| נשלח ב-26/5/2003 14:15 |
 |
| |
למה מתחתנים?
כניראה בהשראת האשכול הקודם .קיבלתי לתיבה האישית שאלה פשוטה .למה מתחתנים?
מפאת חשיבות הנושא חשבתי להקדיש לכך אשכול ברשות מנהל הפורום.
נולדנו שלמים.
שלמים רגשית ,שלמים הזנתית,שלמים בשאיפות ,ברצונות ,שמחים ובעלי נפש שקטה ונעימה.
ברבות שנת הילדות הראשונה והבאות שלאחריה נוצרו בנו חסרים.
החסרים נבעו מחסכים שלא התמלאו עוד בהיותינו בשנתינו הראשונה ועד החמישית לחיינו.
לא קבלנו ליטוף בזמן,לא שמעו אותנו כשצרחנו בלול,לא קיבלנו תמיד את האוכל המיוחד לנו,השאירו אותנו עם מטפלת קרה ,הגננת העליבה אותנו ואמרה לנו שאנחנו עצלים.
כל אלה מהווים קרקע נאותה ובית גידול דשן להתפתחותם של פצעי ילדות .
ההורה שגידל אותנו , בדרך כלל הוא זה שפגע בנו פה ושם כמובן מבלי לשים לב לכך וללא כל מודעות מכוונת.
אם גדלנו אצל אמא חמה וחונקת , אנחנו נחפש אצל בן הזוג שלנו בדרך כלל את אותה אישיות שתתן לנו קצת תחושת חנק כדי להזכר במקום שממנו בנו .
למה נמשך דוקא לבן זוג חונק כמו האמא שלנו?
משום שתפקידנו לתקן את תכונת החנק אצל בן הזוג שלנו.ומשום שעבורינו זה המוכר והטוב.אנחנו לא מכירים עדיין משהו אחר טוב יותר .שם בילדות זה התקבע .
תפקידנו למתן אצל בן הזוג שלנו את החום הנושב ממנו ומאיים לכלותינו.
ואילו בן הזוג שלנו שהוא חם מאוד ומעניק אהבה לבלי סוף, בדרך כלל ימשך אלינו כי אנחנו בינתיים גדלנו להיות קצת קרים ומנוכרים כי ברחנו מהאמא העוטפת שלנו .
סיגלנו לעצמנו את הקור והאטימות על מנת לשרוד בשלום בילדות עם אמא דאגנית וחמה מדי.
בן הזוג שלנו החם והאוהב גדל במקום מנוכר ונאלץ לגדל את עצמו כבוגר חם ואוהב על מנת להציל את עצמו מהקור של המקום שממנו הוא בא.(בדיוק בהפוך אלינו )
לפיכך אנחנו ננסה לתקן אצל בן הזוג ולמתן אצלו את מתן האהבה ויחד עם זה להביא את עצמנו למצב תיפקודי יותר חם ואוהב.
בן הזוג שלנו שכידוע בא ממקום קר ומנוכר והפך להיות חם ושורף באהבתו יאלץ על ידי הקשר איתנו להתמתן באהבתו ולהיות בעל מינון מסודר יותר בקשר למתן החום והאהבה.
וכך יוצא ,למי שעדיין עוקב אחר הדברים, שאנחנו מתקנים לעצמנו את האישיות בזה שאנחנו מרפאים לבן הזוג שלנו את פצעי הילדות שלו.
רווח לאישיות הפרטית ותיקון לעולם כולו.
תוקן עקב כתיבה חסרת נשימה.
תוקן על ידי - התבהרות - 5/26/2003 2:36:01 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2003 15:16 |
|
| |
התבהרות,
אכן נושא חשוב! אך הצגת פן אחד של התחום וכו'. ישנן עוד הרבה סיבות ל"למה מתחתנים?" ובדרך כלל כולן מצטרפות יחד כשאצל כל אחד הפרופורציות ביניהן משתנות.
אבל ניתן לזהות סיבה דומיננטית וראשונית לשמה אשתמש באמרת המנהל "הכל סוציולוגיע".
