פתיחה בתנ"ך וזיהוי אמת
ברצוני להעלות כאן נושא מהותי ביותר, שאולי אף באמצעותו נוכל לעורר את המהפכה הרצויה. הנושא הוא פתיחה בתנ"ך, וכפי שכתבתי בכותרת האשכול, זוהי למעשה שיטת תקשור עם ה' באמצעות גורל ומערכת סמלים.
  לטענתי, ניתן לתקשר עם ה' באמצעות כל מערכת סמלים שנבחר, ועל-פי צירופי מקרים נדירים בה, הבאים לידי ביטוי בכך שמשמעות הסמלים המתקבלת תואמת באופן מפליא לשאלות החיים שיש לנו, יודעים שמדובר בתשובה אמיתית. האינדקציה לאמיתותו של מידע חדש המגיע לידינו, היא בכך שאותו מידע לא רק שעונה לשאלה שהיתה לנו, אלא באורח פלא עונה על שאלות נוספות ובכך סוגר קצוות שונות ומאפשר ראיה של תמונה רחבה יותר של משמעות החיים. אפשר להמשיל זאת לחתיכה של פזל שנכנסת למקומה.

ערכה של הנבואה
  השאלה המרכזית היא האם זו דרך נכונה לעבוד את ה'? האם לא מדובר פה בקיצור דרך? היכן הבחירה החופשית ? אם ה' הפסיק את הנבואה, אולי צריך להשלים עם כך ולפעול רק באמצעות השכל?
  ראשית כל, כדי לענות על כך יש להדגיש שעל-פי רוח המקרא, האידיאל האנושי הוא להגיע לנבואה. זהו תיקון חטא עץ הדעת, שבו האדם ניסה לקחת אוטונומיה על קביעת הטוב ורע בעולם. הנבואה אינה מצמצמת את הבחירה החופשית, אלא רק מדגישה שהבחירה היא בין שמיעה בקול ה' לבין שמיעה בקול הנחש, שמייצג את קול האגו של האדם שרוצה לשלוט על המציאות, כמו האלהים. לכן האידיאל הוא "מי יתן וכל עם ה' נביאים" ו"כי כולם ידעו אותי למקטנים ועד גדולים". אנשי דור הפלגה שבנו את מגדל בבל, וחכמי יוון שהתוו את תשתית ההשקפה המערבית, הם האנטיתיזה לכך. הם אלו ששמים את האדם במרכז. אין זה אומר שלחכמה אין כל תפקיד חיובי בחיים, אלא רק שיש להכיר בכך שהיא מוגבלת, והחכמה האמיתית היא לעשות שימוש בשכל בגבולות יכולתו, ולבקש מה' את עזרתו בהרחבת גבולות אלו, ובשמירת טהרתם. מצד אחד, "ראשית חכמה יראת ה'", וגם "הלא חכמה תקרא ולתבונה תתן קולה".
 ה' הפסיק לדבר עמנו בתחילת תקופת בית שני. מצד אחד יתכן שהגורם לכך היה אטימת אזנינו, בכך שאמרנו שחכם עדיף מנביא, וצמצמנו את דרישת מצוות ה' רק לניתוח פשטני של מה שמופיע בכתובים, אך יתכן שהסיבה לכך היא אחרת. כבר כתבתי בפתיחה לפורום זה, שיתכן שמדובר בדרך חינוך שנועדה לגרום לנו להבין את רצון ה' מתוך עצמנו ובכך להגיע לזהות מלאה עם המצוה, באמצעות ידיעת טעמה המלא. מכל מקום, ערכה של הנבואה אינו שולל עיקרון זה, מפני שמרבית הנבואות אינן ישירות ופשטניות (כמו הדיבור פנים אל פנים שהיה אל משה), אלא שהן בבחינת "בחלום אדבר בו". במקרים רבים ניתן לראות במקרא שהנביא אינו פסיבי, ועליו לפרש בעצמו את הנבואה, המגיעה בצורה של אותות, ולעתים החזון נראה כטריפ פסיכודלי בדומה לחלום. דבר ה' שנשאר בידינו, אף הוא, אינו ישיר, ודורש פירוש, וכבר כתבתי על כך רבות בפורום "דרישת ה' באמצעות המקרא".
 אם כך ערכה של הנבואה המוצפנת כיום היא לא בכך שהיא אומרת לנו מה בדיוק עלינו לעשות, אלא בכך שהיא מספקת לנו דרכי חשיבה נוספים למערכת השיקולים שאנו עושים בכל בחירה בחיים. המידע שמגיע אלינו מנבואה מעין זו, אמור להשלים את התמונה הכוללת שלא ראינו קודם לכן, כשהסתמכנו רק על השכל לבדו. את ההחלטה בסופו של דבר אנחנו עושים. מדובר פה במערכת יחסים של פעילות משותפת ביננו לבין ה', מעין "אני והוא הושיעה נא". עם כל זאת, אין בדברים אלו לצמצם את השאיפה שה' ינחנו ויורנו דרכיו, באופן המלא והפשוט ביותר. גם זה קורא לפעמים, ויש לפעול על-פי הנחיות אלו, אבל יש להשלים עם כך, שעיקר העבודה בימינו כיום הוא לברר את החלק שלנו בדבר.

