בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים החלף לסקין בצבע לבן החלף לסקין הישן של הייד פארק החלף לסקין בצבע כתום החלף לסקין בצבע חום החלף לסקין בצבע צהוב החלף לסקין בצבע כחול החלף לסקין בצבע ירוק
בית · פורומים · דת ואמונה · דרישת האלהים באמצעות חקר המקרא · ציצית
שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.
נשלח ב-9/10/2003 13:48 לינק ישיר 
ציצית

תגובה על שאלתו של פשקוילוביץ באשכול ברוכים הבאים:

ציצית אלו החוטים שנשארים בקצה (הכנף) האריג. כמעט בכל בגד בעת העתיקה היה בשוליו חוטים או שהיו פרומים או שהיוו קישוט לכנף הבגד. לכן המצוה היא לשים פתיל תכלת על הציצית. משום כך, ההלכה המקורית היא לא לשים חוטים לבנים בציצית, אלא חוטים ממין הבד של הבגד. כלומר, אם יש לך בגד אדום, אז צריך לשים חוטים אדומים. בימי קדם היו אלו פשוט אותם חוטים של הבגד, ועליהם היו שמים פתיל תכלת. לא ברור כמה פתילי תכלת, ולדעתי הכוונה היא בכל כנף, שפירושו קצה ולא פינה.
מה שבטוח הוא שללבוש בגד מיוחד (טלית קטן) כדי לשים ציצית זה לא הרעיון, אלא הרעיון הוא שגם בחלקים של הבגד שכל משמעותם היא סגנונית, ולא תכליתית יש לשים סימן שיזכיר לנו את התכלית. לכן יש לשים ציצית על הבגד הרגיל העליון. לדעתי, אפשר לשלב בין ההלכה לבין המצווה המקורית בכך שפותחים פתחים בשני צידי הבגד ובכל פינה עושים שני חורים (כמנהג חב"ד), על שני החורים הללו קושרים פתילים בצבע הבגד לפי הקשירה המסורתית, ולמעשה מספיק לעשות קשר כפול על-פי ההלכה שדורשת קשר בר-קיימא. על פתילים אלו להוסיף פתיל תכלת נוסף הצבוע מחלזון ארגמון קהה קוצים.
בישיבת רמת גן, קושרים תכלת על-פי שיטת הרמב"ם, שגורסת שרק חוט אחד מתוך השמונה הוא תכלת. הם רוכשים סט של פתילים ע"פ הראב"ד, שגורס ששני חוטים יהיו בצבע תכלת מתוך השמונה. בסט למעשה יש ארבע חוטים ואחד בצבע תכלת, כאשר בסט רמב"ם יש חוט אחד שצבוע בחציו בתכלת. הם פשוט גוזרים את הפתיל תכלת המלא בסט הראב"ד, ומחברים אותו בקשר עם חצי פתיל לבן, ויוצרים לעצמם סט רמב"ם בחצי מחיר. בפועל מה שקורה הוא שפתיל התכלת שלהם יושב על הפתילים הלבנים, וזוהי השיטה הקרובה ביותר למצווה המקורית של התורה.
ניתן לראות בתבליטים קדומים, ובייחוד בתיאור כיבוש לכיש ע"י סנחריב את הלבוש היהודי בימי המקרא.


מחובר
נשלח ב-28/11/2003 00:43 לינק ישיר 

מה רואים בתבליטים? רואים את החוטים הפרומים? נשמע הגיוני שבימי קדם היו קצוות חוטים פרומים בקצה הבגד - יש לך מקורות לזה?

יכול להיות שאני טועה!


מחובר
נשלח ב-5/12/2003 12:31 לינק ישיר 

אני צריך לבדוק זאת שוב, יכול להיות שטעיתי. בתבליטים של השבויים היהודים שלקח סנחריב מלכיש, רואים פס דק יורד משולי הבגד. אני חושב שאת הציצית שאני מדבר עליה ראיתי בתבליטים אחרים שאינם מתארים יהודים.


מחובר
נשלח ב-8/12/2003 00:48 לינק ישיר 

פס דק שיורד משולי הבגד?????
נשמע מאד מעניין.
יש איזה תמונה על האינטרנט שאתה יכול לספק?


