מכירת חלומות
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=1068029
_____________



מכירה שיש לה קונים, אף שלא מוכרים דבר, היא "מכירת שכר מצווה", שבה אחד מוכר לשני, חלק מהשכר שאותו *יקבל* בגן עדן עבור עשיית מצווה.

המהר"ם אלשקר נשאל (שו"ת סימן קא):

"אם יש ממש באותן שמוכרין זכיותיהן זה לזה אם זכה הקונה או הפסיד המוכר, ואם פעולה זו יש לה עיקר".

והוא השיב:

"תשובה: לא מצאתי מקום לדבר זה כי אם בתשובת שאלה לרבינו האי גאון ז"ל וראיתי להעתיק אותה לך ומשם תבין עקרן של דברים.

שאלוהו ז"ל: מי שהוא נוהג להתענות שני וחמישי ובסוף אותו הזמן אמר קבול שכר התענית הזה יהיה לפלוני מתנה וכן אם יאמר מכרתי תענית זו השנה בכך וכך לפלוני וקנו קנין על זה, היש מזה כלו הנאה לאותו שניתן לו כלום, וכן מי שנתן לאדם זהב על מנת שיקרא התורה ותהיה זכות הקריאה לו וכו'?

ותשובת רב האי גאון: כך ראינו, כי דברים אלו דברי הבל שאין לסמוך עליהן, ואיך יעלה על לב כי שכרו של זה של מעשים טובים שעשה זה לזה והלא הכתוב אומר צדקת הצדיק עליו תהיה וכן אמר ורשעת הרשע עליו תהיה כשם שאין אדם נתפס בעון זולתו כך אין אדם זוכה בזכות זולתו היחשוב כי מתן שכר של מצות דבר שישאהו אדם בחיקו וילך כדי שיתן זה מתן שכרו לזה ... וזה השוטה שמכר תעניתו אכלה כלבא לשירותיה, מה שכר יש לו לפני השם ית' וכבר נטל דמים זה לא ליי', ישב בתענית אלא סגף /יסגף/ עצמו ונפשו באותן הדמים, והוא קרוב לקבל פורענות מלקבל שכר, כי עשה שם שמים פלסתר וכקרדום לאכול בה לחם... ומי שמשיא עצמו לקנות שכר חבירו בדמים או במתנה, לבוז הוא ולעג, וכל הון יקר וחמודות אין אדם קונה בו שכר חבירו ".

אף שהגאון שלל כל אפשרות לקניית שכר מצווה, המליץ בהמשך דבריו על *קניית* שכר ע"י תמיכה בכספו במקיים מצווה.

_____________

*שותפות "כשרה" בשכר מצווה*

שותפות בשכר עשיית מצווה, ידועה כ"שותפות יששכר וזבולון", ע"ש ה"שותפות" שהיתה בין שני האחים, בני יעקב, אם כי מצאנו מדרשים חלוקים באם אכן היה שם *הסכם שותפות*, או רק קבלת שכר:

המדרשים שמהם ניתן להבין שלא היתה שם כל שותפות, אלא על תמיכת זבולון ביששכר, וקבלת שכר עבור תמיכתו:

בראשית רבה פרשה ע"ב אות ה:

"עמדו שני שבטים גדולים בישראל, יששכר וזבולן, יששכר יושב ועוסק בתורה, וזבולן יוצא בימים ובא ונותן לתוך פיו של יששכר, והתורה רבה בישראל... וכל השבח הזה מנין היה לו ליששכר, משל זבולן, שהיה עוסק בפרגמטיא שלו ומאכיל את יששכר שהיה בן תורה, הה"ד (בראשית מט) זבולן לחוף ימים ישכון, וכשבא משה לברך את השבטים, הקדים ברכת זבולן לברכת יששכר, (דברים לג) שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך, שמח זבולן בצאתך ממה שיששכר באהליך, ויש אומרים יש שכר באהלי זבולן. ודכוותה (דברים ל"ג) ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך, והלא יששכר גדול הי' מזבולון, אלא ע"י שהי' זבולון מפרש מישוב ועוסק בפרקמטי' ובא ונותן לתוך פיו של יששכר, נותן לו שכר בעמלו, לפיכך נקרא הפסוק על שמו".

