| נשלח ב-19/4/2005 09:29 |
 |
| |
מה זה חודש וראש חודש במקרא
דברי mirah:
השילונים באמסטרדם טוענים שאין המלה "חודש" נרדפת למלה "ירח". על פי אמונתם חדש הוא פרק זמן סתמי ללא קשר ללבנה. חפשתי פסוק אשר יוכיח את פרוש המלה חודש אך לא מצאתי.
תוקן על ידי - נכספהנפשי - 31/07/2005 19:53:33
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2005 11:00 |
|
| |
שמישהו יביא את "עשה ירח למועדים" וכן את הפסוקים מבראשית א' "והיו לאותות".
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2005 16:25 |
|
| |
כתוב:
יאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃
אני מסכימה אתך שגם הירח משתתף בקביעת המועדים. אך כאשר הצעתי פרוש זה להם אמרו שכאן מוזכרים ימים ושנים ולא חדשים, ולכן אין לקבוע חדשים על פי הירח.
אמנם מצאתי שני מקרים שתקופת זמן מתוארת על פי הירח (ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי־טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים׃\והסירה את־שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את־אביה ואת־אמה ירח ימים) אך כאן אין מדובר במועד לה'.
מסקנתי היא כי אי-אפשר להוכיח שיש לקבוע את החדשים על פי הירח, והדבר בגדר אמונה.
תוקן על ידי - mirah - 20/04/2005 16:28:43
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2005 01:16 |
|
| |
מה לגבי "עשה ירח למועדים, שמש ידע מבואו"? (תהלים קד, 19)
אולי זה משקף נוהג לקבוע את המועדים לפי הירח.
גם דברי חז"ל משקפים נוהג כזה בתקופת בית שני.
האם היה לוח שנה קדום יותר, לפני גלות בבל?
יש טענה מחקרית שנהגו את המועדים לפי לוח שנה שמשי (בלי ירח קשר לירח בכלל) בזמן הממלכה המאוחדת.
אבל גם החוקרים חושבים שבמקור התרבויותו הקדומות ביותר קבעו חודשים לפי הירח.
אינני רואה איך אפשר להכריע אם באמת מועדים ע"פי ירח לא היו הכוונה המקורית. חשוב לציין, אבל, שאם הכוונה המקורית היתה ללוח שנה אחר,אי אפשר לשחזר אותו.
אז כדי שיהיה לנו סיכוי לעשות את המועדים בזמן הנכון, צריך להמר שנוהג חז"ל בבית שני מייצג את הכוונה המקורית.
תוקן על ידי - נכספהנפשי - 31/07/2005 19:51:35
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2005 10:47 |
|
| |
מכיוון שאנחנו רואים שהיה מושג שנקרא ירח ימים, והוא מתייחס לירח. כמו כן, הירח קשור למועדים, אז לא ניתן לייחס את הירח לסימן של משהו אחר פרט ל29.5 ימי המחזור שלו. זאת מכיוון שלא צריך את הירח כדי לסמן לנו מתי הגיע הלילה, מפני שבשביל זה יש את החושך וגם בראש חודש לא רואים את הירח. מסקנה הירח מעיד על תקופה של 30 יום, ומכיוון שבשנה אחת ישנם 12+ חודשים, אז גם חודש הוא 30 יום, ואז סביר להניח שהחודש נקבע על-פי הירח.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2005 19:58 |
|
| |
אני מסכים. רק תיקון - בראש חודש כן רואים את הירח, לראשונה לאחר יום-יומיים שהיה נסתר.
אז מבחינה מילולית רואים שבתקופה קדומה היה קשר בין חודש לירח.
אבל איך תדע אם היתה תקופה בישראל בה לא קבעו את המועדים לפי הירח?
כרגע הייתי נותן לקביעת החודש לפי ירח בזמן שנחקקו חוקי המועדים %65.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2005 00:02 |
|
| |
תמיד אותי מפתיעה הפטרת "מחר חודש" שהרי משם עולה שהיו שני ימי ראש חודש. והרי היום השני של ראש חודש נוצר כמדומני עקב בעיית העדים וההבדל בין בבל לא"י. מכאן שכבר בתקופה הקדומה ראש החודש היה בן יומיים ללא קשר לעדים וכו'. רוצה לומר שראש חודש קשור למצג מסויים שמופיע יומיים או מופיע בתוך יומיים. סביר להניח שזה מולד הירח שלא תמיד נראה אך עדיין נשארת קשה בעיני השאלה איז מן בית דין היה בימי שאול אם היה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2005 09:49 |
|
| |
haasadv,
ברוך הבא לפורום.
