| נשלח ב-7/6/2004 14:44 |
 |
| |
מה הוא נדר?
שלום ,
באופן כללי יש לי בעיות עם נדרים , אבל ראשית אני רוצה לשמוע איזה הגדרה אתם מבאים לנדר , ואת החוקים שבנדרים
לדוגמא :האם הבטחה לה' נכנסת לקטגורית: נדר לה' ?
ומה בעצם האבדל בין הבטחה לה' לבין נדר לה' ( אם יש בכלל אבדל... )
האם כל מה שאומרים בכל רם נחשב כנדר? לדוגמא אתה עושה משו , ואתה מבין שזה דבר לא טוב ואתה אומר "מספיק" בקול
רם האם זה נדר שלא תעשה את הדבר הזה עוד פעם?
האם יש קישור בין המילים שאתה אומר למחשבה שלך? ( למשל כמו שאמרת "מספיק" בהקשר למחשבה שזה לא דבר טוב , האם יש קשר בין זה לבין המחשבה , והאם במחשבה בעצם חשבת שאתה הולך להפסיק את הדבר הזה , זה הופך לנדר? )
שבוע טוב לכולם :)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2004 08:50 |
|
| |
אני מציע שלקט את כל המקורות במקרא שעוסקים בנדר, תציג אותם כאן ואז ננסה לדון במכלול הדברים.
אתה יכול להעזר בתוכנת חיפוש באתר של אראל:
http://www.tora.us.fm/tnk1/index.html
תחפש את המילים: נדר, נדור
ותביא גם מקורות שלא מוזכרת המילה נדר אבל אפשר ללמוד מהם על הנושא.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2004 23:22 |
|
| |
בספר במדבר פרק ל נאמר:
"איש כי-ידר הדר לה', או השבע שבעה לאסר אסר על-נפשו--לא יחל,דברו: ככל היצא מפיו יעשה." פסוק ג
ראשית מה זה איש? האם איש הכוונה כאן פשוט לכל בן אדם שנודר?
או הכוונה היא כמו בפרוש אחד שראיתי שאולי איש זה אדם מבוגר שמבין מה הוא עושה כשהוא נודר את הנדר ( קאסוטו ).
דבר שני למה נאמר לא יחל ולא: לא יפר? ( יחל -> לעשות דבריו חולין ( רש"י אם אני לא טועה ) )
אולי יש כאן רמז להתרת נדרים?
או שאולי יש כאן פשוט אזערה לאדם שמטבעו נוהג לזלזל בדברים לאחר זמן מה , וכאן בעצם מזירים אותו שלא יזלזל בנדרים שלו , וימלא אותם בידיוק כמו שנדר.
דבר נוסף מעניין הוא
למה משה בהתחלה ( כך לפחוט אני מבין את זה ) פונה לראשי המטות ואז לבני ישראל???
קראיתי פעם פרוש שאולי הוא פחד מיזה שתפרוץ בעצם מגפת נדרים ולכן עשה את זה כדי למנועה זאת
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2004 23:45 |
|
| |
עוד כמה שאלות מעניינות למה נאמר בקהלת פרק ה פסוק ד:
"טוב אשר לא-תדר--משתדור, ולא תשלם"
אם הפרוש הוא כפשוטו אני לא מבין , מה היא הסיבה לכתיבת המשפט הזה , הרי זה ברור שלנדור נדר ולא לקיים אותו זה יותר גרוע מלא לנדור בכלל
ואולי בעצם יש פה רמז להתרת נדרים?
שאז נאמר פה אולי : עדיף לא לנדור בכלל מאשר לנדור ואז לבטל את הנדר
ואפילו שהנדר מבוטל , היה טוב יותר לא לנדור מההתחלה.
בספר שמואל פרק א
חנה נודרת נדר והיא אומרת שהיא תתן את בנה לה' כל ימי חייו
אולם היא לא נתנה את בנה על היום הראשון
אולי מכאן אפשר ללמוד שיש קשר בין המילים שאת מוציא מהפה בזמן נדירת הנדר לבין המחשבה שלך בזמן נדירת הנדר??
