בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים החלף לסקין בצבע לבן החלף לסקין הישן של הייד פארק החלף לסקין בצבע כתום החלף לסקין בצבע חום החלף לסקין בצבע צהוב החלף לסקין בצבע כחול החלף לסקין בצבע ירוק
בית · פורומים · דת ואמונה · עצור כאן חושבים · צנצנת המן, משה-ירמיה-היום
שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.
נשלח ב-13/2/2006 00:28 לינק ישיר 
צנצנת המן, משה-ירמיה-היום

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְקוָק--מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ, לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם:  לְמַעַן יִרְאוּ אֶת-הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר, בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  לג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קַח צִנְצֶנֶת אַחַת, וְתֶן-שָׁמָּה מְלֹא-הָעֹמֶר, מָן; וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְקוָק, לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם.  לד כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקוָק, אֶל-מֹשֶׁה; וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת, לְמִשְׁמָרֶת.

מכילתא דר' ישמעאל: ר"א אומר לימות ירמיהו שבשעה שאמר ירמיהו לישראל מפני מה אין אתם עוסקים בתורה אמרו לו אם אנו מתעסקים בתורה במה נתפרנס באותה שעה הוציא להם ירמיהו צלוחית של מן ואמר להם 'הדור אתם ראו דבר ה'' אבותיכם שהיו עוסקין בדברי תורה ראו במה נתפרנסו אף אתם עסקו בתורה והקב"ה מפרנס אתכם מזה

מימרא זו ידועה כאחד התימוכין העומדים בבסיס הלגיטימציה ל'חברת הלומדים' שהתפתחה בארץ הקודש הדוגלת בלימוד תורה כל החיים תוך פריקת עול הפרנסה מתוך הסתמכות על צנצנת המן.

האם זה נכון לחיות על פי מימרא זו ומה תשובה יש בדבר ?

מאיר


מנותק
נשלח ב-13/2/2006 02:26 לינק ישיר 

התנאים הם: שאסור לשמור למחר, ואסור שיהיה לאחד יותר מחברו
וצריך להסתפק בעמר לגלגלת בלבד, וצריך כל בקר לצאת וללקט



מחובר
נשלח ב-13/2/2006 03:46 לינק ישיר 

אגב לדעתי ראוי לא רק להם אבל לכולנו, לשאוף לחיים כאלה...


מחובר
נשלח ב-13/2/2006 07:16 לינק ישיר 

אמירתו של רשב"י -  לא ניתנה התורה לדרוש אלא לאוכלי המן ושוין להם אוכלי תרומה.  מופיעה בשני הקשרים עיקריים במכילתא דר"י על פרשת בשלח.


 


א. דבר יום ביומו, ר' יהושע אומר כדי שילקוט אדם מהיום למחר כעין מערב שבת לערב שבת. ר' אלעזר המודעי אומר כדי שלא ילקט אדם מהיום למחר כעין מערב שבת לערב שבת שנ' דבר יום ביומו מי שברא יום ברא פרנסתו מכאן היה ר' אלעזר המודעי אומר כל מי שיש לו מה יאכל היום ואומר מה אוכל למחר הרי זה מחוסר אמנה שנאמר למען אנסנו הילך בתורתי אם לא ר' יהושע אומר שנה אדם שתי הלכות בשחרית ושתים בערבית ועוסק במלאכתו כל היום מעלין עליו כאלו קיים כל התורה כולה מכאן היה ר' שמעון בן יוחאי אומר לא נתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן הא כיצד היה יושב ודורש ולא היה יודע מהיכן אוכל ושותה ומהיכן היה לובש ומתכסה הא לא נתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן ושניים להם אוכלי תרומה. [מס' דויסע]



