מה פירוש המילים 'לשכנו תדרשו' בפסוק ד.

אם נפסק את הפסוק כך:
כי אם-אל-המקום אשׁר-יבחר ה' אלהיכם מכל-שׁבטיכם לשׂום את-שׁמו שׁם לשׁכנו, תדרשׁו ובאת שׁמה.

אז אפשר להבין שה' יבחר מקום לשכון בו, ואנחנו מצווים לדרוש ולבוא לשם כדי לקיים את עבודת ה'.

השאלה היא מה הכוונה בלדרוש?
אם נפסק את הפסוק כך:
כי אם-אל-המקום אשׁר-יבחר ה' אלהיכם מכל-שׁבטיכם לשׂום את-שׁמו שׁם, לשׁכנו תדרשׁו, ובאת שׁמה.

המשמעות קצת שונה, מכיוון שאז השכינה תלויה בדרישה. חז"ל ראו בכך מצווה לחפש את המקום אשר יבחר ה'.

המשמעות של הפיסוק הראשון נראה נכון יותר מכיוון שמדובר על שלב לאחר שה' בוחר את המקום. אפשר להבין גם משמעות זו מתוך הפיסוק השני, בכך שה' בחר את המקום שבו הוא אמור לשכון, אבל עדיין לא שוכן שם, ואנחנו צריכים לדרוש את שכינתו.

גם בפירוש האחרון וגם בראשון המצווה היא לקיים דרישה במקום שה' בחר.
המצווה הזו מופיע שהיפוך ליחס שאותו אנו צריכים לאמץ לעניין מקומות העבודה הזרה של הגויים.
האם אפשר לומר שמצווה לשכנו תדרשו באה לאחר שאנו מטהרים את הארץ מעבודות זרות?

המילה לדרש משמעותה בירור ותביעה. כלומר, יש בדרישה מעין תביעה לתשובות. אולי משום כך חז"ל ראו בכך מצוה שקשורה לבירור המקום שה' בחר בו, אבל מפסוקים שונים אפשר לראות שיש בדרישה גם תביעה לפעולה מן הצד השני:
דברים כב2: "ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו"
דברים כג22: "כי תדר נדר לידוד אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו ידוד אלהיך מעמך והיה בך חטא"
תהילים כד6: "זה דור דרשו מבקשי פניך יעקב סלה"

יש בדרישת ה' גם תביעה לקרבה אליו, אבל לדרוש כמעט תמיד מופיע כבירור האמת. לדרוש זו לא תפילה, אלא אם כן בתפילה יש שאלות כלפי ה' וקבלת תשובות.

מכאן אפשר להבין את לשכנו תדרשו באופנים הבאים:
1) לברר כיצד מביאים את השכינה למקום שה' בחר, ובכך לתבוע את הופעתה שם.
2) לברר את רצון ה' במקום שהוא בחר לשכן שמו.
3) לברר היכן המקום אשר בחר ה' לשכן שמו שם.

סבורני שהתשובה מופיע בפסוק א במילה 'לרשתה'. כל החוקים שבאים לאחר פסוק א' אלו חוקים שקשורים לאופנים שבה עלינו לרשת את הארץ. תחילה עלינו לטהר אותה מעבודת אלילים, לאחר מכן לקיים מצוה שקשורה למקום שה' בחר, ולאחר מכן להביא לשם את כל הקורבנות שלנו.
יש כאן תהליך ולכן יש לראות בצמד המילים הנדון כחוליה בתהליך שבין טיהור הארץ לבין הבאת הקורבנות למקום שה' בחר.
אני לא סבור שהתורה מצפה מאתנו להחליט האם לקיים מצוות או לא לקיימם לפי הפירוש שלנו לגבי סדר תהליכי הגאולה, ולכן לדעתי כל מצוה תקפה כל עוד המציאות מאפשרת לקיימה.
השמדת מקומות של עבודת אלילים, היא מצוה שצריכה לעשות על ידי השלטון שלו יש את הכח לעשות זאת, אך אם היה לנו מזבח בהר הבית וכהנים במשמרתם אך שלטון חילוני לחלוטין, עדיין היה מצווה על כל אחד ואחד לתמוך בעבודת הכהנים ולהביא לשם עולות וזבחים כאשר יש חיוב בכך. זאת מפני שהדבר אפשרי.
מכל הקטע הזה שהבאתי למעלה, הדבר היחידי שאפשרי כיום מצדו של הפרט הוא לקיים את מצוות 'לשכנו תדרשו', שהיא מצווה שעוזרת לרשת את הארץ. את המצוה הזו מקיימים בבירור מקום המקדש, כיצד מחזירים את השכינה, ומתוך כך שבאים למקום כפי שכתוב 'ובאת שמה'.
כשדורשים עושים גם מעשים ולא רק מדברים או מתפללים, ולכן המילים 'ובאת שמה' נסמכים ל'לשכנו תדרשו'.




תוקן על ידי - zachiz - 22/12/2004 8:44:29

לא דורשים את המקום, אלא דורשים את הופעת שכינתו במקום, או שדורשים את ה' כדי לדעת היכן המקום?

תקרא שוב את דברי בעיון.

ישנה מציאות שבה ה' בוחר במקום, אך שכינתו עדיין לא שורה שם. לכן נאמר לשכנו תדרשו.
'לשכנו' ולא 'את שכנו'.
תבסס את דבריך באופן לשוני.

אני חושב שהאמירות על המקום אשר יבחר ה' מתייחסות למשכנו - בחירתו באה לידי ביטוי בשכינתו.
לגבי ביסוס דברי באופן לשוני - צודק.
האם מופיע בתנך "ד.ר.ש ל-X" במקום אחר?
איך אתה מפרש צרוף זה? אני מניח שאתה מפרש - תדרוש שיתקיים X. לא ניראה לי. ניראה לי שהכוונה תדרוש את X.

אני זוכר "לדרוש אל" (ו"אל" דומה ל- "ל") המתים - ושם נראה לי שהמובן הוא כמו שאני מפרש. יש לך דוגמא נגדית?

יכול להיות שאני טועה!

כזכור לי היתה הוראה נבואית לדויד בדבר המזבח - אבל אינני בטוח. אם ה' לא בחר מקום בזמנו, הרי האיסור של ספר דברים עוד לא נכנס לתוקף.
לפי התנ"ך לשלמה היתה הוראה נבואית לבנות.
בימי שיבת ציון לפי עזרא ונחמיה הנביאים זכריה וחגי דחפו/אישרו לייסד את המזבח או לבנות את הבית השני.
כל הדברים הנ"ל צריך לבדוק יותר מדוייק...


יכול להיות שאני טועה!

הסיבה שבנו את המזבח ללא הוראת נביא היתה מפני שלא היה חסר הידע לגבי מיקומו וההלכות שקשורות לבנייתי ולמצוות הקשורים לו.

לפי פיסוק א, הפסוק אומר שיש לדרוש אל המקום הנבחר. למצוה זו יכולות להיות שתי משמעויות:
1. לעשות מאמצים גדולים כדי לברר מהו המקום (כמו שעשה דוד כדי לברר מי היא בת-שבע, בשמואל ב יא3: "וישלח דוד וידרש לאשה ויאמר הלוא זאת בת שבע בת אליעם אשת אוריה החתי")
"וידרוש לאישה")
2. לבוא אל המקום כדי לברר מידע על דברים חשובים (כמו - אולי - מה שיעשו העמים בימות המשיח, כדברי ישעיהו יא10: "והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד"). פירוש זה מתאים למצוה בדברים יז9: "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט".

---

לפי פיסוק ב, הפסוק אומר שיש לדרוש אל המקום הנבחר לשכנו. מצאתי רק מעט פסוקים שבהם לפועל "דרש" יש שני משלימים, למשל ירמיהו לח4 :"ויאמרו השרים אל המלך יומת נא את האיש הזה כי על כן הוא מרפא את ידי אנשי המלחמה הנשארים בעיר הזאת ואת ידי כל העם לדבר אליהם כדברים האלה כי האיש הזה איננו דרש לשלום לעם הזה כי אם לרעה". בפסוק זה, מדברים על אדם שמחפש דרכים להביא טובה על העם.
לפי זה, אפשר לפרש את המצווה "אל המקום לשכנו תדרשו":
3. צריך לחפש דרכים עבור המקום הנבחר, שיביאו לכך שה' ישכון בו.
4. אפשרות אחרת, דומה לאפשרות 2, היא, שיש "לדרוש לשכנו" אך רק במקום הנבחר. כלומר, יש לבוא אל המקום הנבחר, כדי לחפש שם את שכינת ה'.
* חסרון בפירוש זה: בשום מקום בתנ"ך לא מצאנו התייחסות לשכינה של ה' בתור דבר שמדברים איתו או מחפשים אותו (המושג שייך לתקופת חז"ל)

---

לפי פיסוק ג, הפסוק אומר שיש לדרוש אל המקום הנבחר, ובנוסף לכך יש לדרוש לשכנו. את המצוה הראשונה ניתן לפרש כמו פירושים 1, 2; את המצוה השניה ניתן לפרש בכמה דרכים:
5. צריך לחפש היכן שוכן ה'.
* חסרון בפירוש זה: נראה שיש כפילות בין שתי המצוות.
6. צריך לחפש דרכים איך לגרום לכך שה' ישכון (כמו פירוש 3).

בבלי סוכה מא

מנא לן דעבדינן זכר למקדש א"ר יוחנן דאמר קרא (ירמיהו ל) "כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך נאם ה' כי נדחה קראו לך ציון היא דורש אין לה" דורש אין לה מכלל דבעיא דרישה.

חז"ל הבינו שהדרישה הינה זכירת המקום בכל עת, וקביעת מרכז חיינו סביב המקום הנ"ל.