התורה נותנת סמכות רבה לנביא, ולכן חשוב לדעת מיהו נביא - איך מזהים נביא אמת?

בפרט: אם אדם מביא לנו רשימה ארוכה של דברים שאמר בעבר והתקיימו, האם צריך להכיר בו כנביא?

התורה לא מפרטת הרבה בנושא זה, אלא רק קובעת שהנביא צריך להיות כמו משה (דברים יח15): "נביא מקרבך מאחיך כמוני, יקים לך ה' אלוהיך: אליו תשמעון" (בהמשך - יח21-22 - נותנת התורה מבחן לזיהוי נביא שקר, אולם אנחנו מתעניינים בשאלה איך לזהות נביא אמת).

הרמב"ם, בהלכות יסודי התורה פרקים ז-י (http://mechon-mamre.org/i/1107.htm), נותן עוד כמה תנאים:
* הנביא חייב להיות אדם בעל תכונות מסויימות: "חכם גדול בחכמה, גיבור במידותיו, ולא יהא יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד, בעל דעה רחבה נכונה עד מאוד... שלם בגופו , כשייכנס לפרדס ויימשך באותן העניינות הגדולים הרחוקים, ותהיה לו דעת נכונה להבין ולהשיג, והוא מתקדש והולך ופורש מדרכי כלל העם ההולכים במחשכי הזמן, והולך ומזרז עצמו ומלמד נפשו שלא תהיה לו מחשבה כלל באחד מדברים בטילים, ולא מהבלי הזמן ותחבולותיו, אלא דעתו תמיד פנויה למעלה, קשורה תחת הכיסא, להבין באותן הצורות הקדושות הטהורות, ומסתכל בחכמתו של הקדוש ברוך הוא כולה מצורה ראשונה עד טבור הארץ, ויודע מהן גודלו--מיד רוח הקודש שורה עליו.
* הנבואה שלו צריכה להיות בצורה מסויימת: "וכולן אין רואין מראה הנבואה אלא בחלום בחזיון הלילה, או ביום אחר שתיפול עליהן תרדמה: כמו שנאמר "במראה אליו אתוודע, בחלום אדבר בו" (במדבר יב,ו)... וכולן, כשמתנבאין, אבריהן מזדעזעין וכוח הגוף כושל, ועשתונותיהם מיטרפות ותישאר הדעת פנויה להבין מה שתראה: כמו שנאמר באברהם, "והנה אימה חשיכה גדולה, נופלת עליו" (בראשית טו,יב); וכמו שנאמר בדנייאל, "והודי, נהפך עליי למשחית, ולא עצרתי, כוח" (דנייאל י,ח)."
* הנביא צריך לעשות אות ומופת: "וכשמשלחין אותו, נותנין לו אות ומופת כדי שיידעו העם שהאל שילחו באמת. ולא כל העושה אות ומופת, מאמינים אותו שהוא נביא: אלא אדם שהיינו יודעים בו מתחילתו שהוא ראוי לנבואה בחכמתו ובמעשיו, שנתעלה בהן על כל בני גילו, והיה מהלך בדרכי הנבואה ובקדושתה ופרישותה, ואחר כך בא ועשה אות ומופת ואמר שהאל שילחו--מצוה לשמוע ממנו, שנאמר "אליו, תשמעון" (דברים יח,טו). ואפשר שיעשה אות ומופת ואינו נביא, וזה האות יש לו דברים בגו; ואף על פי כן, מצוה לשמוע לו, הואיל ואדם גדול הוא וחכם וראוי לנבואה, מעמידין אותו על חזקתו--שבכך נצטווינו: כמו שנצטווינו לחתוך הדין על פי שניים עדים כשרים, ואף על פי שאפשר שהעידו בשקר, הואיל וכשרים הם אצלנו, מעמידין אותן על כשרותן. ובדברים האלו וכיוצא בהן, נאמר "הנסתרות--לה', אלוהינו; והנגלות לנו ולבנינו" (דברים כט,כח), ונאמר "כי האדם יראה לעיניים, וה' יראה ללבב" (שמואל א טז,ז)."
* הנביא צריך לנבא בהתאם לתורה, לא להכחיש את התורה ולא לבטל או להוסיף מצוות: "לפיכך אם עמד נביא ועשה אותות ומופתים גדולים, וביקש להכחיש נבואתו של משה רבנו--אין שומעין לו; ואנו יודעין בייחוד שאותן האותות בלט וכישוף הן, לפי שנבואת משה רבנו אינה על פי האותות כדי שנערוך אותות זה לאותות זה, אלא בעינינו ראינוה ובאוזנינו שמענוה, כמו ששמע הוא..."
* האות שהנביא צריך לעשות הוא - שיגיד דברים העתידים להיות, ויתקיימו כולם: "כל נביא שיעמוד לנו ויאמר שה' שלחו, אינו צריך לעשות אות כאחד מאותות משה רבנו או כאותות אלייהו ואלישע, שיש בהם שינוי מנהגו של עולם; אלא האות שלו שיאמר דברים העתידין להיות בעולם, וייאמנו דבריו, שנאמר "וכי תאמר, בלבבך: איכה נדע את הדבר . . ." (דברים יח,כא). לפיכך כשיבוא אדם הראוי לנבואה במלאכות ה', ולא יבוא להוסיף ולא לגרוע, אלא לעבוד את ה' במצוות התורה--אין אומרין לו קרע לנו הים או החיה מת וכיוצא באלו, ואחר כך נאמין בך. אלא אומרין לו, אם נביא אתה, אמור לנו דברים העתידין להיות; והוא אומר, ואנו מחכים לו לראות היבואו דבריו: אם לא יבואו, ואפילו נפל דבר אחד קטן--בידוע שהוא נביא שקר ואם באו דבריו כולן, יהיה בעינינו נאמן. ובודקין אותו פעמים הרבה. אם נמצאו דבריו נאמנין כולן, הרי זה נביא אמת, כמו שנאמר בשמואל, "ויידע, כל ישראל, מדן, ועד באר שבע: כי נאמן שמואל, לנביא לה'" (שמואל א ג,כ)."
* צריך לבדוק את הנביא כמה פעמים, כדי לראות שכל דבריו מתקיימים, ולא רק חלקם: "והלוא המעוננים והקוסמים אומרין מה עתיד להיות, ומה הפרש יש בין הנביא ובינם--אלא שהמעוננים והקוסמים וכיוצא בהן, מקצת דבריהם מתקיימין ומקצתן אין מתקיימין: כעניין שנאמר "יעמדו נא ויושיעוך הוברי שמיים, החוזים בכוכבים, מודיעים לחודשים, מאשר יבואו עלייך" (ישעיהו מז,יג)--"מאשר", ולא כל אשר. ואפשר שלא יתקיים מדבריהם כלום, אלא יטעו בכול, כעניין שנאמר "מפר אותות בדים, וקוסמים יהולל" (ישעיהו מד,כה). אבל הנביא--כל דבריו קיימין, שנאמר "כי לא ייפול מדבר ה' ארצה" (מלכים ב י,י). וכן הוא אומר "הנביא אשר איתו חלום, יספר חלום, ואשר דברי איתו, ידבר דברי אמת: מה לתבן את הבר, נאום ה'" (ירמיהו כג,כח)--כלומר שדברי הקוסמים והחלומות כתבן שנתערב בו מעט בר, ודבר ה' כבר שאין בו תבן כלל".
* י:י "נביא שהעיד לו נביא אחר שהוא נביא--הרי זה בחזקת נביא, ואין זה השני צריך חקירה: שהרי משה רבנו העיד ליהושוע, והאמינו בו כל ישראל קודם שיעשה אות. וכן לדורות".