מן ההקשר הזה, אפשר להבין, כדברי כי שרית, שלימוד התורה ע"פ רשב"י תלוי בפניות הלב מכל עיסוק אחר ובמיוחד מן התלות בפרנסה. מי שאינו מסוגל לפנות עצמו מן התלות הכלכלית, נחשב ע"י ר' אלעזר המודעי כמחוסר אמנה. רשב"י ור' אלעזר המודעי מציעים פיתרון קשה ובלתי אפשרי כמעט לבני אדם מן השורה, או  שהם מודעים למציאוות, אך  מחייבים איזו תחושת אשמה וייסורי מצפון תמידיים, על חוסר היכולת לעמוד באידיאל. ר' יהושע מציע פיתרון אחר, שיש בו התמודות עם הריאליה, אך לא מתוך רגש אשמה תמידי - לימוד מועט, המינימום שבמינימום. דברי רשב"י מובנים כאן כמדברים על לומדי תורה לאורך הדורות. - רק מי שיהא תלוי תמידית בא-להים וב"מן" ראוי לו לעסוק בתורה.

ב. ד"א כל שכן לא הביאן הקב"ה דרך פשוטה לארץ ישראל אלא דרך המדבר אמר הב"ה אם אני מביא עכשיו את ישראל לארץ מיד מחזיקים אדם בשדהו ואדם בכרמו והם בטלים מן התורה אלא אקיפם במדבר ארבעים שנה שיהיו אוכלין מן ושותין מי הבאר והתורה נבללת בגופן מכאן היה ר' שמעון בן יוחאי אומר לא ניתנה התורה לדרוש אלא לאוכלי המן ושוין להם אוכלי תרומה.  [מס' דויהי בשלח]

מן ההקשר הזה נשמע, שיש שני שלבים בהתפתחותו של העם, ואולי גם בהתפתחותו של האדם - בשלב הראשון, המפותח פחות, התורה עדיין חדשה לו. רק אחרי שיתרגל אליה, והיא תהפוך לחלק מגופו ממש ו"תזרום בעורקיו", הוא יוכל להתחל לעסוק גם בענייני העולם הזה. כדאי לשים לב, שהמקור זה אינו מזלזל בצורך בפרנסה או  בעבודה שאינה לימוד תורה (בניגוד למרבית הקולות במקור הראשון), אלא טוען, שזמנן של אלה יגיע כאשר ידע העם לשלב בינן לבין לימוד התורה. במובן הזה, דבריו של רשב"י נקראים כמדברים על "נתינת התורה" ממש, כלומר, על מעמד הר סיני (או אולי, בתרגום לשלבי התפתחות האדם - לגיל הינקות) - רק בשלב של תלות בלעדית בא-להים ובמן יכולה היתה התורה להינתן.

[כדאי גם לשים לב, לעניין "אוכלי התרומה" - גם הם תלויים באחרים לפרנסתם, אך לא בא-להים, אלא בבני האדם הסובבים אותם, בקהילה שלהם. אלה יצטרכו לדאוג ליחסים סבירים עם קהילתם על מנת להתפרנס, ואולי אף לדאוג לחינוך הקהילה לתורה ומצוות, שכן לולא כך לא יקבלו כלל את התרומה.]

תוקן על ידי - אמשלום - 13/02/2006 7:16:24


מנותק
נשלח ב-13/2/2006 08:04 לינק ישיר 

כי שרית, אמשלום, 
יפה

אך אני הבאתי את דברי ר"א הבא בתביעה לדורו של ירמיהו וכאן כבר לא מדובר באוטופיה אלא בתביעה ובתקופה קשה ביותר מכל בחינה 

מאיר


מנותק
  רב מוביל - הובלה, אריזה ואחסנת חפצים. מבצע! הובלה בבית שמש   קמינים גרין היט - קמין גז, קמין עצים, קמין פתיתי עץ-עכשיו במבצע קיץ   עגלות בייבי ג'וגר - עגלת תאומים איכותית מעודפי יבוא במחיר מדהים!!
 