טיעון נגד התרת נדרים באופן כללי יכול ליהות מספורו של יפתח שיכול ליהות שהוא טעה אבל הוא אמר לגבי הנדר שהוא נדר:
"ואנכי פציתי פי אל-ה', ולא אוכל, לשוב" שופטים פרק יא פסוק לה
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2004 13:43 |
|
| |
אני חושב שכדאי גם שאני יכתוב איך הסיפור שלי מתקשר לנדרים...
ובכן בגיל 14? או משו כזה התחלתי להתקרב לדת...
הבעיה היתה שההתקרבות שלי לדת היתה תהליך מאוד מאוד מאוד עצמי , בלי לדבר עם אף אחד שמבין בנושא ובלי לדעת דיי כלום...
זה יצר מצב של בורות , רוב הדברים למדתי ממקורות מזדמנים , למשל מהעיתונים , מתוכניות טלוויזיה אינטרנט , שיחות עם חברים... ( כן , אפשר ללמוד קצת על הדת מקריא בעיתון... )
בכל מקרה הקשר שלי עם ה' מבחינתי היה קשר מאוד מאוד אישי
האיתי מרגיש שאני מבקש ממנו דברים והוא עוזר לי
לאט לאט , התחלתי גם בתהליך של נדירת נדרים
לא ידעתי כמה נדר יכול ליהות מסוכן ומגביל ולצערי
דיי התמכרתי לנדירת נדרים , האיתי נודר נדרים על ימין ועל שמאל
כמעת על כל דבר אפשרי נדרתי נדר...
הבעיה הכי גדולה היא , שעד שהבנתי כמה גרוע זה לנדור
( וזה בפעם הראשונה שהנדר מתנגש לך עם רצון חזק לעשות משו )
כבר עבר המון זמן מאז שהתחלתי לנדור
והיו לי כבר בערך מיליון נדרים...
לאט לאט יותר ויותר נדרים התחילו להתנגש לי בחיים הפרטים
אין כמעט שום תחום היום שבו נדר לא מתנגש לי בחיים
זה נדרים שקשורים לגרביים , נדרים שקשורים בלמודים , נדרים שקשורים בתחביבים , נדרים שקשורים בכמה פעמים אני יפתח את הברז של האמבטיה... , נדרים שקשורים כמעת בכל דבר...
הנדרים שלי מגבילים אותי במה שאני יוכל לעבוד בו , וגם מגבילים אותי בלמודים הגבוהים...
במחשבה שניה , ברור שבחיים שלי לא האיתי נודר נדר אחד אפילו אם האיתי יודע את ההשלכות של זה...
הבעיה היא שזה כבר נעשה
ואני לא יודע ממש כבר מה לעשות
עשיתי התרת נדרים אבל בגלל שיש לי בעיות עם התורה שבעל פה
אני לא סומך על זה בינתיים... :(
אני בן 18 , ואני מרגיש כאילו כל החיים שלי סגורים לי
אם זה היה נדרים שרק קשורים באי נוחות אז זה עוד ניסבל...
אבל כאן זה כבר נדרים שקשורים בהגשמת חלומות ושאיפות...
זה גם מעוד מתסקל שאתה נודר נדר למשו מסוים
ואתה מבין שזה מגביל אותך לא רק למשו הזה
אלה גם למשו אחר שלא היה לך מוסג בכלל שאתה תגביל את עצמך לדבר הזה עם הנדר שלך...
( וזה המקרה עם רוב הנדרים שלי... )
בכל מקרה , אם למישהו יש רעיונות אני ישמח לשמוע הכל..
( ואני לא כזה מיואש מהחיים , אני מרגיש שה' השגיח עלי ולא נתן לי לסגור את הכל... )
להתראות
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2004 10:33 |
|
| |
להלן מבוא לערך 'נדר' באינצקלופדיה מקראית
[א] כללי [ב] נדרי מתנה: 1. נדרים רגילים. 2. נדרי הקדש [ג] נדרי אסר.
