הבריא והטבעי ביותר בעולם".



כששבה לארץ נתקלה בתגובות קשות. "נשים ישראליות מאוד מתוכנתות בנושא הזה", היא אומרת, "אנחנו נולדות לתוך הצורך ולא ממש חושבות על העניין". להדגמת התגובות היא מספרת על מפגש שקרה דווקא בנפאל. "יצאנו לנסיעה ארוכה באוטובוס. אני דיברתי עם בן-זוגי באנגלית, ולפנינו ישבו שלוש ישראליות. כשקמתי להוריד משהו מאחד התיקים והרמתי את היד, שמעתי אחת מהן אומרת: 'אחותי, תורידי שערות מבית השחי'. הסתובבתי אליה ושאלתי למה זה מפריע לה אם זה לא מפריע לי. מיותר לציין שהיא הייתה בהלם מוחלט".



דווקא מצד הגברים זכתה רבקה בדרך כלל להבנה מלאה. "בן-זוגי הנוכחי דווקא לא אהב את העניין ולחץ עלי נורא להיפטר מהשערות. הוא אמר שזה לא אסתטי. כשהבנתי כמה זה חשוב לו, נכנעתי. עשיתי את זה בתור מחווה. זמן קצר אחרי המריטה, ובלי כל קשר, נפרדנו, וכשחזרנו להיות ביחד, החלטתי שהוא צריך לקבל אותי ממש כמו שאני. לדעתי מדובר בשלב חשוב מאוד בהתפתחות המערכת הזוגית שלנו. מאז הוא חי בשמחה ובשלום עם הנושא".



בעברה היה עיקרון אי המריטה חשוב במיוחד. "עם השנים והגיל התמתנתי. אני לא רוצה לשאת דגל כזה או אחר, בסך הכל רוצה שיהיה לי ולאחרים טוב. היום אני מורידה שערות מהרגליים לא בשביל מישהו אחר, אלא כיוון שתחושת הרגל החלקה נעימה לי. עם שיער בית השחי אין לי כל בעיה, לא אסתטית ולא הגיינית.



"בניגוד לנשים אחרות, יש לי החופש להחליט למרוט או לא. אני חושבת שגם בנושא הזה, כמו בחיים בכלל, אסור להפסיק לשאול שאלות. תמיד כדאי לבדוק למה אנחנו עושים דברים והאם אנחנו עושים אותם בשביל עצמנו, או בשביל לרצות מישהו אחר".



http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3184312,00.html


מחובר
נשלח ב-17/12/2005 13:38 לינק ישיר 

מדריך: כך תשמרו על עור פנים מתוח וצעיר בלי אף ניתוח



לחיות נכון לאכול נכון ליטול תוספים תכשירים

מכון יופי לכי לרופא כלום לא עזר? מתוח? לא בטוח




העור מתחיל להחמיץ לך פנים? לא נעים, אבל לא צריך ישר לאיים עליו בסכין. ממה שנכנס לך לפה ועד לקוסמטיקה וטיפולי רופא, יש עוד הרבה מה לעשות כדי לדחות את הניתוח הפלסטי בכמה שנים יפות
יפה שיר-רז



אשה יפה, כך אומרים, מתה פעמיים. פעם אחת כשהיא מגלה במראה את הקמט העמוק הראשון, ופעם שנייה כשמגיע יומה. לא היה מעודד אותה, וגם אותך לא, לדעת שזה קורה לכולן.



זה מתחיל באמצע שנות ה-30, עם קמטי החיוך הראשונים סביב העיניים. מרגע שחצית את מחסום ה-40, מתחילים הקמטים להתנחל על המצח, בין הגבות ומשני צדי האף. מיום ליום הם מעמיקים, העור נכנע לאיטו לגרביטציה, וקו הלסת שלך מתחיל לצנוח כלפי מטה. עור הלחיים, שפעם היה מתוח ומהודק, זולג לו מטה כשהוא משווה לך פרצוף עצוב ומריר. כבר אין מה לדבר על מרקם עור אחיד, ולקמטים מצטרפים גם כתמי גיל שלא בדיוק מוסיפים לו חן.



אם איתרע מזלך והגנים שירשת לא מהמשובחים, או שאת מבלה הרבה בשמש או מעשנת, התמונה עגומה עוד יותר. כאן אין קיצורי דרך - הקמטים יהפכו במהירות לחריצים, הנטייה לפיגמנטציה תואץ, וכבר באמצע שנות ה30- תגלי במראה עור עייף ומקומט.



מה עושים מכאן? האפשרות הראשונה, שעד לא מזמן שלטה בכיפה, היא למצוא מנתח פלסטי טוב שיהדק את העניינים בעזרת שיפוץ כללי ומתיחת פנים. אלא שהיום, מתברר, כבר לא ממהרים לחתוך. היד על הסכין קלה פחות, ומדובר בטרנד עולמי. למה? כי הניתוח משיג אמנם מתיחה של העור, אך לאו דווקא יוצר מראה צעיר. ובכלל, בכל תחומי הרפואה מסתמנת כיום מגמה ברורה של צמצומים בביצוע פעולות פולשניות. לא חותכים אם לא מוכרחים.



מה נשאר? לא מעט, וזה לגמרי בידיים שלך. החל באורח החיים שלך, ועד לתכשירים קוסמטיים וטיפולים אצל רופא עור.



רוצה להשיג עוד כמה שנים יפות בדרך לסכין? אנחנו כאן בשביל להראות לך את האפשרות השפויה: כל הפתרונות, מהקל אל הכבד, לטיפוח עוקף ניתוח.



לחיות נכון

סוד החיים היפים



השלב הראשון במלחמה נגד השעון הוא לזהות מה עובד בשבילך, מה נגדך, וממי להיזהר. במגרש הביתי מדובר בחמישה צעדים:



להתרחק מהשמש. חד-משמעית, זהו האויב הגדול ביותר של העור. מחקרים מראים שכ-80% (!) מתהליך הזדקנות העור נגרמים מקרינת השמש, שפוגעת בסיבים האלסטיים של העור, ורק 20% קשורים לגיל הביולוגי. הוכח גם שדי בחשיפה חד-פעמית לקרני ה-UV במכון השיזוף כדי לגרום נזק לDNA של תאי העור. אז תני לשמש יד כמה שפחות, והקפידי על שימוש במקדמי הגנה.



להפסיק לעשן. העישון גורם להפחתה ניכרת ברמות ויטמין C בדם, שהוכח כחיוני לייצור קולגן חדש. תנועות היניקה של הסיגריה גם יוצרות קמטים אופייניים למעשנים סביב לשפתיים ולעתים גם בלחיים.



להתחיל לישון. הורמון הגדילה, שיש לו תפקיד חשוב בחידוש רקמות השרירים והעור, מופרש בעיקר במהלך השינה. בסביבות גיל 40 יורדת רמת ההורמון בגוף ופוחתת יכולת הבנייה והחידוש של העור.



כמה כדאי לך לישון כדי לעודד את הפרשת ההורמון? לא פחות משבע שעות של שינה רצופה ועמוקה.



להיכנס לכושר. חוץ משינה, פעילות גופנית היא הזמן היחיד שבו מופרש הורמון הגדילה. היא גם מגבירה את הפרשת האסטרוגן, שיש לו השפעה ניכרת על מרקם העור. בעקבות הפעילות עולה ריכוז ההורמון בדם ונשאר גבוה כשלוש שעות לאחר האימון.



איך משאירים אותו על הגובה? שלוש-ארבע פעמים בשבוע פעילות אירובית, ופעמיים-שלוש בשבוע פעילות לחיזוק שרירים, כמו משקולות.



לצאת מהמתח. מצבי מתח מתמשך וצריכה קבועה של משקאות אלכוהוליים פוגעים בספיגת ויטמינים ומינרלים חיוניים לעור וגורמים לדלדול מאגרי ויטמין C, הקטנים ממילא בגופנו. תעשי לפנים שלך טובה, ותירגעי קצת.





לאכול נכון

מה אוכלים



אם היה לך ספק עד כמה משפיע מה שנכנס לך לפה על איך שאת נראית, שימי לב לממצאי המחקר הבא. במשך שנה בדק המחקר, שנערך באוסטרליה, את הקשר בין הרגלי התזונה למפלס הקמטים

פירות מכילים חומרי הגנה רבי עוצמה לעור הפנים (צילום: דן לב)
בעורם של כ-500 נשים וגברים מלאומים שונים. הנבדקים תיארו בפירוט את תפריטם היומי, והחוקרים עקבו אחר תהליך ההתקמטות של עורם.



מה התברר? אלה שהרבו באכילת ירקות, פירות, דגים, קטניות, שמן זית ודגנים מלאים התקמטו פחות לעומת אלה שאכלו מזון עתיר שומן, סוכר ובשר מעובד. זה מה שתאכלי כדי לשמור על העור:



פירות וירקות. 10-8 מנות פרי וירק הן פריט חובה בתפריט היומי. מכיוון שהם עצמם חשופים לשמש, הם מכילים חומרי הגנה רבי עוצמה, ובעיקר נוגדי חמצון שמגינים גם על העור האנושי מפני נזקי השמש.



לשיפור מראה העור יועילו במיוחד אלה שמכילים ויטמין A (ירקות ופירות כתומים, כגון גזר, בטטה ומשמש, וירקות עליים ירוקים), ויטמין C (פירות הדר, קיווי, כרוב ועוד) וסלניום (אגוזי ברזיל וזרעונים). שלבי בתפריט גם שמנים צמחיים, קטניות, דגנים מלאים ואגוזים - שמכילים ויטמין E, נוגד חמצון חשוב נוסף.



דגים. פעמיים-שלוש בשבוע אכלי דגים כמקור לחלבון, ובעיקר דגי מעמקים כמו סלמון, טונה והליבוט. אלה מכילים כמות גדולה יחסית של חומצות שומן מסוג אומגה 3, שלהן השפעה מיטיבה על העור.



זרעי פשתן. גם הם מכילים אומגה 3, וחשוב לאכול אותם טחונים וטריים. הוסיפי אותם לפירות או לסלטים.





ליטול תוספים

תוספים מטפחים



מחקרים מצאו כי נטילה קבועה של תוספי תזונה יכולה לעכב את התבלות העור, לדחות את הופעת הקמטים ולשפר את מצבם של קמטים קיימים. ההשפעה המרשימה על העור ניכרת לאחר שבועות ספורים של שימוש רציף, גם ללא שינוי אחר בשגרת הטיפוח. והרי המומלצים:



ויטמין C. (מסוג אסטר, שהוא בעל הזמינות הביולוגית הטובה ביותר לעורנו). חיוני ליצירת קולגן ולשמירה על שלמותו וכן להגנה מפני נזקי השמש. מינון: 1,000 מיליגרם ליום בארוחת הבוקר.



ויטמין E. מנטרל את נזקי החמצון מחשיפה לשמש, זיהום אוויר ועוד. מינון: 400 יחידות בינלאומיות ליום בארוחה המרכזית.



תמצית זרעי ענבים. מקור עשיר לפרואנטוציאנידים, נוגדי חמצון בעלי יכולת להבהרת כתמים ולמניעת נזקי שמש נוספים. מינון: 100 מיליגרם ליום בארוחת הבוקר.



חומצה אלפא ליפואית. נוגד חמצון יעיל במיוחד ובעל השפעה מרחיקת לכת על מראה העור. מינון: 300 מיליגרם בארוחת הבוקר.



מיצוי צמח הבורג'. מקור עשיר במיוחד לחומצה גמא-לינולנית, שמסייעת לקליטת חמצן והפרשת פסולת מהתאים ומשפרת ספיגת יסודות חיוניים לתאים. מינון: 300 מיליגרם ליום לאחר הארוחה.



ליקופן. משפר את אחידות גון העור. מינון: בהתאם להוראות היצרן. בדרך כלל מדובר בכמוסה אחת ליום, לאחר הארוחה.





תכשירים

תכשירי הדור השלישי



קוסמטיקה זה לא רק פרסומות יפות והבטחות מפוצצות. לשימוש בתכשירים המתקדמים יש ערך מצטבר. אם נכנסת לשגרת טיפוח נכונה בשנות ה30- שלך, תראי תוצאות כשתגיעי ל50-, לעומת מי שלא השתמשה.