נשלח ב-13/2/2006 08:12 לינק ישיר 

כידוע זו מחלוקת ר' ישמעאל ור' שמעון שר' ישמעאל אומר הנהג בהם מנהג דרך ארץ.
מעניין שבצורה פחות מפורשת מחלוקת זו קיימת גם על פניה לרופא. בתלמוד מסכת בבא קמא דף פה ע"א נאמר 'דתניא דבי ר' ישמעאל אומר (שמות כא) ורפא ירפא מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות'. במכילתא דר' ישמעאל נאמר על אותו פסוק הביטוי 'הנהג בהם מנהג דרך ארץ' כדי להתיר או לחייב פניה לרופא. אולם במכילתא דרשב"י אין שום דרשה על הפסוק הזה, ויתכן שר' שמעון לשיטתו שכמו שבפרסה אין לנהוג מנהג דרך ארץ, הוא הדין ברפואה וכדברי הרמב"ן בפרשת בחוקותי"'מה לרופאים בבית יראי ה'"

ומכאן תמיהה סוציולגית, מדוע החברה ששמה לה כדגל את דברי ר' שמעון בנושא פרנסה לא שמה אותו כדגל בנושאי רפואה?


מחובר
נשלח ב-13/2/2006 08:19 לינק ישיר 

בל"ב

התכוונת, מדוע היא לא קראה את דבריך שיתכן ור' שמעון לשיטתו ואם כן למה היא לא חיה לפי זה ? 
ועוד, הרי יש גם את ר"א הנ"ל  מאיר


מנותק
נשלח ב-13/2/2006 08:25 לינק ישיר 

ymy
אני יודע שאם לדין יש תשובה. אולם רוח הדברים אחת היא ונשמע לי בלתי סביר שבתחום אחד להצהיר על יציאה מכל מנהג דרך ארץ והסתמכות מוחלטת על הנס, ומאידך בתחום שני הקפדה והחמרה ד הקצה האחרון בפניה לרופא הכי מומחה וכו'.


מחובר
נשלח ב-13/2/2006 08:27 לינק ישיר 

"מימרא זו ידועה כאחד התימוכין העומדים בבסיס הלגיטימציה ל'חברת הלומדים' שהתפתחה בארץ הקודש הדוגלת בלימוד תורה כל החיים תוך פריקת עול הפרנסה מתוך הסתמכות על צנצנת המן." אם מסתמכים על "צנצנת המן" זה בסדר גמור, אלא שלרוב הלומדים ב"חברת הלומדים" יש פרנסה מובטחת, מעצם העובדה שהם חברים בכולל. בין אם מדובר בכספים של המדינה ובין אם מדובר בכספים של עשירים שתורמים מרצונם החופשי, בכל מקרה אין כל קשר בין זה לבין מידת הביטחון המופלאה המתוארת במדרש. זה בסה"כ עוד מקצוע, ככל מקצוע אחר. והנה תשובה לשתי הטענות המרכזיות שנועדו להצדיק מצב זה: http://www.geocities.com/axelrod_torah/


סמל אישי
מחובר
נשלח ב-13/2/2006 08:33 לינק ישיר 

המקור המרכזי לחברת הלומדים הוא ברמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל:
<ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוהים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם--הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים; ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו, כמו שזיכה לכוהנים וללויים.  הרי דויד אומר "ה', מנת חלקי וכוסי--אתה, תומיך גורלי">

האם חברה שלמה יכולה לעמוד בקריטיונים הנ"ל?


