| נשלח ב-11/5/2005 12:39 |
 |
| |
הקשר בין החקלאות לתאריכי החגים בתנ"ך
אפשר לראות שבמספר מקומות בתנ"ך יש משמעות חקלאית לחגים הקרויים "שלושת הרגלים". למשל:
[שמות כג] (14) שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה: (15) אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם , וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם: (16) וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה , וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה: (17) שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה , יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן יְהוָה:
מעניין גם שבמקום זה כמו במקומות אחרים בחומש לא כתוב תאריך קבוע כלל של החג.
יש במחקר סברה שבתקופה קדומה לא היה לחגים תאריך קבוע - תופעה זו התפתחה מאוחר יותר.
אפשרות אחרת היא להניח שפשוט לא טרחו לציין את התאריך בשמות כג כמו במקומות אחרים. אבל גם תופעה זו מלמדת משהו - אולי שהתאריך פחות חשוב.
בכל אופן, עולה כאן שאלה - מה כוונת המצוות המקשרות בין החקלאות לחגים -
האם הן מכוונות רק לחקלאים ומשפחותיהן?
האם הן מכוונות לכל העם?
בהנחה שהן מכוונות לכל העם -
האם מה שקובע בעניין המועד הוא הפעילות של החקלאים? או שמא, התנאים החקלאיים בארץ הם הקובעים?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2005 18:31 |
|
| |
לדעתי פעילות החקלאיים היא זו שקובעת. אבל המועדים האחרים אינם תלויים בתוצרת החקלאית כמו בחג השבועות ויום הנפת העומר. בחג השבועות אני צריך להביא ביכורים לעומת זאת בסוכות אני בונה סוכה, ואת זה אפשר לעשות בתחום רחב של מועדים. כך גם בפסח, פרט לאביב, אין לי שום תלות במצב החקלאי. בסוכות, זה פשוט ציון נוסף של פעולה שמעידה על הזמן בשנה שיש לעשות זאת. לעומת זאת, יתכן שבסוכות אכן יש קשר רעיוני ישיר לחג האסיף, מפני שהיו בונים סוכות בשדות עבור שומרי הפירות (או משהו אחר, כך לפחות אומרים. אולי מישהו יכול להאיר את עיננו בעניין זה).
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2005 18:32 |
|
| |
דבר נוסף, בסוכות כאשר אוספים את כל התבואה פנימה אל הבית, אנחנו צריכים לעומת זאת לצאת החוצה לבית ארעי ולשבת ולשמוח שבעה ימים מול בית ה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2005 21:26 |
|
| |
zachiz,
האם לדעתך "חודש האביב" תלוי בפעולת החקלאים או בתנאים החקלאיים בארץ?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2005 22:21 |
|
| |
חודש האביב תלוי בטבע, ופחות בחקלאות. הוא לא תלוי במעשים חקלאיים, בניגוד לעומר וחג השבועות.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2005 22:32 |
|
| |
נכס"נ,
מהכתוב שהבאת ומעוד משמע שהדרישה לחודש האביב לחג הפסח אינו שייחגג האביב [כמו הקציר והאסיף], אלא כנתון צדדי המוסיף אווירה חיובית לחג החירות [התחדשות] וברוח דברי צחיז ואכן חז"ל עיברו את השנה כך שיצא פסח בזמן האביב. ועוד הרי דברי צחיז מוכרחים מאליהם שהקציר והאסיף נפעלים ממעשי האדם ואילו האביב נהיה מא-ליו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2005 16:00 |
|
| |
כבוד גדול נפל בחלקינו שווטו מבקר כאן!
גם אני סובר שחודש האביב תלוי בטבע ולא במעשי החקלאים.
ומה לגבי חג סוכות? האם הוא תלוי בתנאים חקלאיים מסויימים או במעשי חקלאים או לא באף אחד מהם?
תשובה על שאלה זו תוביל לדעתי למסקנות כלליות יותר...
ווטו, האם והיכן יש בתנ"ך דגש על ה"חירות" או התחדשות בפסח?
והאם אפשר לומר שהאביב שולי לפסח למרות הפסוקים המזכירים את האביב?
הפסוקים מוזכרים באשכול:
חודש האביב
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=856647
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2005 17:17 |
|
| |
לנכספה היקר .
השאלה אמנם מופנית לווטו ועימו הסליחה .
אך כל הנכתב בתורה בקשר לחג הפסח הוא הצורך לזכור את יציאת מצריים מבית עבדים . כלומר יציאה מעבדות לחירות .
חירות זו גם הביאה אותנו מאוחר יותר להתחדשות הברית שנעשה לאבותינו אברהם , יצחק ויעקב עם צאצאיהם לאחר 430 שנה בהר סיני .
חג האסיף הוא חג שבו אוספים את פירות הקיץ האחרונים שהם כתוצאה של עבודה חקלאית מפני הגשם העומד לרדת שזו סיבה תקופתית של בוא הסתו והמתנה לגשמי היורה .
