ירמיהו יז7: "ברוך הגבר אשר יבטח בה', והיה ה' מבטחו": האם רק הגבר צריך לבטוח בה'?
ולמי שחושב לענות "כן, הגבר צריך לבטוח בה', והאישה צריכה לבטוח בבעלה" - מצאנו שדווקא הבעל רשאי לבטוח באשתו (אם היא אשת חיל - משלי לא - "בטח בה לב בעלה"), ולא להפך!
נראה לי, שהמילה "גבר" כאן (בניגוד למקומות אחרים בתנ"ך) היא מלשון "גבורה". כי יש כאלה, שבוטחים בה' מתוך פחדנות - הם פוחדים להילחם בעצמם, אז הם אומרים "אני בוטח בה' שיילחם בשבילי...". לא זה הביטחון הראוי. ראוי שאדם קודם-כל יתגבר על הפחדים ויהיה מוכן לעשות בעצמו ככל שיידרש, ורק אחר-כך - אחרי שעשה ככל יכלתו - יבטח בה' שיעשה את מה שמעבר ליכלתו.