נכספה נפשי: למה נאמר "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך" ולא רק "ואהבת את ה' אלהיך בלבבך"? מה מוסיפה המילה "כל"? לא הבנתי מה זה "טוטאליות בפעולה".
לפי אותה פרשה שמדברת על ברכת המזון (דברים ח 7-14), צריך לברך לא רק על טיולים בארץ ועל בניית בתים, אלא גם על חציבת חומרים, על גידול צאן ובקר, וגם - באופן כללי - על כל מצב שבו האדם מתעשר: "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם--עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ. אֶרֶץ, אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם--לֹא-תֶחְסַר כֹּל, בָּהּ; אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת. וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ--וּבֵרַכְתָּ אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ, עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ. הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ, לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. פֶּן-תֹּאכַל, וְשָׂבָעְתָּ; וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה, וְיָשָׁבְתָּ. וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן, וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה-לָּךְ; וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ, יִרְבֶּה. וְרָם, לְבָבֶךָ; וְשָׁכַחְתָּ אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ, הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים."
אולם, באופן ישיר, המצוה היא לברך רק מייד אחרי ששבעים ("וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ"). כנראה, תחושת השבע של האדם, היא התחושה הבסיסית ביותר שמזכירה לו את טוב הארץ. כאשר האדם שבע, הוא נזכר בכל שאר הדברים הטובים שיש בארץ - הטיולים, המחצבים, הכסף וכו'.
לכן, זמן הברכה הוא - אחרי שאוכלים ושבעים, אבל תוכן הברכה הוא - לא רק על האוכל אלא על הארץ באופן כללי.
|
