| נשלח ב-10/2/2005 03:37 |
 |
| |
ויחזו את האלהים
שמות פרשת משפטים בפרק כ"ד
פסוק י
ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת ספיר וכעצם השמים לטוהר. ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו.
איך אפשר כזה דבר? כי לא יראני האדם וחי!
מה זה מראה כבוד השם? האם זה שונה מלראות את השם עצמו?
פסוק יז ורמאה כבוד השם כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל (בניגוד לאצילי ישראל?)
אפשר לדבר על דמות של השם?
יחזקאל א
וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא. ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה.
וארא כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו למעלה וממראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה אש ונגה לו סביב.
כמראה הקשת אשר יהיהי בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב, הוא מראה דמות כבוד השם, ואראה ואפל על פני ואשמע קול מדבר.
איך מסבירים את זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2005 04:10 |
|
| |
ייתכן שהפסוק (שמות לג 20) "לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת-פָּנָי: כִּי לֹא-יִרְאַנִי הָאָדָם, וָחָי" אינו חוק-טבע כללי; ייתכן שזה היה נכון רק באותו זמן, לאחר חטא העגל, שגרם לירידה רוחנית ולהתרחקות של ה' מבני האדם. זו הסיבה שמשה כל-כך התעקש לראות לפחות חלק מה' - הוא רצה לחדש את הקשר (כהמשך של הויכוח בפסוקים 12-17 - http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/jmot/jm-33-1217.html)
יש פסוק אחר (דברים ד 15-19) - "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם: כִּי לֹא רְאִיתֶם, כָּל-תְּמוּנָה, בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. פֶּן-תַּשְׁחִתוּן--וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל, תְּמוּנַת כָּל-סָמֶל: תַּבְנִית זָכָר, אוֹ נְקֵבָה. תַּבְנִית, כָּל-בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ; תַּבְנִית כָּל-צִפּוֹר כָּנָף, אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם. תַּבְנִית, כָּל-רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה; תַּבְנִית כָּל-דָּגָה אֲשֶׁר-בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ. וּפֶן-תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה, וְרָאִיתָ אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת-הַיָּרֵחַ וְאֶת-הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם, וַעֲבַדְתָּם--אֲשֶׁר חָלַק יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֹתָם, לְכֹל הָעַמִּים, תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם". אפשר לפרש אותו בשתי דרכים:
א. "תמונה" משורש "מין"; לה' אין "תמונה", כלומר אין לו דמות של אחד ממיני הבריות שקיימות בעולם; אך יש לו דמות מופשטת יותר, של אש ועשן וענן וערפל, חומרים שזזים ומשתנים כל הזמן. ולכן אסור לנו לעשות פסל של כל מין מהמינים שנמצאים בעולם.
ב. לה' אין דמות קבועה שמהוה חלק ממנו - הוא יכול להתגלות אלינו בכל דמות שהוא רוצה, או בלי שום דמות, הכל בהתאם למטרת ההתגלות ולכושר התפיסה שלנו בזמן ההתגלות. וההוכחה לכך - שבמתן תורה ה' התגלה אלינו, לפחות חלק מהזמן, בלי דמות כלל. לכן אסור לנו לעשות פסל בדמות מסויימת, ולומר שזו דמותו של ה'. פירוש זה מסביר גם את הפסוקים מיחזקאל.
תוקן על ידי - אראלסגל - 10/02/2005 4:20:06
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2005 21:24 |
|
| |
יש הבדל בין השם אלהים לשם הויה. את אלהים אפשר לראות, אך את ה' לא. זה מכיוון שה' הוא המקור לכל האלהים. המילה אלהים היא לשון רבים של אלוה. אל זה סוג של כח, אולי כח רוחני. כך נאמר למשה שהוא יהיה לאהרן לאלהים. כך נאמר בפרשת משפטים שצריך להביא מחלוקות אל האלהים, ששם הכוונה היא אולי לשופט.
ה' מתגלה בעולם באמצעות האלהים. לכן כוחות ניתן לראות במידה זו או אחרת. כמו כן, חשוב לציין שהמראות שראו אצילי בני ישראל היו כולם כ.... לא כתוב בדיוק מה הם ראו, אלא רק המשלות למה שהם ראו. הם לא ראו לבנת ספיר, אלא צבע כעין לבנת הספיר.
את כבוד ה' ניתן לראות, מפני שזו צורת התגלות של כוחו ושלטונו על העולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2005 21:55 |
|
| |
צחי: ומה פירוש הפסוק "ה' הוא הא-להים"?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2005 10:26 |
|
| |
שמאחורי האלהים למעשה עומד ה'. ה' הוא השורש לכל האלהים.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2005 16:12 |
|
| |
להלן תגובה של BONIKO. (תודה על התגובה!)