בכבוד רב
שלום הלוי .
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2005 21:34 |
|
| |
האם חג סוכות תלוי בפעילות האסיף של החקלאים או בתנאי הטבע המצריכים אסיף?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2005 19:27 |
|
| |
מן הסתם הטבע משפיע על הזמנים החקלאיים.
אני כעת סבור שגם פסח קשור לחקלאות, אם כי בצורה פחות ישירה משאר החגים, אבל חשוב שזה יהיה באמצע החודש שבו אפשר כבר להתחיל לקצור את השעורה.
מכאן שכל החגים קשורים לחקלאות, והשאלה שנשאלת האם יש צורך היום לעם ישראל ולאנושות לחיות חיים עם מודעות חקלאית גם כאשר איננו חקלאים במשלוח ידינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2005 22:27 |
|
| |
נכספהנפשי: האם חג סוכות תלוי בפעילות האסיף של החקלאים או בתנאי הטבע המצריכים אסיף?
ZACHIZ:מן הסתם הטבע משפיע על הזמנים החקלאיים.
הכוונה היא - מה קובע בסופו של דבר, מה שעושים החקלאים או התנאים בטבע?
כדי לחדד זאת הבה נביא דוגמא:
נניח שהתנאים בטבע מתאימים לאסיף, אבל החקלאים לא אוספים את התבואה. האם זהו הזמן לחג האסיף?
דוגמא נוספת: נניח שהחקלאים עשו אסיף לפני הזמן שהכי מתאים לעשות אסיף. נניח שהייתה להם סיבה כגון צפי למלחמה בחודש הבא או משהו כזה.
האם צריך להקדים את החג?
לדעתי, אם טוענים שמעשי החקלאים קובעים, יש לומר שהקריטריון של "חודש שביעי" הוא משני בחשיבותו, או אף בלתי אלוהי. זאת מכיוון שתיאורטית יתכן שיש לעשות את חג האסיף בחודש החמישי או השישי או השמיני.
דוגמא נוספת לדעתי תחליש לגמרי את הטענה שמה שקובע זה מעשי החקלאים:
נניח שהתנאים בטבע מתאימים לאסיף אבל אף חקלאי לא עושה אסיף. האם יש לבטל את החג?
אם כן, הרי זה סותר את הניסוחים ההחלטיים שמחייבים את קיום החג ולא מותירים פתח לביטולו. למשל: "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך... בחג האסיף". שכן אם לא עשו אסיף אז לא חייבים לראות (או להיראות) את פני ה' שלוש פעמים בשנה.
כמו כן זה סותר את הטעם של סוכות "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות... למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים". אם חובה לעשות את סוכות מטעם זה, חובה לעשות את החג גם אם אין אסיף בפועל.
אבל אפשר בכל זאת לטעון שבלי אסיף בפועל אין טעם לקיים את החג - וזה במחיר מעמדם האלוהי של החוקים שבמחומש.
תוקן על ידי - נכספהנפשי - 19/10/2005 22:28:44
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2005 20:50 |
|
| |
ספירת העומר תלויה במעשה החקלאים, והחגים האחרים שיש להם תאריך קבוע תלויים בטבע. גם קביעת חודש האביב תלוי בטבע.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2005 22:27 |
|
| |
לכן אני לא חושב שיש סתירה בין החודש השביעי לבין זמן האסיף. עושים זאת בחודש השביעי שהוא יוצא בדרך כלל זמן האסיף.
אתה ממשיך לכתוב באשכולות האחרים כאילו יש כאן סתירה של מקורות שונים, ושלבים שונים בהסטוריה, כשעדיין לא הוכחת שאכן יש ממש סתירה בין הדברים. חג האסיף לא הוזכר כתאריך לחוג את החג, אלא התקופה שבה חוגגים את החג. לא כמצווה זה מופיע אלא כתיאור מצב.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2005 07:55 |
|
| |
אם כל חוקי החגים באו מה', הצעתך לפרש את "באספך" כתיאור מצב מתקבלת על דעתי. מעבר למה שהבאתי, יש לך חיזוקים נוספים לכך שהאסיף הוא רק תיאור מצב?
אבל אני חושב שצריך להיות פתוחים לאפשרות שהתאריכים מקורם בכוהנים ולא בה'. בינתיים לא השתכנעתי בזה. אם התאריך חשוב למה הוא לא נזכר בשמות ובדברים, ולעומת זאת נזכר "תיאור המצב" - האסיף? וכך לגבי שאר החגים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2005 18:35 |
|
| |
כדי לענות על השאלה הזו יש לדרוש את הפסוקים שם בהקשר לשאר העניינים שמופיעים שם. כפי שכבר כתבתי בעבר, החומש אינו ספר הלכות, ולכן היכן שלא כתוב התאריך המדוייק זה מכיוון שהוא אינו רלוונטי למסר המועבר באותו מקום.
|
|
|
|
|