[א] כללי. – נדר הוא כל התחייבות שנוטל אדם על עצמו לקיים אותה, בעתיד קרוב או רחוק, שנעשית מתוך רצונו החופשי, מבלי שהוא מצווה עליה מלכתחילה ושלפי הכרתו יהא בה משום מעשה רצוי לה'. התחייבות כזו יש בה מן הקדושה ובמהותה היא נחשבת כאחת הצורות של שבועה. מלכתכילה אין הכרח שיהיה הנדר מלווה באיזה תנאי, אבל רובם הגדול של הנדרים נעשים על תנאי שהנודר מתנה, לפי מאוייו ומשאלות לבו, וכך הם הנדרים הנזרים במקרא. לשונות הנדר, לפי נוסחם המשתקף במקרא, פותחים בהכרזת התנאי, ולאחריה באה התחייבותו של הנודר. הכרזת התנאי מתחילה במלת אם, והפועל הבא אחריה נוטה להיות מודגש בעזרת המקור המוחלט: אם נתן תתן את העם הזה בידי (במ' כא, ב; השווה שופ' יא,ל); אם ראה תראה בעני אמתך (שמ"א א, יא); והשווה בר' כח, כ; שמ"ב טו, ח. ומאחר שהנדר כרוך בתנאי, הרי משנתקיים התנאי, מתלווה הנדר בהכרת טובה מצד הנודר כלפי ה'. כל הקיום של נדר יש בו אפוא גם משהו מהבעת התודה, ובמזמורים הקשורים בתשלום-נדרים נעשה המושג נדר נרדף ומקביל לתודה (יונה ב, י; תה' נ, יד; נו, יג; קטז, יז-יח) וגם לתהלה ( תה' כב, כו; סה,ב) ולזמרה (שם סא,ט). בחוקה הכהנית שלמי הנדר והתודה קרובים זה לזה אבל אינם זהים (וי' ז, טו-יז), וייחודים הוא בכך, שהנדר מתוך התחייבות מראש ואילו בתודה אין התחייבות כזו. ובזה שונים שניהם מן הנדבה, שבעיקרה אין בה לא התחייבות מראש, עם הציפיה לקיומו של תנאי, ולא רגשי התודה בקשר למאורע חשוב; וע"ע נדבה.
המקרא אינו מכיר באפשרות של התרת נדרים ומי שאינו מקיים את נדרו בהכרח שיהיה נדון בו כמפר שבועה. לפיכך ראה הכתוב להזהיר את הנודר: לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה (במ' ל,ג). ויפתח אינו רואה דרך להפקיע את עצמו מנדרו וגם בתו מסכימה עמו בזה. מכאן גם האזהרות הנשנות בס' דברים (דב' כב, כב-כד) ובספרות החכמה (מש' כ, כה; קה' ה, כ-ד; בן סירא יח, כא-כב), שלא לאחר בתשלום הנדר. ואילו מי שאינו נודר אינו נחשב לחוטא. משמע שמעשה הנדר נובע מתוך הרצון להתעלות בחסידות וביראת אלהים, על-פי נטייה הטבועה באדם, ובמקצת יש בו מן השאיפה להפציר בה' ולזרזו שימלא משאלות לבו של הנודר. בדומה לתשלום הנדר, כך גם ההודעה עליו נקשרת על-פי רוב בתפילה ובס' תהלים ודאי מצויים מזמורים המיוחדים גם להודעה על הנדר וגם לתשלומו. ולא עוד אלא שעניין הנדר עשוי להיות מובלע בכל מקום במקרא שמדובר בו על שוועה וזעקה לה', אף בלא שייזכר הנדר שם במפורש.