מספרים על ראש ישיבה ידוע מלפני בערך חמישים שנה, שפעם ניגש אליו בחור אחד מהישיבה ובישר לו שהתארס! הוא ציפה בטח שראס היסיבה יאירו עיניו, יתלבנו שיניו ויחבקהו וכו'. אך להפתעתו שאל רה"י את הבחור "למה התארסת?" הבחור התחיל לגמגם מממממממממממממ... העעעעעעע... עד שבסוף נענה "... כי כולם מתארסים!". פנה אליו רה"י "צעד חשוב כזה בחיים עושים כי כוווולללם עושים ככה?" זה הסיפור.
הבחור שכח או/ו פחד לשאול את רה"י "ולמה מר התארס בזמנו?"
בכל אופן לולא היה מוסד הנישואין רווח ומכובד בעיני הבריות, לא היה מתקיים. אבל עם כל זאת ברור שיש לכבילה הממסדית הזו מעלה של יציבות והעמקת חברות במקרים הטובים, שלא ניתן להשיגה בלעדיה.
לאחר הסיבה הסוציולוגית, ישנן עוד סיבות רבות.
אצל שותו"מ, הרי אסור לאיש ואשה לחיות כזוג ללא נישואין. אז הסיבה פשוטה.
יש החפצים בקורת גג עצמאית מהוריהם ולא להיות לבד ולקבל הטבות.
יש הרוצים להפגין את אהבתם זל"ז על ידי יצירת מחויבות הנישואין.
וכנראה עוד סיבות.
תוקן על ידי - ווטו1 - 16/10/2003 11:59:27
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2003 16:54 |
|
| |
התאוריה שמעלה התבהרות
אינה עולה בקנה אחד מול הסיפור שבתורה
אדם הראשון מופקד על גן העדן לא חסר לו כלום
מלאכי אלוקים משמשים אותו מעדני גן עדן מוגישים לפניו ועם כל זאת "ויאמר אלוקים לא טוב היות האדם לבדו"
כל תענוגי גן העדן הם "לא טוב" כביכול מה הטוב איש ואישתו "הבעיה" אם הטוב האלוקי
הוא שאינו ניתן להסבר רציונלי
התאוריה גם לא מתאימה שבשנות בראשית (עפ"י המיקרא ומפרשיו) חיו חיי אישות בן עם אם אח עם אחות
וצריך ביאור
לפניו
תוקן על ידי - חלמישצור - 5/26/2003 5:08:03 PM
תוקן על ידי - חלמישצור - 5/26/2003 5:09:06 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2003 18:39 |
|
| |
מתחתנים כדי לבנות בית, להקים משפחה.
מהותה של הזוגיות מחייבת עזר כנגד – ומלבד זאת "הכל סוציולוגיע" כפי שווטו כתב.
בפירושו של הנצי"ב על פרשת הברכות הוא מעלה את שאלת היחסים המיוחדים שבין רבקה ליצחק ובעיקר את מהות יחסה אליו. רבקה פעלה כפי שפעלה על פי שציווי האלוקי מתוך נאמנות לאימהותה , אך מהי חובתה כלפי אישה יצחק? האם פעלה נכון וכפי שמתבקש כאשת יצחק.
רבקה חששה מגילוי העובדה שעשו אינו ראוי לברכת יצחק, ועל כן מנעה ממנו את הידיעה באופן ישיר. היא גם האמינה שהיא מצילה את יצחק מפגיעה שהוא עלול להיפגע מגילוי פתאומי שיעקב הוא הצדיק ועשו הוא הרשע.
על כן, מתוך הכבוד ליצחק ומתוך שהחל מן המפגש הראשון שביניהם הוקבע בליבה "פחד, ולא היתה עם יצחק כמו שרה עם אברהם" (הנצי"ב לכ"ד, סה) רבקה לא יכולה היתה להיכנס ליצחק ולומר לו שיש כאן טעות נוראה היכולה לשנות את כל מהלך התולדות של עם ישראל. היא ראתה ביצחק דמות עילאית ומושלמת וחשה כלפיו שהיא קטנה וזה מן היום הראשון ועד היום האחרון.