יכול להיות שאני טועה!


מחובר
נשלח ב-30/12/2003 20:08 לינק ישיר 

מצורף קובץ

ניתן לשים לב שישנו פס דק שיורד משולי הבגד, ואינו מגביל לקו של הרגל. קו זה אינו נראה שדמות החיל האשורי מצד שמאל. שלשת היהודים שבתמונה הינם נגנים אשר נשבו בקרב של סנחריב מלך אשור על לכיש.



מחובר
נשלח ב-30/12/2003 20:12 לינק ישיר 

יתכן שהכוונה לכנף , היא לשרוול, מפני שרק חלק זה של הבגד הינו בולט לעין.

לגבי הפסוק "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך" אשר מיוחס על ידי הפרשנויות השונות לציצית, לדעתי אין בין הדברים קשר.
פסוק זה נסמח למצוות שעטנז, ובא כפתרון לאורגים אשר נזקקים לפשתן כחיזוק בשולי בגדי הצמר. התורה מציעה פתרון אחר לחיזוק שולי אריג הצמר, והוא גדילים. כנראה מדובר בסוג של אריגה וקשירה של הצמר.


מחובר
נשלח ב-4/1/2004 15:02 לינק ישיר 

מה לגבי הפסוק:
[מלכים א פרק ז] (יז) שְׂבָכִים מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה גְּדִלִים מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת לַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ הָעַמּוּדִים , שִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְשִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית:


מחובר
נשלח ב-4/1/2004 23:50 לינק ישיר 

אז אפשר לומר שגדילים אלו סוגים של סלסולים , אבל הדבר לא סותר את מה שכתבתי.


מחובר
נשלח ב-13/1/2004 02:46 לינק ישיר 

כארכיאולוג האם אתה יכול להסביר מה אפשר להסיק מן הפסוק שהבאתי על מובן המילה "גדילים"?


מחובר
נשלח ב-13/1/2004 11:56 לינק ישיר 

אפשר להסיק שאולי מדובר על חוטים גדולים/עווים שיושבים על כותרות העמודים, ומסודרים בשרשרת.
אנחנו מכירים טיפוס כותרת קבוע שמופיע בבניה מונמנטלית בתקופת המלוכה בישראל, אבל אין הכרח שאותו סגנון עיטורי יופיע גם בבית המקדש.
מלבד זאת, מכיוון שהגדילים המתוארים בפסוק, ואולי גם השבכות מספרם הוא שבעה בכל כותרת, אני מניח שמדובר בתוספת היושבת על האבן, ולא גילוף ייחודי באבן הכותרת.

באכדית מוכרת המילה gidlum שפרושה לרכוב על.

כנראה שבמובן של בגדים העשויים צמר היתה אפשרות לחזק את האריג בחוט פשתן, שהינו חזק יותר מן הצמר, אבל בשל איסור שעטנז היה צורך בחוט , או קשירה מסוג גדיל, שפירושה משהו גדול שיושב על ארבעת קצוות הבגד (שני השרוולים, ופנים ואחורי השמלה).
צריך להתייעץ עם אורגים, או אם סבתות סורגות בנושא. בל"ד, אדבר עם סבתה שלי על הנושא (שאל אביך ויגדך, זקנתיך ויאמרו לך)


מחובר
נשלח ב-12/3/2004 13:30 לינק ישיר 

מצ"ב תמונה של אריגים שנועדו לכיסוי מומיות במצרים, ומתוארכים לשנת 1000 לפנה"ס (סוף תקופת השופטים).
באריגים אלו ניתן לראות בבירור ציציות.
השאלה היא כיצד יש לשים את פתיל התכלת על הציצית? האם הפתיל שוזר את כל חוטי הציצית מלמעלה, או שהוא מחובר מלמטה בדרך כלשהי?


