בדיונים רבים, כאן ובמקומות אחרים, מגיעים לשאלה "מהי ההגדרה של...". אנחנו נוטים לחפש הגדרה שמתארת את המושג באופן חד-משמעי על-פי תכונותיו (כמו במתמטיקה, למשל "מרובע הוא מצולע עם 4 צלעות"); אנחנו מנסים למצוא הגדרה בינארית, שתאפשר לנו להחליט, לגבי כל מקרה חדש, אם הוא נכלל בהגדרה או לא. אך לפי מחקרים ששמעתי עליהם פעם, התודעה האנושית פועלת גם בצורה שונה - יש מושגים שנתפסים בתודעתנו לא ע"י הגדרה, אלא ע"י אבטיפוס.
לשם המחשה, נסו לכתוב הגדרה למושג "כיסא". מהר מאד תגלו שזה די מסובך - לכל הגדרה תוכלו למצוא דוגמה נגדית - כיסא שאינו נכלל בהגדרה, או לא-כיסא שנכלל בה.
למעשה, המושג "כיסא" מיוצג בתודעתנו ע"י אבטיפוס - "כיסא אופייני". כשאנחנו באים לבדוק אם עצם מסויים הוא כיסא או לא, אנחנו משווים אותו לכיסא האופייני שיש לנו בתודעה, ובודקים עד כמה הוא דומה לו. אם הוא מאד דומה - נחליט מייד שזה כיסא; אם הוא מאד שונה - נחליט מייד שזה לא כיסא; ויש כמובן תחום אפור, שבו אנשים שונים יתנו תשובות שונות לשאלה אם זה כיסא או לא.

גם בתורה, לפחות חלק מהמושגים מוצגים בשיטת האבטיפוס. למשל:
1. המושג "מלאכה" (ע' http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=599444 ) מוצג ע"י כמה דוגמאות - בריאת העולם, חריש וקציר, בניית המשכן, ואולי גם הבערת אש. בקישור הנ"ל ניתן לראות עד כמה זה קשה למצוא הגדרה שכוללת את כל המקרים.
2. המושג "ניחוש" (ע' http://www.tora.us.fm/tokxotboard/messages/3027.html ) מוגדר בדברי הרמב"ם ע"י שש דוגמאות, אך הוא לא נותן הגדרה מדוייקת, וגם כאן ניתן לראות עד כמה זה קשה.

אשכולות שקשורים לנושא זה:

האם טעם המצוה משפיע על הלכותיה?
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1227116

איך לקיים בימינו פרטי מצוות שטעמן נסתר? ( http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1264299 )

---

דיון שקשור לנושא זה (מתוך http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=4&topic_id=810352 ) - האם יש חשיבות להגדרות מדוייקות?


פיידס: "אני מתייחס למסורת האורתודוכסית דווקא כי רק היא, ככל הידוע לי, הינה מסורת שלמה (לדוגמא, האם יש מסורת אחרת הקובעת מהו שיעור סוכה?)"


כישרית: "שוב חזרנו לסוכה. ושוב אני טוענת: בשביל מה צריך הלכה על שיעור סוכה בכלל (ואגב מהו- הרי אני יושבת בסוכה כבר כל שנות חיי, בלי לדעת אם זה השיעור הנכון...) "


פיידס: "הטענה המועלית בחלק הראשון של האמרה מסתמכת על ידיעה שה"סוכה" בה את יושבית היא אכן מה שהתורה מכנה סוכה, כלומר יש בה שיעור. טענה זו סותרת את הטענה המובאת בחלק השני של האמרה"


אראל: "אני נזכר בדיון שהיה לי ממש לא מזמן עם הרב יובל שרלו, לגבי שיעור הערֵבים הדרוש להלוואה:
http://www.tora.us.fm/tryg/ribit0/arvim_jrlo.html (בחצי השני).

הרב שרלו טען שאין צורך בהגדרה מדוייקת - "בדרך כלל הלכות אלה נוהגות כפי מנהג בני אדם הרוצים להלוות. לא ניתן בדיוק להגדיר את התנהגות ה"אדם הסביר", אולם על בסיס זה בנויות ההלכות. תירוצים ניתן למצוא, אך בתחומים הלכתיים רבים אנו מוצאים את ההלכה מתייחסת למנהג הסביר של בני אדם. הדבר קורה אפילו בדיני נפשות, כמו ההתר (עד גבול מסוים) שיש לפועל להסתכן כדי לפרנס את משפחתו. על כן לא נכנסו הפוסקים להגדרות שהן שונות ממקום למקום ומזמן לזמן" - והרי זו בדיוק הטענה של כישרית!

אני טענתי שם, שיש צורך בהגדרה מדוייקת, שכן ללא הגדרה מדוייקת, כל עשיר יכול לפטור את עצמו מחובת ההלוואה לעניים - והרי זו בדיוק כמו הטענה של פיידס!