גם אני סבור שמן הכתוב אליו אתה מתייחס סביר להסיק שחגגו ראש חודש יומיים באותו חודש. האם תואיל לבסס טענה זו לטובת מי שלא הבחין בכך?
לגבי ראש חודש של שני ימים בלוח השנה הרבני, האם תוכל להביא לנו מקורות כתובים על הסיבה להווצרותו?
למעשה אני שותף לשאלתך. אפשרות מסוימת היא שבגלל שלוקח לעדים הרבה זמן להגיע לפעמים, אם אין עדים במוצאי יום ה-29 לחודש, חגגו גם אותו וגם את היום הבא, ורק בדיעבד לפי העדים קבעו איזה יום נחשב האחד בחודש.
אולי מתוך נוהג זה, התפתח נוהג לחגוג את שני הימים הבאים אחר ה-29 לחודש כראש חודש אפילו אם יש עדים על ירח חדש במוצאי ה-29. כך סוברים שהתחיל נוהג ראש השנה של שני ימים למיטב זכרוני.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2005 23:06 |
|
| |
עניין העדים הוא ככל הנראה דבר שהחל רק בתקופת הבית השני, ואילו בתקופת המקרא היה חישוב מראש לגבי מועד ראש החודש. כשהדבר היה גבולי היו עושים שני ימים.
החישוב הוא דבר שמחייב את המציאות , במיוחד בחורף.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2005 04:16 |
|
| |
"אם אין עדים במוצאי יום ה-29 לחודש, חגגו גם אותו וגם את היום הבא"
איפה בכלל אנו מצווים לחגוג ראש חדש?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2005 11:09 |
|
| |
יש בחומש קרבנות ראש חודש, וכן תקיעה בחצוצרות.
אבל ניראה שהיו מנהגים שונים בלתי כתובים, כמו שביתה מעבודה, וכן במקרה של שאול הם עשו סעודה גדולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2005 22:07 |
|
| |
לנכספה נפשי; שמחתי על קבלת הפנים. תודה.
לענין יומים ראש החודש הדבר לא נובע מהתחלת הפרשה ויאמר לו יהונתן מחר חודש אלא מכך מהמשך הסיפור שדווקא ביום השני שדוד לא בא לסעודה "משתולל" שאול ומטיל החנית ומכנה את בנו בן נעוות המרדות. כלומר זה ברור שהיתה סעודה כפולה בשני ימים רצופים שעניניה ראש חודש.
יהיה מי שיגיד שזו פרשה מאוחרת שהוכנסה לתנ"ך מאוחר יותר בימי שיבת ציון (מתוך כוונה של עורכי הטקסט להלל את דוד ולבזות את שאול) כאשר יומיים ראש חודש היה ענין שבשגרה עקב העדים וכו' וכך שולב הענין בתוך הסיפור היפה על אהבת דוד ויהונתן. נראה לי שבאמת פרשה זו ניתנת להיקרא כאילו היה אכן יום אחד של סעודה ולאחר יום זה נערך ענין החיצים שהרי שאול "שם לב" שדוד לא נמצא כבר ביום הראשון. אין לי מסקנה חד משמעית אבל בענין ראש החודש הכפול בזמן כה עתיק - הדר קושיא לדוכתיא.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2005 22:26 |
|
| |
hassad:בעקרון בתקופת בית שני לא היו אמורים לנהוג שונה מתקופת בית ראשון בעניין ראש החודש. כלומר, אם אתה מניח שהיו קובעים את ראש החודש על-פי הראיה גם בתקופת בית שני, אז אין סיבה להניח שעורכי המקרא ניסו להראות שגם בתקופת בית ראשון ראש החודש היה יומיים, מכיוון שבתקופת הבית השני ראש החודש תמיד היה יום אחד, ולזה יש לנו מקורות רבים מחז"ל על סיפורים מתקופה זו, ועל האופן שבו היו קובעים את ראש החודש.
