בלי להתייחס לענין נוסח א"י דווקא, אלא לשיבה למקורות הנוסח בכלל. היינו, התופעה שתימני מחפש נוסח תימני מקורי, והספרדי הנוסח שהיה לפני גירוש ספרד, או באשכנז נוסח העיר ממנה אבותיו וכו'.

הבעיה היא כמובן - מתי לעצור.

אני מכיר מקרוב את בתיהכ"ס שמייסד הרב המבורגר מב"ב ובהם חזרה לנוסח אשכנז המקורי. מה מקורי בו? שהוא נוהג כמו שנהגו בדרום גרמניה לפני כ-150 שנים.

למה לעצור שם? אין לכך תשובה מושכלת. למה נוסח א"י של המאה ה-X ולא נוסח א"י של המאה ה-Y?


אוי לשכן ואוי לשכנו

.


מאחר וטרם שמענו על רב או חוקר כלשהו שהצליח לרכב על טכיונים ולהקשיב בבית מדרשו של רבי עקיבא, או של רבי, אינני יודע מניין ניתן לקבוע בודאות מהו נוסח "מקורי" כלשהו.

יודעים אנו את נוסח התפילה שקבע הרמב"ם, וכמו כן את נוסחי הסידורים הקדומים שנשתמרו - סידורי הגאונים. היאך יודע מאן דהו בודאות את סדר התפילה הישראלי הקדום, אינני יודע.


ועוד: מקובלני מהציצית של מתי המדבר שניסה רבה בר בר חנה לנטול, כי אין קיצורי דרך בהתפתחות, וכי נוסח אבותינו לפנינו.

טכיונים, מואדיב?


אוי לשכן ואוי לשכנו

.

בהצלחה!

אשר,
נוסח ארץ ישראל נהג אחר חורבן הבית.
אדרבא, אזכור כסא דוד בברכת בונה ירושלים הוא שריד לנוסח ארץ ישראל שחתמו א-לוהי דוד ובונה ירושלים. אכן בנוסח תימן ובני רומי אין את הפיסקה הנ"ל בברכת בונה ירושלים.

לא הבנת אותי נכון. ודאי שבנוסח התפילה אנו מתפללים על בנין ירושלים ומלכות בית דוד.
אני רק לומד מרס"ג את עקרונות התפילה.
לדוגמה: במקום להתפלל על חרות שישנה כיום אנו מתפללים על הרמת קרן ישראל
וכן במוסף של שבת צריך לבטא התייחסות למצבינו כיום בארץ ואי אפשר לומר שתעלנו לארצנו.
אנו מחברים את ברכת ירושלים ומלכות בית דוד כמופיע בגניזה ובירושלמי.

אני מסכים שאפשר לתרץ בדוחק חלק מנוסחאות התפילה המקובלות. השאלה היא האם אנו אמורים להיות פסיביים ולהשאיר את מנהג הקטניות על כנו ואיתו את כל עולמנו הנפשי והרוחני ולחכות למשיח שיגאלנו או שעלינו לפעול במציאות ולהיות לעם אחד הפועל בצורה מושכלת לבנין המקדש והסנהדרין?
בקשר למנהג הקיטניות
http://www.tora.us.fm/tokxot/xmc/qtnyot.html


נוסח הקדושה
מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אָנוּ לָךְ. תִּשְׁכֹּן בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ. תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה בְּמַלְכוּת עֻזֶּךָ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי קָדְשֶׁךָ עַל יְדֵי דָוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ: