אביא כאן את הנאום במקורו האנגלי, הואיל והוא ארוך ואין לי זמן לתרגמו. יתכן שאח"כ אביא תמצית.

"I Have A Dream"
by Martin Luther King, Jr,


--------------------------------------------------------------------------------

Delivered on the steps at the Lincoln Memorial in Washington D.C. on August 28, 1963. Source: Martin Luther King, Jr: The Peaceful Warrior, Pocket Books, NY 1968

Five score years ago, a great American, in whose symbolic shadow we stand signed the Emancipation Proclamation. This momentous decree came as a great beacon light of hope to millions of Negro slaves who had been seared in the flames of withering injustice. It came as a joyous daybreak to end the long night of captivity. But one hundred years later, we must face the tragic fact that the Negro is still not free.

One hundred years later, the life of the Negro is still sadly crippled by the manacles of segregation and the chains of discrimination. One hundred years later, the Negro lives on a lonely island of poverty in the midst of a vast ocean of material prosperity. One hundred years later, the Negro is still languishing in the corners of American society and finds himself an exile in his own land.

So we have come here today to dramatize an appalling condition. In a sense we have come to our nation's capital to cash a check. When the architects of our republic wrote the magnificent words of the Constitution and the Declaration of Independence, they were signing a promissory note to which every American was to fall heir.

This note was a promise that all men would be guaranteed the inalienable rights of life, liberty, and the pursuit of happiness. It is obvious today that America has defaulted on this promissory note insofar as her citizens of color are concerned. Instead of honoring this sacred obligation, America has given the Negro people a bad check which has come back marked "insufficient funds." But we refuse to believe that the bank of justice is bankrupt. We refuse to believe that there are insufficient funds in the great vaults of opportunity of this nation.

So we have come to cash this check -- a check that will give us upon demand the riches of freedom and the security of justice. We have also come to this hallowed spot to remind America of the fierce urgency of now. This is no time to engage in the luxury of cooling off or to take the tranquilizing drug of gradualism. Now is the time to rise from the dark and desolate valley of segregation to the sunlit path of racial justice. Now is the time to open the doors of opportunity to all of God's children. Now is the time to lift our nation from the quicksands of racial injustice to the solid rock of brotherhood.

It would be fatal for the nation to overlook the urgency of the moment and to underestimate the determination of the Negro. This sweltering summer of the Negro's legitimate discontent will not pass until there is an invigorating autumn of freedom and equality. Nineteen sixty-three is not an end, but a beginning. Those who hope that the Negro needed to blow off steam and will now be content will have a rude awakening if the nation returns to business as usual. There will be neither rest nor tranquility in America until the Negro is granted his citizenship rights.

The whirlwinds of revolt will continue to shake the foundations of our nation until the bright day of justice emerges. But there is something that I must say to my people who stand on the warm threshold which leads into the palace of justice. In the process of gaining our rightful place we must not be guilty of wrongful deeds. Let us not seek to satisfy our thirst for freedom by drinking from the cup of bitterness and hatred.

We must forever conduct our struggle on the high plane of dignity and discipline. we must not allow our creative protest to degenerate into physical violence. Again and again we must rise to the majestic heights of meeting physical force with soul force.

The marvelous new militancy which has engulfed the Negro community must not lead us to distrust of all white people, for many of our white brothers, as evidenced by their presence here today, have come to realize that their destiny is tied up with our destiny and their freedom is inextricably bound to our freedom.

We cannot walk alone. And as we walk, we must make the pledge that we shall march ahead. We cannot turn back. There are those who are asking the devotees of civil rights, "When will you be satisfied?" we can never be satisfied as long as our bodies, heavy with the fatigue of travel, cannot gain lodging in the motels of the highways and the hotels of the cities. We cannot be satisfied as long as the Negro's basic mobility is from a smaller ghetto to a larger one. We can never be satisfied as long as a Negro in Mississippi cannot vote and a Negro in New York believes he has nothing for which to vote. No, no, we are not satisfied, and we will not be satisfied until justice rolls down like waters and righteousness like a mighty stream.

I am not unmindful that some of you have come here out of great trials and tribulations. Some of you have come fresh from narrow cells. Some of you have come from areas where your quest for freedom left you battered by the storms of persecution and staggered by the winds of police brutality. You have been the veterans of creative suffering. Continue to work with the faith that unearned suffering is redemptive.

Go back to Mississippi, go back to Alabama, go back to Georgia, go back to Louisiana, go back to the slums and ghettos of our northern cities, knowing that somehow this situation can and will be changed. Let us not wallow in the valley of despair. I say to you today, my friends, that in spite of the difficulties and frustrations of the moment, I still have a dream. It is a dream deeply rooted in the American dream.

I have a dream that one day this nation will rise up and live out the true meaning of its creed: "We hold these truths to be self-evident: that all men are created equal." I have a dream that one day on the red hills of Georgia the sons of former slaves and the sons of former slaveowners will be able to sit down together at a table of brotherhood. I have a dream that one day even the state of Mississippi, a desert state, sweltering with the heat of injustice and oppression, will be transformed into an oasis of freedom and justice. I have a dream that my four children will one day live in a nation where they will not be judged by the color of their skin but by the content of their character. I have a dream today.

I have a dream that one day the state of Alabama, whose governor's lips are presently dripping with the words of interposition and nullification, will be transformed into a situation where little black boys and black girls will be able to join hands with little white boys and white girls and walk together as sisters and brothers. I have a dream today. I have a dream that one day every valley shall be exalted, every hill and mountain shall be made low, the rough places will be made plain, and the crooked places will be made straight, and the glory of the Lord shall be revealed, and all flesh shall see it together. This is our hope. This is the faith with which I return to the South. With this faith we will be able to hew out of the mountain of despair a stone of hope. With this faith we will be able to transform the jangling discords of our nation into a beautiful symphony of brotherhood. With this faith we will be able to work together, to pray together, to struggle together, to go to jail together, to stand up for freedom together, knowing that we will be free one day.

This will be the day when all of God's children will be able to sing with a new meaning, "My country, 'tis of thee, sweet land of liberty, of thee I sing. Land where my fathers died, land of the pilgrim's pride, from every mountainside, let freedom ring." And if America is to be a great nation, this must become true. So let freedom ring from the prodigious hilltops of New Hampshire. Let freedom ring from the mighty mountains of New York. Let freedom ring from the heightening Alleghenies of Pennsylvania! Let freedom ring from the snowcapped Rockies of Colorado! Let freedom ring from the curvaceous peaks of California! But not only that; let freedom ring from Stone Mountain of Georgia! Let freedom ring from Lookout Mountain of Tennessee! Let freedom ring from every hill and every molehill of Mississippi. From every mountainside, let freedom ring.

When we let freedom ring, when we let it ring from every village and every hamlet, from every state and every city, we will be able to speed up that day when all of God's children, black men and white men, Jews and Gentiles, Protestants and Catholics, will be able to join hands and sing in the words of the old Negro spiritual, "Free at last! free at last! thank God Almighty, we are free at last!"

גם וגם-

יישר חילך

מואדיב-

האם הלינק מורה על העתקה? ושקינג גנב את נאומו?.כך זה נראה.עכ"פ אין לי עניין באדם אלא בתוכן.אמרו מי שאמרו.

פשוט זכור לי מילדותי שהיה בטלויזיה תוכנית עליו.והנאום שלו עשה עליי רושם עז על עניין החירות והאחדות.חשבתי כעת האם הערכים הללו זהים לערכי התורה בעניין החירות מעבדות של פסח.והאחדות האנושית שהיתה טרם מעמד הר סיני.או שמא כל עניין נאומו מושפע מרעיונות נוצריים שאין להם כיוצא בהם בתורתינו הקדושה.

מואדיב,

מאחר והחלק של קארי אינו אלא כמובאה זעירה בנאומו של קינג, סביר כי לא מדובר בפלגיריזם, אלא בציטוט קטע כה מפורסם שלא היה צורך לקינג להזכיר את מקורו כמי שמצטט מזמור תהילים במאורע יהודי.

ידיננו המקום לזכות ויתן לנו כוח לסבול את זולתנו גם אם עוסק במפלגות וגם אם באותיות!

"אנו מחזיקים באמיתות האלה כעדות-עצמית לכך שכל בני האדם נבראו שווים" ??! איזה מין תרגום זה

כבר שעה שאני מנסה לחשוב איך מתרגמים self evident

אני עדיין מחכה לרב הקדוש שיקום ויאמר דברים דומים.

אתם מוזמנים לחבר כאן את נאומכם החוצבי להבות בגנות האפליה והגזענות.למען השיויון והאחדות והאחווה.למען תפיסת העיקר והמטרה של תורתינו .ולא הטימטום החוגג במחוזותינו.

אתם מוזמנים להסיק מסקנות הגיוניות

1 בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.

2 ובכל דור ודור אנו מסיימים את ההגדה במילים:לשנה הבאה בירושלים הבנויה.

3 כל דור שלא נבנה ביהמ"ק בימיו כאילו חרב בימיו.

4 לא חרב בית המקדש אלא על שנאת חינם.

5 כשחנו עם ישראל מול הר סיני היו ."כאיש אחד בלב אחד" והוא התנאי לקבלת התורה.

מסקנתי היא:

1-הגזענות והשנאה החריבה את בית המקדש.
2-אנחנו עדיין מחריבים אותו.
3-אין לנו תורה.
4-איננו רואים עצמנו כיוצאי מצרים.
5-גם השנה נחכה "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"..

שחרית-
אני מזמין אותך בזאת (דווקא כאישה)..לכבוד חג החירות.לתת כאן את ה "יש לי חלום" שלך.מי יודע..אולי כתוצאה מזה עוד יצעדו ברחובות בני ברק כמחאה נגד הגזענות....

אשרי אותו רב.
ומי נמצא כמותו ביננו היום?(לחשוב אותו כנביא...רק בגלל שדבר פשוט כזה לא נעשה על ידינו)

אני אמנם מפריד בין מאבק השחורים.לעניין שלנו.
אבל דומה כי מי שנחרד למול גזענות יחרד גם לנוכח מה שקורה אצלינו.

הבעיה או החולי אצלינו.הוא גדול שבעתיים.מפני שלנו ברוך השם יש תורה.וכפי שהגדירה הגמרא עניין כלל התורה הוא "ואהבת לרעך כמוך" מה ששנוי עליך אל תעשה לחבריך.

האם ישנו איזה אדמו"ר ..ראש ישיבה..או גאון..שהיה רוצה שבתו לא תתקבל לסמינר רק בגלל שהיא גינגית? רק בגלל שהיא בהירת עור?האם יש מאן דהוא שיכול לסבול גזענות מערכתית נגד מוצאו בבתי הספר? אני שואל רבונו של עולם! איך הגיעו החרדים למצב הזה? מאיזה גמרא הם הסיקו את המסקנא הזו?

הרי הטימטום והאווילות שבשנאה העדתית בישראל גובלת בטירוף מוחלט ! הרס עצמי של החברה והעם!

אני ברוך השם..מימיי לא סבלתי מגזענות.אבל ממה שראיתי וממה שסיפרו לי.דווקא במגזר החרדי.זה פשוט מזעזע.קשה לי להבין כיצד אנשים שמחמירים חומרות לאין קץ בהלכות הפסח....מקילים ובועטים בכל מצוות שבין אדם לחבירו בצורה מאורגנת ומסודרת? לא יאומן!

ראיתי אנשים בבני ברק..בוחנים אתרוגים לסוכות בזכוכית מגדלת...ובו ברגע מתיחסים ליהודים מזרחיים כהי עור או מבטא בצורה מחפירה.האם אנשים אלו במת מאמינים בבורא עולם חוקר לבות וכליות???? מסופקני!

אבל למה לי להאריך...אף אחד הרי לא יישמע לי.
הנכון הוא למצוא את אותם צדיקים אמיצים שיש בהם את הכח להתמודד מול המערכות המסודרות של השינאה! שיש בהם את הכח להוכיח מן התורה בצורה ברורה את האיסור החמור בדאורייתא שאנשים רומסים.

מי ייתן לנו אחד כזה..מתי יקום הרב שיהיה לו את האומץ לדרוש ולצווח ככרוכיא על הגזענות הזאת בכנס של רבנים .ובפניהם להטיח את האמת הברורה הזו.ויעשה מעשה לבער את הנגע החולני והאוילי של הגזענות והפירוד.