רוכשת קרם פנים חדש? הנה המרכיבים שתרצי למצוא את שמם על האריזה. מחקרים הוכיחו שהם מעכבים את הזדקנות העור גם בשימוש חיצוני, וקשה למצוא תכשיר טיפוח מהדור השלישי שאינו מבוסס על אחד או כמה מהם.



רטין A. נגזרת של ויטמין A. שימוש מתמשך בו גורם לייצור מוגבר של סיבי קולגן ואלסטין ולהחלקת קמטוטים, והוא מומלץ החל מגיל 30.



תכשירים המכילים רטין A (או נגזרות אחרות של ויטמין A, כגון רטינול או רטיניל פלמיטט) תמצאי אצל קוסמטיקאיות ועל מדפי הפארמים. למרות הריכוז הנמוך (יחסית למרשם רופא) לאורך זמן מריחתם גורמת לשיפור מתמשך במראה הקמטים ולמניעת היווצרות חדשים.



חומצה הידרוקסית. חומצה אלפא-הידרוקסית (AHA) היא חומצת פירות עשירה בסוכרים שחודרת לשכבות העור העמוקות ויוצרת קילוף טבעי ומהיר של העור. חומצה בטא-הידרוקסית מתחברת אל המרכיבים השומניים בעור, ממיסה תאים הלכודים בנקבוביות, ובכך מגבירה ייצור תאים חדשים ומעבה את העור.



שימוש קבוע בתכשירים המכילים חומצות אלה מצמצם את עומק הקמטים, משפר את מרקם העור ומבהיר כתמי שמש וגיל.



ויטמין C. מסייע ל"שזירה מחדש" של הסיבים בעור מבוגר. משפיע גם על יצירת המלנין, ולכן יעיל להבהרת העור. בשימוש חיצוני נספג הוויטמין לעומק העור פי 40-20 יותר מאשר בספיגתו דרך מערכת העיכול.



הבעיה: הריכוז האפקטיבי של הוויטמין הוא מעל 10%, אך מדובר בחומר לא יציב שרגיש למים, לאוויר ואפילו לאור, ולכן קשה לשמר אותו בריכוז גבוה בלי שיאבד מיעילותו. גם לזה נמצא פתרון, ותכשירי ויטמין C החדשים מיוצרים בשיטות המאפשרות לשמר אותו עד להוצאתו מהמכל.



פיקנוגנול. מיצוי מקליפת עץ אורן שהפך לשחקן חיזוק חשוב בתכשירי המדף: מחקר הוכיח כי סיבי קולגן שהושרו בפיקנוגנול היו עמידים פי 100(!) בפני קריעה.





מכון יופי

מכון מוסיף המון



השלב הבא מחוץ למגרש הביתי שלך הוא טיפולי אנטי-אייג'ינג במכון הקוסמטי, שאינם מחייבים ביצוע של רופא. מדובר בעיקר בטיפולי חמצן ובפילינג שטחי (כימי או מכני).



אלה אמנם לא ייתנו תוצאות כמו בפילינג בינוני או עמוק,

זריקת מרץ

נא להכיר: מזותרפיה

שיטה חדשה יחסית בארץ היא מזותרפיה - החדרת חומרים פעילים לשכבת הדרמיס, שם הם פועלים על סיבי הקולגן ומשפרים את מרקם העור ומוצקותו. אקדח קטן, שבתוכו מזרק ובקצהו מחט זעירה, "יורה" דקירות קטנות במהירות עצומה, כשבכל דקירה מוחדרת כמות זעירה של חומר לעור. רבים החומרים המוחדרים בשיטה זו, אך הניסיון מלמד שרק אחד מהם, החומצה ההיאלורונית, מצליח ליצור התפחה מסוימת של הדרמיס ואכן מפחית את הקמטוטים ומשפר את מראה העור. לטענת היצרן האפקט נשמר כמה חודשים, אך מאחר שהתכשיר להזרקת חומצה היאלורונית נמצא בארץ רק שלושה חודשים, אין עדיין מספיק ניסיון בשימוש בו וכדאי להמתין ולראות את התוצאות.




אבל גם להם יתרון: אין צורך בתקופת החלמה, והעור נראה טוב כבר בתום הטיפול.



פילינג כימי. מסיר את שכבת העור העליונה בעזרת חומצות ומאפשר חדירות טובה יותר של חומרים פעילים והתחדשות תאים בשכבה זו.



פילינג קריסטלי. משייף את העור בעזרת חלקיקי מתכת זעירים המותזים בעזרת צינורית ונשאבים חזרה בוואקום יחד עם התאים המתים.



טיפולי חמצן. החדרת חמצן לעור משפרת את חילוף החומרים בעור ומתגברת את יייצור הסבום, חומר הסיכה המקנה לעור רכות ומונע ממנו להתייבש.



הטיפול מתבצע בעזרת מסכת חמצן המונחת על הפנים, או צינורית דקה שמתיזה את החמצן על העור. הוא נעים ולא כואב, אך נדרשת סדרת טיפולים להשגת תוצאה אפקטיבית.






לכי לרופא

מה ירשום הרופא



ביקור אצל רופא העור יספק לך, בעת הצורך, תכשירי טיפול בריכוז גבוה שאפשר לרכוש רק במרשם רופא:



רטין A. כשהוא משולב בתכשיר מרשם, ריכוזו יהיה גבוה בהרבה ולכן יעיל יותר משל מוצרי המדף. בזמן השימוש בתכשיר תתבקשי להימנע מחשיפה לשמש ולמרוח על העור כמויות גדולות יותר של קרם לחות.



תרכובת על שם קליגמן. חומר יעיל להבהרת כתמי שמש קלים. מבוסס על הידרוקינון, חומר הבהרה שהורס את תאי המלנין, ועל חומצה רטינואית המסייעת לו לחדור לעור. גם כאן צפויה רגישות יתר לשמש ונדרש שימוש מוקפד במקדמי הגנה.





כלום לא עזר?


אם ממש כלום לא עזר, הגיע הזמן להעביר הילוך ולבדוק את האפשרות הכירורגית. כאן מדובר אמנם בתותחים כבדים יותר, אך עדיין לא פולשניים. במילים אחרות: השלב האחרון לפני הניתוח.



שיתוק שרירים



הבוטוקס, אחת ההמצאות הגדולות של הכירורגיה הפלסטית, מביא לתוצאות מצוינות במינימום תופעות לוואי. מזריקים אותו לקמטי ההבעה (בעיקר בצדי העיניים, בין הגבות ובמצח), והוא גורם לשיתוק חלקי שמונע את כיווץ השרירים, אותו כיווץ הגורם להיווצרות הקמטים.



הטיפול יעיל לזמן קצר, 4-3 חודשים בלבד, אך אם מקפידים לחזור עליו, משך ההשפעה מתארך עם הזמן.



הוא נחשב לבטוח, וגם תופעות שייגרמו מיד לא מיומנת (צניחת גבה וכו'), יחלפו מיד עם תום השפעת הטיפול.



מילוי קמטים



לקמטים העמוקים יותר אפשר להזריק חומרי מילוי, שמחליקים את העור למשך חודשים או שנים, ומקצתם אפילו לתמיד. חומרי מילוי חדשים צצים חדשות לבקרים, והם נבדלים ביניהם במשך השפעתם.



מילויים לטווח קצר. (רסטילן, פרלן, ג'ובדרם). מבוססים על חומצה היאלורונית, המופקת בהנדסה גנטית ומיוצרת ברמות שונות של צמיגות, שמתאימות לאזורים שונים בפנים. הטיפול בטוח ונטול תופעות לוואי, ההחלמה מהירה, הנפיחות והאדמומית הקלה חולפות בתוך שעות ספורות והתוצאות ניכרות בתוך ימים.



מילויים לטווח בינוני. (ארטקול, ניופיל, אוולנס, רדיאנס).



הארטקול משלב קולגן מהחי עם חומר סינתטי. התוצאות ניכרות בתוך ימים אחדים, והמראה הסופי מתקבל אחרי כשלושה חודשים. האפקט מחזיק מעמד בין שנתיים לשלוש. עם זאת, בהזרקה לא מיומנת עלולות להיווצר גבשושיות מתחת לעור שאפשר לחוש בהן ולעתים גם לראותן.



הניופיל מורכב מחומצת חלב (לקטית). לרוב יש לחזור על הטיפול כעבור שלושה חודשים, עד 4-3 פעמים. התוצאות נשמרות בין חודשים ספורים לשנתיים ואין תופעות לוואי.



האוולנס והרדיאנס חדשים יחסית ונחשבים בטוחים ומבטיחים. אוולנס מבוסס על קולגן טבעי, אמור להשפיע למשך שנה לפחות ומתאים לכל סוגי הקמטים. רדיאנס מיוצר מקולגן מהחי, מחזיק מעמד שנה וחצי עד שנתיים ומתאים רק לקמטים העמוקים.



מילויים לטווח ארוך. (שומן עצמי, ביו-אלקמיד, סיליקון, איזולגן).



השומן נשאב מהבטן או העכוז של המטופל, ולכן אינו נדחה ואינו גורם לאלרגיות. התוצאות נשמרות לשנים ארוכות, אך הטיפול כואב וההחלמה ממנו ארוכה יחסית.



הביו-אלקמיד הוא ג'ל סינתטי למילוי השפתיים, עצמות הלחיים, הסנטר והלחיים. האפקט מיידי והתוצאות הן לתמיד. אם התחרטת, אפשר להוציא את המילוי במשיכה.



גם הסיליקון נותן תוצאות לתמיד, והן מצוינות. למרות ההיסטוריה הבעייתית שלו, הסיכוי לתופעות לוואי נמוך. הטיפול מתבצע כיום בהדרגה (מזריקים טיפות אחדות בכמה טיפולים) ונמצא ששיטה זו מונעת סיבוכים.



האיזולגן הוא שיטה חדשה המעודדת ייצור קולגן עצמי. מפיסת עור מאחורי האוזן מבודדים את התאים המייצרים קולגן, מגדלים אותם ומזריקים לתוך הקמטים, שם הם מתחילים לייצר קולגן. כעבור חודש מתחילים לראות תוצאות, והן אמורות להחזיק מעמד כחמש שנים. מתאים לקמטים עדינים יחסית.



קילוף עור



הפילינג הוא שיטה פופולרית, שמאפשרת לטפל הן בקמטים והן בכתמים באמצעות חומרים כימיים או מכשיר לייזר. הטיפול גורם לכוויות מבוקרות בעור, וניתן לביצוע בשלוש דרגות עומק. אך בעוד שפילינג שטחי, מהסוג המבוצע במכון, גורם לקילוף שכבת האפידרמיס בלבד, הפילינג הבינוני מגיע עד חלקו העליון של הדרמיס, והעמוק חודר למרכז הדרמיס. הרס העור גורם לתהליך של ריפוי פצע, ובעקבות זאת ליצירת רקמת עור חדשה ורעננה.



פילינג כימי. הפילינג הבינוני מחליק קמטוטים ומבהיר כתמי שמש. ההחלמה נמשכת כשבוע, והחל מהיום הרביעי מתחיל העור הישן להתקלף ולהתחלף בעור חדש. למעט תחושת צריבה לכמה דקות במהלך הטיפול, אין כאבים.



הפילינג העמוק מיועד להסרה מוחלטת של כתמי שמש מתקדמים ולהחלקת כל הקמטים, גם העמוקים. הטיפול מבוצע בהרדמה בחדר ניתוח, וביום שאחרי התחושה לא נעימה. התוצאות ניכרות בתוך עשרה ימים עד שבועיים.



פילינג בלייזר. מסיר את העור שכבה אחר שכבה, וכך מאפשר שליטה רבה יותר על העומק. ההחלמה קלה פחות: אחרי הטיפול העור אדום, צורב ונפוח כמו בכווייה קשה.



טיפולי לייזר



במקביל לטיפולי הפילינג בלייזר פותחה בשנים האחרונות טכנולוגיית לייזר שבה הקרן חודרת ישירות לדרמיס וגורמת להרס הרקמה שם בלי לפגוע בשכבת העור החיצונית. החימום גם יוצר גירוי המביא ליצירת קולגן חדש.



שני מכשירים פועלים בשיטה זו:



קיו סוויץ'. יעיל מאוד בהעלמת כלי דם וכתמים בתוך טיפול אחד עד שניים, אך נדרשים שני מכשירים לטפל בכל אחת מהבעיות.



פוטו-רג'וביניישן. מאפשר לטפל במכשיר אחד בשתי הבעיות, אולם יידרשו 6-4 טיפולים לצורך כך.



שני המכשירים מאפשרים להעלים גם קמטוטים קטנים על ידי גירוי יצירת הקולגן, אולם במספר רב יותר של טיפולים.



הרמה בחוטים



טרנד חדש יחסית בכירורגיה הפלסטית הוא מתיחת הפנים בעזרת תפרים, המועברים מתחת לפני העור. בעזרת חוט המוחדר במחט מותחים את העור למעלה, וכך אפשר להרים את אזור העיניים, הגבות והמצח, או לחלופין את אזור הצוואר והחלק התחתון של הפנים.



הרמת גבות. את אזור העיניים, הרקות או צדי הצוואר אפשר להרים בעזרת חוט שתופרים באזור נסתר ברקות או מאחורי האוזניים. מדובר בפרוצדורה פשוטה המתבצעת בהרדמה מקומית ומשווה מראה מרענן לפנים. התוצאות נשמרות כחצי שנה עד שנה.



הרמת נוצה. הליך רפואי חדש, שבו משתמשים בחוט המעוצב כנוצה עם זיזים קטנים, המאפשרים לחוט להיאחז ברקמת הפנים ולתמוך בהם בכיוון הרצוי. נקודות האחיזה רבות יותר מאלה של החוט הרגיל, והתוצאות מחזיקות מעמד פחות משנה בדרך כלל. כאן חשובה במיוחד יד מיומנת: מכיוון שהחוט נאחז ברקמת העור, ברגע שמניחים אותו הוא נשאר באותו מנח, ואם הונח לא נכון יהיה קשה לתקן את התוצאה.





מתוח? לא בטוח

על הפרקסל שמעתם? השם הכי חם בתחום הוא טכנולוגיה חדישה למתיחה ללא ניתוח, שזוכה ליחסי ציבור מעולים, כולל הופעה בתוכנית של אופרה ווינפרי. מדובר בקרני לייזר ש"נורות" אל העור דרך רשת המאפשרת מעבר רק לחלקן. הלייזר מנקב כך בעור חורים זעירים ביותר, שאינם נראים לעין בלתי מזוינת. כאשר הם נסגרים, העור החדש שנוצר בריא ומתוח יותר, ויש בו פחות פגמי שמש.



נשמע מעניין? בהחלט, אך נכון להיום אין הוכחות מחקריות שזה אכן עובד. ד"ר משה לפידות, מנהל יחידת הלייזר במרכז הרפואי רבין, נסע לארצות הברית כדי לבדוק את הטכנולוגיה מקרוב, וחזר מאוכזב.



הציפיות מהטכנולוגיה היו גבוהות מאוד, אולם התברר שהטיפול כואב ביותר בגלל חירור העור, שהוא למעשה פציעה. אמנם מדובר בפציעה שאינה נראית לעין פרט לאדמומיות, אך בכל זאת היא כואבת.



"הטיפול אינו משפיע על קמטים באופן ניכר, אלא בעיקר על פגמי שמש וכתמים חומים, שאותם אפשר להסיר גם בדרכים אחרות. גם לצורך כך נדרשים 6-4 טיפולים כדי להביא לשיפור נראה לעין, וזו בעיה לאור המחיר הגבוה יחסית: בארצות הברית עלותו כ1,000- דולר לטיפול אחד".




http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3180916,00.html


מחובר
נשלח ב-21/12/2005 03:42 לינק ישיר 

חוקרים מצאו: הסיבה לקמטים בפנים



חוקרים מצאו כי הידלדלות עצמות הגולגולת, ולא כח המשיכה - היא אחד הגורמים המרכזיים להופעת הקמטים בפנים
איתי גל



זה לא רק כוח המשיכה: מחקר חדש מגלה כי אובדן מסת עצמות הפנים תורמת באופן משמעותי להיווצרות הקמטים האופיינים להזדקנות. תוצאות המחקר הוצגו בכנס השנתי של איגוד הכירורגים הפלסטיים בארה"ב.




"כשאנו חושבים על הפנים, אנחנו חושבים על שכבת העור והשומן תחתיה", אמר ד"ר דיויד קאהן, ראש צוות החוקרים, "למעשה, עצמות הפנים הן אלה שמאבדות נפח, ונסוגות עם ההזדקנות". התוצאה לדבריו: העור הופך רפוי, ומתקמט.



קאהן כלל במחקרו 30 גברים ו-30 נשים בשלוש קבוצות גיל: 25 עד 44, 45 עד 64 ונבדקים מעל גיל 65. כל המשתתפים היו בריאים, ולא סבלו מבעיות כמו שברים בעצמות הפנים שהיו עלולים להטות את התוצאות.



הנבדקים עברו סריקות ממוחשבות, והחוקרים הבחינו בשינויים משמעותיים
בזוויות עצמות הפנים, המעידות על הידלדלות העצמות. שינויים אלה נמצאו בעיקר במרכז הפנים, או בעצמות שמתחת לעיניים וסביב האף.



החוקרים עוד מצאו כי נשים לוקות בהידלדלות עצמות הפנים בגיל צעיר מאשר גברים, מה שעשוי להסביר את העובדה שסימני הקימטוטים מופיעים אצלן מוקדם יותר. ד"ר קאהן ציין כי תוצאות המחקר סותרות את האמונה שרווחה עד כה, לפיה כח המשיכה הוא זה שגורם להופעת הקמטים.



http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3148255,00.html


מחובר
נשלח ב-12/1/2006 14:59 לינק ישיר 

העור והשיער יבשים? עצות וטיפים לשיפור המצב



תמיד אותו סיפור (של חורף): בחוץ גשם זלעפות, אבל העור והשיער שלכם יבשים כמו הנגב. איזה מזל שיש דרכים להתמודד גם עם זה
רונית מוזיקנט



זה לא האור האפרורי שגורם לעורנו ולשיערנו להיראות דהויים ויבשים יותר בחורף, אלה הרגלי הטיפוח שלנו שלא מתאימים לעונה הקרה. כי מה שהיה טוב בקיץ - מקלחות תכופות ועיגולי פינות פה ושם בכל הקשור לתכשירי לחות - כבר לא עובד בחורף ואפילו עלול לגרום לנזק של ממש. אז בדיוק כמו שאנחנו מחליפים את המלתחה לכבוד החורף, כך עלינו לשנות את שגרת הטיפוח שלנו כשהטמפרטורות מתחילות לצנוח. כך תעשו את זה נכון.



ביחד ולחות



גם אם יתמזל מזלכם ותעברו את החורף בלי שום צינון, שפעת ושאר צרות (טפו, טפו, טפו), הנה אחת שאולי בכל זאת תטריד אתכם, ולא מעט: תופעת היובש בעור, שמתגברת במיוחד בימי החורף הקרים. למה זה קורה? כי באופן כללי הלחות יורדת, החימום מייבש, ומחורף לחורף נוספת לכך צרת הגיל: ככל שהשנים חולפות העור מאבד מהשומן שלו ורקמות החיבור נעשות דקות ורפויות יותר.



היובש הוא לא רק מטרד אסתטי אלא גם בעיה בריאותית. זה מתחיל בגרד, שגורם לאי שקט ולעצבנות, עד כדי פגיעה באיכות השינה. מעבר לכך, הגירוד עלול לפצוע ולשרוט את העור, מה שמגדיל את הסיכון לחדירה של חיידקים ולהתפתחות זיהומים ודלקות.



אז מה עושים? קודם כול משתמשים בתכשירי לחות באופן יומיומי. אם בדרך כלל העור שלכם בריא ורק עם בוא החורף מופיע יובש קל, כל תחליב לחות ישפר את המצב. כשהיובש חמור ומלווה בגרד מציק, כדאי לרכוש את
אחד מתכשירי הטיפולי המיועדים לעור יבש במיוחד ומכילים Urea. מדובר, לא פחות ולא יותר, בחומצת שתן, שגם נוצרת בגוף באופן טבעי, ושתכונותיה הפכו אותה לחברת כבוד בעולם הקוסמטיקה: מצד אחד היא חודרת לשכבות העמוקות יותר של העור ומזינה את תאי העור מבפנים, ומצד אחר היא מקלפת את שכבת העור העליונה בעדינות. מה שמתקבל הוא עור לח יותר ומגורה פחות.



והנה עוד כמה דרכים לשפר את מצב העור בחורף:




הכפילו את שגרת הטיפוח, כלומר מרחו קרם לחות גם בבוקר וגם בערב.
העדיפו קרם מזין ועשיר יותר לפני השינה.
הניחו כלי עם מים ליד תנורי החימום כדי להוסיף לחות לאוויר.
הימנעו ממקלחות ממושכות ומסיבון יתר, שכן פעולות אלה מייבשות את העור ומסירות את שכבת השומן המגינה עליו.
שתו הרבה, גם אם אתם לא צמאים כמו בקיץ.
מרחו מסכת פנים עשירה ומזינה. כדאי שתעשו זאת בחדר האמבטיה, מיד לאחר המקלחת, כשהחדר אפוף אדים חמים שיפתחו את הנקבוביות ויקלו את חדירת חומרי ההזנה. נסו למרוח על הפנים תערובת של חלמון, 150 גרם גבינה לבנה וכף דבש, ולשטוף אותה לאחר כ-20 דקות. החלמון מותח את העור, הגבינה מכילה חומרים שעוזרים לשימור הקולגן, ואילו הדבש לא רק מזין את העור ומלחלח אותו, אלא גם מגן מפני דלקות וזיהומים.
הקפידו למרוח קרם גוף בקביעות, רצוי אחרי המקלחת, כשהעור עדיין לח. לשיפור ביצועים תוכלו להוסיף לקרם הרגיל כמה טיפות של שמנים אתריים של ורדים ונר הלילה.



גבר מי שמטפח



אין דרך עדינה לבשר לכם את זה: כל הכתוב בכתבה עד כה נכון גם לכם, הגברים, וזה כולל שימוש במסכות, מקלחות קצרות, שימוש תכוף בקרם לחות ועוד. ובאמת עוד. כי אצלכם ישנו גם נושא הגילוח, שדורש התייחסות נפרדת וגברית במיוחד.



לא שבחורף מתגלחים אחרת - המשיכו בשגרה שלכם, אבל שימו לב לנקודות הבאות:




הימנעו משימוש בתכשירים המכילים אלכוהול. אפטר שייב, דאודורנט, בושם, את כולם תוכלו למצוא בגרסאות עדינות יותר (כן, עדינות, זאת לא מילה גסה) ונטולות אלכוהול, שמייבש את העור ומגרה אותו.
מרחו ג'ל אלוורה להרגעת העור, ואם אתם רוצים ממש להשקיע, המתינו כמה דקות ואחר כך מרחו כמה טיפות של שמן נר הלילה (אותו אחד שזוגתכם הוסיפה לקרם הלחות שלה). השמן ימנע יובש ואדמומיות ויזין את העור.
הסתפקו בגילוח והימנעו מפילינג. הסכין מסירה את התאים המתים, ואין צורך לגרות את העור יתר על המידה, בעיקר לא בחורף.



להשיב מלחמה שיערה



ממש כמו עור הפנים והגוף, כך גם עור הקרקפת סובל בחורף מיובש ותוצאותיו ניכרות במראה השיער, שהופך לחסר ברק. אז איך מטפלים בשיער בעונה הקרה?




