| נשלח ב-24/12/2003 12:54 |
 |
| |
מטרת התורה: ספרות לדרישה או ספר הוראות
מה היא מטרתה של התורה שבכתב?
1) לשמש לנו כספר הוראות - מצוות כדי שנדע כיצד לעשות את רצון ה'?
2) ספר זה הינו ספרות אלהית הטומנת בתוכה רבדים רבים של רעיונות ומסרים שמהם נדע כיצד לעשות את רצון ה'. המטרה היא שנעמול בדרישתה של התורה כדי לחשוף רבדים אלו.
3) אפשרות שלישית שלא חשבתי עליה.
לענ"ד האפשרות השניה נראית נכונה יותר, מתוך בחינה של מבנה התורה. הרי כל סיפורי אבות, והסיפורים הנוספים המלווים אותנו בהמשך הינם ספורים ספרותיים עם מבנים נסתרים שהפרשות במהלך השנים חשפה, ושלא ניתן לומר שמדובר במקרים.
רק ספר דברים מתקרב לאפשרות הראשונה , וגם בו סדר הדברים אינו סדר הגיוני לקובץ חוקים, אלא נראה יותר שסדר ספרותי של החוקים.
אם כן, מה הרעיון שעומד מאחורי תורה זו. למה צריך אותה כאשר יש תורה שבעל-פה/נבואה/כהנים/שופטים/אורים ותומים שמוסרים לנו באופן מדוייק מה הוא רצון ה'? ומה מטרתה של התורה שבכתב כאשר אנו במצב גלות והאמצעים האחרים נעדרים?
אולי כל זה קשור לרעיון שהמקום אשר יבחר ה', אינו מופיע בתורה? כלומר, נקודת הבסיס לכל צורת הוראת התורה אינה מופיעה כלל בתורה, אלא רק נאמר שתהיה כזו נקודה.
בנביאים אנחנו רואים שלקח מאות שנים עד שהגיעו לנקודה זו. מה הוא פשר הדבר? כיצד אפשר להקביל זאת לתורה שבכתב?
אשמח לשמוע רעיונות ותשובות, כי לי בינתיים אין.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2004 16:37 |
|
| |
אני הולך על אפשרות 3.
בשבילנו כיום החוקים בתורה הם נסיון בו אלוהים מנסה אותנו. מה שעומד על הפרק הוא האם אנו אוהבים דורשים דבקים בה' בכל לבנו. אם כן, מה שנובע מזה הוא שצריך להיות לנצור את המעט הזה שנותר לנו מדברי האל שכבר מסתיר פניו זמן רב - לחקור אותו, לנסות להבין ממנו מה אלוהים רוצה שנעשה, להשתדל לקיים זאת.
התפיסה הזו שאני מציג קיימת לכל אורך ספר דברים, שם קיום החוקים הכתובים בספר, או הנאמרים באותו נאום, נתפס כתוצאה ישירה של יחס של אהבה יראה דבקות דרישת ה'.
ראו למשל:
"וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ , כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ: (ל) בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה , בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ: "
המטרה היא שנגיע למצב של לשמוע בקול ה'.
"התורה" של אלוהים, הוא לא דבר סופי. תורת ה' עוד תאמר לנו וכן לגויים:
[ישעיהו פרק ב](א) הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ , עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם: (ב) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת , וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל-הַגּוֹיִם: (ג) וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו , כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם: (ד) וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים , וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה:
ה' בעצמו ישפט בין העמים, וכן יאמר דברו, יוציא תורתו, יורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו.
יכול להיות שאני טועה!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 13:48 |
|
| |
כן אבל באיזו דרך צריך ללכת. הרי התורה אינה ברורה, וצריך לדרוש אותה לחשוף בה רבדים שונים כדי לזהות מה ה' רוצה מאתנו.
מה שהיה נראה לי לפני כ5 שנים נכון על-פי התורה, נראה לי הפוך כיום. בשני המקרים אני חושב שזה רצון ה' וממש בטוח בזה, אבל עם הזמן מגלה שטעיתי.
לכן כאשר ידוע לי שהתורה שבכתב, אינה מצפה מאתנו שנדע באופן מיידי מה בדיוק ה' רוצה, כיצד אנחנו צריכים להתייחס אליה.
תוקן על ידי - zachiz - 13/01/2004 12:12:50
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2004 23:47 |
|
| |
איך משתמשים בתורה להבין את רצון ה'?
ככלי הסטורי.
אלוהים דיבר אל האנושות בעבר. לא כיום. אני חוקר את העבר כדי להבין מה אמר. התנ"ך הוא הממצא העיקרי כדי לחקור זאת
הכתבים במקרא הם כמו מכתבים ישנים מאהובה שמזמן ניתק עימה הקשר, אך אנו מאמינים שעוד ימשך בעתיד, כפי שהיא הבטיחה.
צריך דוקא להדגיש שמדובר בחקירת העבר ולא להפוך את הדברים שאמר אז לדברים שה' אומר עכשיו בהוה. בהתעסקות בעבר אנו מתקנים את חטאי אבותינו בעבר, אנו מוכיחים את זה שאנו התקדמנו ומחשיבים את הקשר אל ה' יותר מאבותינו.
כדי להתקדם בהבנת תוכן הדברים שאמר אלוהים וכוונתו בהם, צריך להתקדם בהבנת השפה ההיא העתיקה והנסיבות ההן שהיו מזמן.
תוקן על ידי - נכספהנפשי - 18/02/2004 19:47:28
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2004 21:45 |
|
| |
הגעתי למסקנה שמטרתה המקורית של התורה שבכתב איננה כלל לשמש כספר הוראות למצוות. אולי באמצעות מחקר מתוכמם אפשר ללמוד כיצד לקיים מצוות מסויימות, אבל מבחינת האופן שבו התורה כתובה, אין ספק שמדובר על יצירה ספרותית בעלת מסרים גלויים ונסתרים ברבדים שונים.
התורה שבכתב היא למעשה ספר אמונה ומוסר.
גם קבצי החוקים בספר ויקרא ודברים ובפרשת משפטים בספר שמות, אינם כתובים בסדר שבו כתוב קודקס חוקים טיפוסי של תקופת המקרא (חוקי חמורבי למשל) או קובצי חוקים דתיים מתקופות מאוחרות יותר (לדוג' היד חזקה).
התורה שבכתב הינו ספר שאמור לשמש כעדות לעם ישראל לאורך כל דורותיו, ולכן היתה על התורה השגחה ייחודית שלא תשתבש במשך הדורות כמו שקרה לתורה שבעל-פה.
התורה שבעל-פה היא למעשה הנבואה שאמורה ללוות את עם ישראל לאורך דורותיו, ובעזרתה ובעזרת הכהנים הלווים שיחזרו לעבודתם ניתן יהיה לדעת באמת כיצד לקיים את המצוות.
לענ"ד, בימינו דורשי התורה שבכתב צריכים לשים פחות דגש על פרטי המצוות שניתן ללמוד ממנה, ויותר דגש על כיצד לתקן את האמונה והמוסר במטרה להביא לגאולה , גאולת התורה וגאולת העם, ששתיהן קשורות לחידוש הנבואה. במילים אחרות , כיצד אפשר לחדש את הנבואה.
אני מתכנן לפתוח אשכול חדש בעניין חידוש הנבואה.
תוקן על ידי - zachiz - 01/06/2004 6:12:42
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2004 20:01 |
|
| |
אני חושב שהחומש שבימינו עבר עריכה שלא נעשתה ע"י נביא.
אני חושב שבקבצים מסוימים בחומש יש חוקים שנועדו לדורות, כפי שאמר אלוהים למשה.
אני חושב שאי אפשר להתייחס לכל החומש בצורתו הנוכחית כאמירה ישירה מה' או נביא. חלקים בחומש בצורתו הנוכחית הם מה' רק במובן בו כל המתרחש הוא מה', אפילו היצירה "מלחמה ושלום". כלומר, פרי מעשי ידי אדם, שה' אפשר להם להתרחש.
