במחשבה שניה, הדבר תלוי בסוג הילד -
http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/bn_xkm.html

http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/bn_ksil.html

אני מסכים,

עם ישראל ככלל חייב לדאוג לכך שתהיה לו המשכיות.

השאלה היא מה תפקידו של כל אחד ואחד בכך?

מאחר ואני איני רואה (בשלב זה) את "פרו ורבו" כמצווה, אני לא סבור שזאת אכן מצווה עבור כל אדם ואדם להביא צאצאים לעולם.
עם זאת כדי שעם ישראל ימשיך להתקיים, יש צורך שכל פרט ופרט ידאג להבאת ילדים לעולם, כי אם כל אדם ישתמט מחובה זו ויטיל אותה על כתפי האחרים בסופו של דבר לא יהיו כאלה שכן ימלאו אחר החובה הזו.

אמשיך את הקו מהודעתי הקודמת:
איך אפשר להבין את ההתפתחויות העוברות על עם כתהליך אחד כמו של אדם אחד?
רק אם יש המשכיות התפתחותית בין הורים לילדים, בין דור לדור הבא.
אם אין דבר כזה, וכל ילד מתחיל התפתחות חדשה שלא קשורה לזו של הוריו, אז אי אפשר לדבר על תהליך שעובר על עם.

נמשיך הלאה - אם אמנם העם שלנו עובר תהליך שצריך "להבשיל", כלומר תהליך שיש בו כיווניות, יש בו התקדמות, הרי כל דור חדש יש לו סיכויים טובים יותר להגיע לנקודה מתקדמת יותר מאשר הדור הקודם - וכן לגבי ילדים! אמנם הגרף יכול גם לרדת, אבל בסופו של דבר הכיוון הכללי שלו הוא עליה (=התקדמות).

מה גורם לכך שילדים יכולים להגיע לנקודה יותר מתקדמת מהוריהם? אני סבור שזה בזכות העובדה שהילדים סופגים המון מהוריהם. אם אני הגעתי להבנות מסוימות, הילדים יספגו זאת ויהיה להם יותר זמן מאשר לי להמשיך משם להבנות טובות יותר. ההבנות שלהם יכולות גם לבטל הבנות מסוימות שלי - אבל גם פסילה היא התקדמות.

אני אישית חושב שאני רואה מה תרם אבי, למשל, להשקפת עולמי. אני לא מסכים עימו בדברים מסוימים, אני חושב שההשקפה שלי יותר מתקדמת. אבל לא הייתי מגיע אליה בלי לספוג בגיל צעיר אלמנטים מסוימים בהשקפתו.

אם כן, אם אני חושב שהגעתי אל הבנות מסוימות, אל השקפת עולם וגישה לחיי המעשה שמהוות התקדמות מזו מזו של הורי, הרי חשוב מאד שאעביר הבנות אלה לדור הבא. אחת הדרכים לעשות זאת היא גידול ילדים - הם יכולים לספוג ממני המון.

מכאן שכדי לעשות טוב כחלק מהכלל כדאי לי להביא ילדים. כמובן שזו לא הדרך היחידה - אבל היא דרך אפקטיבית מאד.
מה דעתך, אראל?

כישרית,
בניגוד אליך אני מניח שתהיה התגלות עתידית של אלוהים ושזה תלוי בתהליך קולקטיבי, ולכן אינני יכול לקבל את הטענה שאין המשכיות בין הילדים לבין הוריהם. זה הורס את האפשרות של תהליך קולקטיבי שיש לו כיוון כללי של התקדמות.

הערה: לא חייבים לגדל את הילדים כמו שמגדלים אותם בחברה המודרנית. לא חייבים לשלוח אותם לבית-ספר למשל.

אראל,
כלומר שאתה מסכים עימי שהכיוון הכללי של הגרף הוא של עלייה - אבל סובר שאתה מזהה בימינו כיוון של ירידה. (תקן אותי אם אני טועה)

ברצוני להוסיף עוד שיקול:
האם גם אתה סובר כמוני שמצאת דרך שהינה עדיפה על דרך 99% מעם ישראל? (אני מודע שהרבה אנשים יחשבו שזו יהירות )

אראל,
*מה לגבי שאלתי האחרונה אליך?
*מה הן הדרכים האחרות להשפיע?

לגבי הדרך:
1. התהליך הקולקטיבי של התקדמות לעבר הדרך הנכונה יכול להתקדם רק בזכות התקדמות של הפרטים.
2. התקדמות של הפרטים יכולה לקדם את הכלל רק אם יש משהו בעצם הדרך הנכונה שיכול ועשוי להקלט גם על-ידי מי שלא הגיע להתקדמות בכוחות עצמו. כלומר ש
3. אני מבין שגם אתה חושב שמצאת דרך שהינה טובה יותר מזו של %99 מן האוכלוסיה. אם זה נכון, יש להניח שההישג שלך עשוי להקלט גם אצל אחרים, כי כך טיבה של הדרך הנכונה לפי ההנחה הקודמת.
4. מסקנה: זה שילדים רבים לא הלכו בדרך של הוריהם יכול להיות בגלל שהדרך לא היתה קרובה לדרך הנכונה. ואילו אתה צריך להניח שילדיך ילכו בדרכך.

אפשר להציע את ההישג שלך לאנשים אחרים ולאו דווקא לילדיך - אבל אני סבור שילדים סופגים כל-כך הרבה מהוריהם, ולכן זהו אופן השפעה חזק מאד על הכלל.