מחובר
נשלח ב-13/2/2006 09:10 לינק ישיר 

מי שחושב שמציאות סוציולוגית נבנית מתוך מקורות אינו מבין דבר וחצי דבר במושג 'התפתחות חברתית'.
היתלות במדרש או בלשון חינוכית שברמב"ם המופיעה בסוף ההלכות (וכל כך הרבה כבר דשו בו) כהצדקה לקיום חברתי - רדודה עד כדי שמאלץ (ותסלחו לי שאני יוצא מגדרי, אבל רמת הפורום הזה דומני הרבה יותר גבוהה), ויש עוד שניים שלוש מקורות (והצורך להגיע עד למקורות אלו רק מראה את הדוחק העצום). והרי כמעט לכל רעיון ניתן להביא איזה מקור אחד.
לחילופין בל יהיה ספק אף אחד לא מחזיק בדרך בגלל מקורות אלו ולא יטה ממנה נוכח פירוש אחר.
זו רדידות מחשבתית להתעמת בשאלה זו על סמך שני מקורות, אלא שאני מניח  שהם ניתנו לחברי הפורום כדי לעורר דיון בשאלה או לשם דרוש וקבל שכר.

אך לנוכח הסגנון הנה עוד ציטוט: "אל תעשה התורה קרדום לחפור בה" ומאי חזית דדמי דציטוט דידך סומק טפי מציטוט דחבירך, וכלשון הרמב"ם על הנושא (פרקי אבות ד,ו): "והעלימו בני אדם עיניהם מזו הלשון הגלויה...ונתלו בפשטי מאמרים שלא הבינום...ועשו את המנויים התוריים לחק מכסים, והביאו בני אדם לסבור שטות גמורה...וכל זה טעות, אין בתורה מה שיאמת אותו, ולא רגל שישען עליה בשופ פנים...ואמנם טעות אלו המתגברים כנגד האמת והלשונות המפורשים בלקיחת ממון בני אדם ברצונם או על כרחם - הן המעשיות אשר ימצאו בתלמוד וכו' -- העתקתי מספיק ועיי"ש) דומני שלא נמצא בכל פרקי אבות אריכות דברים בפירושה אצל הרמב"ם כמו על משנה זו, ולא דברים חריפים ופולמוס כגון זה, והמבין יבין.
אם אדם רוצה לחיות בדוחק, זו זכותו רק שאת הדוחק שלו לא יטיל על חבירו,חברה שעושה אידאולוגיה מהדוחק שלה ומטילה עצמה על שאר החברה - לא נעשה כזה בישראל.

ולסיום נק' למחשבה - העניות יוצרת תלות במקורות ממון, ואחד החשובים שבהם הם ה"כוללים", ממילא כך הכח נותר בידי הרבנים השולטים על מקורות הממון, והכסף יעוור עיני צדיקים, וכל מקור שנביא יעוור הכסף. לשון אחר, האינטרס לשמר את המצב הוא ממסדי פוליטי וסמי מכאן כל כוונה "לשם שמים". ועל כך אמר הקוצקר: גם הלשם שמים צריך להיות לשם שמים!!!!!!!


מנותק
נשלח ב-13/2/2006 09:16 לינק ישיר 

כמתעסק,
אתה חושד בכשרים

אבל לכל דיון יש מספר פנים והמקורות בהחלט מהווים חלק מהדיון.


מחובר
נשלח ב-13/2/2006 10:00 לינק ישיר 



בעלבעמ.. -

ולמקור שאתה הבאת אתה קורא עיקרי?

אתה מביא מקור מן הרמב"ם לאלה הראויים להימנות על אוכלי המן, שעמדו בכל הקריטריונים (אותם מונה הרמב"ם במקור שהבאת = לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' ) - ההופכים אותם להיות ראויים, המעטים שהצליחו והגיעו למעלתם במאמצים אדירים, והזוכים ל'היתפרנס' מן המן.- וממנו אתה רוצה להשליך וללמוד על הרבים שזקוקים לכפיה ולשקרים קדושים כדי לעשות את המינימום?



תוקן על ידי - riv - 13/02/2006 10:19:31


מנותק
נשלח ב-13/2/2006 11:27 לינק ישיר 

הכשל העיקרי בטיעון המשווה את אוכלי המן לאוכלי החינם, הוא במקורו של המן.