לכן שאלתך ניתנת לפיצול - מה התכוון מי כשכתב או ערך חלקים מן התורה. מה התכוון האל שאמר דברים שאיננו בטוחים בניסוחם כיום, מה התכוון משה שכתב חלקים מהחומש - כמו ספר הברית או חלקים מספר דברים, מה התכוון העורך או העורכים...
השאלה שלי היא מה מצפה מאיתנו ה' כיום שנעשה עם התנ"ך. ועל כך עניתי למעלה. שנשתמש בה ככלי הסטורי. הכלי ההיסטורי החשוב ביותר למי שמחפש לעשות הטוב בעיני ה' - כי זה מה שנשתמר מתקופה בה דיבר אלינו דרך נביאים. ומאז לא עברנו את הניסיון שלנו, את התהליך שאמור לעשות אותנו מוכנים לשובו.
ולגבי הנבואה - אני חושב שלחקר התנ"ך, בכוונה ליישם את הוראות האל המקוריות כמיטב הבנתנו, יש תפקיד בהחזרת הנבואה, בשוב ה' לדבר אלינו.
כי זה מעיד על כך שחשובות לנו הוראותיו.
תוקן על ידי - נכספהנפשי - 18/02/2004 20:05:21
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2004 01:18 |
|
| |
למה דווקא חקר התנ"ך יביא את הנבואה. אולי התנ"ך הוא כולו פרי המצאה אנושית פרט לארועים ההיסטורים המתוארים בו?
כשאומרים שדבר מסויים נעשה בהשגחה אין הכוונה לכך שה' נתן לזה לקרות, אלא שה' הוביל את מהלך הארועים במטרה להביא לדבר מסויים.
מכל מקרים לדעתי התורה נערכה בהשגחה מפני מספר סיבות:
1) לדעתי ה' לא יתן לנביא או לטקסט נבואי לדבר בשמו כאשר ה' לא עומד מאחורי זאת. כלומר, בני אדם שרוצים לעשות את רצון ה' צריכים להניח שאם יש תכלית לקיומם אז מי שנתן להם את התכלית לא יתן להם מסרים מטעים ביחס לדבריו. אני מאמין שה' נותן למי שמחפש אותו באמת, כאשר הוא משוחרר מכל הנחה מוקדמת מקור אמין למסריו העומד במבחן הביקורת.
לאורך ההיסטוריה היו הרבה נביאי שקר, אבל המבחן לאמיתותם הוא העתידות שהם אומרים. האם אין לנו מגידי עתידות מוצלחים שאינם נביאים? יש לנו כאלה, אבל הם לא מדברים בשם ה'. ברגע שהיו מדברים בשם ה', אז ה' היה משבש להם את כל התחזיות. אין עוד טקסט נבואי שטוען שהוא דבר ה' ועומד במבחן הביקורת של התורה. ברגע שה' בוחר בנביא אמת, הוא לא יתן לו לערבב את דבר ה' יחד עם מסרים סובייטיבים שקריים של הנביא. צריך להבין שבעולם אין הפקרות.
אי אפשר לטעון אותה טענה בדבר השתמרות התורה שבעל-פה, מכיוון שהתורה שבעל-פה לא התמיירה מעולם להיות נבואה.
2) יש את מחקר הקודים בתורה של השנים האחרונות שמוכיח שהתורה (לא הנ"ך) היא טקסט שאינו אנושי.
3) מתוך לימוד דקדקני של התורה ניתן לראות שבכל פסקה, פסוק, מילה ואף אות יש משמעות, ואין מדובר בפירוש סובייטיבי, מכיוון שהדבר מתחבר באופן אחדותי עם שאר הפירושים.
אני ממליץ לך בחום לקרוא את המאמרים הבאים לגבי מקורות שונים כביכול ששימשו בעריכת התורה.
http://www.herzog.ac.il/main/megadim/2breuer.html
http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/mikra.htm
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/deot/broyer4.htm
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/deot/broyer3.htm
http://www.herzog.ac.il/main/megadim/11br.html
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2004 22:09 |
|
| |
אז איך מטומטם כמוני יכול להבין מה הוא צריך לעשות כשהוא קם בבוקר?