כדי שיהיה הנדר בר-תוקף צריך הנודר ועמוד ברשות עצמו. אשה הנודרת בבית אביה, או בפני בעלה, צריכה להסכמה שבשתיקה מצד ראש המשפחה (במ' ל, ד-ט). אלמנה וגרושה נודרות על דעת עצמן, ואילו נדרים שלהן הנמשכים מזמן הנישואים נחשבים לשרירים רק אם היתה הסכמה שבשתיקה מצד הבעל בשעת הנדר (שם, פס' י-יד). האיש לעולם רשאי להניא את האשה מנדרה, אלא שהוא צריך לעשות זאת בו ביום שהוא שומע את הנדר (שם, פס' טו-טז). דינה של האשה עשוי ללמד על נדריהם של בנים בתקופת המקרא, שלפי הנראה גם אותם רשאי היה ראש המשפחה להפר ביום ששמע עליהם. נדרה של חנה נחשב גם כנדר של אלקנה אישה (שמ"א א, כא), לפי שמן הסתם הסכים לו אלקנה.
לפי צורתם אפשר לחלק את הנדרים במקרא לשתי קבוצות עיקריות: נדרי מתנה, שבהם הנודר מתכוון להביא מתנה לה', כגון קרבן, או חלק מרכושו שיימסר כהקדש לגבוה; ונדרי אֱסָר, או אִסַר, שבהם הנודר מתחייב להטיל על עצמו צורות מסוימות של פרישות. ויש מקרי גבול מורכבים, כגון נדרה של חנה שנותנת את בנה מתנה לה' על-ידי שהיא מדירה אותו בנזירות עולם (שמ"א א, יא, כח; וכשהיא מביאה אותו לשילה היא מצרפת עמו קרבן תודה [שם, פס' כד-כה]). יערב מתחייב שה' יהיה לו לאלהים ושהאבן שהוא שם מצבה תהיה בית אלהים וגם נודר מעשר, שהוא מתנה (בר' כח, כא-כב; השווה לא, יג; לה, ב-ז). הלשון: ועבדתי את ה', שנאמר בנדר אבשלום (שמ"ב טו,ח), מתכוון להבאת קרבנות בלבד (והשווה יש' יט, כא). ועם זאת, רובן של צורות הנדר, כשלעצמן, יכולות לבוא גם כנדבה וכתודה, ואף יכולות להיות חובה ולא רשות.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2004 10:58 |
|
| |
נדרים שאינם רצוים או שמתנגשים עם התורה
ויקרא פרק כב כג
כג וְשׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אתוֹ וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה:
דברים פרק כג יט
יט לֹא-תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב בֵּית יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לְכָל-נֶדֶר כִּי תוֹעֲבַת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ גַּם-שְׁנֵיהֶם:
לא כל נדר נרצה: לכן זה לא משנה מה נודרים היא אפשר לעשות הכל. כמו שהיא אפשר לנדור לעבור עבירות על התורה:
בויקרא כז א-ח
אפשר לראות שנודרים נפשות, יש לפדות אותם. משמע אם נדרת נפש, אז ממירים את הנפש בפדיון. (דומה לפדיון יהונתן על ידי העם מיד שאול . ראה שמ"א יד).
במדבר ל, לומדים שאסור לחלל את הנדר, ולכן לא ברור שלא ניתן להתיר. אפשר להבין זאת שהנדר הוא קדוש, ואסור לבטל אותו סתם כך. הנדר לא יכול לפגוע באחרים. כך שבין איש ואשתו , האשה אינה יכולה לנדור נדר, מפני שהדבר ישפיע גם על בעלה, ואולי כדי שנשים לא ינצלו את מערכת הנדרים כדי למרוד בבעליהן (צריך בעתיד לפתוח דיון בהקשר זה על מעמד האשה). הבעיה בהסבר זה שבנים אינם נכללים כאן, והרי גם הם לא צריכים למרוד בהוריהם. אולי בגלל שהטהרה או הקדושה של האשה הינה רגישה יותר מזו של הגבר, יש חשש שאשה שאינה רוצה לשמור על קדושתה תנצל את מערכת הנדרים כדי להשתחרר מעניין זה. או פשוט, שהנדרים יכולים לשמש ככלי ביד הבת להמנע מנשואים , ומן האשה להמנע מקיום יחסי אישות עם בעלה. איך שלא מסתכלים על זה, הנדר הוא מוגבל, ולא כל נדר תופס. בייחוד אם הוא מתנגש עם עקרון אחר של התורה.