כעת, פיידס, ממה נפשך:
* אם יש צורך בהגדרות מדוייקות - הרי שההלכה האורתודוקסית אינה שלמה, כי אין בה הגדרות מדוייקות למצוות ההלוואה לנזקקים (לא מדובר כאן בשוליים, אלא במהות המצווה). כנראה שבסיני ניתנו לנו הגדרות מדוייקות לכל המצוות, רק שחלק מהן אבדו עם השנים, וצריך לגלות אותן מחדש בעזרת המקורות שנותרו בידינו. זה בדיוק מה שאני מנסה לעשות בקישור הנ"ל, וגם בהודעות אחרות בפורום זה.
* אם אין צורך בהגדרות מדוייקות - הרי שהטענה לגבי שיעור סוכה לא מעלה ולא מורידה. ייתכן שהתורה שבעל-פה שניתנה בסיני בכלל לא כללה הגדרה מדוייקת לגבי שיעור סוכה, והשיעור המופיע בתלמוד הוא רק המצאה של החכמים (אולי רבנים כמו הרב שרלו, שנמאס להם מ"נודניקים" כמוני שדורשים הגדרות מדוייקות, נשברו והחליטו להמציא הגדרות כאלו).



פיידס: "
<< * אם יש צורך בהגדרות מדוייקות - הרי שההלכה האורתודוקסית אינה שלמה, >>

לדעתי המפתח להבחנה תלוי בהגדרת "הגדרות מדויקות". דרישות ההלכה הינם מדויקות אולם סוביקטיביות. ישנם הלכות, ובעיקר אלו המקיפות את המציאות הפיזית, אשר ניתנו לשיעורים קבועים, וכגון מצוות סוכה. ברם, כמדומני (בלי שחקרתי את הנושא) שאף הלכות אלו אינם אוביקטיביות כיוון ששיעור טפח, מעיקר הדין, תלוי במידת בני האדם ולכן משתנה מדור לדור. רק בדורות האחרונים הוצמד לו שיעור בסנטימטרים, מפאת "עת לעשות לה'". ישנם הלכות, ובייחוד אלו המתייחסות ללב כגון "לא תקפוץ ידך" וביתר שאת "ואהבת את ה' אלוקיך", שכמעט ולא ניתן לתרגמם לקודקס משפטי ואנו תלויים עד צוואר בשימוש תלמידי חכמים לשם הבנת גדריהם.

לכן כדבריך, ההלכה האורתודוקסית, כפי שהיא מתבטאת בספרות התורנית או בכל כלי קיבול אנושי אחר, איננה שלמה.

<< כנראה שבסיני ניתנו לנו הגדרות מדוייקות לכל המצוות, רק שחלק מהן אבדו עם השנים, וצריך לגלות אותן מחדש בעזרת המקורות שנותרו בידינו. >>

הודיתי לאורך כל הדרך שישנם שיבושים בהלכה האורתודוקסית. הם קיימים לפחות מאז פטירת משה, והתורה נזרקה עדי ארץ על דעת שיווצרו. כפרתי ועודני כופר ביכולתנו לתקן את השיבושים בדרך של מחלוקת על מסורת הדורות הקודמים.

<< * אם אין צורך בהגדרות מדוייקות - הרי שהטענה לגבי שיעור סוכה לא מעלה ולא מורידה. >>

לא נכון. גם הגדרות לא מדויקות (במובן של מדעים מדויקים) עודם חשובות וגם צריכות ביסוס.
"

אני חושב שעניין "אבטיפוס" במקום הגדרה אכן שכיח בתנ"ך ובחוקים ובמצוות בחומש.
לא רק לגבי מושגים זה נכון, אלא גם לגבי חוקים.
מילה שאני השתמשתי בה במובן של ה"אבטיפוס" של אראל היא: פרדיגמה.
אני חושב שהחוקים החברתיים בחומש בד"כ באים להביע עקרונות כלליים באמצעות אב-טיפוס.

אבל עדיין אני חושב שעלינו מוטלית החובה לנסות לבנות הגדרות אפשריות מתוך ה"אבות טיפוס". לא רק לצרכים שהעלה אראל אלא לצרכי האדם הפרטי - מודעות להגדרות האפשריות משפיעה על הפעולות שלנו, וכך יותר לבטא במעשינו את הרצון לעשות הטוב בעיני ה'.

אני מסכים עם מה שאמר ZACHIZ למעלה, אבל אני חושב שהרבה פעמים איננו אמורים להבין את הרעיון מאחורי המצוות ולכן נותר לדבוק בפשט. (למשל בעניינים כמו ציצית עלינו להצמד לפשט כי אין מספיק נתונים כדי להבין את הרעיון מאחורי צורת הציצית וצבע התכלת דוקא. וכן ניראה שבכלל לא היינו אמורים להבין את הרעיון מאחורי פרטים אלה דוקא.) דיון על פרטים אלה צריך להתקיים באשכולות אחרים שציין אראל למעלה, לכן אעצור בשלב זה.

ואפשר שטועה אני.