התורה אומרת לי להניח "טוטפות בין עיניך", למה היא מתכוונת? שאני אקשור כל יום כיפור קופסת שימורים עם תירס על המקלט של הטלויזיה? או לשים קונכיה של ארגמון קהה קוצים מתחת המשקפיים? ואולי זה בכלל ביטוי אליגורי לזכור תמיד את התורה ואת הקב"ה?
משוגעים תרדו מהעצים!!!
תוקן על ידי - יעקב135 - 17/04/2004 22:11:49
תוקן על ידי - יעקב135 - 17/04/2004 22:12:22
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 10:15 |
|
| |
ברמת העיקרון אתה לא אמור להבין הלכות מהתורה שבכתב, מפני שזה ספר ספרותי-רעיוני, אבל אם תעיין במכתב הפתיחה "ברוכים הבאים" תראה שהתשובה מתחילה מהתורה שבכתב שה' שימר לנו.
השאלה שלך נובעת מכך שאתה מניח שתפקיד התורה היא לתת לך הדרכה אישית-פרטית לחיים נכונים יותר. הנחה זו שגויה!
התורה ניתנה לעם , ולכן ישנה מערכת מסודרת שבה התורה צריכה להתקיים באותו עם. אם העם אינו מקיים את התורה, אז כמו שאמר הנביא ירמיהו "אין תורה". אם כן, למה לנסות להבין את דרך ה' מהתורה שבכתב:
1) מפני שה' העיד בתורה שבכתב שמשם תחל התשובה.
2) התורה שבכתב נותנת לנו כלים לגיבוש השקפה ואמונה ודרך חיים אשר אם נלך בה נוכל לשמוע שוב את קול ה', ולדעת בדיוק מה הוא רוצה שנעשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2004 13:11 |
|
| |
אומרים שהמילים "דרש דרש" שאומר משה בויקרא י16 הם מרכז התורה.
אם זה נכון יש כאן רמז בלתי רגיל על מהותה ותכליתה של התורה הכתובה. ספר לדרישה.
חשבתי לאחרונה על החינוך הראוי על-פי התורה. ראו את המאמר בעניין מושג החכמה :http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=856628
חינוך טוב מבוסס על שאלות ושיח עם המורה. התלמיד חייב להיות אקטיבי. כך מתחיל החינוך הישראלי בחג הפסח שהוא חג השאלות. על בסיס זה מבוסס גם המפגש הראשון של משה עם ה'. משה שואל שאלה, ואז מגלה את ה'.
אולי כך ה' רוצה ללמד אותנו את התורה. הוא רוצה שנדרש אותה. לדרוש פירושו לברר (זו דעתי גם באשכול http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=872005). גם כשיש נביא לא הכל ברור וכדי לדרוש את ה' באמצעותו, לא מספיק שהוא קיים.
(ראו מלכים ב ד23, שמואל א ד1). אצל שמואל רואים שהוא דיבר אל העם, אבל כשאף אחד לא דרש את ה' דרכו, אז הם פעלו בניגוד לרצון ה' (הוציאו את ארון ה' למלחמה). שמואל נעלם מהספר וחוזר רק כאשר הארון חוזר והעם מבקש לדעת מה לעשות, ולא קובע בעצמו מה לעשות ומגייס את ה' למטרותיו.
כשלומדים תורה מתוך שאלות, אז הדבר מקנה נכונות לשמוע את דבר ה'. כלומדים תורה רק בשביל הבקיאות אז אפשר בקלות לפתח נטיה להפוך את ה' ככלי בשרותינו, ואז מגיעים למצב של "למה לי רב זבחיכם " (ישעיהו א11). כלומר, הופכים את עבודת ה' למערכת הפעלה שנועדה לשרת את מטרותיי, ואז מגיעים למצב ששוכחים את דבר ה' שאומר לי כיצד להתנהג עם אחי. את זאת אפשר למנוע אם עבודת ה' היא לשמה ולא לשם ריוח אישי. אני קצת חורג מהנושא של האשכול, אבל אולי אפשר להסביר זאת כך.
לאחרונה עלו בליבי ספיקות ביחס להקדשת שיעורי תורה לעילוי נשמות נפטרים, לרפואת חולים ולהצלחת שונות בחיים. אתם מבינים את הבעיה כאן?!!! הלימוד תורה הוא לא כדי לדעת את רצון ה', אלא כדי להשיג ריווח אישי. ה' הופך להיות אלהים שעובד אצלנו!!!
לכן הפסקתי לעשות כך, והתחלתי להקדיש שיעורי תורה לה'.
לכן יהי רצון שהדיונים בפורום זה יהיו מוקדשים לה' על מנת שנדע טוב יותר כיצד לעשות את רצונו.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2004 16:08 |
|
| |
צחי, אני רוצה שתגדיר לי את ההבדל בין "ספר הוראות למצוות" לבין " ספר אמונה ומוסר" או ספר "ספרותי-רעיוני".
ומה הכוונה ב"התורה שבכתב אינו ספר שאמור לשמש כעדות לעם ישראל לאורך כל דורותיו"?
בנוגע למה שאמרת על הקדשת שיעורי תורה לעילוי נשמות נפטרים, לרפואת חולים ולהצלחות שונות בחיים (ואני הייתי מוסיף אפילו תפילה לאלוהים.) כל אלה נעשים ע"י רבים כדי להשיג רווח אישי, ולא כדי לדעת את רצון ה'. ה' הופך להיות אצלהם כאלהים שעובד בשבילם! ואני מסכים עם דבריך, זאת ראיה לא נכונה.
לפי דעתי אם נלמד תורה מספר פעמים מסויימים או נקרא קדיש מספר אחר זה לא יגרום לשינוי אצל אלוהים אם הוא לא ירצה. הקדיש לא יוביל לעילוי הנשמות והתפילה לא תגרום לכך שאלוהים יעשה משהו בשבילנו.
אני חושב שהתפילה היא בשביל האדם ולא בשביל אלוהים, אלוהים לא צריך אותה. התפילה ולימוד התורה הם כלים בשביל האדם כדי שיוכל לדעת טוב יותר את רצון אלוהים,וכך יוכל להתקרב יותר ויותר אל אלוהים ולעשות את רצונו בצורה קרובה יותר ויותר.
ואז רק בעקיפין ההשלכה של זה שאדם מתקרב יותר אל אלוהים יכולה להיות שאלוהים יקשיב אל תפילותיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2004 06:18 |
|
| |
הקורא:
היתה לי שגיאת כתיב וניסוח. תיקנתי זאת. כמובן שהתורה היא עדות!
ספר מצוות בנוי כמו ספר הוראות הפעלה, או כמו ספר חוקים של ימינו, או כמו הקודקס חוקים של חמורבי. ברור שבתורה יש מקומות שבהן ישנם אוספים של חוקים, והדבר מזכיר גם את המבנה בחוקי חמורבי, אבל חוקים אלו הינם חלקיים, ומייצגים חוקים שקשורים לרעיון מסויים, וקשה למצות מהן את כל המצוות שקשורות לאותם עניינים שמופיעים באותן קטעים.
לדוגמא כדי ללמוד על חוקי עבד עברי, יש ללמוד גם את המקור בפרשת משפטים בספר שמות, וגם את המקור מספר דברים.
שתי הצעות נוספות:
1) אולי התורה שבכתב, מטרתה ליצור לנו מסגרת של מצוות, שאותם אנחנו צריכים לדרוש כדי שנוכל להבין את הפנימיות- התוכן הרעיוני של המצוות שאנו כבר רגילים להם (במצב תקין שמקיימים מצוות)
2)אולי התורה שבכתב נועדה לשמש מסגרת למצוות ה', ואת הפרטים והתוכן עלינו לקבוע, בהתאם למציאות שאנו חיים בה. אולי תוכן זה אינו נחשב כעבירה על 'בל תוסיף'.
הקורא:
לגבי תפילות, אני מציע שתכתוב את דבריך באשכול שכבר נפתח בנושא זה בעבר.
|
|
|
|
|