השתמשו בתכשירי לחות נפרדים לעור הקרקפת ולשיער עצמו. גם אם בקיץ הסתפקתם רק באחד מהם, בחורף כדאי להשתמש בתכשירים ייעודים: התכשיר לעור הקרקפת יפחית את כמות הקשקשים, ואילו התכשיר לשיער יעניק לו לחות והזנה וישפר את מראהו.
הפחיתו את תדירות החפיפות. בחורף מזיעים פחות, הקרקפת מתלכלכת פחות, וגם בלוטות השומן עובדות בפחות אינטנסיביות. מכיוון שכל חפיפה מסירה שכבת שומן המעניקה לחות חיונית לעור, אפשר להפחית את תדירות החפיפה.
היזהרו ממקלחות חמות מדי. נכון שהקור בחוץ עושה חשק להגביר את טמפרטורת המים, אבל כשאלה חמים מדי הם עלולים לגרות את עור הקרקפת ולגרום לדלקות בזקיקי השיער. החום גם פותח את הקשקשים שהשערה מורכבת מהם (שבהגדלה נראים כמו רעפים) ובסיום המקלחת החמה השיער נותר פגיע יותר.
עסו את עור הקרקפת. לפני החפיפה או אחריה העבירו את האצבעות על פני הגולגולת תוך כדי הפעלת לחץ קל מאוד. ולמה זה טוב? בדיוק כמו התעמלות, עיסוי עור הקרקפת ממריץ את קצב זרימת הדם המגיע לזקיקי השיער ותורם לצמיחתו הבריאה.



טעון איפור



רגע לפני פיזור, בנות (כן, הבנים משוחררים בשלב זה), ואחרי שהפנמתן את כל השינויים הנחוצים בשגרת הטיפוח של העור והשיער, הגיע הזמן להכניס קצת צבע לכתבה. הנה כמה עצות מועילות לאיפור בחורף הקרוב:




מייק-אפ-גרייד. החליפו את המייק-אפ הקיצי והקליל בגרסה עשירה בחומרי לחות והזנה. בחורף מזיעים פחות, כך שגם תכשירים כבדים יותר יתקבלו על העור בנינוחות מפתיעה.
שמתי לי פודרה. בקיץ אתן מוותרות כי מדובר בעוד שכבה מכבידה על העור, אבל בחורף הנוכחי הפודרה תעניק לכן את מראה המאט שחזר עיני איילה מודגשות. זה מה שהולך בחורף (צילום: דן לב)
לאופנה ותשמר את מראה האיפור שעמלתן עליו לשעות ארוכות יותר.
איי-ליינר במקום הראשון. אם אתן קונות רק מוצר איפור אחד העונה, זאת הבחירה הטרנדית. המראה המצועף חוזר, ועיני איילה מודגשות ומוארכות באמצעות איי ליינר יעניקו לכן את המראה הדרמטי-מיסתורי הדרוש.
נוצצים הביתה. המראה בחורף הזה אלגנטי ובוהק, אבל בשום אופן לא נוצץ ופרובוקטיבי. זה ממש מעציב אתכן? השתמשו בנוצצים במתינות, בעיקר באזור המחשוף.
השפתון נותן את הטון. שפתון - ולא גלוס! - בצבע חזק ובגימור מאט, יהיה ידידכן הטוב ביותר החורף הזה.
החום לא בוטל - אם עדיין לא הבחנתן, החום הוכתר כאחד הצבעים השולטים של החורף (יחד עם הירוק, הסגול והטורקיז) והוא מככב גם במוצרי האיפור. ככה תעשי סדר בחומים: אם את בעלת עור בהיר, בחרי את הגוונים החומים הבהירים. אם את בעלת עור כהה, השתמשי בבהירים לאיפור יום ובחומים הכהים לאיפור ערב. ואם את בעלת עור צהבהב, התמקדי בחומים הכהים והעמוקים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3183329,00.html


מחובר
נשלח ב-17/1/2006 13:02 לינק ישיר 

קונים משקפיים: מדריך למשתמש המתחיל

סטארט-אפים נפלו, ההיי טק מדשדש, אבל המשקפיים, שהיו פעם סמלם של חובבי מחשבים חיוורים, נהפכו לאמירה אופנתית. לכן הגיע הזמן להבהיר מה זה אסטיגמטיזם, איך בוחרים עדשה וכמה עולה כל הסיפור
סמדר כהן

בין אם זה מתחיל בבית הספר, כשמתקשים לקרוא מה כתוב על הלוח, בצבא כשמגלים שהפרופיל הרפואי הוא לא 97, או שנים אחר כך, כשאותיות הדפוס בעיתון מתחילות להיטשטש, אם אתם מרכיבים משקפיים, אתם בחברה טובה: יותר משניים וחצי מיליון אנשים בישראל, קובע סקר שערכה חברת "ג'ונסון את ג'ונסון", סובלים מליקויי ראייה.


הראייה היא תהליך המתרחש כאשר קרני האור חודרות דרך הקרנית, מתמקדות ברשתית ושולחות אותות עצביים אל המוח, שמתרגם אותם לתמונה. כאשר המיקוד
נפגע בגלל ליקויים במבנה העין או בקוטרה, נוצרת הפרעה בראייה, והיא עלולה לבוא לידי ביטוי בקוצר ראייה, ברוחק ראייה או באסטיגמטיזם (עיוות מולד בראייה, הנגרם מעקמומיות הקרנית).

הסיבות לליקויי הראייה מגוונות. פגמים מולדים, פציעות, מחלות ואפילו שיני הזמן הן הידועות שבהן. עדשות הראייה מיועדות לשנות את זווית שבירת קרני האור ולאפשר תמונה חדה וברורה. במקרים של רוחק ראייה, למשל, הצבת עדשה קמורה בחזית העין מגדילה את זווית שבירת האור וממקדת את התמונה בדיוק על הרשתית. בגיל מבוגר, לעומת זאת, מתרחשת ירידה ביכולת הראייה בגלל התקשות העדשה, מה שמקשה על יכולת המיקוד בעצמים קרובים. עדשה מתאימה משפרת את המיקוד לטווח זה.

עדשות הראייה הנפוצות הן עדשות מגע ועדשות משקפיים. יתרונן הבריאותי של הראשונות ניכר בעיקר כשמדובר בליקוי ראייה הדורש מספרים גבוהים מ-12. מעבר לכך מדובר בהעדפה אישית, הקשורה בטעם, באופנה, באסתטיקה, בנוחות ובשיקול כלכלי.

מדריך למסתכל


אלא שמשקפיים הם יותר משיפור נקודת ההשקפה שלכם על העולם. מדובר בתדמית, במיתוס ובעיקר בטכנולוגיה מתקדמת, שלא מפסיקה לחדש ולהתחדש. וכמו בתחומים אחרים קצת שיעורי בית מקדימים יעזרו לכם לא רק להבין מה אומרים ומה מוכרים לכם, אלא בעיקר להשיג את המוצר הטוב והמתאים ביותר בשבילכם.

- מי מוסמך לבדוק את הראייה?


פרופ' מיכאל בלקין, מנהל המעבדה לטכנולוגיות ברפואת עיניים של אוניברסיטת תל אביב בתל השומר: "גם רופא עיניים וגם אופטומטריסט בודקים את מצב הראייה, אלא שרופא מוסמך גם לאבחן מחלות עיניים ולטפל בהן. החוק מחייב לבצע בדיקת רופא עיניים לפני בדיקת אופטומטריסט, משום שהאחרון אינו מורשה לאבחן בעיות כמו עין עצלה, למשל".

קבוצה נוספת המוכרת בתחום זה הם האופטיקאים. אלה, למעשה, "טכנאי משקפיים", כלומר הם רשאים לטפל במשקפיים, בעדשות ובמסגרות, אולם לא לבדוק את הלקוחות ולא להתאים להם משקפיים.

- מתי מומלץ לעבור בדיקת עיניים?


פרופ' בלקין: "ילדים צריכים לעבור בדיקת ראייה בגיל שנה, שלוש ושש. בגיל 60-40 מומלץ לבצע את הבדיקה אחת לשנתיים, ומעל גיל 60 אחת לשנה. חולי סוכרת צריכים להיבדק אחת לשנה בכל גיל. כל האחרים די אם יפנו כאשר הם מרגישים הרעה בכושר הראייה".

- האם קריאה מרובה פוגעת בראייה?


פרופ' בלקין: "ישנן עדויות לכך שלקריאה מרובה יש השפעה על הראייה, שכן בזמן הקריאה אנחנו מפעילים לחץ על עדשת העין, ובעקבות זאת משנים את קוטרה. שינוי זה, כשהוא מתרחש באופן קבוע, עלול לגרום לקוצר ראייה. אין המלצה להפחית בקריאה או למתן את הרגלי הקריאה, משום שהסיבה העיקרית לקוצר ראייה היא תורשתית".

- ומה בנוגע לעבודה מול מחשב?


"אם עובדים נכון מול המחשב, אין סיבה שהעיניים ייפגעו. רוב התלונות של משתמשי המחשב, כמו עייפות, חוסר נוחות בעיניים, כאבי ראש, בחילות והקאות, מקורן בסיבות ארגונומיות, ובהן תנאי עבודה לא נוחים, תאורה לקויה או מצג מחשב לא נכון. הפתרון לבעיות אלה הוא התאמת המרחקים בין העיניים לצג, למקלדת ולנייר, וכן התאמת המשקפיים לעמדת העבודה.

"אחת התלונות השכיחות ביותר היא עיניים יבשות, מצב הנגרם הן בגלל מצמוץ תכוף המתרחש בשעת ריכוז והן בגלל מערכת המיזוג בחדר. כדי למנוע את מרבית התלונות ממליץ משרד העבודה לעשות אחת לשעה הפסקה בת עשר דקות ולהפנות את העיניים מן המסך".

- האם הרכבת משקפיים משך רוב שעות היום תגרום לתלות ולהגדלת המספר?


ד"ר שלמה שריידר, מרצה בתחום עדשות מגע במכללה לאופטומטריה בישראל, אוניברסיטת בר אילן: "מיקוד הראייה, בעיקר למרחק, הוא תהליך הדורש מאמץ, ותפקידם של המשקפיים להקל על המאמץ. השימוש בהם אינו גורם נזק, אך עלול לגרום לפיתוח תלות. עם זאת יש לזכור, שבמשך הזמן הראייה מתדרדרת בכל מקרה, גם אם מרכיבים משקפיים כל הזמן, לפעמים או כלל לא".

תנו עוד מבט


אבי עבודי, מזכיר איגוד האופטומטריסטים בישראל, מבהיר, כי ככל שליקוי הראייה חמור יותר והדרישות גבוהות יותר, הכנת העדשה נעשית מורכבת יותר, והמחיר עולה בהתאם. מעבר לכך עליכם לשאול את עצמכם שלוש שאלות בסיסיות: מאיזו תוצרת אתם רוצים את העדשות, מאיזה חומר עליהן להיות עשויות, וחשוב מכול לאיזו מטרה אתם זקוקים להם: לראייה מרחוק, מקרוב, שניהם או לכל טווחי הביניים.

- איזו תוצרת?


עדשות תוצרת הארץ: אינן בהכרח זולות מהעדשות המיובאות מאירופה ומארצות הברית. איכותן ורמתן טובה מאוד, אך לפני שאתם רוכשים אותן, זכרו לוודא שיש להן תו תקן ("אופטיפלסט", "סגם").

עדשות תוצרת חוץ: עדשות בולטות במיוחד הן העדשות הגרמניות של חברות "צייז" ו"רוזנשטוק". הן יקרות יותר ובעלות תו תקן גרמני שהוא מחמיר במיוחד. יתרונן הוא שילוב של דיוק ושקיפות מרביות. מחירן גבוה: פי שלושה עד חמישה משאר העדשות. גם העדשות היפניות טובות ואיכותיות ("אויה", "טוקאי"), וזולות בהרבה.

- איזה חומר?


עדשות זכוכית: בעלות שקיפות גבוהה, אך חסרונן במשקלן הגבוה ובעובדה שהן שבירות. "במקרה של תאונה עלול שבר של העדשה לחדור לעין ולגרום לקרנית נזק בלתי הפיך", אומר עבודי. "עם זאת מי שהתרגל לכך ומי שעובד בסביבה מאובקת ימצא יתרון בעובדה שעדשות אלה אינן נשרטות". מחיר (עד מספר 2): כ-135 שקל ("סגם"), כ-225 שקל ("צייז").