ראש חודש של יומיים החל להופיע (לדעתי מחדש) רק מאז תקנת הלוח העברי, במאה הרביעית לספירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2005 22:34 |
|
| |
נקודה מעניינת באמת אבדוק לעומק מתי ענין ראש החודש הכפול החל.
אך השאלה היותר רצינית היא אם לוח החמה הוא הלוח "הנכון" שהרי אנו מעברים את השנה כדי להתאים אליו את לוח הלבנה או אם (התחילו בזמן מן הזמנים) לקבוע ראש חודש כפול אזי מדוע מראש לא הולכים ללוח החמה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2005 12:24 |
|
| |
קצת סטטיסטיקה: מבדיקה של רשימת התאריכים בתנ"ך: http://www.tora.us.fm/tnk1/ljon/sikumim/tarikim.doc
מתברר שהתאריך המקסימלי שמופיע בתנ"ך הוא 27 בחודש, הממוצע הוא 10.5, וסטיית התקן היא 8.8.
מה זה מוכיח? לא הרבה, אבל זה די מתאים להגדרה המקובלת של "חודש" שאורכו כמחזור הירח.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2005 00:25 |
|
| |
א. חודש איננה הגדרה של התורה אלא של 'לוח שנה' ירחי של שניים עשר חודשים [ ברמת העיקרון אין דבר כזה שנה ירחית אלא 12 חודשי לבנה או שנה שמשית כ 365 יום שמחולקים לעונות עפ"י אורך היום: ימי שוויון ויום ארוך וקצר]
לוח זה היה מקובל בחלק לא קטן של העולם העתיק ועל פיו מגדיר המקרא את עניין החודשים=ירחים.
כאשר המקרא אומר "החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה" יש כאן ערבוב מושגים בין חודש מושג ירחי לשנה מושג שימשי. עירבוב שממנו ניתן ללמוד את רעיון הלוח הכפול, כמו מתוך הציווי על שמירת חודש האביב, כהמשך ישיר לאותו פרק ולרעיון הזיכרון ההיסטורי של זמן יציאת מצרים שמוגדר דווקא בחודש היציאה ברעיון של לוח ירחי ולא שמשי.
מעניין שנוסח המסורה מקפיד על רעיון הכפילות בלוח גם בפסוק שצוטט לעייל מבריאת העולם שם השמש והירח יחדיו קובעים מועדים ושנים.
גם בסיפור במבול שאורכו מ17 לחודש! השני עד 27 לחודש! השני, כלומר 'שנת' חודשים מלאה משני עד שני + 11 יום מ17 עד 27 על מנת להשוות ללוח שמשי. וכך מוצגת שנה שלמה של מבול.
[באחת הוארסיות של תרגום השבעים מופיע במבול תאריך של 17 עד 17. ולעומת זאת במגילות מדבר יהודה נמצא נוסח מ27 עד 27 כך שנראה בוודאות שהצגת התאריכים במבול אכן יצרה מתח סביב שאלת אופי הלוח שעולה מהסיפור.
השאלה העיקרית במשמעות המושג 'חודש' במקרא [כיוון שברור לי שזה מושג ירחי] הינה האם התייחסות המקרא הינה לראש החודש או ל15 בחודש שני המועדים הברורים ביותר בתהליך הצפייה בסיבוב הלבנה. למשל האם בנ"י הגיעו להר סיני בא' לחודש השלישי או ב15 לחודש השלישי?
דעתי האישית שמדובר דווקא בראש החודש ולא ב15 למרות ששמעתי ניסיון להסביר אחרת האם יש למישהו הוכחות או רעיונות?
לגבי אורך חגיגת ראש החודש נראה לי על פי העלמות הירח למשך זמן העולה על יום אחד, כ 36 שעות סביר שגם חגיגת ר"ח [באיסור מלאכה כללי ובהליכה לנביא כעולה מדברי הנביאים] יימשך חילופין יום אחד וחילופין יומיים. כדי להתאים את משך הזמן העובר מהעלמות הירח לחזרתו לתאריכי החודש העוקבים. כך נראה לי להבין את סיפור החודש של דוד.
"הוי המתאוים את יום ה' למה זה לכם יום ה' הוא חושך ולא אור"
|
|
|
|
|