המגבלה שאסור לנביא לשנות את התורה, לא באה "לצמצם את ה' לתורתו", אלא להגן על קיום התורה מפני קוסמים שעלולים להתחזות לנביאים. עם כל הבדיקות והחקירות, תמיד יש חשש שיבוא קוסם ויצליח להטעות את כולנו, ישכנע אותנו שהוא נביא, ויבטל את כל התורה (כמו שעשו ישו ומוחמד). ולכן צריך לקבוע גבול מסויים שאינו מתבטל.

לגבי הרמיזה האחרונה של ZACHIZ, אני מפנה לאשכול העוסק גם ב-"תנורו של עכנאי", שם תובהר כוונתו למי שלא מבין:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=831568

וכעת לדבר חשוב אחר שאמר ZACHIZ:
"אני סומך על ה' שיתן לנביא את הכלים המתאימים לשכנע אותנו בעניינים אלו, אבל חשוב להבין שתיאורתית זה אפשרי"

אני חושב שזה מסכם גם את עמדתי בנושא.
ניראה לי שאי אפשר לתת מירשם ודאי לזהות נביא אמת - כל מירשם כזה פותח פתח לזיופים!
אבל אכן ניראה לי שאפשר להשתכנע על נביא שהוא נביא אמת - זאת כיוון שלפי תיאורי התנ"ך אני יכול להבין איך זה היה משכנע שנביא כמו משה הוא נביא אמת למשל, או איך למשל אברהם משתכנע (בשלבים) שה' הדובר אליו הוא אל אמת שופט כל הארץ.
אני חושב גם שהשתכנעות זו איננה ודאות אובייקטיבית, שכן אין ודאות אובייקטיבית בשום דבר בחיינו. אני חושב שתנאי להשתכנעות זו היא רצון טוב:
1. הכרה במגבלתינו האנושית לדעת מה טוב ומה רע לעשות.
2. תקוה לאלוהים אשר יודע מה טוב באופן הנשגב מבינתנו, שיורנו דרכיו.