בראשית רבה פרשה צט אות ט:

"זבולן לחוף ימים ישכון, הרי זבולן קדם ליששכר שכן מייחסן יששכר זבולן, ולמה כן, אלא שהיה זבולן עוסק בפרקמטיא, ויששכר עוסק בתורה, וזבולן בא ומאכילו לפיכך קדמו, עליו אמר הכתוב (משלי ג) עץ חיים היא למחזיקים בה, יששכר כונס וזבולון מביא באניות ומוכר ומביא לו כל צרכו, וכן משה אומר (דברים לג) שמח זבולון בצאתך, למה שיששכר באהליך שלך הן שאת מסייעו לישב בהן".

בויקרא רבה (וילנא) פרשה כה אות ב:

"שמעון אחי עזריה אמר משמו, והלא שמעון היה גדול מעזריה, אלא ע"י שהיה עזריה עוסק בפרקמטיא ונותן בפיו של שמעון, לפיכך נקרא הלכה על שמו, *ודכוותה (דברים לג) ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך, ולא יששכר גדול היה מזבולן? אלא ע"י שהיה זבולן מפרש מיישוב ועוסק בפרקמטיא, ובא ונותן לתוך פיו של יששכר, נותן לו שכר בעמלו, לפיכך נקרא הפסוק על שמו, שנא' שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך"*.

אך ה"שותפות" מופיעה בבמדבר רבה (וילנא) פרשה יג ד"ה יז:

"בא נשיא זבולון והקריב קרבנו על ה*שותפות* שהיה לו עם יששכר אחיו, לפי שהיו זבולון ויששכר *שותפים* יששכר היה עוסק בתורה וזבולון היה עוסק בפרקמטיא והיה טורח זבולון ונותן לתוך פיו של יששכר".

ובמדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויחי סימן יא:

"זבולן לחוף ימים קדם זבולן ליששכר ולמה שזבולן עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה *עשו שותפות ביניהם* שיהא פרקמטיא של זבולן ליששכר שכן משה ברכן, שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך (דברים לג), שמח זבולן בצאתך לפרקמטיא משום דיששכר באהליך עוסק בתורה, למה, עץ חיים היא למחזיקים בה (משלי ג) לפיכך הקדים זבולן ליששכר שאלמלא זבולן לא עסק יששכר בתורה ומתוך שנתיחד יששכר בתורה ולא עסק בפרקמטיא ולא היה לו עמל בדבר אחר".

לעיל הבאנו את דברי המדרש בויקרא רבה, המדמה את שמעון אחי עזריה ליששכר וזבולון, אך רב האי גאון לא הביא כדוגמה את יששכר וזבולון, אלא רק את שמעון אחי עזריה, וכך הוא גם בגמרא (סוטה דף כא עמוד א), שלא הביאה את יששכר וזבולון:

"מאי (שיר השירים ח) בוז יבוזו לו? אמר עולא: לא כשמעון אחי עזריה, ולא כר' יוחנן דבי נשיאה, אלא כהלל ושבנא; דכי אתא רב דימי אמר: הלל ושבנא אחי הוו, הלל עסק בתורה, שבנא עבד עיסקא, לסוף א"ל: תא נערוב וליפלוג, יצתה בת קול ואמרה: (שיר השירים ח) אם יתן איש את כל הון ביתו וגו'.

רש"י מפירושו לזבחים דף עמוד א, מספר את סיפורם של שמעון ועזריה:

"שמעון אחי עזריה - על שם שעזריה עסק בפרקמטיא וסיפק צורכי שמעון אחיו בשעה שהיה עוסק בתורה *והתנו ביניהן שיהא חלק לעזריה בשכר תלמודו של שמעון* כדאמרי' בסוטה (דף כא) אם יתן איש את כל הון ביתו וגו' לא כשמעון אחי עזריה לפיכך נקרא על שמו שלמד על ידו".

