| נשלח ב-27/7/2006 09:24 |
 |
| |
מה מובן שורש צנ"ע במקרא?
הופעות שהצלחתי למצוא ע"י חיפוש הרצפים: צנע, צניע(כלום) וצנוע:
[משלי יא] (1) מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהוָה , וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ: (2) בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן , וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה:
[מיכה ו] (8)
הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב , וּמָה יְהוָה
דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת
עִם אֱלֹהֶיךָ:
בעצם אין כאן תמיכה במובן המודרני של המילה.
יתכן וזה ניגוד מסוים של "זדון" במשלי יא 2.
בשפת חז"ל המילה צניעות מופיעה הרבה - מישהו יכול להביא דוגמאות?
יש מילה קצת קרובה בערבית שמשמעותה להתבייש: דאד (צאד עם נקודה), נון, אליף.
יתכן והמילה קשורה לשורש כנ"ע.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2006 09:45 |
|
| |
יתכן ששפת חז"ל התבססה על מובן שורש זה בארמית, לדברי החוקרים: לשמור, להגביל, לצמצם, להזהר.
השורש מופיע במשמעויות אלה בגם במשלי בן-סירה, לדברי החוקרים.
מעניין אותי לראות את המקורות הללו בכדי להעריך איך לפרש את "הצנע לכת עם ה'".
אם מדובר בצמצום והגבלה, את מה מצמצמים?
ניראה שאת ה"לכת".
אבל בעצם יש שתי אפשרויות:
לצמצם את ה"לכת" שלך בחיים כך שתלך רק ל"עם ה'",
או צמצם את ה"לכת עם ה'" באופן מסוים.
האפשרות האחרונה, שעלולה להיות יותר טבעית לדובר עברית מודרנית, בעצם לא הגיונית.
מה יש להגביל את ההליכה עם ה'?
אפשרויות:
1. לא ללכת עם ה' יותר מדי.
2. לא ללכת עם ה' באופן חופשי מדי.
3. לא להביא לה' הרבה קרבנות (מפרש פרופסור שמואל ורגון לפי ההקשר)
כאמור האפשרויות הללו לא נראות לי משכנעות. לאור שאר המקרא הגיוני שהדובר רוצה יותר "עם ה'" ולא לצמצם את זה בשום אופן.
לדעתי המילה "לשמור" מתאימה כאן יותר - תשמור את ההליכה שלך כך שתהיה הליכה עם ה'.
כך מתקבל בפסוק מסר הדומה מאד ל:
[בראשית יח] (17) וַיהוָֹה אָמָר [...] (19) כִּי יְדַעְתִּיו
לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ
יְהוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט
מעניין אותי אם יש שימוש בשורש צנ"ע בארמית, בחז"ל או בבן-סירה באופן הזה - לשמור Y כך שיצומצם ל-X.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2006 17:34 |
|
| |
"בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן , וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה:":
לדעתי המשמעות של "זדון" היא שילוב של רוע עם גאוה:
http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/zd.html ולפי זה, המשמעות של
"צנועים" דווקא מתאימה למשמעות של ימינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2006 20:53 |
|
| |
מעניין. אני אכן מתרשם שיש בזדון גאוה, לגבי שכנוע עצמי יתכן אבל קשה לקבוע זאת.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2006 20:38 |
|
| |
לפי הפירוש המקובל שצניעות משמעה הסתרה, יש כמה אפשרויות לפרש את הפסוק:
* צריך להצניע ולהסתיר את ההליכה עם ה', כלומר, לא לפרסם את המצוות, לא להתפאר בהן [מצודת דוד]
* צריך ללכת עם ה' גם בצנעה ובאופן פרטי (בבית, או אולי אף במחשבות), בנוסף למעשים הגלויים של עשות משפט ואהבת חסד [רד"ק]
* הדרישה העיקרית של ה' היא שנקיים את מצוותיו בצנעה, כשאנחנו לבד;
בציבור, כשאנחנו עם אנשים אחרים, הכי חשוב לעשות משפט וחסד [מעין הסיסמה
של ר' משה בן מנחם "היה יהודי באהלך ואדם בצאתך"; ודומה לזה פירש רש"י]
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2006 08:26 |
|
| |
אם המשמעות היא של "הסתרה", התרגום למודרנית יוצא:
"הסתר את לכתך עם ה' אלוהיך"
זאת בהתאם לפירוש של מצודת דוד בלבד - האחרים לא מסתדרים עם הניסוח.