אלו הם תנאים הכרחיים לדעתי להשתכנעות בנבואה, אבל כמובן שהם לא מספיקים. דרוש גם מנגנון ביקורתי שגורם לאדם תמיד לחפש מיהו באמת אלוהים ומהי כוונתו האמיתית. צריך מדי פעם לפקפק בהבנתנו על מיהו אלוהים ומהי כוונתו, אחרת עלולים להתקע באשליה אלילית.
יחד עם זאת צריך להקדיש גם זמן ליישם את מה שהבנו. כלומר, איזון בין חיפוש ליישום.
אני מאמין שזו השיטה הרצויה בעיני ה', כיוון שהיא הכי כנה ואחראית. אם נידבוק בשיטה זו, אני מאמין שכאשר ה' ישלח לנו נביא, נחליט את ההחלטה הנכונה.


יכול להיות שאני טועה!

מהם?

השאלה שלך בעצם- לא בשמים היא, או כן בשמים?

להגזים את השאלה: אפשר שיגיד לעבוד אלוהים אחרים?

לדעתי נבואה אמיתית כוללת לא רק מילים והוראות, אלא גם את הכלים להבין את משמעותם, ואת היחס שלהם להוראות קודמות.

ואם עדיין לא מבינים, נראה לי שאם יש שתי נבואות סותרות זו את זו, באיזשהו שלב צריכים להשתמש בשיפוט אנושי שלנו, עם כל המגבלות שלו.



תוקן על ידי - kisarita - 28/04/2004 7:12:35

הקורא:
השאלות האלו הן תיאורתיות מבחינתי מפני שאני מאמין שה' לא יעשה זאת, אבל התשובה היא כן. ה' יכול לשנות את התורה. לא ניתן לצמצם את ה' בתוך המסגרת של התורה שהוא נתן. כל עוד הוא לא שינה אותה אז היא עדיין תקיפה. לא כתוב בתורה שנביא לא יכול לומר דברים שסותרים את התורה.

kisarita: אני מסכים איתך, ולגבי נביאי הגויים אכן יש לעשות את דבריהם. ה' יכול גם לדבר באמצעות ליבת אש, סנה, צפרדע או תרנגל. ה' יכול לדבר איתנו בכל דרך שיבחר.

אבל נביא לא יכול לומר ללכת לעבוד אלהים אחרים. זה גם כתוב בתורה. למה? בגלל שאז יש סתירה לוגית. אני מקשיב לנביא מפני שאני יודע שהוא מוסר לי את דבר ה', אז לא יתכן שהנביא יומר לי שאפסיק לשמוע בדבר ה', מפני שציות לדבר זה אומר שאני שומע את מצוות ה' שהיא לא לשמוע לו.

אם ה' אומר לי ללכת לעבוד אלהים אחרים ללא כוונה , אז כן אעשה זאת, מפני שאני מקיים את דבר ה' מבלי לעבוד אלהים אחרים, מפני שלא ניתן לעבוד אליל שלא מאמינים בו.

בתנ"ך מלא נביאים שלא מוזכר שנתנו אות או מופת.

ובתורה כתוב שנביא שקר כן יכול לתת אות או מופת שיתקיימו.

לא תמיד אפשר למצוא משוואה פשוטה X+Y=Z לענות על כל השאלות שלנו, המציאות לא פשוטה כל כך.

גם אין הבטחה מהשם שהתורה לא תשתבש, זה תלוי בנו, הוא לא חייב להציל אותנו מעצמנו (אם הבנתי נכון את השאלה שלך)

תוקן על ידי - kisarita - 30/04/2004 4:33:12

תוקן על ידי - kisarita - 30/04/2004 4:34:24

נביא לא צריך לתת אות ומופת. נביא צריך לתת עתידות. תעיינו שוב בפסוקי התורה. רק על-פי העתידות שהוא אומר בשם ה' בוחנים אותו האם הוא נביא.
המשוואה היא כן פשוטה. הנביא אמר עתידות בשם ה', וידוע שבזאת אמינותו נבחנת, והיה והעתידות התגשמו נדע שזהו נביא אמת.

לגבי השתמרות התורה, נאמר על שירת האזינו "כי לא תשכח מפי זרעך" ויש שדרשו שמדובר על כל התורה. האחראיות אמנם מוטלת עלינו, אבל תמיד יש את ההשגחה של ה' בדברים מסויימים שבהם לא משנה מה נעשה, עצת ה' היא תקום. לכן אני מאמין שאם ה' השאיר בידינו ספר שטוען שזהו דבר ה', והנבואות של הספר התגשמו, אז חזקה עליו שזהו באמת דבר ה'.