היא שנפלה מעל הגמל בראותה את יצחק לראשונה, מתכסה בצעיף ומאז ואילך יש צעיף דק המפריד בין רבקה ויצחק, מאחוריו היא פועלת את פעולתה לפי מיטב הכרתה, לא בעימות חזיתי אלא בפעולת איגוף. אין זאת אומרת שיש כאן חלילה פגם באימון או בנאמנות שלה. רבקה היא עזר כנגדו של יצחק .
"שני אופני עזר הם. חדא מתחילה עזר להלוך אחרי רצון ורוח האיש אע"ג שימצא אח"כ בזה איזה שגיאה ויצא מזה שהיא כנגדו. ושנית, להיפך, שהיא מנגדתו ואינה מניחתו להלוך אחר רצונו ולבסוף מרגיש בזה עזר רב..."
(הנצי"ב בראשית ד'/ יט)
דרך אחת – להסכים עימו בכל דבר ולהיות לעזרו בהסכמה, אבל אפשר שיגלה בסוף כי היתה כאן טעות והתמיכה של האישה לאיש היתה בעצם נגדו
דרך שניה – אפשר שהיא מתנגדת לדעתו ואינה מניחה לו לפעול כרצונו ובסופו של דבר היא מצליחה למענו ומתגלה שהיא היא ה"עזר" האמיתי שלו.
רבקה פעלה לפי השיטה השניה . היא אמנם חלקה על יצחק ופעלה בניגוד לרצונו לתת הברכה לעשו. היא ידעה שזו טעות ושגם יצחק בסופו של דבר לא ירצה בכך אלא שיעקב יקבל הברכות. וכך היה לבסוף כשגילה יצחק את טעותו הוא אמר: "גם ברוך יהיה" בזה היתה רבקה עזר ליצחק על ידי שהייתה כנגדו.
יצחק הבין מן הסתם כי רבקה עמדה מאחורי הפעילות האינטנסיבית ואף העריך את יוזמתה ותעצומות הנפש שנדרשו לה לפעול כפי שפעלה. אופי מערכת היחסים ביניהם מאופיינת על ידי פעולות שבשתיקה ובהסכמה. בית יצחק ורבקה כבית אברהם ושרה מושתת על אהבה ואימון הדדים שבכל משפחה הוא בא לידי ביטוי באופן שונה וייחודי.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2003 21:24 |
|
| |
ווטו, אנא הבהר - הנישואין הם קונבציה שאילולא הייתה כזו לא היו מתחתנים או הזוגיות היא קונבנציה.
התבהרות, אני דווקא סבורה שזוגיות טובה היא של אנשים שיש בהם מידה של שלמות ולא כפי שאמר המשורר: "שיח פצע עם פצע".
ואיך מסתדרים דבריך עם הדרשה בבבראשית רבה (על הפסוק: "אחור וקדם צרתני" פרשה ח' אם איני טועה) על כך שהאדם הראשון נברא אנדרוגינוס ואיך שני החלקים שהופרדו מחפשים זה את זה?
ובחייך, שוב האמא אשמה בהכל???? מילא פרויד, אבל את?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2003 22:21 |
|
| |
למה ? למה לא קראתי את האשכול הזה קודם ?
קבלתי ליטוף בזמן.
לא זכורים לי חסכים מיוחדים.
ואני, כמו אדיוט התחתנתי ...
עם חרטות ?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2003 22:46 |
|
| |
סליחה מכולם שאני מעביר נושא!
למה בעצם אנו חיים? וכי לא טוב לולא נבראנו? דומני שגם על זה אפשר להביא מארז"ל!
אולי יש איזה קשר בין שתי השאלות?
ואפרש יותר:
כולכם דנים בתועלת הנישואין, בתקופתה הראשונה שלאחרי הנישואין! חשבתם פעם על ההפרש כעבור 20-30 שנה, בין זה שיש לו משפחה עם בנים ונכדים ובין זה שנשאר ערירי!?
תוקן על ידי - הלבן - 5/26/2003 10:49:27 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2003 02:34 |
|
| |
מתוך הנחה דאנן עסקינן בפורום ליבון תורני ולאו דוקא רק במחקר פסיכולוגי-סוציולגי...
סליחה על ההערה השטחית והצדקנית
אבל יש כזה מצווה מהתורה
אפילוווווו הרמב"ם !!!!!!! כותב
תוקן על ידי - להעיר - 5/27/2003 2:37:58 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2003 08:11 |
|
| |
שחרית,
התכוונתי לנישואין כמובן מדבריי!
