בתלמוד בבלי (פסחים ח http://www.gemaraberura.com/files/psachim/psachim08_1.htm ) נאמר:

תנא: אין מחייבין אותו להכניס ידו לחורין ולסדקין לבדוק, מפני הסכנה....
והא אמר ר' אלעזר: "שלוחי מצוה אינן ניזוקין"!
- אמר רב אשי: שמא תאבד לו מחט, ואתי לעיוני בתרה.
וכה"ג לאו מצוה הוא? והתניא "האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני או שאהיה בן העוה"ב- הרי זה
צדיק גמור!"
- דילמא בתר דבדק אתי לעיוני בתרה.
...
היכא דשכיח היזיקא שאני, שנאמר "ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני. ויאמר ה': עגלת בקר
תקח בידך וגו".

איתמר: א"ר אלעזר שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן. כמאן? כי האי תנא דתניא,
איסי בן יהודה אומר: כלפי שאמרה תורה "ולא יחמוד איש את ארצך;" מלמד שתהא פרתך רועה באפר ואין
חיה מזיקתה, תרנגולתך מנקרת באשפה ואין חולדה מזיקתה. והלא דברים ק"ו; ומה אלו
שדרכן לזוק אינן ניזוקין, בני אדם שאין דרכן לזוק על אחת כמה וכמה!

אין לי אלא בהליכה, בחזרה מנין? תלמוד לומר "ופנית בבקר והלכת לאהליך", מלמד שתלך ותמצא אהלך
בשלום.

וכי מאחר דאפילו בחזירה, בהליכה למה לי?
- לכדר' אמי דא"ר אמי, כל אדם שיש לו קרקע עולה לרגל, ושאין לו קרקע אין עולה לרגל.

א"ר אבין בר רב אדא אמר ר' יצחק: מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים? כדי שלא יהו עולי רגלים
אומרים; "אלמלא לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר בירושלים, דיינו!" נמצאת עלייה שלא לשמה.
כיוצא בו אמר ר' דוסתאי בר' ינאי: מפני מה אין חמי טבריא בירושלים? כדי שלא יהו עולי רגלים
אומרים; "אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא, דיינו!" ונמצאת עלייה שלא לשמה:


מה הקשר בין סוף הסוגיה לתחילתה?

נראה לי שהסוף בא להסביר, מניין למדו שהכלל "שלוחי מצוה אינם ניזוקים" חל רק כשהאדם מקיים
מצוה לשמה.

הכלל "שלוחי מצוה אינם ניזוקים" נלמד משני פסוקים המדברים על עליה לרגל בחג: "ולא
יחמוד איש את ארצך", ו"ופנית בבוקר והלכת לאהליך". מכיוון שבירושלים
לא היו שום אטרקציות תיירותיות, מי שעלה לרגל בוודאי עשה זאת רק לשם מצוה; מכאן שההבטחות
שבפסוקים נאמרו רק על מצוה לשמה.

אבל כיום המצב השתנה: בעקבות פעילותו של משרד התיירות (וגם גורמים נוספים), יש היום הרבה
אטרקציות תיירותיות בירושלים, ויש הרבה אנשים שבאים לירושלים לטייל, ונמצאת עלייה שלא לשמה,
וייתכן שהכלל "שלוחי מצוה אינם ניזוקים" אינו חל עליהם, והם עלולים להינזק.

לפי זה, ייתכן שצריך להפסיק את כל הפירסומים על אירועי התיירות בירושלים בזמן החגים, כדי שכל
העולים לרגל יקיימו מצוה לשמה.

ארא"ס,

ייש"כ והנה הודעת מיימוני שהיתה [עד לבקשה לשינוי הכותרת]:


מיימוני:

אראל

סוגיה מרתקת וכלל גדול שדומה ונשכח מרבים המדברים על השגחה פרטית.

הרי המסקנה היוצאת כאן היא שאין סומכים על הנס, ואין חייבים לשמוע בקול ה', אפילו לא בנבואה,
כל עוד יש סיכון סביר.

גם הסיום שהינו בדיחה נאה הוא מוצלח.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מאיר אף אני למדתי כמוך בלישנא בתרא (באפשרות השניה). ואפשר שהדברים מופיעים כאן בפורום היכן שהוא.