מסקנה, יש נדרים שמלכתחילה אינם נחשבים. כך שלא כל נדר שיוצא מפיו של אדם מחייב.
קיום הנדר צריך להיות רק על-פי כוונת הנודר
דברים כג
כב כִּי-תִדּר נֶדֶר לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי-דָרשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ וְהָיָה בְךָ חֵטְא: כג וְכִי תֶחְדַּל לִנְדּר לֹא- יִהְיֶה בְךָ חֵטְא: כד מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ נְדָבָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ:
ראינו קודם שנדרי נפשות נפדים!!! אז האם יפתח טעה? מלבד זאת לא ברור מה היה הנדר שלו. הרי היה ברור לו שיצא אדם כלשהו מביתו. נראה שכוונתו של יפתח היתה למנחה שיביאו לפניו כאשר יקבלו את פניו בשובו מן המלחמה. ובתו לא הביאה לפניו כלום. נראה שהבעיה של יפתח היא בעיה חוזרת ונשנית בעם ישראל, וקשורה לניתוק בין המעשה לכוונה. יפתח התכוון למשהו אחר, ופירש את הנדר באופן מילולי ולא באופן רעיוני – תוכני, וזו גם אחת הבעיות בפירוש התורה (ראה http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=949171).
אולי הנדר של חנה כפי שציינת , הוא תיקון לעוות של יפתח ואצלה רואים את קיום הנדר באופן הרצוי, על-פי כוונת הנודר, ולא על-פי הפירוש המקסימלי ל"מוצא שפתיו". התורה אומרת "נדבה אשר דברת בפיך". נדבה קשורה ללב, ושרשה בלב "איש אשר ידבנו לבו". הלב מייצג את הכוונה, ולכן קיום הנדר חייב להיות על-פי הכוונה, מפני שאנשים שונים מתנסחים באופנים שונים, ואין הדבר בהכרח מעיד על כוונות שונות. "מוצא שפתיך תשמר" מדבר באופן כללי על הנדר, ולא על המילים הספציפיות, אלא על עצם העובדה שכוונת הנדר, יצא מן הכח אל הפעל באמצעות שפתיו.
התרת הנדר
ברובם המכריע של המקומות במקרא, נדרים קשורים לקרבנות שמבטיחים לה'. האם יש בכך פגם, בכך שאנחנו נודרים לה' כדי שיעשה את רצוננו?
יש נדרים (כמו נזיר) שהנם "לשמה". כלומר, הנודר יוצר לעצמו כלים שמרחיקים אותו מן החטא כדי להתקרב לה'. זוהי יוזמה של הנודר מבלי שצווה, ובכך הנודר מרחיב את עבודת ה' מעבר למה שמצווה בתורה. מעשה המכניס את ה' לכל עניינים החיים, ויש בכך דבר מבורך , ותורה מגדירה זאת כ'פלא'. לעומת זאת נדרים שמבטיחים תשלום לה' על תנאי, אינם נדרים שמכניסים מצוות נוספות לחיים, אלא מביעות הכרה בהשגחת ה' על כל דבר ודבר בחיים. עצם העובדה שהתורה מכירה בנדרים אלו, וה' משתף פעולה עם הנודר, מעיד על כך שיש מקום גם לשאיפות ולאינטרסים שלנו. אפשר אולי לומר שיש מקום לרצונות של האדם בתנאי שבסופו של דבר הם יקודשו לרצון ה'. יפתח לא ידע אם הוא ראוי לנצח במלחמה, אבל בנדרו הוא מקדש את נצחונו העתידי לה'. אפשר אולי לחלק את שני סוגי הנדרים כך:
נדרים מסוג האחרון קשורים לחסד שה' עושה עמנו, ואילו הנדרים מהסוג הראשון הקשורים לחסד שאנו עושים עם ה' .
אם יש מקום לבטל או להתיר נדרים, זה צריך להיות דבר ראשית כל בסוג הראשון, שבו לכוונה יש משמעות מרכזית יותר. כלומר, אם אדם נדר שלא לראות טלוויזיה יותר, מתוך הכרה שהדבר מרחיק אותו מה', אז אין הכוונה שאסור לו לראות את מכשיר את הטלוויזיה אלא רק את הדברים שמוצגים בו. כמו כן, אין הכוונה שאסור לו לבקר בבית שבו הטלוויזיה פועלת, אפילו אם הוא לא ישתתף בצפיה.