עדשות פלסטיק: עדשות קלות, בלתי שבירות, המתאימות גם למספרים גבוהים. החיסרון העיקרי שלהן הוא שהן נוטות יותר להישרט. לעבודי גם יש טיפ בעניין: "אל תתפתו להזמין, תמורת תשלום נוסף, ציפויים נגד שריטות, שכן יעילותם מוטלת בספק". מחיר (עד מספר 2): כ-150 שקל ("אופטיפלסט"), כ-220 שקל ("צייז").

עדשות דחוסות: ככל שמספר העדשה גבוה יותר, כך היא אמורה להיות עבה יותר. כדי להשיג עדשה אסתטית במיוחד פותחה טכנולוגיה ייחודית, המאפשרת לדחוס את הזכוכית וליצור עדשה דקה יותר. חסרונה של השיטה היא עלותה הגבוהה, המייקרת את העדשה, ומחירה משתנה ביחס למידת הדחיסות. השיטה מתאימה לעדשות ממספר 4 ואילך. מחיר: החל מ320- שקל.

- איזה טווח?


עדשות דו-מוקדיות (ביפוקל): עדשות בעלות שתי נקודות מיקוד המיועדות הן לראייה מרחוק והן לקריאה. יתרונן בכך שהן מחליפות שני זוגות משקפיים, אולם יש להן חיסרון אסתטי: לרוחבן מתוח קו, המבדיל בין שני סוגי הליטוש הקיימים בהן. מחירן: כ-460 שקל ("סגם").

עדשות רב-מוקדיות (מולטי פוקל): בעדשה זו קיימות שבע עד עשר נקודות מיקוד, מה שמאפשר ראייה טובה למגוון טווחים רחב, ושלא כמו העדשות הדו-מוקדיות הן בעלות מראה אחיד וחלק. נוסף על כך הן מסייעות בהפחתת עייפות וכאבי ראש. חסרונן של עדשות אלה הוא תהליך ההסתגלות אליהן, שעלול להיות קשה אם לא הותאמו כראוי.

מסיבה זו כדאי להקפיד לא רק על בחירת עדשה מאיכות גבוהה, אלא גם על בחירת אופטומטריסט קפדן ודייקן. תוכלו לבקש ממנו, למשל, רשימת לקוחות שיעידו על איכות עבודתו.

כדאי גם לוודא שהחברה המייצרת נותנת אחריות לעדשות ומחליפה אותן אם אינן מתאימות. עוד חיסרון המאפיין את העדשות הרב-מוקדיות הוא מחירן: מספר העדשה, דחיסותה והשם הטוב של החברה המייצרת מעלים את המחיר. תוצרת הארץ: החל מ-1,000 שקל לעדשה. תוצרת חוץ: החל מ-1,500 שקל לעדשה.

עבודי, אגב, חורג ממנהגו, וממליץ במקרה זה דווקא על עדשות תוצרת חוץ, בעיקר תוצרת גרמניה.

מצפים ליותר


נוסף על ההיבטים הקשורים בשיפור הראייה, מוצעים למרכיב המשקפיים ציפויי עדשה חיצוניים.

אנטי-ריפלקס הוא ציפוי למניעת סינוור, שמקל על המתבוננים בכם לראות את עיניכם ומוסיף לאסתטיות. הוא מומלץ לכולם ומחירו החל מ-129 שקל.

ציפוי נפוץ אחר הוא כזה המשנה את גוון העדשה בהתאם לתאורה סביב, ויוצר אפקט של משקפי שמש. פרופ' דב וינברגר, מנהל מחלקת עיניים בבית החולים בילינסון, אינו ממליץ על עדשות אלו: "הן כמו חצי הריון. בחדר הן לא ממש בהירות, ובחוץ הן לא ממש כהות". יש שמעדיפים להתפשר על הגון ולא להזדקק לזוג משקפיים נוסף. מחיר: עדשת פלסטיק כ-700 שקל ("סגם", ללא ציפוי אנטי רפלקס), כ-220 שקל עדשת זכוכית (כנ"ל).


(19.06.03, 18:03)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2661895,00.html


מחובר
נשלח ב-8/2/2006 13:51 לינק ישיר 



נשים, רציתן להצליח. אבל זה עולה לכן בבריאות
הן לא יכולות בלי הקריירה, שמעניקה להן תחושת ערך עצמי, עוצמה ומיצוי • אבל ההצלחה המקצועית, כפי שמגלה מחקר חדש של המשרד לכלכלת בריאות הבריטי, גובה מנשים מחיר גבוה • תוחלת החיים שלהן נמצאת בירידה, בריאותן הכללית פחות טובה והן סובלות ממחלות שבעבר היו נחלת הגברים • שאלנו שלוש נשות עסקים ישראליות איך נראית שגרת יומן והאם הן מודעות לתג המחיר שלה
אריאלה איילון

זהר נשים מורגן, שרון רובינשטיין ואורנה יחזקאל הן נשים חריפות, בטוחות בעצמן, משכילות, מודעות, מטופחות, מגדלות ילדים או מתגוררות עם בן זוג. הן גם נשות קריירה, שלוקחות חלק במירוץ תחרותי, תובעני וקשה. מבחינתן הקריירה היא ה'דלק' שלהן בחיים, החלק שמעניק להן תחושה של עוצמה, מיצוי וערך עצמי. אף אחת מהן לא היתה מוותרת עליה.

אבל ממצאי מחקר שערך המשרד לכלכלת בריאות בבריטניה והתפרסם בשבוע שעבר מלמדים שנשים קרייריסטיות משלמות מחיר כבד על השתתפותן במירוץ ה'גברי'. הן מצויות בסיכון ללקות במחלות שנחשבו עד לא מזמן ל'גבריות', ואורך החיים שלהן קצר יותר.  

מנתונים שאספו החוקרים הבריטים עולה שהיום נשים חיות בממוצע רק 4.5 שנים יותר מגברים, בניגוד לפער של 6.4 שנים לפני כ-30 שנה. מחקר אחרון טוען שנקבה שנולדה בשנת 2002 עתידה לחיות עד גיל 80.7, בעוד שזכר שנולד באותה שנה יחיה עד גיל 76.2. זאת בעוד שבשנת 1974 אורך חיי האישה היה 75.6 שנים בממוצע ואורך חיי הגבר – 69.2 שנים. כלומר, הפער בתוחלת החיים בין שני המינים הולך ומצטמצם במהירות, והמומחים סבורים שהוא ימשיך להיסגר בשנים הקרובות. השינויים באורך החיים של הנשים, טוענים החוקרים, קשורים ישירות לאורח החיים שלהן.

 

שוויון הזכויות התעסוקתי, שגרם לשינויים באורח החיים הנשי, הביא איתו גם חוליים. כך, למשל, הרבה יותר נשים חולות היום במחלות סרטן שנחשבו בעבר לנחלת הגברים, ובחלק מהמחלות הן אף שורדות פחות.

 

סרטן הריאות, לדוגמה, שתקף בעבר בעיקר גברים, הפך בשנים האחרונות לנפוץ גם בקרב נשים. אבל בעוד ששיעורי התמותה של גברים שחולים בסוג הזה של סרטן ירדו בכמחצית, שיעור התמותה של נשים חולות בסרטן הריאות עלה ב-45%.

 

גם בתחום העישון מצטמצם הפער לטובת הגברים. "בעוד שמספר הגברים המעשנים יורד בהתמדה, עולה שיעור הנשים המעשנות, בעיקר בקרב נשות קריירה, שמתקשות להתמודד עם מצבים נפשיים שכרוכים במתח ובחרדה", אומר ד"ר טוביה לרר, יו"ר האגודה הישראלית למניעת עישון. "גם בגמילה שיעורי ההצלחה משמעותיים יותר בקרב גברים".

 

נשים היום גם צורכות הרבה יותר אלכוהול מאשר בעבר. שתיית אלכוהול טרנדית ומקובלת בעיקר בקרב נשות עסקים, שעורכות פגישות עבודה 'להירגע' במסעדות אחרי העבודה ומצרפות בבילוי יין לארוחה, בפאבים. או על מבקשות פי המחקר הבריטי, מספר הנשים שמכורות לאלכוהול עלה פי 3 ב-15 השנים האחרונות.

 

מהמחקר הבריטי עולה גם שנשים היום סובלות יותר מהשמנה, אם כי עדיין פחות מגברים. "בשנים האחרונות מסתמנת עלייה בהשמנה חולנית בקרב נשים", אומר ד"ר משה זלוצובר, אנדוקרינולוג וגינקולוג בכיר מהמרכז הרפואי רמב"ם. "בגלל אורח החיים התובעני, ובהיעדר משמעת של דיאטה וספורט, הופכת גם מחלת הסוכרת יותר ויותר למחלה נשית".

 

אז האם מחיר השוויון היה כדאי? החוקרים הבריטים לא בטוחים שמדובר בכלל בשוויון תעסוקתי אמיתי בין המינים. לדעת פרופ' קארי קופר מאוניברסיטת לנקסטר, נשים מתפקדות עדיין בשתי זירות התמודדות: בית

ועבודה. "נשים שמגיעות למשרות גבוהות עובדות קשה יותר ומקדישות הרבה יותר זמן לעבודה מאשר גברים", היא טוענת. "לכך צריך להוסיף את העובדה שנשים עובדות בעצם בשתי משרות בו זמנית: הן עושות את רוב העבודה בבית בכל מה שקשור לגידול הילדים ולניהול משק הבית. העומס והלחץ גורמים להן להתנהג באופן מזיק לבריאותן: אין להן זמן לאכול נכון או להתעמל והן מעשנות כדי לשחרר לחצים".

 

ביקשנו משלוש נשות קריירה ישראליות לספר לנו על חייהן. מה הן אוכלות, האם הן מתעמלות, כיצד הן מתמודדות עם אתגרים, האם הן מודעות למחיר הבריאותי שאורח החיים האינטנסיבי שלהן גובה מהן, ואיך כל זה משתלב עם חיי משפחה או זוגיות.

 

כרטיס ביקור: זהר מורגן, 49 

 

  • מצב משפחתי: גרושה + 1
  • עיסוק: מנהלת פרויקט הקמה של סניף חברת ביטוח ברומניה
  • שעות עבודה: מסביב לשעון
  • עישון: כבד
  • שתייה: הרבה, ובעיקר ויסקי
  • ספורט: מכון כושר, שחייה והליכה במים
  • תזונה: לא מאוזנת
  • מצב בריאותי: תקין

 

עוד בימי השירות הצבאי סומנה זהר מורגן כ'ראש גדול'. היא היתה קצינת המבצעים הראשונה של חיל האוויר, ומאז שהשתחררה סימנה לעצמה ללא הרף מטרות ויעדים, וכבשה אותם אחד אחרי השני. "אני מודעת לזה שיש בי יסוד גברי, שמתבטא בחיפוש מתמיד אחרי אתגרים מקצועיים וריגושים", היא אומרת. "אני הישגית ותחרותית במידה שלא תיאמן. קשיים והתמודדויות רק מדליקים אותי והופכים אותי לנחושה וממוקדת במטרה שלפני".

 

מורגן מילאה שורה של תפקידים תובעניים, בהם ראש אגף שיווק ומכירות ביקבי כרמל מזרחי, סמנכ"לית שיווק בטמפו, מנהלת ביטוח ישיר, מנהלת שיווק בפלמוליב ועוד. בתפקיד האחרון שלה, שאותו היא ממלאת זה שלושה חודשים, היא אחראית על הקמת סניף של חברת ביטוח ישראלית ברומניה.

 

"זה אומר שכל יום שני אני עולה על מטוס ובכל יום רביעי בערב אני חוזרת לארץ, והסידור הזה יימשך לפחות שלוש שנים. אני עובדת קשה, בלי חישוב של שעות או נוחיות או התחייבויות משפחתיות, אבל אני נהנית מכל רגע. כל הזמן הראש שלי מפוקס במציאת אתגרים חדשים שידליקו בי את הזיק הזה, שבלעדיו אני לא אני".

 

את הזמן, לדבריה, היא מנצלת דקה דקה, ולכן גם מספיקה המון. "אני הולכת לישון ב-3 לפנות בוקר וב-6 אני כבר על הרגליים. בשעה הזו אפשר למצוא אותי מבשלת או דואגת לעניינים אחרים של הבית, או עסוקה בענייני עבודה".

 

את רגשי האשמה שמתעוררים בה אחת לכמה חודשים בגלל צורת החיים האינטנסיבית שלה היא מדכאת במהירות. "תמיד העבודה היתה על חשבון הבית, כי אין אפשרות אחרת", היא אומרת. "אבל זה שאני פחות זמינה לבת שלי לא גורם לי להרגיש שאני אמא פחות טובה. עד היום, לפני כל נסיעה לרומניה, אני משאירה לה מקרר מלא סירים ותבשילים. אבל בגדול, האי זמינות שלי מצליחה לכרסם לי מדי פעם בנשמה".

 

לצד זה היא מפרגנת לעצמה שבחרה נכון את הנתיב המקצועי שמתאים לה. "אני חיה חיים מלאי עניין ומיצוי ומאחלת לבת שלי שתגיע להישגים, להספק ולתחושת ערך עצמית גבוהים כמו שיש לי. אני מלאת הערכה לעצמי, מרגישה מעולה ונראית טוב".

 

והמחיר הבריאותי? "אני יודעת שלאורח החיים המטורף הזה יגיע בסופו של דבר המחיר, אבל מצד שני אף אחד לא חותם לי שגם אם אנוח כל יום שעתיים בצהריים אהיה בריאה יותר, כך שהעתיד הרפואי שלי לא מאיים עלי".

 

כרטיס ביקור: שרון רובינשטיין, 32

 

  • מצב משפחתי: גרושה, חיה עם בן זוג
  • עיסוק: יועצת חברתית, בעלת חברת "אומרטה גלובל" להפקות וליזמות פרטית ומחזיקת אתר האינטרנט ביי מאסטר
  • שעות עבודה: מהבוקר עד 3-4 לפנות בוקר
  • עישון: מעשנת כבדה בעבר, מעשנת בינונית בהווה
  • שתייה: במסגרת בילוי בפאבים, פעמיים בשבוע
  • תזונה: מרבה באכילת פירות וירקות, אבל חוטאת גם בשוקולדים ובאסורים אחרים
  • ספורט: לא עושה
  • מצב בריאותי: פריחות ועקצוצים בגב על רקע של מתח נפשי

 

את הדרייב המטורף שיש לה להצליח ספגה שרון רובינשטיין, לדבריה, בבית הוריה – שניהם עצמאים. "ראיתי איך מתמודדים כל הזמן עם אתגרים, משפרים ומייעלים, והתפתח גם בי העוקץ הזה", היא אומרת. "את הראש הגדול, התחרותי והקרייריסטי שצמח לי על הכתפיים אני חייבת להורים שלי.

 

"אבל בניגוד להם גבולות העשייה שלי מתוחים הרבה יותר רחב. האושר שלי מתמצה בעשייה. אני בפירוש חיה את זה. אני מאושרת מהיכולת שלי להשפיע במשהו בעולם הזה. לשנות לאנשים גישה ותפיסה מוטעות שהתקבעו בהם ולראות אותם מאושרים".

 

בגיל 19 נישאה ושמונה חודשים אחר כך פירקה את החבילה. מאז הספיקה ללמוד פסיכולוגיה וחינוך, להקים מכללה פרטית שהעסיקה 11 מרצים ולהתמחות בייעוץ חברתי. בזמן הפנוי שעמד לרשותה הוציאה לא מזמן בכוחות עצמה את 'מה היא רוצה' – מדריך לגברים תוהים וטועים.

 

"מה שמניע אותי זאת הדרך וההתמודדות איתה, ולא בהכרח הכסף", היא טוענת. "מצד שני, אני מודעת לסטיגמה שההצלחה הזאת גובה. אומרים עלינו הקרייריסטיות שאנחנו קשוחות, ביצ'יות וגבריות. אבל זה ממש לא מרתיע אותי".

 

על המחיר שתובע אורח החיים שלה אומרת רובינשטיין: "בצורת החיים הזאת אין שום מקום לספונטניות. כל מפגש עם חברים מתוכנן מראש בקפידה, אבל יש לי גם חברים שקשה להם עם חוסר הזמינות שלי, וזה ממש עושה לי לא נעים.

 

"גם ביחס למשפחה שלי, שכועסת על העיסוקים האינטנסיביים שלי, אני מוצפת רגשי אשמה. אני יודעת שהמתח הקשה בחיים שלי עלול לחשוף אותי למחלות, אבל מצד שני הסיפוק העצום שיש לי לא יאפשר לי לעולם להאט – זה ייחשב בעיניי כמו למות בגסיסה איטית".

 

כרטיס ביקור: אורנה יחזקאל, 46

 

  • מצב משפחתי: נשואה + 3
  • עיסוק: בעלת סוכנות ביטוח – מפקחת ויועצת לתנאים סוציאליים
  • שעות עבודה: מ-9 בבוקר ועד שעת לילה לא קבועה
  • עישון: לא מעשנת
  • שתייה: לא שותה משקאות חריפים
  • ספורט: לא עושה
  • תזונה: אני נוראית. אני מפשלת בגדול, אוכלת הכל באופן לא מסודר
  • מצב בריאותי: כאבי גב כרוניים ו'עייפות' ניכרת בעיניים

 

בגיל 22 כבר היתה אורנה יחזקאל מפקחת ביטוח והאישה הראשונה שמונתה לתפקיד הזה. כבר אז באו לידי ביטוי התכונות המובילות באישיותה: תחרותיות, הישגיות ויכולת התמודדות גם עם מצבים מלחיצים וקשים לפתרון.

 

במהלך המירוץ הקרייריסטי היא נישאה וילדה 3 ילדים, דבר שלא גרם לה להאט את אורח חייה. "ביקשתי עזרה מכל מי שיכולתי", היא מספרת. "אחותי עזרה לי בבישולים, בעבודות הבית, והשתדלתי להגיע הביתה בערב, לפחות לשעה, כדי לשבת עם הילדים, ורק אחר כך להמשיך לפגישות עבודה ליליות".

 

את הבוקר היא מתחילה בשעה 7, יורדת לקנות שוקו ולחמניות ומסיעה את בתה לבית הספר. "חוזרת הביתה, מקלחת, עיתון, תשבץ, וב-9 אני כבר בדרך לפגישות, לפי תכתיבי היומן. הדרייב שלי בעבודה נובע מתחושת הכוח וההצלחה שאני קוטפת בדרך. הכסף הוא שולי, כי העשייה, ההתמודדות והתחרות משמעותיות בעיניי הרבה יותר". בנוסף מוצאת יחזקאל זמן להתנדב ובסופי השבוע לטפל בגינה המשפחתית.

 

"כשהילדים היו קטנים היו לי רגשי אשמה איומים", היא מודה. "לא פעם, בשיחות שניהלתי איתם, התוודיתי שיש לי חסך משפחתי עצום. הם לא הבינו מה אני רוצה ושיכנעו אותי שאני לא נוכחות חסרה בחיים שלהם. אני מלמדת אותם לעשות את מה שאני לא יודעת לעשות: לשתף אחרים, לחלוק עם אחרים, להתייעץ. אני מלמדת אותם לפזר סמכויות ולא לקחת, כמוני, את כל האחריות על עצמם".

 

כמי שעוסקת בהנפקת פוליסות בביטוח חיים מודעת יחזקאל למה שיכול להיות: "הרי כל דבר מגיע עם תג מחיר, וגם התור שלי יגיע, בין אם אחיה מטורף ובין אם אנהל אורח חיים מתון. אז אני מחכה, כדי שלא אופתע".



http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3151755,00.html






מחובר
נשלח ב-21/2/2006 11:58 לינק ישיר 


כל הדרכים להלבין שיניים שהצהיבו

 

עד לא מזמן נחשבה הלבנת שיניים למותרות לעשירים בלבד. עם התקדמות הטכנולוגיה והוזלת עלויות הייצור הפך התהליך לפשוט, בטוח, מהיר וזול יחסית. אלו האפשרויות העומדות בפניכם
שיר-לי גולן-מאירי


שיניים עלולות להצהיב בגלל ניקוטין, קפאין, גנטיקה, גיל, חבלות, טיפולי שורש, סתימות לקויות, תרופות ועוד. ד"ר גיא וולפין, העורך המדעי של פורטל 'אי-דנט', רשת קהילת רפואת השיניים בארץ, מזהיר מפני שיטות סבתא כמו שפשוף השיניים במלח גס או בסודה לשתייה לצורך הלבנת השיניים. אלה,

הוא אומר, עלולות לפגוע בציפוי השן ולגרום לנזק בלתי הפיך.

 

לדבריו, השיטות המקצועיות הנפוצות להלבנה הן על ידי סד, לייזר, פסי הדבקה ו'לק'. בכולן משתמשים באותו חומר – ג'ל מלבין – אך בריכוזים שונים. בכל מקרה, אומר ד"ר וולפין, הצבע הצהבהב יחזור במשך הזמן, אך אפשר לחזור על ההלבנה. זאת ועוד: כתרים, גשרים, ציפויי חרסינה וסתימות לבנות לא יולבנו באף אחת מהשיטות, ובכל מקרה הכרחי לבצע ניקוי אבנית והברקה לפני כל תהליך הלבנה ולוודא שאין חורים בשיניים או מחלות חניכיים. הוא ממליץ להיוועץ מראש ברופא שיניים לפני קבלת החלטה על הלבנת השיניים ובחירת הטיפול המתאים.

 

אלה השיטות שקיימות היום בשוק:

 

  • לייזר: ההלבנה בלייזר מהירה (בדרך כלל טיפול או שניים) ונעשית בפיקוח רפואי צמוד. הלייזר גורם לחימומו של הג'ל המלבין, ולכן הטיפול מהיר ואגרסיבי יותר מאשר בסד. חסרונותיו: הוא יקר מאוד, במקרים רבים ישנה רגישות לקור אחריו, והוא עלול לפגוע בעצבי השיניים ובכלי הדם הפנימיים.

 

  • הלבנת אקספרס במרפאה: השיניים נמרחות בג'ל ומחוממות באור מיוחד. הטיפול מהיר, מבוצע במרפאה על ידי הרופא, זול מהטיפול בלייזר, אך גם אחריו תיתכן רגישות לקור.

 

  • מכחול: בקבוק קטנטן שדומה לבקבוק לק. זמין בבתי המרקחת וזול יחסית, אך השימוש בו לא מלווה בפיקוח רפואי, הוא מתאים לטיפול חד פעמי, לא מדויק, וריכוז החומר בו נמוך יחסית.

 

  • פסי הדבקה: חומר ההלבנה נמצא בצידם הפנימי, והם זולים יחסית. אלא שגם השימוש בהם לא מלווה בפיקוח רפואי, הם מתאימים לטיפול חד פעמי, לא מדויקים, וריכוז החומר בהם נמוך יחסית.

 

  • סד: מעין כפפה לשיניים עשויה סיליקון רך ועדין ומותאמת אישית למטופל. השימוש בסד מלווה בפיקוח רפואי ואפשר להשתמש בו שנית אחרי הצהבת השיניים. הסד נחשב לבטוח ולקל לשימוש, אלא שהטיפול איטי יחסית ונמשך לרוב כשבועיים לפחות. ההלבנה נעשית באמצעות הג'ל שמבהיר את החומר הבסיסי של השן (הדנטין), ושאותו מניחים בכל שימוש בתוך הסד ומצמידים הרמטית לשיניים. הבעייתיות היחידה בטיפולים מהסוג הזה היא אפשרות לרגישות קלה שחולפת בתוך יומיים-שלושה. אפשר לחזור על הטיפול פעם בשנה בעלות נמוכה יחסית (250-300 שקל) של חידוש החומר.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3218353,00.html



מחובר
נשלח ב-12/3/2006 13:56 לינק ישיר 



הנה כתבה אופטימית על הזדקנות: ארבע נשים מבוגרות מספרות איך הן מעבירות את חייהן בכיף - עובדות, לומדות, יוצרות, מבלות, עוזרות לזולת • מכנה משותף נוסף לכולן: הן מתעמלות ואוכלות מזון בריא
גאיה קורן

צילומים: יונתן בלום


אומרים שהחיים מתחילים אחרי גיל 40, אבל לא מספרים לנו מה שקורה כשמגיעים ל-50 ומטפסים עד 70. כשאת צעירונת בת 30 נדמה לך שבגיל 70 תתנדנדי על כיסא נדנדה במרפסת ותלטפי חתולי רחוב, אלא שיום אחד את מגלה שאת כבר שם, שנכדים מכרכרים בין רגלייך, והדבר האחרון שמעניין אותך זה להאכיל חתולים. ב-2006 נשים בנות 50 פלוס מרגישות כמו נשים צעירות בתחילת דרכן, מתנהגות ככה, וחלקן גם נראות צעירות ממה שתעודת הזהות מתעקשת להראות. חששות מהזיקנה? משיני הזמן? אל תצחיקו אותן. הן מזמן לא הרגישו נפלא כל כך.

