בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים החלף לסקין בצבע לבן החלף לסקין הישן של הייד פארק החלף לסקין בצבע כתום החלף לסקין בצבע חום החלף לסקין בצבע צהוב החלף לסקין בצבע כחול החלף לסקין בצבע ירוק
בית · פורומים · דת ואמונה · אלמדרש · שמחת פורים - כיצד ?
שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-14/2/2011 12:46 לינק ישיר 
שמחת פורים - כיצד ?

 
מגילת אסתר פרק ט
"כא לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם-חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ  בְּכָל-שָׁנָה וְשָׁנָהכב כַּיָּמִים אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים.''

עם ישראל קיבל על עצמו את ימי הפורים לימי משתה ושמחה.

ומהי השמחה ?

נצטט את דברי הרמב"ם (פ"ב מגילה הי"ד-הט"ו) ''אבל המשתה והשמחה אין עושין אותה אלא ביום ארבעה עשר, ואם הקדימו לא יצאו. וסעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו. כיצד חובת סעודה זו, שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, ושותה יין וישתכר וירדם בשכרות"

כלומר, לדעת חז"ל, שמחת פורים, פירושה סעודת פורים. פירוש זה נסמך על לשון הפסוק, "ימי משתה ושמחה". והוסיף שם המ"מ על דברי הרמב"ם, ''ובשאר מקומות אמרו אין שמחה אלא בבשר".

ויש להוסיף את דברי הרמב"ם (פ"ו יום טוב ה"כ) ''כשאדם אוכל ושותה ושמח ברגל, לא ימשך ביין ובשחוק ובקלות ראש ויאמר שכל שיוסיף בזה ירבה במצוה, שהשכרות והשחוק הרבה וקלות הראש אינה שמחה, אלא הוללות וסכלות. ולא נצטוינו על ההוללות והסכלות אלא על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב [דברים כח מז] הא למדת שהעבודה בשמחה. ואי אפשר לעבוד את השם לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שכרות".
כמו כן, יש לציין את דברי הרמב"ם במורה ח"ג פ"ח, בגנות השכרות.


ומנגד, מצאנו כי כבר בימי הגאונים, ואף בימי התלמוד, היה מימד נוסף של עליצות, ליום הפורים ולימים שלפניו.

במסכת סנהדרין סד: ''אמר רבא כמשוורתא דפוריא". ופירש הערוך (ערך שוור), הובא בדרכי משה תר"צ סק"ד "מנהג בבל ועילם, כל הבחורים עושין צורה כדמות המן קודם פורים, ותולין אותה על גגותיהן ד' וה' ימים. ובימי פורים עושין מדורה, ותולין את הצורה לתוכה, ועומדים סביבה ומזמרים. ויש להם טבעת תלויה בתוך האש, שתולין בה את הצורה, וקופצין מצד האש לצד אחר, וזו הטבעת מיקרי משוורתא דפוריא".

מנהג דומה לזה היה רווח בתימן, בו הילדים, היו עושים טקס בדמות המן. וכן ביהדות ג'רבא, נהגו הרבנים לשרוף דמות המן.


צורות שמחה קיצוניות, הגובלות בהוללות, היו נהוגות ביהדות אשכנז.

בדרכי משה תרצ"ו סק"ה הביא בשם מהר"י מינץ "על דבר לבישת הפרצופין שנוהגין בפורים", קרי, תחפושות, בלשוננו.

ולאחר מכן, הליץ בעד מנהגותיהם, שהיו לובשין ביום הפורים כלי גבר על אשה, וכלאיים דרבנן, וחוטפין בפורים שלא ברשות. ובדרכי משה חו"מ שע"ח סק"ה, הביא בשם המרדכי, שנהגו בשמחת חתן וכלה היו נלחמים זה בזה, ומזיקים איש את רעהו. ובסימן תרצ"ה כתב הרמ"א "ויש אומרים דאם הזיק אחד את חבירו מכח שמחת פורים, פטור מלשלם [תרומת הדשן סימן קי]''.

ובסוף דבריו סיכם: "אבל טוב להחמיר ולעבוד את ה' בשמחה ולהיות בגילה וברעדה".