אך בסיפורו של "שמעון אחי עזריה" המופיעב ויקרא רבה (וילנא) פרשה כה, שהובא לעיל, אין זכר לכך שהיה תנאי ביניהם, גם בפרש"י בסוטה דף כא עמוד א, אין התנאי *מפורש*:

"שמעון אחי עזריה - תנא הוא במשנה קמייתא דזבחים, ולמד תורה על ידי אחיו שהיה עוסק בפרקמטיא *כדי שיחלוק בזכות למודו של שמעון* לכך הוא נקרא על שם עזריה אחיו וכן ר' יוחנן למד ע"י הנשיא שהי' מפרנסו".

____________

משאלה שנשאל הר"י וייס (שו"ת מנחת יצחק חלק ח' סימן פא) ניתן להבין שמנהלי ישיבה שהיו במצוקה כספית, רצו למכור "לוקש" לנדבן, שבאם הוא יחתום עמהם על שותפות, הוא יקבל "חלק גדול יותר בגן עדן", (אולי חשבו שבאם יבטיחו לנדבן "יותר גן עדן", הוא יבטיח יותר כסף).

הרב וייס נשאל:

"ישיבה הנמצאת במצוקה כספיית ועלתה ההצעה לעשות שותפות עם נדבן אחד על דרך שותפות בין יששכר וזבולון, ורוצים להסביר לנדבן שבדרך זה יוגדל ערך שכרו בעוה"ב יותר ממה שזוכה בנדבות הניתנות סתם בלי תנאי השותפות".

____________

בעניין תנאי "שותפות יששכר וזבולון", ראו:

שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ד סימן לז.

שו"ת מנחת יצחק חלק ו' סימן ק.

שו"ת ציץ אליעזר חלק ט"ו סימן לה


=============

מסקנות:

א"א *לקנות* שכר מצווה.

א''א לקנות עוונות ועונשים.

אפשר לקנות חלומות.

לאראל:

<"לא הבנתי את ההבדל בין קניית שכר מצוה לבין שותפותם של יששכר וזבולון">

ואני בכלל לא הבנתי כלל את ה"דיבורים" על "שותפות בשכר", בין אם הקניה נעשתה לפני המעשה ובין לאחריו, מאחר ושכר מצוה אינו שכר מדוד, והכמות אינה מוגבלת ומוגדרת בכללי נוקשים, שיש צורך בחלוקת שכר, כדי שיספיק לשניהם.

להבנתי, התומך אינו נוטל חלק מכמות השכר המוגבלת שאותו מקבל הלומד, אלא נוטל שכר "חדש", מחשבון אחר, עבור תמיכתו בלומד.

לפניך מתוך קובץ אגרות החזון איש חלק א אגרת מו:

"הננו חוזרים לפרש שזה שהשתמשנו בלשון "מקנים", אין כוונתנו מעין הקנאה של חפצים הגשמיים, שאין התורה ומצוות בכלל נכסי שיצאו מרשות לרשות, אלא כוונתנו שמשרשי התורה הקדושה, שזה שמחזיק את לומדי התורה, על ידי הונו ורכושו, יכולים התלמידים להשאר ולהתקיים בבית מדרשם, ולהגות בתורה, יש לו להמחזיק הזה זכות התורה, ונעשה שותף עמהם, והתורה שהם לומדים נקראת על שמו, כמו שבא בדברי חז"ל: שמעון אחי עזרי' וישכר וזבולון".

אני הבנתי מדבריו, שאין כאן "חלוקה" בשכר, אלא מאחר והתומך נחשב כלומד, הוא מקבל שכר עבור "לימוד" שלמעשה הוא לא למד.

וא"כ לא הבנתי לשם מה שטר השותפות שבאגרת מז שם.

שותפות במצוה היא מצוה בעצמה, לפיכך אין ישכר מפסיד משכרו {חוץ ממה שאין תורתו מתוך הדחק}
עי' במשך חכמה מהדורת דומב פרשת ויחי
נדמה לי שיש ע"ז מכתבים מהר' שך והסטייפלר, אבל איני חושב שהם ביררו את הענין במיוחד