"מה ההשלכות של אפשרות זו על מנהגי מסירות?
כדי שהמנהג יבטא את מסירותי לעשות הטוב בעיני ה' עלי לבסס אותו על שחזור אופן קביעת החודשים המקורי. "

למה? אם זה לא חשוב לה' איזו שיטה אז למה לשחזר שיטה ישנה ולא להשתמש בשיטה קיימת ששומרת על סינכרון כללי עם השמש והירח.

אני חושב שעצם העובדה שה' לא ציווה כיצד לקבוע את החדשים ואת חודש האביב, מלמד שאמנם חשוב שיהיו חודשים כאלו, אבל זה לא כל כך משנה כיצד נקבע את זה.
זה קשור לרעיון של אימוץ חלקים מתרבות קיימת שבאמצעותם אפשר לבטא ולקיים ערכים שה' נתן לנו.

יש עוד אפשרות - האדם הפשוט אינו צריך לקבוע את התאריך בעצמו, אלא להסתמך על התאריך שנקבע ע"י השופטים / הכהנים / החכמים. זו הסיבה שאופן קביעת התאריך לא נכתב בתורה שניתנה לכל ישראל.

לפי זה, הדרך הטובה ביותר לקיים את החגים בימינו היא, להסתמך על התאריכים המקובלים בעם ישראל.

שאלה נוספת לאראל -
במסגרת הפרשנות שהצעת, לפי מה ה' רצה שהשופטים\כהנים\חכמים יקבעו את התאריכים?

ההשקפה שלי לגבי מנהגי מסירות תלויה בניסוחים המקראיים.

אני סבור שאם כבר עושים מנהגי מסירות לזכר החגים, כל עוד אין לנו תיאוריה שמפרידה את החוקים במחומש לקבוצה של חוקים אלוהיים אל מול חוקים אנושיים, הדרך הכי הגיונית תהיה לאמץ כמה שיותר קריטריונים שקשורים לחגים ולפרשם באופן שיאפשר לנו לקיים משהו מן המצווה כיום. אם יש ניסוחים של הוראות כגון "לעשות את החג בחודש השביעי", וכן "לעשותו בזמן האסיף", יש לשאוף לשיטה שמאפשרת לקיים את שניהם.
אם יש הוראה שקשורה לחג שבימינו אי אפשר לקיים, אבל הניסוחים במקומות אחרים אינם מביעים תלות של הוראות אחרות לגבי החג באותה הוראה שאי אפשר לקיים - הרי אין זה צריך למנוע מאיתנו לבסס מנהג מסירות על ההוראות שאפשר לקיים. למשל: למרות שאי אפשר לראות את פני ה', כדאי לעשות מנהג מסירות שמבוסס על שאר החוקים, הבלתי תלויים, שקשורים לחג.

לעומת זאת, לגבי שבועות למשל, בגלל שהניסוחים שונים, אני נוטה לחשוב שאין טעם לעשות מנהג מסירות של זכר-שבועות תוך שביתה ממלאכה למשל. הניסוחים של חובותינו בשבועות לא מספקים טעם לחג מעבר למה שתלוי בקורבן. גם אי אפשר למצוא הוראה מפורשת שלא תלויה לשם קיומה באותו קורבן - אין תאריך, אלא מכריזים על היום בו שובתים ממלאכה בהתאם לקורבן. לקורבן אין לעשות תחליף כלל כי הוא תלוי בה' שישכון בתוכנו, ואסור לעשות תחליף לה' שישכון בתוכנו.

תוקן על ידי - נכספהנפשי - 20/10/2005 8:27:07

פתח אשכול ותבוא עליך ברכה וחברותיה.

נניח שאני רוצה לאמץ את מנהג המסירות שהצעת, אראל.
איך אקבע לאיזו קהילה אני משתייך? האם זה תלוי בי? אם כן, האם יש עלי אילוצים באיזו קהילה לבחור? למשל, האם אני יכול לבחור להשתייך לקהילה של שניים-שלושה איש? האם הקהילה צריכה לראות את עצמה כקהילה או שאני יכול להחליט שהיא קהילה?
האם אני יכול להשתייך לקהילה אחת לצורך מנהג מסירות אחד ולקהילה אחרת לצורך מנהג אחר?

ומה אם אני לא רואה עצמי שייך לקהילה? האם אני יכול לקבוע לעצמי?

אני מבין.
אכן אנו חולקים בנושא עבודת ה' ככלל או מנהגי מסירות לכלל.
*אני לא מסכים לניסוח שלך של המטרה הסופית, אם "ביחד" אומר "באותו אופן".
*יש אלמנטים ב"יחד" ובקהילתיות שאין להם ערך בלי קשר שלנו עם ה' כמורה ושופט. אז אני לא חושב שכדאי בימינו להתנהג כאילו ה' בתוכנו ומורה אותנו את רצונו. זה מביע החלפה של ה' במשהו אחר.

הבה נמשיך שם את הדיון במחלוקת זו באשכולות שציינת:

מנהגי מסירות לכלל
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1558149

עבודת השם כפרט או ככלל
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1305012


באשכול זה בכל זאת אציין שיש במקרא סימנים לכך שבעניין החגים התכלית העליונה היא לא שכולם יחגגו ביחד. יש דברים שיותר חשובים. זה מה שניתן ללמוד מחוק פסח שני:

[במדבר ט] (9) וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (10) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר , אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוָה: (11) בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ , עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ: (12) לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ , כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ: (13) וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ , כִּי קָרְבַּן יְהוָה לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא:

מעניין שגם לפי תורת המקורות מדובר כאן באותו מקור שקובע תאריכים לחגים - המקור הכוהני. במקורות אחרים בכלל אין תאריך קבוע. כלומר שלפי כל המקורות אין חשיבות עליונה לכך שכולם יעשו את החג בדיוק באותו זמן. הערה: אני אישית לא מחויב כרגע לתורת המקורות.

נקודה נוספת היא שבמקרא בכלל אין ניסוח שאומר במפורש שחשוב לעשות את החגים "יחד".

אינני מסכים עם דבריו של אראלסגל בהודעה האחרונה.
 הערותיו הראשונות בהודעה זו שייכות לאשכולות אחרים, אלה שהוזכרו למעלה.
לגבי הערתו האחרונה, עבור רוב האנשים אופן הקיום המקורי הנכון של קביעת התאריך היה כנראה לשאול את השופט או הנביא או הכוהנים שה' ראה בהם את הסמכות.
לא הגיוני שהם היו צריכים ללכת לפי מנהיגים מושחתים שקובעים את התאריכים לא לפי רצון ה'.

אי אפשר בימינו לבנות מנהג מסירות על בסיס אופן קיום "עממי" זה, כי יהיה זה נוראי לומר שנחליף את נציג ה' במנהיגי הקהילה הקיימים. זה לא מבטא מסירות לה' אלא לאלילים המקומיים.
זוהי רק דוגמא, בעצם, למחלוקת בינינו ששייכת ליחס ל"קהילה" בימינו, השייכת לאשכולות אחרים, למשל אלה שמופיעים למעלה.