הכוונה המקורית בעניין התכלת במצוות ציצית
19:18 1/2/2005 - נשלח ב
------------------------------------------------------
האם יש להפקיד שהצבע יהיה זהה לזה שמופק מארגמון קהה קוצים (בהנחה שזהו התכלת הקדום). כלומר, האם מותר להשתמש בקלא אילן או באינדיגו?
zachiz
9:48 2/2/2005 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
ברצוני, להעיר שלפי פשט הרמב"ם (וחלק מהאחרונים) אפשר לצבוע בכל חומר עמיד כדוגמת החילזון. אבל בקלא דאילן אסור כי אינו נחשב עמיד.
יאיר100
1:0 29/3/2005 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
לפי דעתי אסור לצבוע את הצציות בחלזון כי החלזון טמא. ללעולם אין מקימים מצוה בחיה טמאה.
mirah
19:0 29/3/2005 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
התחש הוא חיה טמאה מכיוון שהיא לא הותרה לאכילה. תולעת השני גם היא שרץ טמא. מה הקשר בין חיה טמאה לבין שימוש בה לשם צביעה.
אגב, בארגמון קהה קוצים משתמשים בדיו שלו שמוצא ממנו כהוא עוד בחיים, אחרת זה לא עובד טוב. יש טומאה לאכילה ויש טומאה של נבלה, שזה הבשר עצמו של החיה ולא בלוטות דיו או חלקים אחרים שלה, כגון העור שהטומאה נשארת בהם.
zachiz
8:6 30/3/2005 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
כעקרון תמיד הסכמתי עם דעתה של מירה בנוגע לטומאה שבחילזון.
צחי,
מה זה תחש?
האם "תולעת שני" באמת חייבת להיות תולעת של ימינו? או שיכול להיות גם פרוש אחר? איך מופק צבע השני? מגוף של חיה כלשהי?
ולא ממש הבנתי את המשפט "יש טומאה לאכילה ויש טומאה של נבלה, שזה הבשר עצמו של החיה ולא בלוטות דיו או חלקים אחרים שלה, כגון העור שהטומאה נשארת בהם." מה כוונתך? תמיד הייתי סבור שטומאה זה טומאה. ואנו לא אוכלים משהו בגלל שהוא טמא.
הקורא
9:9 30/3/2005 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
הקורא: הבשר המת הוא המטמא, וככל הנראה מקור הטומאה הוא בדם. לכן שערות, עור, ציפורניים, בלוטות דיו, ואולי אפילו שומן של חיות שונות אינו בהכרח טמא.
אני גם סבור שקבר עתיק גם כן אינו טמא, מכיוון שכל הבשר כבר התכלה, ואני לא חושב שעצמות יבשות מעבירות טומאה.
מכל מקום, באכילה צריך להיות הרבה יותר החמרות, ולכן אני גם לא אוכל את שומן החזיר, או את ציפורניו, או את הדיו של חלזון הארגמן.
תולעת השני נעשה מכנימת האלון, שזהו למעשה חרק קטן - שרץ ? (תלוי כיצד מגדירים שרץ), למעשה פרזיט שחי על עץ האלון. הדבר הוכח לאחרונה על-ידי מחקר של דר' זהר עמר וצביקי תמרי. המחקר התבסס על מקורות היסטוריים והארכיאולוגיים.
קשה לומר שהתכלת של המקרא אינו מופק מחלזון הארגמן, מכיוון שבימי קדם היתה זו הדרך היחידה להפיק צבע זה באיזורינו, יותר מאוחר (בתקופת הרומית או הביזאנטית - לא זוכר) גילוי שיטה נוספת להפקת צבע זה מצמח האינדיגו, שכלל לא מצוי באיזורנו אלא בא מהמזרח הרחוק.
zachiz
--------------------------------------------
" דבש עשוי ע"י דבורים שהם חרקים טמאים ואילו הדבש טהור וכשר לאכילה . "
shalomhalv
--------------------------------------------------
"
1. יש אשר סבורים כי התחש היא ג'ירפה, והיא טהורה.
2. אינני אוכלת דבש דבורים כי אני סבורה שהיא טמאה. על פי רב הדעות הדבש המוזכר בתורה (בנגוד לדבש המוזכר בנ"ך) הוא דבש תמרים."
shalomhalv
------------------------------------------------------
21:31 31/3/2005 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
מירה,
על פי רב הדעות, הזמר הוא הג'ירפה, והטענה שהג'ירפה היא טהורה נובעת מכך שהזמר מופיעה ברשימת הבהמות הטהרות.
התחש אינו מופיע ברשימת הבהמות הטהורות , ולכן הוא אסור באכילה.
zachiz
1:25 3/4/2005 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
גם אם מעלה גרה ומפריס פרסה הוא?
mirah
18:53 3/4/2005 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
אני חושב שכל הבהמות הטהורות המוכרות לבני ישראל, הופיעו ברשימת הבהמות הטהורות. תחש היתה חיה ידועה, ואולי זו כלל לא בהמה אלא חיה אחרת טמאה.
zachiz
תוקן על ידי - נכספהנפשי - 04/04/2005 15:49:55
|
