האמת שעוד לא עבר שבוע מהאשכול האחרון שפתחתי, אבל ....

נו.....  אתם יודעים ......פורים היום

מקוה שלא יכעסו כבוד המנהלים, אם כן ......

ובכן;  

היום, תענית אסתר, כבר מסתובבים גבאי הצדקה המסורים ואספים מהציבור את המתנות שתכננו לתת לעניים בפורים.
כמובן שהכסף ימסר בו ביום על דעת הרבנים המקבלים על ידי זכין לאדם וכו' והמחמירים מבטיחים אף שהכסף ינתן בפועל ושיקנו ממנו צרכי סעודה.
היהודי שמח שקיום המצוה מובטח והולך לביתו שמח וטוב לב.

להלן הצעה לשיפור;
כל אחד יתן סכום של 1000 ש"ח באופן חד פעמי, הגבאים ישקיעו את הכסף בבנק שויצרי בפקדון סגור לשישים שנה, אפשר לבטח להשיג תשואה של למעלה מ 10% לשנה,
אחת לשנה ביום הפורים יש תחנת יציאה לריבית בלבד והכסף ינתן לעניים, 
באופן כזה אתה מסודר עם 'מתנות לאביונים' לשישים השנים הקרובות, ושלום על ישראל.

אופציות נוספות;
אצלנו בשכונה ערכה 'קופה של צדקה' מבצע מדהים,
במקום לתת משלוחי מנות גדולים 'על חשבון' האביונים [והרי ידועים דברי הרמב"ם שראוי להרבות במתנות לאביונים מאשר במשלוח מנות לריעיו] אתה נותן 8 שקלים לקופה של צדקה ומציין למי אתה רוצה לשלוח משלוח מנות, הקופה מצרפת את כל מי שרשם את שם אותו נמען למשלוח סמלי אחד בו יצויינו שמות כל 'רעיך ואוהביך' שמאוד רצו לשלוח לך משלוח מנות, וכמובן המשלוח מנות עצמו [אל דאגה יש בו שיעור חזו"א משני מינים] תוך הוספה כי יתרת הכסף הלך לעניים ונמצאו כולם שמחים עד הגג.
בפקדון המוצע לעיל תוצע, על כן, אופציה,
להוסיף עוד 200 ש"ח (1200 בס"ה) והתוספת מהריבית השנתית תדאג לך למשלוח מנות בו ביום לריע מהודר.

רק אני שובר את הראש איך להכניס לסל גם את מקרא מגילה, ובא לציון גואל



למה בכלל צריך פורים וחגים ?

אי אפשר לסדר איזה מנגנון שיקיים את המצוות בלעדינו?     



מאיר

מאיר,
אם הבנתי את שאלתך נכון אזי השאלה היא האם המצווה אמורה להיעשות או שיש ערך בעצם העיסוק במצווה.
יתכן שמהכלל של מצווה בו יותר מבשלוחו נלמד שיש ערך בעצם העיסוק.

כך פירש שם הרמב"ם. ויש שחלקו עליו בזה, ואכ"מ (אסור להורות הלכה במצבי הנוכחי).  מיכי

נראה לי, שאותם אנשים וארגונים שיוצרים את האפשרות לקיים "מצוה אינסטנט", דווקא מקיימים את המצוה בהידור רב. הם לומדים את כל ההלכות והרעיונות שמאחרי המצוה, ויוצרים אמצעים שמאפשרים לקיים את המצוה בצורה הטובה ביותר האפשרית. הבעיה היא, שהאנשים שמשתמשים ביצירה המופלאה שלהם, בד"כ לא עוברים את כל התהליך הזה, לא לומדים ולא בודקים את כל האפשרויות, ולכן המצוה לא מועילה לתקן את נפשם ו"לצרף את הבריות". והראשונים, אותם אנשים שממציאים אפשרויות חדשות לקיים מצוה אינסטנט, לא תמיד מודעים להשפעה שיש לכך על האחרונים.

קלון?  בנתינה לארגון חסד?

נראה פשוט בעיני שטובת הנזקקים קודמת לעבודת המידות שבמתן יזום מדי חודש.  ראשית - עם כל הכבוד לרמב"ם, טובת הנזקקים היא מטרתה המרכזית של המצוה; "לא תאמץ את לבבך" הוא רק כלי להגשמת "כדי מחסורו אשר יחסר לו".  חוץ מזה - אדם שיכול להבטיח לנזקקים תמיכה קבועה ובוחר לסכן את קביעותה של עזרה זו למען עבודת המידות שלו-עצמו עושה בכך מעשה אנוכי להפליא, והרי לך דווקא היפוכה של עבודת המידות הרצויה.  מעבר לכך, כמובן, אם מתן הצדקה יהפוך לחלק מהשגרה החודשית שלך - נניח, עם חליצת התפילין למוסף של ר"ח או לאחר ברכת הלבנה - ממילא הוא יאבד את ערך הכפיה על היצר, ככל שגרה.