בנדרים מהסוג השני, יתכן ויש בעיה לקיים אותם רק על-פי הכוונה, מפני שלעיתים הם נעשים בפרהסיא, כמו אצל יפתח, ואז יכול להיות מראית עין של חילול ה'. אולי זו הסיבה שיפתח לא יכל לבטל את הנדר שלו. בנוסף לכך, מדובר על חסד שה' עושה, ועל נדר שמבוסס על אינטרסים שלנו, ולכן יש חשש שאם יהיה מקום להתיר נדרים, לנודר לא יהיה שיקול דעת אובייקטיבי, ויחפש תירוצים שונים להתיר את נדרו. אנשים פשוט לא אוהבים לשלם חובות.
לסיכום נדרים יש לקיימם רק על-פי הכוונה, הנדר צריך לצאת מן הפה, ולא מספיקה רק מחשבה, הנדר תופס רק עם הוא תלוי בתאימות עם התורה.
נדרים מהסוג הראשון, אולי אפשריים להתרה בפני בית דין, על ידי פדיון מסויים. מפני שלעיתים מדובר על התחייבויות שנעשות מבלי להבין את ההשלכות של הדבר, ובסופו של דבר אינם תואמים לכוונת הנודר.
קהלת פרק ה ג
ג כַּאֲשֶׁר- תִּדּר נֶדֶר לֵאלֹהִים אַל-תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים אֵת אֲשֶׁר-תִּדּר שַׁלֵּם
תוקן על ידי - zachiz - 11/06/2004 11:02:40
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2004 13:04 |
|
| |
מעניין ,
גם לפי ההלכה אפשר להתיר נדר, אם ההשלכות של הנדר
לא היו מובנות בשעת נדירת הנדר
( או משו כזה , אם אני לא טועה ... )
בכל מקרה ניקח את המקרה של בן אדם שנודר שלא יראה טלוויזיה.
נניח שהוא עובד במקום עבודה , ובמקום עבודה הזה מכשירים את העובדים בעזרת קלטות וידיאו ( סרטי הכשרה )
האם אסור לו גם במקרה הזה לראות טלוויזיה
( לצורכי לימוד ) כאשר סביר להניח שבשעת הנדר הוא נדר
מכיוון שהבין שבטלוויזיה יש תוכניות לא חינוכיות וזה גורם לו לבזבז את הזמן.
אולם במקרה הזה , המצב שונה , האם הנדר שלו תקף גם למצב הזה?
ועוד שאלה שנותרה לי פתוחה:
האם יש אבדל בין הבטחה לה' לבין נדר לה'??
תודה רבה ZACHIZ
על העזרה ! :)
להתראות
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2004 19:27 |
|
| |
צחי כתב: האם יפתח טעה?
טעה: ביטוי שפיר מדי- בתורה הקרבת הבנים ובנות נקראת תועבה, מדרכי עמי כנען, ונאסרת בכל תקף.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2004 19:55 |
|
| |
אני לא בטוח בכלל אם הוא הקריב אותה...
יכול ליהות שהוא ממש את הנדר בצורה שונה כמו למשל
שהיא לא תדע איש כל החיים שלה...
אבל באמת שאני לא יודע :)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2004 23:12 |
|
| |
יצחק:
כן, מותר לא לראות טלוויזיה לצורך הכשרה.
כמו כן, הבטחה זו מילה מאוחרת. כאשר אדם מבטיח משהו לה' , זה כמו נדר, הוא מבטיח לשלם או לעשות משהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2004 23:14 |
|
| |
לגבי יפתח ברור שהוא טעה. רואים זאת על-פי התוצאה. השאלה היא היכן הוא טעה?
1) טעה בנדר, אבל צדק בקיום הנדר.
2) צדק בנדר, אבל טעה באופן מימוש הנדר ובפירושו.
