אחזור על דברים שאמר ZACHIZ, כי כבר כתבתי אותם, וגם כדי לפשט ולמקד, עמך הסליחה.

מהו חודש האביב? כדי להבין זאת, צריך קודם כל להבין מה זה אביב.
בשפה העברית המודרנית אביב זה עונה מעונות השנה. אין דוגמא אחת למשמעות זו במקרא! לעומת זאת, ניתן להבין שבמקרא משמעות השם היא: דרגת בשלות מסוימת של השעורה לפי שמות י, או שעורה בדרגת בשלות מסוימת לפי ויקרא ב.

אביא שוב את המקורות:
[שמות י] (כד) וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד , כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי: (כה) וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם אֵת כָּל-אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה , וְאֵת כָּל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת-כָּל-עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר: ... (לא) וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה , כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל: (לב) וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ , כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה:

[ויקרא ב] וְאִם-תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לַיהוָה , אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ: (טו) וְנָתַתָּ עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְשַׂמְתָּ עָלֶיהָ לְבֹנָה , מִנְחָה הִוא: (טז) וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת-אַזְכָּרָתָהּ מִגִּרְשָׂהּ וּמִשַּׁמְנָהּ עַל כָּל-לְבֹנָתָהּ , אִשֶּׁה לַיהוָה:

גם בתלמוד ניתן למצוא מובן זה של המילה אביב.

אם כן – איזה מצב בשלות של השעורה בדיוק?
מן הקטעים הנ"ל שציטטתי ניתן ללמוד:
1. לפי שמות י – במצב זה השעורה יותר פגיעה, כפי שציין ZACHIZ.
2. לפי ויקרא ב – במצב זה אפשר לקלות את גרעיני השעורה באש כך שיותאמו לאכילה.

צריך לערוך ניסוי של קליית גרעיני שעורה באש במצבי בשלות שונים כדי להסיק מהי דרגת הבשלות של אביב.

בנוסף, סיפור פסח בתקופת יהושע, אם נסתמך עליו, מביא למסקנה שחודש האביב חופף לימי הקציר:
[יהושע ג] (יד) וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָעָם מֵאָהֳלֵיהֶם לַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן , וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן הַבְּרִית לִפְנֵי הָעָם: (טו) וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד-הַיַּרְדֵּן וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם , וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל-כָּל-גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר:
ומספר ימים לאחר מכן:
[יהושע ה] (י) וַיַּחֲנוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּגִּלְגָּל , וַיַּעֲשׂוּ אֶת-הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ: (יא) וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי , בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה: (יב) וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא-הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן , וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא:

אפילו אם איננו אמת הסטורית, סיפור פסח יהושע מראה שהמחבר חשב שפסח שחוגגים את החג בזמן הקציר, אם הוא גם כתב את יהושע ג'. מתקבל שחודש האביב = "ימי קציר".

ההשערה הזו מתאימה גם לזמן החקלאי של חג האסיף – סוכות, ולסמיכות בחומש בין מצוות חג המצות לבין מצוות הנפת העומר ושבועות שבא אחרי ספירת העומר בזמן קציר חיטים. (אציין כאן שלדעתי אין בחומש תאריך ליום הנפת העומר – זה יום ראשון בשבוע כאשר מתחילים את הקציר. הוא יכול להיות בחג המצות, לפניו או אחריו. אבל הוא סמוך לו – כי מדובר בימי קציר.)

לכן אני סובר:
1. דרגת הבשלות של השעורה הנקראת "אביב", היא זו אשר מתאימה לקצירתה (בתנאים של ימי קדם).
2. חודש האביב יכול להיות:
a. אחד החודשים שבו התנאים מתאימים לקציר- שעורים.
b. החודש הראשון המתאים לקציר- שעורים של ימי קדם.
c. החודש בו מתחילים אנשים לעשות קציר שעורים.

אפשרות A לא מצמצמת אותנו לחודש אחד - אבל יתכן שהוא נקבע ע"י הסמכות המרכזית בבית ה', כלומר שחודש האביב זו קונבנציה. אפשרות B ו-C קרובות זו לזו, אם כי בימינו מתחילים את הקציר יותר מאוחר מבימי קדם. אפשרויות אלה הן אולי יותר סבירות (וגם מתאימות לימינו) מאשר אפשרות A כי הן מצמצמות אותנו לחודש אחד גם בלי קביעת הסמכות המרכזית.
אבל מבחינה חקלאית, בד"כ יוצא שהחודש המתאים לקציר הוא שונה בחלקים שונים של הארץ. סוגיה זו נידונה בתלמוד שם ניסו לקבוע קריטריונים לפי איזה חבל ארץ לקבוע את האביב (הדיון משקף אולי את ימי בית שני).
לגבי זמן התחלת הקציר של ימי קדם - עולה השאלה אם מספיק שדה אחד המתאים לקציר, או כמה. אני חושב שמספיק שיהיה רוב של שדה אחד בשביל שמישהו בימי קדם ירצה לעשות בו קציר.

הערה: לגבי עניין האחדות בעם שמעלה ZACHIZ - אם כל עם ישראל חוגגים את חג המצות בחודש בו אין בישראל אפילו שדה אחד שראוי לקציר, לא אחגוג עמם, כי לפי כל הממצאים זה לא חודש האביב.
היוצא מן הכלל למה שאמרתי הוא מצב בו אין בכל הארץ שעורה, או תופעת טבע אחרת קיצונית. אל מצבים שכאלה המקרא לא התייחס.