מחובר
נשלח ב-12/3/2004 13:31 לינק ישיר 

מצורף קובץ

ציצית במצרים


מחובר
נשלח ב-12/3/2004 13:39 לינק ישיר 

מצורף קובץ

הפס הרחב שנמצא מעל לציצית בקצה האריג הוא צבע שנראה שנעשה מחלזון הארגמון. צבע זה קרוב מאד לצבע התכלת (אינדיגו), ואולי אפילו מדובר בתכלת, ורק התמונה לא מציגה את הצבעים נכון.
בבחינה של ציציות בבגדים בימינו (בעיקר על צעיפים ושלים) שמתי לב שלרב ישנם חוטים בצבע שונה שמצוים בקצה האריג ומעל הציצית, ולעיתים אף עוברים בחלק העליון של הציצת. נראה לי שזו כוונתו המקורית של הפסוק.
לשם המחשה של הדברים עשיתי אילוסטרציה על בסיס התמונה הקודמת.



מחובר
נשלח ב-12/3/2004 13:48 לינק ישיר 

לאור כל זאת צריך לבחון מחדש את הפירוש למילה כנף:
להלן ההופעות של המלה כנף וכנפות:
http://www.tora.us.fm/cgi-bin/findpsuq.pl?erk=%EB%F0%F3&mslul=..%2Fhttpdocs%2Ftnk1

http://www.tora.us.fm/cgi-bin/findpsuq.pl?erk=%EB%F0%F4%E5%FA&mslul=..%2Fhttpdocs%2Ftnk1

מחגי ב12 אפשר ללמוד שכנף אינו בהכרח הפינה של הבגד, שהיתה מצויה בתחתית הבגד, ליד הרגלים. מפני שכך לא ניתן לשאת דבר.
מדברים כב12 לומדים שיש ארבע כנפות לבגד.
משאר ההופעות של כנפות, ניתן ללמוד שלארץ יש ארבע כנפות.

מכיוון שלא נראה לי הגיוני שמצוות ציצית היא רק על בגד מסוג מסויים, ובעת העתיקה לא לכולם היו פינות בבגד, ולארץ אין פינות אלא ישנם קצוות, נראה לי נכון יותר לפרש כנפות הבגד כקצוות הבגד. כך יש לבגד ארבעה כנפות, שניים תחתונות, ושניים עליונות, שהן השרוולים. בהן יש לעשות ציצית, ולעטר אותה בראשה בפתיל תכלת.

ישנו קושי מסויים בפירוש זה בכך שבתיאור בגדי הכהונה לא מוזכרת המילה כנף בבגד, ובמקומה מוזכרים המילים קצה ושוליים.


מחובר
נשלח ב-21/3/2004 12:22 לינק ישיר 

מצורף קובץ

בעקבות שיחה עם נכספהנפשי:
עלתה האפשרות שפתיל התכלת יכול לבוא בצורה של של האריג בתמונה המצורפת. אריג זה הינו שטיח קיר מהממלכה החדשה במצרים (1550-1200 לפנה"ס). אריג זה עשוי פשתן.
החוטים הצבעונים הכורכים את הציציות הינם החוטים של האריג עצמו, והדבר דומה מאד לאמור בהלכה במסכת מנחות שפתיל התכלת צריך להיות חוט כורך. הבעיה כאן ובציצית ההלכתית שפתיל התכלת הוא עוד חוט כמו חוטי הציצית שיוצאים מאותו מקום, ולדעתי החוט צריך לבוא מבחוץ.


מחובר
נשלח ב-21/3/2004 12:53 לינק ישיר 

zachiz, כתבת ש"על פתילים אלו להוסיף פתיל תכלת נוסף הצבוע מחלזון ארגמון קהה קוצים."

מדוע דווקא מחלזון זה?
הרי אנחנו לא יודעים מה הוא החלזון שמתואר בתלמוד. ובכל מקרה אני מניח שהחלזון הזה לא עונה על ההגדרה שבתלמוד שהוא עולה פעם ב70 שנה מהמיים...

ומדוע יש צורך בכלל בחלזון מסויים ספציפי כזה ולא מקור אחר לצבע?
הרי בתורה לא נאמר מאיפה להביא את התכלת...


מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > דרישת האלהים באמצעות חקר המקרא > ציצית
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.