בחיק יוטל את הגורל,  ומה' כל משפטו (משלי טז' לג')
דרכי התקשור עם ה' בימינו הן רבות, והייתי אומר שכולן במידה מסויימת עובדות. הדבר נובע מכך, שה' רוצה שנפנה אליו ונבקש את הנחייתו. לכן, זה כלל לא משנה באיזו סוג של מערכת סמלים פונים אליו, אם זה נעשה במסגרת הנכונה זה תמיד יעבוד, אפילו למחבל הפותח בקוראן!!!
   ההסבר לכך, הוא על-פי העקרון של משל הבעש"ט על ההורים והתינוק שלומד ללכת, שהוזכר באשכול הפתיחה לפורום. כך שאם מחבל מתאבד יפתח בקוראן כדי לברר האם לעשות פיגוע התאבדות, הפירוש לתשובה שיקבל יהיה בסגנון: היהודים הם אמנם חזירים ובני מוות, אך התפקיד שלך הוא להפיץ את דברי מחמד. במילים אחרות, האדם יקבל תשובה שתוליך אותו צעד אחד קדימה מהמקום שבו הוא נמצא. מכל מקום, רצוי שיהודי יפתח בתנ"ך, מוסלמי בקוראן, נוצרי בתנ"ך הנוצרי, מיסטיקן בקלפי טארוט, וחב"דניק באגרות הקדש. זאת מכיוון שישנו יתרון גדול יותר לדורש את ה' כשהוא משתמש במערכת הסמלים העשירה ביותר עבורו.
  יש לציין שהשימוש בגורל לבירור רצון ה' אינו זר לערכי היהדות, ומעוגן היטב במקרא (ראה http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-16-33.html).

האם מדובר בקיצור דרך אסור?
דרישת ה' באופן זה עוררה בי ספק האם מדובר בקיצור דרך, כאשר אנו מצויים בתקופה שבה אין נבואה של ממש. השאלה התחדדה לאחר שראיתי שמספר אנשים שניסו לשאול את ה' באמצעות פתיחה בתנ"ך לא קיבלו תשובות, לעומת אחרים שקיבלו תשובות אמיתיות. חשבתי על כך רבות, בייחוד לאור נסיוני האישי שבו נכחתי לראות, שלא רק שה' אכן עונה בשיטה זו, אלא גם שהתשובות הן תשובות נכונות ומעשיות, והיו אף פעמים שהתשובות סתרו את הרצון האישי שלי ואת ראיית המציאות מנקודת המבט שלי, ובסופו של דבר כשפעלתי על-פי התשובות הבעיות נפתרו, ונוכחתי לראות שהגישה הקודמת שלי היתה מוטעית. לכן ביקשתי מה' שיתן לי תשובה נוספת באמצעות שיטה זו, גם אם זו אינה הדרך הנכונה לדרוש אותו. הפסוק שקיבלתי היה:
"א וַיְהִי דְבַר-שְׁמוּאֵל לְכָל-יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵ-ל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה וַיַּחֲנוּ עַל- הָאֶבֶן הָעֶזֶר וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בַאֲפֵק: ב וַיַּעַרְכוּ פְלִשְׁתִּים לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל וַתִּטּשׁ הַמִּלְחָמָה וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּכּוּ בַמַּעֲרָכָה בַּשָּׂדֶה כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ " (שמואל א' ד)

  האוסיציאציה הראשונה שקפצה לי לראש למערכה הכושלת בפלישתים, היתה "וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה"  (שמות יג יז). כלומר, היציאה למלחמה בפלשתים היוותה בזמן יציאת מצריים קיצור דרך לא רצוי, וככל הנראה גם בזמן של הפסוק שלנו מספר שמואל.

חשבתי על כל העניין מחדש, אין לי ספק שה' עונה באופן זה, אך יש לי ספק אם זו דרך שצריך לדבוק בה. לדעתי יש עניין שהאדם ישלים עם חוסר המידע, וידע להמתין לזמן שבה ידע את מה שנסתר ממנו. הנבואה שנזכרת במקרא בדרך כלל מגיע באופן פסיבי, ללא פניה של הנביא לה'. רק לאחר שנוצר הקשר, יש גם פנייה, אבל בדרך כלל ה' הוא זה שיוזם את הנבואה.
לכן יתכן מאד שהפניה הישירה אל ה' בדרישה לקבלת תשובה מיידית, היא כן מעין קיצור דרך. בקטע שפתחתי בשמואל, מתאר מצב שבו יש כבר נביא, והוא מדבר אל ישראל, אך הם לא שומעים לא ועושים מה שהם רוצים.
אולי צריך להתמקד בנבואה הקיימת לפני שמנסה לפרוץ את המסגרת בנבואה יזומה. אולי הנבואה הקיימת כיום היא הסימנים והתובנות. אם אנחנו לא עושים את מה שה' אומר לנו עכשיו, אז כיצד אפשר לבוא ולבקש ממנו דברים נוספים?