על דברי הרמ"א הללו כתב בשתילי זיתים (תרצה סקי"א) ''לחטוף הבחורים מאכל זה מזה, אנו לא נהגנו כן. ואין חילוק בשטות בין פורים לשאר ימים. וכן כתב בית יוסף. וכל שכן להזיק אחד את חבירו. ואומר אני שאין זה אלא נאצה לפני ה' יתברך, ולא שמחה".

הבאתי כאן כמה דוגמאות לשמחת פורים.

בדורנו, שמחת פורים קיבלה צורה מסויימת. כך הילדים מתלהבים מיום הפורים, ויש "אווירה" באוויר. לעומת זאת, זכור לי יום הפורים, בשכונה התימנית הנשכחת, כיום שקט, ויש שיאמרו "יבש".

במה אתם תומכים, בשמחת פורים השקטה או "היבשה" של יהדות תימן, או בצורה בה חגגה יהדות אשכנז, שזו הצורה שהתפשטה בכל שכבות העם. או שמא יש לכם דעה אחרת.

מא יקולו חכמי אלפורום פי הד'א אלכלאם.

בברכת, חודש אדר וימי פורים, שמחים!!!



תוקן על ידי המעייין ב- 14/02/2011 12:49:59



מחובר
נשלח ב-15/2/2011 00:57 לינק ישיר 

מעיין - שאלה מצויינת.
הצגת את הדברים בצורה תמציתית ויפה.
אני זוכר את יום פורים אצל מארי כיום רגיל לכל דבר. השיעור היה מתקיים כסדרו בשעה 15:30 כבר המארי היה בבית הכנסת אני מניח אחרי סעודה ולא היה שום שינוי חוץ מ"על הניסים" בתפילה.
אבל, המנהג האשכנזי גבר ואין אנו יכולים להבדל כיון שכל ילדינו נמצאים במוסדות שהנהגתם מושתת על יסודות והנהגות אשכנזיות ולכן אין אני יודע אם יש שייכות לטעון כאן לסממן תימני אלא פשוט לפנות אל ההגיון.
אם אדם רואה את עצמו משתולל ומתהולל - שיבושם לו.
העמדה שלי היא אישית, אני לא נהנה מזה כלל ולכן גם לא מתקרב לזה.
איני יודע אם יש בכח הפורום לשנות דבר כל כך רווח כמו "שמחת" פורים.
ועל זה נאמר תימן מתה.  בהנהגותיה ומנהגותיה ובהליכותיה ואף בהלכותיה ובהלך רוחה הקדוש.
ולא נשאר לנו אלא לומר - אשרייך יהדות תימן ואשרי חלקך.
ויהי רצון שנוכל לנחול חלק מנחלת אבות - זו יהדות תימן.

תוקן על ידי spc ב- 15/02/2011 01:00:41



מחובר
נשלח ב-15/2/2011 08:15 לינק ישיר 

אני מעדיף יבשה אבל אמיתית


מחובר
נשלח ב-3/3/2011 10:02 לינק ישיר 

שלום spc
כתבת ויהי רצון שנוכל לחלוק חלק מנחלת אבות - זו יהדות תימן.
אין אני בטוח כלל ועיקר שפורים של מארי זלה"ה היה פורים של יהדות תימן, ראה בהליכות תימן  למארי זלה"ה בסדר יום הפורים וכן בספרו של ר' יהודה לוי נחום מצפונות יהודי תימן, שכמעט כולם היו מתפללים יחידים בבתיהם מנחה וערבית משום חשש שכרות ורק ה"איסטניסים" היו באים לבית הכנסת. כמדומני שפשט דברי הרמב"ם וישתה עד שירדם בשכרותו, אינו יכול להעקר ולומר שכונת רבנו שישתה יותר מהרגלו, שהרי רגילים אנו לדייק מכל תיבה ותיבה, ורבנו כתב מפורש עד שירדם בשכרותו ולא שירדם מעייפותו... משמע שזה שיעור השתיה להלכה.
 ועכשיו יקשה עליך הרי הרמב"ם במורה נבוכים כתב בחומרא נגד השתיה לשכרה, נו... שערי תירוצים וביאורים לא ננעלו.
ממה שראיתי אצל יהודי תימן הם לא הלכו ב15:30 ללמוד בפורים אולי היו המה בודדים, אבל נראה ברור שאי אפשר לקרוא לזה נחלת אבות יהדות תימן...


