מפריע לי ששני אנשים לכאורה די נחמדים ונאורים טענו שהבנות רצו, איך פתאם יעלה על הדעת
אפילו המקרא מכיר בזה כעינוי (מכר לא תמכרנה תחת אשר עיניתה)

שלום כישרית,
אני לא יודע למי בדיוק התכוונת, אבל אם זה אני אז - דווקא בגלל שהמקרא מכיר בכך כעינוי, היה לי ברור שלא ייתכן שהבנות נחטפו בכוח בניגוד לרצונן, פשע כזה לא היה עובר בשתיקה מצד המקרא.
אלא ודאי שהבנות רצו להינשא, וה"חטיפה" היתה רק פיקטיבית, כדי לעקוף את השבועה (ההערמה הראשונה בהסטוריה...)

נדמה לי שיש עדה בעם ישראל (גרוזינים?) שאצלם מקובל עד היום שהחתן "חוטף" את הכלה מבית הוריה, כמובן בהסכמתה, כחלק מהטקס של הצעת הנישואין.