המן של הולכי המדבר בא מן השמים, ולא הפלה בין עני לעשיר, בין צדיק לרשע. גם דתן ואבירם אכלו מן כל יום, עד הקטע המצער של נפילתם לבור. הם לא היו מתקבלים היום, מסתמא, לכולל (או שכן?...)

לומדי הכולל היום אינם סומכים על נס, אלא על יהודים אחרים שיעבדו ויכניסו מספיק כסף, לא רק לשם מחייתם שלהם, אלא אף למחיית הכוללניקים, בני משפחותיהם, ועשרות טפיליהם - אלה שאינם ממש לומדים, אבל הם ב"חברת הלומדים" - היינו, מהחבר'ה שלא לומדים, אבל מה פתאום שילכו לצבא או לעבוד.

מודגש הדבר בהשוואה שהביאה אמשלום בין אוכלי המן לאוכלי התרומה. כדי לאכול מן, צריך לחיות בזמן הנכון ובמקום הנכון. זה הכל. כדי לאכול תרומה, אמשלום, צריך שסביבך יהיו מספיק אנשים עובדים, שיפרישו אחד מארבעים, ויהיה בזאת די כדי לפרנס את הכוללניקים.

אגב, שלא תצפו אחר כך שילדי המפרנסים יתקבלו לתלמוד תורה של ילדי אוכלי התרומה, או שיתנו לחקלאי שמפריש מהכנסתו לכולל לעבור לפני התיבה בבית הכנסת של "חניכי הישיבות". הרי הוא סתם עובד כפיים, ולא אוחז סטנדר.

בזכותנו העולם קיים, הוא סתם מאכיל אותנו.

נוהל שכן זה כאן!


סמל אישי
מחובר
נשלח ב-13/2/2006 13:36 לינק ישיר 

השכן,
גם בבית הכנסת של חניכי במקום מגוריך יש תקנון כזה?
תודיע שאתה לא מוכן לשלם ארנונה בשבילם.


מחובר
נשלח ב-13/2/2006 14:01 לינק ישיר 

לכולם

נכונים החילוקים בין המן לכולל ולכן לא הובא המן כטיעון אלא דורו של ירמיהו בו לא ירד מן והנביא דרש מהם להניח עיסוקיהם ולעסוק בתורה, שמא תוכלו להציע ממה הם היו מתפרנסים אם הם היו שומעים בקולו, לי נראה שמתמיכה.

הדיון אינו בציבור הענק היושב היום בכוללים שאין כל מבחן כניסה אליהם באופן כללי (כן, גם דתן ואבירם היו מתקבלים) אלא ברעיון לכשעצמו.  
 
כמתעסק

נכון שאי אפשר לחיות לפי מימרא אחת או שתים ולא הובאה המכילתא אלא לעורר את הדיון כמו שכתבת.

בדקתי את המכילתא בפנים (אמש העתקתי מילקוט שמעוני) והנה כתוב : רבי אליעזר אומר *לימות המשיח ולימות ירמיהו, וכך הוא גם בתנחומא, מה שיוצר את הרושם שאין זו הוראה תמידית אלא ניסית ועל פי הנביא.

וכך כותב הנצי"ב על המכילתא:
לימות המשיח שיהיה אז ג"כ מן וידעו מה הוא ומנהגו. ולימות ירמיה שהבטיחם שיפרנסם מזה אם יעסקו בתורה אבל בשארי דורות לא מצינו, ולר"א ה"פ זה אות שהקב"ה עושה נפלאות בפרנסה לעוסקי בתורה ומזה נלמוד לכל עוסק בתורה שיפרקו ממנו עול דרך ארץ באיזה אופן שיהא.  

_______________________
אמנם הגר"א מוחק את המילים לימות המשיח ונראה שהוא הדיון   מאיר


מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > צנצנת המן, משה-ירמיה-היום
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.