 


עירית שרון (52)


תעודת זהות:
בת 52, גרה בשכונת רמת חן ברמת גן. נשואה, אם לשני ילדים בני 23 ו-29.

 

לשון המאזניים: 51 ק"ג, 1.60 מ'. "אני שוקלת היום כמו ששקלתי כשהייתי בת 14".

 

קריירה: עסק משפחתי – בעלת חברה בתחום של נעלי בטיחות למפעלים.

 

סדר יום: "אני מתעוררת בשש בבוקר ומארגנת את הבית. יש לי ארבעה חתולים פרסיים, שזה אומר הרבה שערות בבית, ואני משוגעת על ניקיון. אז אני מתחילה לשאוב. זה לא מפריע לבעלי, הוא איתי 30 שנה, הוא רגיל לזה. חוץ מזה הוא ממילא קם לעשות פעילות גופנית. אני מתקלחת ויוצאת לדרכי. העבודה שלי כרוכה בנסיעות: פעמיים-שלוש בשבוע אני נוסעת לצפון באוטו עמוס סחורה ונפגשת עם לקוחות. אני לא טיפוס של משרד, אני אוהבת להיות בתנועה. לקראת ערב אני חוזרת הביתה".

 

תפריט יומי: "אחרי שאני מארגנת את הבית אני שותה את הקפה הראשון ואוכלת יוגורט עם גרנולה. בדרכים, בזמן הנהיגה, אני מנשנשת קרואסון או עוגיות. בצהריים אני לוקחת סנדוויץ'. פה ושם אני לוקחת איזו חתיכת שוקולד או ופלה. ארוחת הערב שלי כוללת ירקות חתוכים בלבד. לפעמים אני מוסיפה טונה, ביצה או גבינה. כולנו ככה במשפחה. זה מספיק לנו. זה לא קטע של דיאטה, אני אוכלת מה שטוב לגוף ומה שאני אוהבת. הארוחה המשמעותית נערכת בשישי אחרי הצהריים אצל חמותי".

 

חטאים קטנים: "אני פריקית של עוגיות. אני אוהבת גם גלידות ושוקולד, אבל זה לא חטא – זה תענוג".

 

תוספי תזונה: "מולטי ויטמין, ויטמין C , קלציום, כמוסות שום, אומגה 3, אומגלין של 'טבעוני' שטוב לעור הפנים ועוד שני תוספים במקום הורמונים".

 

טיפוח: אני" הולכת לקוסמטיקאית פעם בחודש-חודשיים וקונה אצלה קרמים. אני שמה מסכות וקרמים. אני מאוד מקפידה על כך במשך שנים. לא עשיתי בוטוקס וניתוחים, הכל מהטבע כרגע".

 

כושר: "פעמיים בשבוע אני עושה יוגה אצל דליה מנטבר ועוד פעם אחת פילאטיס. 23 שנה אני אצלה ומתמידה. זה עושה לי טוב ושומר לי על הגוף. כל החיים אני מתעמלת. זה נותן לי חיוניות, כוחות, אנרגיה, ושומר לי על הגב".

 

חדוות חיים: "המשפחה, העבודה וההתעמלות נותנות לי המון אנרגיה. אני יוצאת לסרטים ולהופעות ג'אז, אבל באופן מוגבל, כי אנחנו מאוד מסורים לעסק המשפחתי".

 

פחד מהזדקנות: "אני לא חושבת על הזיקנה. הגיל לא מפריע לי. זה כנראה קשור לאופי שמשדר משהו מאוד צעיר מבפנים. פעם בשנה אני עושה בדיקות דם, והכל בסדר אצלי, בלי עין הרע".

 


שרה עצמון (70)


תעודת זהות:
בת 70 מירושלים, נשואה וסבתא לשישה נכדים.

 

לשון המאזניים: 67 ק"ג ("אני חושבת. כבר שנים שאני לא נשקלת"). גובה – 1.68 מ'.

 

קריירה: "עובדת קצת בהוצאת הספרים המשפחתית אחיעבר".

 

סדר יום: "מתעוררת בשבע, מתקלחת, מסתדרת ובתשע אני יוצאת לעבודה. בשתיים וחצי אני חוזרת הביתה, אוכלת צהריים, נחה, קוראת, עושה סידורים,

לפעמים נפגשת עם חברות. לפחות פעם בשבוע אני נוסעת לילדים בתל אביב. הייתי בחוג סופרים מספרים תנ"ך. זה היה מדהים, ולצערי זה נגמר. אנחנו הולכים הרבה לתיאטרון, מטיילים הרבה, נוסעים שלוש פעמים בשנה לחו"ל עם חברים ורואים נופים חדשים. הטיול האחרון שלנו היה לקמבודיה, לווייטנאם ולבורמה".

 

תפריט יומי: "אני אוכלת מעט מאוד בבוקר, פתית עם גבינת קוטג' וכוס קפה. עד הצהריים אני אוכלת פרי, שותה כוס קפה ומים. בצהריים אני תמיד אוכלת ירקות מבושלים וחיים ולפעמים גם שאריות משבת, כמו עוף או דגים שהילדים השאירו. בחמש אני שותה כוס קפה עם איזו עוגה ובערב אני אוכלת סלט טונה או ביצה או יוגורט עם פירות. בין לבין אני קצת מנשנשת אגוזים וערמונים. אני לא זוללת בין הארוחות".

 

חטאים קטנים: "עוגה טובה".

 

תוספי תזונה: "קלציום".

 

טיפוח: "כל שלושה חודשים אני אצל קוסמטיקאית. אני מורחת כל בוקר קרם, כמו שכתוב בספרים, מנקה את הפנים, משתמשת בקרם הזנה, בקרם עיניים ובסרום ומסירה איפור לפני שינה. אני עושה פן פעם בשבוע. אני לא יוצאת מהבית בלי איפור קליל ובלי בושם. לא עשיתי ניתוחים פלסטיים, כי אני מאמינה שלכל גיל ישנו היופי שלו. הרווחתי את הקמטים בכבוד".

 

כושר: "אני לא סובלת מכוני כושר. שלוש-ארבע פעמים בשבוע אני הולכת לסטודיו סי כדי לעצב את הגוף. עכשיו מתארגן שם קורס הליכה באוויר הצח ואני מקווה להצטרף אליו. אני עושה גם יוגה, ואם פיספסתי שיעור כי עשיתי בייביסיטר לנכדים זה מאוד חסר לי. תמיד התעמלתי. זה נותן לי הרגשה טובה".

 

חדוות חיים: "איכות החיים שלי מצוינת כי אני שומרת על כושר ולא יושבת כמו בטטה. אני לא נותנת לגיל להשפיע על העניינים. המשפחה, הילדים והנכדים הם האושר הכי גדול שלי. אנחנו מאוד משתדלים לשמור על המסגרת המשפחתית ולעשות ארוחות שישי פעם בשבועיים לפחות. זה לא קל, כי לכל אחד ישנם העיסוקים שלו, אבל הביחד נותן לי המון".

 

פחד מהזדקנות: "אני לא מאלה שרצים לרופא אם יש שפעת, ואני בריאה, טפו טפו. ככל שאת מתבגרת את מסתכלת על הדברים אחרת, הנסיבות משתנות וקו המחשבה משתנה. היום מה שהכי חשוב לי זה המשפחה והאחדות שלה. פחות חשוב לי לנקות את הבית או לקנות איזו שמלה יפה. כשעשו לי מסיבת יום הולדת 70 בצימר בצפון, ביקשתי שהמשפחה תמשיך להיות מאוחדת גם אחרי שלא אהיה כאן".

 


עודדה נוי (65)


תעודת זהות:
בת 65, גרה בתל אביב. גרושה, אמא לבן שגר באילת. יש גם נכד בן שנתיים וחצי.

 

לשון המאזניים: שוקלת בערך 56 ק"ג, גובה 1.64 מ'. "אני לא עולה על המשקל. למה להתעצבן?", היא צוחקת. "כל עוד אני לובשת 38 זה בסדר".

 

קריירה: "אני עוסקת בשיווק ובמכירות אחרי שנים ארוכות וסולידיות שבהן הייתי מנהלת בבנק. ב-1999 פרשתי כי המסגרת היתה מרובעת מדי בשבילי. תיכננתי להיות מדריכת כושר לגמלאים ואפילו עברתי הסמכה במכון וינגייט, אבל בסוף בחרתי בכיוון אחר".

 

סדר יום: "אני קמה בשמונה בבוקר ויוצאת לעבודה או למכון הכושר. בצהריים אני ישנה שעה. אני חולה על מחול והולכת הרבה להופעות מחול ולהצגות תיאטרון. אני קוראת עיתונים אובססיבית, הרבה ספרים, מתעניינת בכלכלה".

 

תפריט יומי: "בבוקר אני אוכלת פרי ושותה כוס מים. מאוחר יותר אני שותה כוס קפה. ב-12 בצהריים אני אוכלת מנת חלבון או מנת פחמימות, למשל כוס אורז או קופסת גבינה עם ירקות. אני לא מתרגשת מאוכל וכל כמה שעות אני אוכלת משהו קטן. בערב אני אוכלת סלט של גדוד עם ביצה או עם טונה. אני אוכלת המון ירקות. חברתי הטובה היא פטרוזיליה. אני לא עושה דיאטה. ככה אני אוכלת כל חיי".

 

חטאים קטנים: "אין לי. אני לא מחשבת קלוריות כי אני מוציאה מספיק אנרגיה. אם אני רוצה משהו, אני אוכלת".

 

תוספי תזונה: "קואנזים קיו-10 כי זה טוב ללב, סידן ומולטי ויטמין".

 

טיפוח: "אני עושה כל מה שצריך – סרום, קרם ליום וללילה, מנקה את הפנים. לא הולכת לקוסמטיקאית. הזרקתי סיליקון בצידי הפה ובשפתיים, עשיתי קצת בוטוקס ליד העיניים".

 

כושר: "פעמיים בשבוע אני בהולמס פלייס, עושה ספינינג ועובדת על כל המכשירים. אני עושה המון משקולות ודוחקת 30 ק"ג בלי בעיה. בחמישי יש לי שיעור עיצוב, ואחריו אני רצה 7 ק"מ ב-50 דקות. יפה, נכון? בשבת אני בהולמס פלייס שלוש שעות ברציפות: ספינינג, עיצוב ומתיחות. פעם בשבוע אני רצה 7 ק"מ בשכונה, מריחה את האדמה ואת הפרחים. אני צריכה להיות מאותגרת, אחרת החיים שלי לא שווים. אני כל הזמן בתחרות עם עצמי. אוי ואבוי אם אעבור את ה-7 ק"מ בדקה אחת מעבר לזמן הרגיל שלי. זה מה שמשאיר אותי באנרגיה".

 

חדוות חיים: "האני מאמין שלי הוא 'ואהבת לרעך כמוך'. אני חייבת לעשות שני מעשים טובים כל יום, גם אם הם קטנים. אני אוהבת אנשים, ספורט ואתגר בחיים. זה מה שמשאיר אותי צעירה".