מנותק
נשלח ב-9/3/2011 00:29 לינק ישיר 

לק"י

לרבינו  שדורש טעמא דקרא, אולי ננסה לברר מהי מטרת השכרות בפורים, ולפיה נבין מה צריך לקיים היום...


מחובר
נשלח ב-10/3/2011 13:11 לינק ישיר 

 

עריכת שולחן, הרב שלמה קורח שליט"א, סימן תרצ"ה.







מחובר
נשלח ב-14/3/2011 14:35 לינק ישיר 

בס"ד

לכל חברי הפורום, שלום רב.

לפני שמדברים על שמחת פורים, יש להגדיר - מהי שמחה?
האם שמחה זה לעשות שטויות?
האם שמחה זה לנהוג ברחובות במצב של שכרות ו/או מהירות מופרזת, ולסכן חיי אדם?
האם שמחה זה לצעוק בקולי קולות?
כל הדברים הנ"ל אינם בהגדרת שמחה, אולי יש להגדירם טירוף הדעת אך לא שמחה!!!
אז מהי שמחה?
אדם שמח, זה אדם שעושה דברים בחשק וברצון.
אדם לא שמח, עושה דברים מאולצים.
כשכתוב "עבדו את ה' בשמחה" הכוונה היא לעבוד את ה' בחשק וברצון, ולא לראות במצוות טורח.
כשהיינו רואים יהודי זקן ממוצא תימני, אוגד את הלולב לפני חג סוכות, היינו רואים שמחה על פניו, למה? כי הוא היה אוגד אותם ברצון, ובחשק, כדי לקיים את המצווה.
לו אותו זקן, היה צועק וקופץ תוך שהוא אוגד את הלולב, לא היינו קוראים לו אדם שמח, אלא אדם עם הפרעה נפשית.
לכן אי אפשר לאמר שיום פורים אצל יהודי תימן היה "יבש" כהגדרת אחד הכותבים.
וכי יהודי תימן לא שומעים את קריאת המגילה?
ניתן היה לראות את השמחה וההזדהות של יהודי תימן בשעת קריאת המגילה, במיוחד בפסוקים שכל הקהל חוזר בקול רם, ובשפה ומנגינה אחת, זו שמחה אמיתית!
ומהי שמחה?
למדונו חז"ל שהשמחה היא ביין ובשר, אכן יהודי תימן בפורים, שתו יין ואכלו בשר, וגם שרו שירי חג.
לא צריך להשטתות, כדי להיות שמח.
ואם יש מי שקורא למעשה שטות, שמחה. שיהיה לו לבריאות, אך זו לא שמחה אמיתית כפי שכתבתי.


מנותק
נשלח ב-18/3/2011 02:27 לינק ישיר 

 

אין זה נכון, שהילדים בתימן לא "נהנו" מהפורים, כדרכם של כל ילדי העולם.
תחפושות אמנם לא היו, אך הווי פורימי היה והיה.

להלן קטע מ"עריכת שולחן" הנמצא כרגע תחת ידי. אך, כמובן, ניתן למצוא דברים אלו גם בשאר ספרים.



זו מסורת מזמן התלמוד, כפי שכתבתי בהודעתי הראשונה.
בארץ נשתכח מנהג זה, בשל מעברם של הילדים, לעולמם של גני הילדים.

{שושן} פורים שמח לכולם!!!



מחובר
נשלח ב-27/3/2011 03:22 לינק ישיר 

לר' פלמוניא היקר,
אנא האזן לדברי הרה"ג רצון ערוסי שמתאר עדויות של זקנים מתימן שכך היה המנהג בדיוק.
חוזרים הביתה מהתפילה, מקיימים סעודת פורים כהלכתה, נחים מעט ושבים לבית הכנסת ללמוד וכך נהג מו"ר הרה"ג והגאון באמת יוסף קאפח שלא שינה ממנהגיו הקדושים גם כאן בארץ הקודש.
והרי הקישור לפניך:

http://net-sah.org/he/node/3820

א
נא בדוק דבריך, כי אם יש בהם עדות אמת אשמח לקבל. אך מורנו שלנו ונאמן הוא להלכה ולמסורת.


מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > אלמדרש > שמחת פורים - כיצד ?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר