ע"פ התורה, השבת היא אות בין ה' לבין בני ישראל, כמו שנאמר שמות לא13: "ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני ה' מקדשכם".

גם ע"פ ההלכה, "גוי ששבת חייב מיתה".

אולם, באחת מנבואות ישעיהו (ישעיהו נו 1-2) נאמר:
כֹּה אָמַר ה': שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה, כִּי-קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת!
אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה-זֹּאת, וּבֶן-אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ - שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע. {ס}

הנבואה, על-פי פשוטה, פונה לכל אנוש ולכל בן-אדם, וקוראת להם לשמור שבת;

בהמשך נאמר בפירוש (נו 6-7): "וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל-ה' לְשָׁרְתוֹ, וּלְאַהֲבָה אֶת-שֵׁם ה', לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים - כָּל-שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי...", כלומר, "בן נכר הנלוה אל ה'" הוא גוי ששומר שבת;

המפרשים פירשו שהנבואה מתייחסת רק לגויים שהתגיירו, כלומר, שהצטרפו רשמית לעם ישראל בפני בית-דין של ישראל, אולם:
 * בקטע לא מתואר שום תהליך של גיור ולא מתוארת הצטרפות לעם ישראל; מדובר על "בני הנכר הנלוים אל ה'" - אל ה' ולא אל עם ישראל;
 * יותר מזה: בתהליך הגיור המקובל בימינו יש חלק חשוב לעם ישראל - בית דין של ישראל הוא שצריך להחליט אם הגיור כשר או לא; ובנבואה הזאת לא נזכר שום תפקיד שיש לעם ישראל בהצטרפותם של הגויים אל ה'; הנבואה נותנת זכות בחירה מלאה לבני הנכר - כל בן נכר שבוחר לשמור שבת, ולמשוך את ידו מעשות כל רע, הופך להיות אחד מ"בני הנכר הנלוים אל ה'".

איך אפשר להסביר את זה?
 א. ייתכן שהנביא מנבא על שינוי שיהיה באחרית הימים בחוקי בני נוח, כך שבעתיד גם בני נוח יוכלו לשמור שבת; בתורה כתוב שמות לא16: "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם", ובעתיד תהיה ברית זו פתוחה לכל אדם על-פי בחירתו;
 ב. וייתכן שהנביא מנבא על שינוי שיהיה באחרית הימים בחוקי הגיור, כך שבעתיד יהיה אפשר להתגייר בלי לעבור דרך בית דין של ישראל.