(עם הדיסלקציה שלי אני עדיין לא בטוח שאיתיתי את זה נכון)

אבל השאלה היא שאלה מהותית על שפיטה וענישה.
האם נכון ברמה היהודית מוסרית לתת לאדם עונש כבד יותר מהעונש המקובל על מנת שענישתו תשפיע על התנהגות אחרים?

האם אין כאן מידה מסויימת של מוסר לקוי? כי הרי אדם על פי היהדות אחראי למעשיו הוא. האם אין כאן מידה של אכזריות?

הענין הוא שזה לא קריטריון יחיד .

חוצמזה , נראה לי שכל עונש בידי אדם , נועד במובן מסוים לצרכי החברה , כך שלא ברור לי מה מקור הקושי בדבר .

מימוני,
דוגמת הסוס ורוכבו הוא דוגמא נפלאה בעיקר בגלל שמדובר בהריגה. או אולי רצח. או בלשון אחרת הקהילה הקריבה את חייו של היחיד על מנת שאחרים לא ינהגו כמו שנהג למרות שאם ינהגו לא יהרגו.

העלתי את הנושא כי יש לי תחושה שבכל פעם שמענשים למען יראו ויראו יש לכך משמעות שונה. היראו ויראו הוא בדרך כלל יראו מי החזק ויראו ממנו. יש לי תחושה שרוב המקרים של היראו ויראו הם הצורך של השלטון להראות את כוחו ולנקום ביחיד שהעז לפגוע בשלטון.

למשל בישראל רוב העונשים של יראו ויראו הם עבירות כנגד המדינה או מה שהמדינה תופסת כעברות נגדה.

חלק מהבעיה היא שהעבירה שעבר שמעון יכולה לגרום גם לאחרים לעבור אותה. כדי לנטרל את התוצאה הזו של מעשהו, יש הצדקה שהוא עצמו ישלם מחיר מעבר למחיר שהיה עליו לשלם בגלל עצם העבירה שעבר. לכן לדעתי יש כאן צדק גם במישור הפרטי.
אולם באופן כללי אומר כי אני אכן מסכים למה שנכתב למעלה שעונשי התורה אינם לצורך הרתעה (ראה מאמרי על כך ב'עלון שבות בוגרים' ט).
אמנם בסופ"ק דמכות אומר ר"ג לר"ע שהוא מרבה שופכי דמים בישראל בגלל שהוא גורם שלא יוטלו עונשי מוות. ומשמע שם שהעונש הוא כן למען הרתעה. ייתכן שהעונש הוא למטרה אחרת (כפרה ותיקון), אולם הקלה בו יכולה גם להרבות עבריינים. כלומר זהו טיעון נלווה ולא טיעון עיקרי. ואכתי צל"ע בזה.
מיכי