אראל:
תודה על התיקון. הייתי בטוח שהמושג 'לוכד המלוכה' מתייחס לדוד, וכך אני זוכר שדורשים (צריך עיון נוסף). הקישור לעקביש מגיע מהמדרש שמספר על מערכת היחסים המיוחדת שהיתה לדוד עם עקבישים, שבאו לעזרתו במערה כנרדף על-ידי שאול. העקביש מסמל את המידה של המתנה והכנת התשתית. המתנה להזדמנות המתאימה לפעול. כלומר, זו לא פסיביות מוחלטת, אלא פסיביות מעשית.

ZACHIZ יקירי

ומנין לך שאותו התנ"ך שאתה פותח בו כולו אמת צרופה, האם יתכן כי תפתח גם במאורעות שלא אכן קרו.

אם כן

מה מותר התנ"ך שלך מהארי פוטר

רצוני לומר מה המשמעות האמיתית של המתודה הזו באם אין חשיבות לכלי שמשתמשים בה, ומתוך כך מה מקומו האמיתי של התנ"ך בתוכה


אני חושב שלא רק ששטתך אינה רצויה, אלא שהיא מבזה


אבל אתה משתדל כל הזמן


יהי יהוה אתך בכל אשר תלך

השאלה ZACHIZ

האם נכון ברמת המקרו-קוסמוס  שתיתכנה אמיתות שונות

כלומר , האם נכון שנוצרי ימשיך בנצרותו , יהודי ביהדותו , וכו'

מגישתך עולה בעצם כי יש להסתפק במציאות הקלוקלת של כל אומה ואתנוס - שקרית מציאותו עד כמה שתיהיה,   האלוהים יעמוד לצדו גם בטעותו.

ייחסת את ההתגלות האלוהית גם לעובדי העבודה הזרה, זרה לערכי האמת האלוהית שאנו שואפים אליה.

יש לי קושי בלהאמין כי האל ישתף פעולה בתוך מהלכים שייסודם שקר - האם אינך חושב שבאם יתגלה האל בתצורה שכזו למאמין נוצרי, בעצם כך יחזק את אמונתו במשיחיות השקרית. 

האם האל מייסד השלמות הנצחית יטבול כפיו בהוויות שאינן מעוגנות בעולם האמת  ועוד יתן להן תוקף.


וַיהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת

ZACHIZ


השאלה האם אתה באמת ובתמים מאמין שאחרי שקיבל  'סימנים מחזקים' יסוג אט אט מדרכו השקרית.


נראה יותר כי יתחזק ויתהדק באמונתו האווילית.


הסתכל סביבך, האין כך נראה עולם כפועל


מדוע לא יוצאים ומתקרבים כל אלו אל האמיתות שאנו כמהים אליהן


 
אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר, יֶחֱסֶה-בּוֹ





 

צחי למה אתה זקוק לנבואה מפורשת אם דרך זו עובדת בשבילך?

אהבתי את ההשואה לחלום
אם ניקח את החלום כפשוטו הוא פשוט אבסורד
אבל ניתן לזהות בו קול של אמת
אבל השאלה, מאיפה הקול הזה, האם אינו קול שלך, כמו חלום בדרך כלל בא מתת מודע של האדם עצמו

(בכל אפן החלטתי לבקש עוד חלומות, בצאנס הקטן שהם באים ממישהו אחר. אין לי אמונה בשום ספר קדוש)
תוקן על ידי - kisarita - 05/03/2006 10:26:09

ZACHIZ

חושש אנכי כי הנך שם לך לאידיאל את הנבואה כרוממות העליונה ביותר

אינני אומר כי אין זאת מעלה, אך ראה כי רק אשר בחר בו יהוה קיבל אותה מידיו, אין לו לאדם לשאוף לנבואה

אלא

לקיים את דבריו בעולם


סוֹף דָּבָר, הַכֹּל נִשְׁמָע:  אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת-מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם.  


לקיים מציאות של אידיאל האדם כיצור מוסרי מתוקן - רודף הצדק המשפט והחסד


מחקה בכך את רוממתו של יהוה


כִּי אִם-בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל, הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי--כִּי אֲנִי יְהוָה, עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ: 

כִּי-בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי, נְאֻם-יְהוָה


תיקון ההוויה המעוותת לכיוון של שלמות קיומית הוא האידיאל של האדם, כך נראה...


הכל על פי דעת תורת יהוה

צמח אתה מדבר פה על נושא שראוי אשכול נפרד. עשיית רצונו של ה' בימינו. זה למעשה נושא הפורום. אני פותח אשכול נפרד לדיון בעניין זה. תוקן על ידי - zachiz - 06/03/2006 10:41:53