אבל אני לא חושב שהמשמעות של להצניע היתה להסתיר. האם היתה כך בלשון חז"ל? האם אפשר להביא דוגמאות?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2006 09:22 |
|
| |
אפשר לפרש "והצנע (לכת עם אלהיך)" = הסתר את לכתך עם אלהיך, או "(והצנע לכת) עם אלהיך" = שהליכתך המוסתרת תהיה עם אלהיך.
יש הרבה, למשל http://www.mechon-mamre.org/b/l/l2112.htm "עני חופר גומא
להצניע בה פרוטותיו". דוגמאות נוספות ניתן למצוא בגוגל - חפש "בבלי
להצניע".
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2006 10:54 |
|
| |
דווקא ההצעה שלך לקרבה לשרש כ.נ.ע. נראית לי טובה ביותר. והצנע לכת עם ה' אלהיך, פירושו הוא שכשאתה הולך בדרך ה' תכנע לפני רצונו, אל תחשוב שאתה חכם יותר ממנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2007 16:13 |
|
| |
את הדברים הבאים שולח בוניקו:
==========================
אני מסכים עם צחי, שההצניעות היא ההכנעות לה' , קרי לקיים מצוותיו קלה כבחמורה.
צניעות --> היכנעות ----> ענווה ---> אהבה ---> והמעגל חוזר לו
במילה "הסתרה" יש שני שורשים
1) שורש שמובנו להרוס
2) שורש שמובנו להחביא
נמצא את הקשר ביניהם כלפי האדם:
עלינו להרוס את הרצון לעשות דבר עבירה.
עלינו להחביא/לצמצם/לבטל כל מחשבה רעה שעולה במוחנו כדי לא לחטוא אפילו במחשבה.
אדם צנוע הוא אדם שיש לו דרך ארץ, אדם כזה לא מתגאה על הבריות, אם יתגאה אז לא יהיה בעל דרך ארץ, אדם עניו הוא טוב ועוזר מרחם על אחרים ודואג להם. הוא אוהב את הבריות ולכן הן יאהבו אותו. וזה מה שה' רוצה "מה ה' אלהיך שואל מעמך ? כי אם עשות משפט ואהבת חסד, והצנע לכת עם אלהיך"
במילים אחרות, "ואהבת לרעך כמוך" מי שאוהב את הבריות, לא יזיק להן ולא יגנוב מהן ולא ירצח אותם ולא ינאף בנשים וכולי.. וזה מביא שלום בעולם
וכשיש שלום יש טוב, יש הרגשה טובה, כייף לחיות..
וכשכל זה מתקיים אנחנו מודים לקב"ה על שהטיב לנו, ומה ביקש מאיתנו?! משהו שבעקיפין גורם לנו ולסובבים אותנו רק טוב.
ולדעתי אלו פני הדברים
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2007 19:36 |
|
| |
קשה לי לקרוא את בלגוניקו
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2007 15:07 |
|
| |
נ"נ,
זה מפני שיש כאן כתיבה עם הסתרה שנובעת מצניעות...
אבל האמת זה לא עד כדי כך מסובך, הוא אומר שיש כאן שני משמעויות לשורש צ.נ.ע שקשורות אחת לשניה. ולאחר מכן הוא מביא את המסקנות
|
|
|
|
|