 

פחד מהזדקנות: "הספקתי הכל, עשיתי הכל. אם אני רוצה לעשות משהו, אני עושה אותו. אני לא רוצה לבנות שום מגדל ולהמציא שום גלגל. אני מתלהבת מהר ומסופקת מהר. סידרתי לעצמי מצע כלכלי טוב. מה יש לי לפחד מהגיל? יש בנות 40 שמתנהגות כמו בנות 60. אנשים חושבים שאני בת 50, לא מאמינים שאני בת 65. מחמיא לי שגבר בן 45 רודף אחרי ומתעקש להזמין אותי לקפה".

 


מזל הופמן (56)


תעודת זהות:
בת 56 מגבעתיים, נשואה ואם לשלושה ילדים. לשון המאזניים: 57 ק"ג, 1.65 מ'.

 

קריירה: "אני לומדת פילוסופיה של האמנות באוניברסיטת תל אביב והולכת לחוג ציור בבית הלוחם".

 

סדר יום: "אני קמה בשש וחצי בבוקר, קוראת את העיתון, מתארגנת, מסדרת כמה כביסות, עושה בישולים אם צריך ויוצאת מהבית בסביבות עשר. אני הולכת למכון כושר שלוש-ארבע פעמים בשבוע. פעם בשבוע אני הולכת ללימודים ופעם בשבוע אני בחוג לציור. לקראת שלוש אני חוזרת הביתה לצהריים. פעם בשבוע באה אלי הביתה מורה לאנגלית ואנחנו משוחחות. בעלי ואני אוהבים לצאת לבלות. בערך ארבע פעמים בשבוע אנחנו יוצאים לחברים, לאירועים, להצגות. בשעות אחרי הצהריים אני מבקרת את אבי בבית האבות ועוזרת לכל הזקנים, מכניסה להם קצת שמחת חיים".

 

תפריט יומי: "בבוקר אני שותה כוס קפה ואוכלת ברנפלקס. בצהריים אני אוכלת מנת חלבון – שניצל או דג – סלט ירקות או ירקות מבושלים וקצת פחמימות, כמו אורז. בערב – סלט. אם יש לי אירוע, אני אוכלת פחות או שיום לפני כן אני עושה אירובי. הקיבולת שלי לא גדולה, כך שאני יוצאת גם שבעת אוכל וגם שבעת רצון". חטאים קטנים: שוקולד", מתוקים, לחם".

 

תוספי תזונה: "מולטי ויטמין, ויטמין C , ויטמין E ואומגה 3".

 

שגרת טיפוח: "אני לא משקיעה יותר מדי בטיפוח. בשנים האחרונות אני מורחת קרם יום עם מקדם הגנה, קרם לילה באיכות טובה, ומנקה את הפנים. אני לא הולכת לקוסמטיקאיות ולא מורחת מסכות. ניתוחים פלסטיים עדיין לא עשיתי".

 

כושר: "אני בהולמס פלייס ארבע פעמים בשבוע. אני מתחילה באירובי, כמו ספינינג, ריצה או מכשיר אליפטי במשך שעה, ועוברת לעוד שעה על המכשירים או הולכת לשיעור עיצוב. אני לא אובססיבית, אבל אני מכורה. אחרי ההריונות הקפדתי ללכת כדי לשמור על הקיים ואני מתמידה".

 

חדוות חיים: אני" מאוד אוהבת לעזור, תורמת לילדים נזקקים בהתנדבות, לא במסגרת כלשהי. אנשים לא מבינים איזו התרוממות רוח זו. ראיתי שכנה שזורקת דברים חדשים. אספתי את הדברים האלה והבאתי אותם לאתיופים בלוד. זה חלק מהאופי שלי: לא רק ליצור אלא גם לתת. נתינה נותנת סיפוק ועניין לחיים. סופי השבוע תמיד מוקדשים למשפחה, ויש לנו 'ימי גיבוש'. כולם באים אלי עם החברים ועם החברות. בעלי ואני יוצאים לטיולים, יש לנו חברים שאוהבים לחיות ויודעים ליהנות. אנחנו מאוד מגובשים, הולכים עם מדריך ומארגנים ארוחות צהריים בטבע".

 

פחד מהזדקנות: "מבחינתי, הגיל הוא נתון כרונולוגי בלבד. אני לא מרגישה את הגיל. מה זה 56? אני צעירה ברוחי. מה לי ול-50? מאיפה צץ המספר הזה? זה לא משהו שאני חושבת עליו בכלל. אני עושה כל מה שאני רוצה, אני מתפקדת כמו שצריך, אני טמפרמנטית, עסוקה כל הזמן. זה משהו שבא מבפנים".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3225473,00.html




מחובר
נשלח ב-12/3/2006 13:58 לינק ישיר 



לא נהנית מסקס? תירוץ לא לעשות סקס עם הבעל

 

המטפל המיני האמריקאי ד"ר דייוויד שנרש טוען שאנשים מגיעים לשיא יכולתם המינית בגיל 40 ואפילו 50 • אז למה נשים רבות בגיל המעבר מדווחות על אובדן החשק המיני? חלקן, לדעתו, פשוט מחפשות תירוץ להימנע מסקס עם בני זוגן • תשובה אחרת מספק ד"ר תומס סטוטפורד הבריטי: האשם הוא בכלל הדיכאון שנלווה למנופאוזה
אילנה מסר

"זה פשוט אבד לי", אומרת א', בת 52. "מאז שהמחזור החודשי שלי הפסיק, אני לא מצליחה להידלק על מין, למרות שיש לי בעל אוהב ורגיש". גינקולוגים, פסיכולוגים ומטפלים מיניים שומעים תכופות משפטים מהסוג הזה ממטופלות שלהם בגיל המעבר.

 

האם נשים משתמשות בגיל המעבר שלהן כתירוץ להימנע מיחסי מין? ד"ר דייוויד שנרש, מטפל מיני נחשב בארה"ב, שפיתח מודל לטיפול זוגי שמיושם גם בישראל, טוען שכן. במקביל לשלילת גורמים פיזיים שעלולים לפגוע בתפקוד המיני מציע ד"ר שנרש לא להזניח סוגיות של זוגיות לא הדוקה ורמה לקויה של הקשר הרגשי.

 

"כשאני מטפל בהפרעות מיניות של נשים", הוא כותב בירחון 'סייקולוג'י טודיי', "אני משתדל להרחיב את זווית הראייה לכל הכיוונים – פסיכולוגיה, אורולוגיה, גינקולוגיה ואנדוקרינולוגיה – כדי לשפוך אור על כל משמעויות החוויה המינית של המטופלת".

 

ד"ר שנרש לא נבהל מהסטטיסטיקה שקובעת ש-40% מהנשים במערב מדווחות על בעיה בתפקוד המיני. שליש מהן מתלוננות על חוסר עניין במין, וכרבע מהן טוענות שהן לא מגיעות לאורגזמה.

 

20 שנות עבודתו כמטפל מיני, טוען ד"ר שנרש, לימדו אותו שרוב האנשים לא מגיעים לשיא יכולתם המינית לפני גיל 40 ואפילו 50. "מיניות טובה היא לא תגובות פיזיולוגיות אלא ניסיון ובשלות רגשית", טוען החוקר האמריקאי. לכן הוא לא חושב שגיל המעבר של האישה מוריד מסך על חיי המין שלה, אלא – במקרים מסוימים – משמש לה תירוץ להימנעות ממין.

 

"כדי שיהיה סקס טוב צריך שתהיה אינטימיות", אומר ד"ר שנרש. "היכולת להיות עצמך ללא כחל וסרק בנוכחות האחר מושגת כמעט רק על ידי אנשים מבוגרים שמכירים היטב את עצמם, כך שהם מביאים אל תוך הקשר יותר מהאני האמיתי שלהם.

 

"ראיתי בקליניקה שלי אנשים בני יותר מ-50 שהגיעו לשיא השיאים של המין. הם הרבה פחות מפוחדים או מתביישים. הם מכירים את גופם והם לא מאוימים כמו אנשים צעירים מול בן/בת זוג מנוסה מינית. להיפך, הם הולכים עם תשוקתם עד הסוף".

 

בגלל השינויים ההורמונליים

 

לד"ר תומס סטוטפורד הבריטי, רופא שמשמש כיועץ לענייני זוגיות לעיתון 'טיימס', יש הסבר אחר לירידת החשק של נשים בגיל המעבר: "הסיבה השכיחה ביותר לתחושת חוסר חשק מיני בגיל המעבר קשורה לדיכאון שחוות נשים בשלב הזה בחייהן, שנובע משינויים הורמונליים. לכן יש לטפל תחילה בתופעת הדיכאון. עד שיחול שיפור במצב הרוח, לא יועילו כל גילויי האהבה של בן הזוג.

 

"אישה שסובלת מתחושת עצב חריפה לא מסוגלת ליהנות מינית, וגם לא לבלות, להתענג ולהשתעשע כפי שהורגלה בעבר. אחד התסמינים לדיכאון הוא חוסר שינה. היא נכנסת למיטה בשעה סבירה, אך מצליחה להירדם רק לפנות בוקר. בנוסף לכך היא מתקשה לתכנן אירועים לעתיד לבוא, מתבוננת בסובב באדישות ובחוסר תקווה ומתבטאת ברגזנות".

 

גם ד"ר סטוטפורד סבור שאנשים, ובפרט נשים, מגיעים לשיא יכולתם המינית בשנות ה-40 לחייהם. כישוריהן של הנשים לחוות אורגזמות מלאות מתעצמים ומתגברים עד שהן מגיעות לגיל המעבר. אחרי גיל המעבר הן מסוגלות להמשיך בפעילות מינית וליהנות ממנה, בתנאי שטיפלו בהתקפי הדיכאון שכרוכים בגיל המעבר ולא נתנו להם לגבור עליהן.

 

החוקר הבריטי מדגיש שדווקא בשנות ה-50 שלה אישה רוצה להוכיח לעצמה ולבן זוגה שהליבידו שלה עדיין פעיל. החשש שלה לאבד את כוח המשיכה דוחף אותה להתעמל ולהקפיד על תזונה נכונה, לטפח את המראה ולשדר שהיא עדיין נשית.

 

"אישה שמתלוננת שאבד לה החשק המיני", טוען סטוטפורד, "שייכת לקבוצת הנשים שלא טיפלו בדיכאון גיל המעבר שלהן, לא לקחו הורמון חלופי ולא ביקשו הדרכה רפואית. לאלה אני מציע לפנות לייעוץ, ליטול הורמונים וללכת גם לפסיכולוג כדי לסלק את תסמיני הדיכאון".

 

הפרעות בתפקוד המיני בנשים: שילוב של פסיכולוגיה וביולוגיה

 

הגורמים להפרעות בתפקוד המיני בנשים הם פסיכולוגיים וביולוגיים כאחד. לכן תהליך האבחון כולל התבוננות במכלול הגורמים הנפשיים – רקע אישי, קשר עם בן הזוג, לחץ חברתי, חוסר ביטחון עצמי – לצד הערכה פיזיולוגית לשם איתור בעיות רפואיות שעלולות להשפיע על התפקוד המיני, כמו מחלה אונקולוגית, טראומה, נטילת תרופות, נזק לעמוד השדרה ונטילת גלולות למניעת הריון.

 

הירחון 'הרפואה' מנובמבר אשתקד מציין שלמרות שאין המלצה לבצע בדיקות מעבדה מסוימות באופן שגרתי בהקשר להפרעות בתפקוד המיני הנשי, הרי שבדיקת רמות ההורמונים יכולה לסייע באבחון ובטיפול. בדיקות נוספות,

שנערכות יותר לצרכי מחקר, כוללות מדידת זרימת הדם לאיברי המין ומידת החום והרטט של הלדן (הוואגינה) ושל הדגדגן בעת עוררות מינית.

 

מינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) אישר לאחרונה לשימוש מכשיר שיוצר ואקום מעל הדגדגן, ובצורה זו מגביר את זרימת הדם אליו. 90% מהמשתמשות, שדיווחו קודם לכן על הפרעות בעוררות מינית, טענו שבעקבות השימוש במכשיר חשו שיפור בתחושה המינית ובהתלחלחות הנרתיק. 50% מהמשתמשות אף הצליחו להגיע לאורגזמה.

 
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3225831,00.html





מחובר
   
בית > פורומים > תרבות ואומנות > המרתף > נשים ויופי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.