תוקן על ידי - נכספהנפשי - 04/03/2005 13:51:20

תוקן על ידי - נכספהנפשי - 04/03/2005 13:54:44

מספר הערות על ההודעה האחרונה של ZACHIZ:
1. יש לזכור שהעם נכנס לכנען רק 3-6 ימים קודם לכן. האם אתה חושב שהם הספיקו לקצור ולהכין מזה לחם? יכול להיות.
2. "יש צורך לדעת מראש האם החודש הבא הוא חודש האביב או לא" - למה שהסמכות במשכן לא תעביר הודעה שהוחלט שזהו חודש האביב לאחר יום ראש החודש, במהלך השבועיים הראשונים?
3. "החודש שבו כל השעורות הופכות לאביב" - אין חודש כזה. בחודש הנוכחי, למשל, ברוב הארץ לדעתי השעורות אינן אביב. בחודש הבא, חלק יהיה אביב, חלק יהיה כבר יבש מדי - פוסט אביב. לכן השערה זו לא תיתכן.
4. על מה אתה מבסס בכלל את עקרון "האחדות של העם"? אתה בעצם מתכוון "אחידות בעם", כי אפשר להיות מאוחדים גם אם לא עושים את הפסח באותו זמן. אז אין עקרון של אחידות בעם. העקרון הוא לעשות את מצוות ה', והתוצר לוואי במקרים מסוימים הוא אחידות, לעתים שוני.
"מלבד זאת התורה גם מכירה בפסח של יחידים, ולהם היא מתירה לעשות זאת שלא במועדו." - זה בדיוק מוכיח שזה בסדר לא לעשות עם כולם את הפסח!


יכול להיות שאני טועה!

אינני יכול לקבל את טענת הד"ר רק משום שהוא ד"ר. זכור כי הוא מניח שהמונח אביב בהופעותיו האחרות עבר שינוי. האם אתה יכול לקבל זאת?
מה זה לפיו אביב קלוי באש?

חודש האביב בפתח ומצוות חג המצות קרבות.
ערכתי כעת שוב את הסיכום שלי בהודעה מן ה- 23/3/2004 ואני ממליץ לקרוא אותה.
בסוף החודש השתים עשרה, שהוא החודש הנוכחי, יוצאת משלחת של נחמיה גורדון לחפש אביב ברחבי הארץ. הם הולכים למקומות בהם השעורים הכי מקדימות להבשיל. אביב הוא לשיטתם מצב בשלות של שעורה אשר לקוצרים הקדומים סימן שיש להתחיל את הקציר (לא יאוחר מתוך חודש), מצב שזהה לשיטתם למצב בו השעורה מתאימה להיות קלויה באש.

השאלות עימן אני מתמודד הן:
1. האם עלי לחפש שיטה המייצרת דוקא חודש אחד שהוא חודש האביב? יתכן ויש למשל שני חודשים אפשריים להיות חודש האביב מבחינה חקלאית, ושהסמכות המרכזית בבית ה' היתה אמורה להכריע. לפיכך בימינו אין סמכות כזו ולכן לשיטתי ההכרעה צריכה להיעשות ע"י כל אדם - הוא חופשי לקבוע איזה מבין חודשי האביב הפוטנציאליים הוא חודש האביב.
2. אם מניחים שחודש האביב הוא חודש קציר השעורים בכל זמן וזמן - האם יש בארץ קציר שעורים בימינו? מתי?
3. אם מניחים שחודש האביב מתייחס לחודש של בשלות של השעורה המתאימה לקציר ימי קדם - האם יש חשיבות דוקא לחודש הראשון דווקא המתאים הקציר?
4. אם יש חשיבות לחודש הראשון בו יש שעורה במצב אביב, לפי איזה איזור ללכת? אפשרויות:
A. לפי האזור בו אני גר
B. לפי כל הארץ - שדה השעורים הראשון אשר מתאים לקציר של ימי קדם הוא הקובע.
C. לפי ירושלים.
D. אין הוראות לפי איזה איזור. בימי קדם זה נקבע ע"י הסמכות המרכזית בבית ה'.

אני נוטה לאפשרות 4-D, יחד עם לאפשרות 1:
אני חושב שאני יכול לבחור לנוחיותי איזה חודש שאני רוצה מבין החודשים שבהם יש בארץ שדה שעורים מספיק בשל בשביל קציר של ימי קדם.
אינני יכול לבחור חודש בו בכל הארץ השעורים לא מספיק בשלות, או חודש או בכל הארץ השעורים כבר בשלות מידי. החודש בו אבחר הוא החודש הראשון לחודשי השנה לפי אחגוג גם את החגים האחרים.

אשמח לקבל תגובות ורעיונות ושאלות.

תוקן על ידי - נכספהנפשי - 04/03/2005 14:26:15

צריך להתיחס לכל הארץ כיחידה אחת, לא רק לאזור בו אתה גר.
נראה שבעבר, שהיו מקיימים קרבנות ציבור ועליה לרגל, היו קובעים פסח אחר לתושבי כל אזור בנפרד?

לעתים עדיף להסתפק באופן זמני במצווה שאינה שלמה, ברגע שהיא נעשית על-ידי הכלל, ולא לנסות לקיים אותה באופן קצת שלם יותר אבל לבד.

אני חושבת שהחגים נועדו לכלל, לא לפרט- הרי לא צריך לעשות תאריך מיוחד כדי שהפרט ישמח לבד, לאחר שקצר את קצירו לבד.
מאידך, מישהו צריך להיות הראשון, אולי לאחר זמן הם יסחפו אליך?

השאלה, אם מי שמקיים מצוה כללית לבד, אכן מקיים את דבר השם במלואו