3) טעה בנדר, וטעה במימוש הנדר.
נראה לי שאפשרות מספר 3, הינה הנכונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2004 03:24 |
|
| |
אבל איך בן אדם שהיתה עליו רוח ה' יכול לטעות גם בנדירת הנדר , וגם במימוש הנדר???
אני חושב שאני בכלל צריך לשאול: מה זה רוח ה'?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2004 09:55 |
|
| |
כמו ששאול טעה, כשהיתה עליו רוח ה'. גם דוד טעה בעניין בת-שבע והיתה עליו רוח ה'.
רוח ה' שבאה על המנהיג תפקידה לתת לו תגבורת בהנהגת העם, אבל בעניינים שקשורים לו אישית הוא יכול ליפול. כך במקרה של דוד ויפתח, אצל שאול זה קצת שונה. אצלו זה באמת חטא שקשור להנהגה. אולי אפשר פשוט לומר שרוח ה' אינה תעודת ביטוח כנגד חטאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2004 21:56 |
|
| |
אני חושב שהגעתי להחלטה
בנוסף לזה אני חושב גם שההחלטה מאוד אמיצה
לומרות זאת אני רוצה לשמוע מה אתם חושבים על זה
רובכם מקירים את סיפור הנדרים שלי
חלקכם יותר וחלקכם פחוט בכל מקרה
הייתי נוהג לנדור הרבה נדרים שלא ידעתי להעריך
מה יהיו ההשלכות שלהם על החיים שלי לתווך הארוך
מה שקרה שנדרתי כל כך הרבה נדרים שפשוט שיבשו את כל
מערך החיים שלי בצורה מאוד מאוד קשה
ממש הגבילו אותי בכל כך הרבה נושאים...
הייתי שומר אותם עד עכשיו
אולם בזמן האחרון יותר ויותר חשבתי על איך להיפטר מהם
דיברתי עם אנשים על הנדרים שלי
וקודם כל למדתי יותר טוב איך למלעות אותם
וגם קיבלתי הרבה תגובות שאני צריך לעזוב אותם
בכל מקרה הגעתי למסכנה שעכשיו שאני כותב את זה
אני מבין שהיא עוד לא כל כך סופית שהמסכנה היא
פשוט לעזוב את כל הנדרים שלי ולהתחיל מחדש
אין לי ממש ביסוס מהתורה חוץ מפסוקים שמראים שה'
סולח למי שטועה ועושה חטאים
אז אולי הוא יסלח לי על זה שטעיתי ונדרתי נדרים
לא חכמים
וגם על ההנחה שאין לה' ממש רצון בכך שאני יגביל את עצמי
בנדרים מאוד מוזרים ושאני ישבש לעצמי את כל החיים
אני מאמין שה' הוא אבא אוהב ולא שליט אכזר
בכל מקרה ההחלטה לא סופית מכיוון שאני עדיין לא בטוח
מה דעתו של ה' על כך
אם מישהו יכול להביא איזה פסוקים בעד או בנגד
אני ישמח לשמועה
גם אני ישמח לשמוע את דעתכם הפרטית עם כל הביקורת שבעולם
אני מעדיף לסבול מאשר ללכת נגד ה'
אז בבקשה תגידו לי מה אתם חושבים
להתראות
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2004 01:39 |
|
| |
האם כבר הזכרתי שאני רואה באמירה של משה "כי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא" המלצה שלא לנדור כדי להמנע מחטא?
בכל אופן, דעתי האישית היא שאם אני אומר "אני נודר כך וכך" ומתכוון למשהו מסוים, אסור לי להפר את הנדר, אלא אם כן נדרתי לחטוא.
אם יצא מפי משהו שלא תואם את הכוונה המסוימת שהייתה לי, יש מקום להקל.
וכן אם לא אמרתי בדיוק "אני נודר" או "אני נשבע", אלא אמרתי "מבטיח" או משהו כזה, יש הרבה מאד מקום להקל.
יכול להיות שאני טועה!
תוקן על ידי - נכספהנפשי - 14/09/2004 12:06:57
|
|
|
|
|