להעיר,
השאלה לא היתה למה ראוי אלא למה עושים כן, ז"א מה מניע את בני האדם. אם כיום לא היו נוהגים בכל כמו ברכת כהנים בחו"ל [או שינה בסוכה] כבר היו מוצאים הסבר למה "לא נהגו".
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2003 18:26 |
|
| |
חברים יקרים!
קראתי הודעותיכם וממש התפלאתי, אמנם הכל נכון ומתחתנים בגלל כל הסיבות שהזכרתם, אולם אין אלו הסיבות המרכזיות, לדעתי.
אני חשבתי שמתחתנים די ליצור קשרי חברות אמיצים, שאין דומה להם במסגרת אחרת.
חשבתי שמתחתנים כדי לקבל ולתת ולהתקדם ביחד.
האם טעיתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2003 18:59 |
|
| |
פגית,
לא טעית באידיאל!
השאלה נשאלה בניסוח של "למה בפועל"! לרוב בני האדם אין סבלנות לחכות לאידיאלי!
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2003 19:37 |
|
| |
כולנו חכמים כולנו נבונים. כל זה נכון, אמת ויציב. אולם, בכל הנוגע למדוע ולמה אנשים נישאים התשובה האמיתית והנכונה ביותר היא: ככה!
אם לא תסתפקו בזה אוכל להוסיף רק את ההסבר הבא כי ה"נורמלים" מתחתנים ואנחנו רוצים להחשב כנורמלים.
יותר לא תוכלו לחלץ ממני דבר.
אך זאת לא אוכל להתאפק מלהוסיף, שאני מקוה מאוד שאין ללמוד מתגובות החברים על מהות יחסיהם לנשיהם (או לבעליהן - לפני שהפמינסטיות יאכלו אותי)...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2003 21:28 |
|
| |
אסקורט,
אם אתה רוצה שהפמיניסטיות לא יאכלו אותך, אל תשתמש במונח "בעל" (סמיילי)
על כך דובר פה רבות בעבר (ראה במילון).
כך או כך, לא תודה, אני צמחונית
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2003 21:47 |
|
| |
להעיר,
השאלה אינה דוקא על חרדים דתיים או יהודים, אלא שאלה כללית מדוע גם אלו שלא נוהגים בדיוק כפי הרמב"ם מתחתנים.
וכאן הייתי רוצה לתהות, האם נישואים הוא מוסד מערבי שהושפעו מהתנ"ך דרך הג' דתות? האם בתרביות אחרות גם הנישואים הינו מוסד כה חזק? בשבטים באפריקה? ביוון הקדומה? לכאורה מן המקרא יוצא ברור שהנישואים קדמו לתורה, אך האם רק במשפחות שקיבלו עליהם שבע מצות בני נח? אך בתרביות שניתקו כל קשר בין העולם העתיק, האם גם אצלם מתחתנים?
מישהו כאן היסטוריון או אנתרופילוג?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2003 02:24 |
|
| |
מסתברא.
מה דעתך על:
לא טוב היות האדם לבדו.נעשה לו עזר כנגדו
או בסגנון הגמ' לפחות מבחינת האשה.טב למיטב וכו' אשה מעדיפה להיות עם מישהו .העיקר עם מישהו
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2003 02:55 |
|
| |
כמבון שיש לשאול אם מבחינת התורה:
האם "לא טוב" הוא ציוו או הגדרה?
טן למיתב דו, הוא מצד האשה אך לא מצד הגבר.
ומכל המקראות ודברי חז"ל, עדיין השאלה היא אם זה מחייב נישואים רשמיים, או מספיק לגור ביחד, כנהוג אצל הרבה בעולם חילוני. מחד מאז התפשטות החילוניות ולאו דוקא ביהדות אלא גם בנצרות מוסד הנישואים מתרופף יותר ויותר, מאידך עדיין מוצאים אנשים חילונים ומופקרים שבכל זאת מתמסדים בנישואים.
תוקן על ידי - מסתברא - 5/28/2003 2:56:13 AM
|
|
|
|
|