***
צחי: ומה פירוש הפסוק "ה' הוא הא-להים"?
אראל סגל
אתה ענית:
שמאחורי האלהים למעשה עומד ה'. ה' הוא השורש לכל האלהים.
ושאלתי היא:
כמה אלוהים יש?! ואם יש כמה? אז מי כיח חזק? ומי הוא כל יכול? ומי ברא את מי?! ומדוע ה' עומד לפני האלוהים - ומה ידיעה זו באה לעזור לנו, בחקירת ה' ובמה בדיוק?!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2005 23:32 |
|
| |
כמו שכבר כתבתי אל זה סוג של כח רוחני, ויש הרבה כוחות שה' ברא בעולם. אלהים בגימטריא שווה ל-טבע, וזה גם מבטא את הרעיון שמתייחסים לשם אלהים כאל היחיד, אז הכוונה היא סך כל הכוחות בטבע, או האחדות של מערכת האיזונים של כל כוחות הטבע. כך שזה לא אל אחד מול אל אחר, זה הרבה יותר מורכב מזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2005 04:50 |
|
| |
*אני חושב ששם ההויה הוא שם פרטי של אלוהים במסגרת דיאלוג שלו עם בני האדם.
*אני חושב על אלוהים כעל מישהו שאיננו כפוף לחוקיות הסיבתית שבתוך הבריאה, ולכן אין מובן לומר שרואים אותו ממש. זה בעצם מתאים לאפשרות ב' שהציג אראל. אלוהים יכול לגרום לתופעות בתוך הבריאה כדי לתקשר עמנו, ומי שרואה תופעות כאלה אפשר לומר עליו שהוא רואה את אלוהים, אבל זה לא מדויק. יותר מדויק זה שהוא רואה משהו שמייצג מסר מאלוהים. לפיכך אפשר להתייחס ללבנת הספיר כמשהו שאלוהים פשוט בחר להראות.
תוקן על ידי - נכספהנפשי - 15/02/2005 15:11:00
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2005 16:30 |
|
| |
תגובה מBONIKO לצחי:
איך אתה כותב "אחדות" ובו זמנית אומר: ויש הרבה כוחות שה' ברא בעולם, או אומר ש: "אל זה סוג של כח רוחני"?
זה סותר את עצמו, כי אין אחדות, ודע יטב, אם ה' "מפצל" את כוחותיו, אז הוא לא אחד, ומה טעם לומר: "ויאמר אלוהים יהי אור, ויהי אור! משמע שגם אלוהים הוא כוח!
(שאלוהים בעצמו אמר : ויהי אור וכך היה, והאלהים לא השתמש בכוח אחר מכוחותיו כפי שאמר ההוא שאלוהים זה מקור כל הכוחות....) ואם דיבור הוא יכול אז למה באמצעים אחרים לא?!
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2005 20:21 |
|
| |
התגובה האחרונה של צחי והתגובה עליה של בוניקו הזכירה לי דעה של חכם קראי שנקרא בנימין הנהאונדי, שקראתי פעם. הוא טען שאלוהים ברא 'מלאך' והמלאך הזה הוא שברא את העולם. אבל דעתו ספגה ביקורת רבה.
תוקן על ידי - הקורא - 16/02/2005 20:26:19
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2005 13:11 |
|
| |
אז למרות הביקורת, אני חושבת שהוא צדק.
לדעתי יש לנסות להפריד בצורה מסודרת את ההגדרה של אלוהים / הקדוש ברוך הוא / מלך מלכי המלכים / ה' / ומי הוא זה אשר לא יראה פני וחי...
מדוע <מלך מלכי המלכים>? מי הם המלכים האחרים? בוודאי שאין הכוונה למלכים בני-תמותה, הנושאים כתר עד אשר יפילוהו מראשם, או אלים מעשי ידי אדם...
מדוע זה - לא אחת ולא שתיים בתורה - מתואר דיבור ישיר ופנייה ישירה עם אלוהים, אלוהים מטיילים בין האנשים והאנשים מכירים ומזהים אותם מיד (משה, אברהם, נוח ועוד), עֵלי שומע אותו ורואה מראה באוהל מועד, יחזקאל מתאר משהו אחר, יעקב רואה משהו, במדבר יש עמוד עשן ההולך לפני המחנה ואסור לעמוד מלפניו, אלא מאחוריו בלבד... ומהו אותו חשמל, אותה הקרינה בארון הקודש, שרק הכוהן, כשחזהו מוגן בחושן האבנים, יכול להיכנס אליו מבלי להינזק?
ועל כל אלה יש את המקור הקדוש, השם המפורש, עליו מדברים בגוף שלישי, ה' הקדוש ברוך <הוא>, הנסתר מעין והקיים אי שם, מפכּה בתוך כולנו ובתוך הבריאה כולה?
|
|
|
|
|
