להלן בירוק ציטוט של דברי "האזרחי" מאשכול "האם הנבואה מצטמצמת כבר בתנ"ך?"
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1248280

כאשר שמתי שלוש נקודות החסרתי חלק מן המקור.


"... בהמשך למה שדיברנו פעם באשכול אחר בעניין צמצום לא כפשוטו , באור לא היה שינוי והשינוי הוא רק למקבלים, כך גם בנוגע ןעניין הנבואה שהוא גם כן סוג של אור. האור קיים ומה שחסר זה רק כלי מתאים להכילו. ובנידון דידן מה שחסר זה רק אדם הראוי לנבואה אבל אור הנבואה מאיר כמקודם.

הנני מעתיק לכאן מדבריו של אדמו"ר הזקן בספרו ליקוטי תורה פרשת ניצבים :

'... והנה מצד אור האצילות עצמו אין מניעה שאילו היה משה ואברהם גם היום פה עמנו היה אור האצילות מתגלה בהם רק שבדור הזה אין גילוי אור האצילות למטה. אבל מ"מ מוכרח להיות שבמציאות יש אור אצילות למטה ג"כ אלא שאינו מתגלה בדורנו זה. ...וכן עד"ז יש מציאות נבואה גם בעוה"ז רק שבנביאים היתה בבחי' גילוי שהנבואה הי תה מתגלה בהם לפי שהיה בהם כח לקבל ועכשיו המניעה מצד המקבלים אבל מצד האור והשפע אין מונע שבמציאות יש האור והשפע גם היום רק שאינו נגלה ונראה אלא לפי ערך כח המקבלים:'"


תגובת נכספהנפשי:

בדברים הנ"ל אפשר לראות שהנבואה היא אור תמידי הקיים במציאות, ורק תלוי באדם אם הוא נעלה מספיק כדי "לקלוט" אותו.
אין פה התייחסות לה' כסובייקט אשר מדבר אלינו, אין יחס דיאלוגי עם ה'.
הנבואה הופכת לאובייקט שהאדם מנסה להשתלט עליו. האדם הוא במרכז, ובידו היכולת להתעלות לתחום האלוהי.

גישה זו הפוכה לתנ"ך, שם אי אפשר לעלות לתחום האלוהי - רק האלוהים יכול לרדת לתחום האנושי.
יש כאן ביטוי ל"נצחוני בני", לחטא הגאווה מול האל. יש כאן עגל זהב, שימוש בשם ה' כדי לקדש משהו אחר, אובייקט שאיננו חושב בעצמו.


תוקן על ידי - נכספהנפשי - 24/07/2005 15:51:19

תגובה של נכספה נפשי:

ברצוני לחזור כמה הודעות אחורה, אל עניין הנבואה כ"אור". להלן תגובתי לדברי ZACHIZ:

אני מסכים שזו לא החלטה שרירותית של ה' שלא לדבר עימנו, וגם אני סובר שזה תלוי בעיקר בכך שנהיה מוכנים. אבל המודל הזה של אור וקליטתו יש לו השלכות אחרות לא טובות. אתה מתעלם מהן בפרוש שלך אבל הן מסוכנות.

נבואה מאפשרת דיאלוג וקליטת אור לא. ה' יכול להחליט מתי לדבר עמנו לא רק לפי מוכנות של יחידים אלא משיקולים אחרים (למשל - העם, האנושות).
אם המסר מה' הוא אור תמידי בלתי משתנה, הרוח החיה בתהליך נבואה שכזה מגיעה רק מן האדם. וכך האדם תופס את מקום אלוהים.
אמנם אני חושב שחידוש הנבואה תלוי במוכנות עם ישראל, אבל הנבואה עצמה היא תהליך דינאמי ולא סטטי, שיש לו שני צדדים - האדם והאל - ושניהם מגיבים זה לזה באופן דינאמי.

מודל הנבואה כ"אור", יכול להביא לכך שלא ישמעו לנביא כי יאמרו שהוא אינו "מוכן" - אנשים מצפים לאדם שהתעלה באופן רוחני או דתי. אבל ה' יכול לבחור בבולס שקמים פשוט להיות נביאו.

כמו כן יש סכנה שהנביא עצמו יהפוך לאלוהים - שכן הוא "בעל האור".

העברתי לכאן שיח שהתפתח באשכול אחר.
שם הכותב מופיע בסוף כל הודעה.

------------------------------------------------------
אני לא חושב שזה שמישהו מדבר עם אלוהים הופך אותו לנביא, ואת תוכן דבריו לנבואה. אם ה' לא נותן לו שליחות להעביר מסר לעם, אני חושב שהמילה נבואה בלשון המקרא לא מתאימה!
נכספהנפשי
------------------------------------------------------

אני אדייק שבשימוש בביטוי "נבואה" אני מתכוונת רק שהשם מדבר עם מישהו, במובן הכי פשוט. אני לא מוסיפה את הדרישה שיהיה מדובר בייעודו של עם ישראל או שיכלול איזושהי שליחות, כמו בהגדרה של נכספה נפשי. אני גם לא מתכוונת לאיזשהו אור תמידי כמו בתפישה של אזרחי.

הערה על התואר "נביא" שנתן לאברהם- שימוש מענין למילה נבואה- לפי ההקשר, נראה שהנביא הוא זה שמתפלל בעד אנשים אל השם, לאו דוקא שמעביר מסרים מהשם לאנשים.
בראשית סדר וירא כ- ז
ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה
Kisarita
------------------------------------------------------
8:45 16/1/2005 - נשלח ב

בנוגע לנביא כמתווך: בשביל מה צריך מתווך להתפלל או לדבר אל השם?
kisarita
------------------------------------------------------
9:38 16/1/2005 - נשלח ב

בכדי לחבר בין בלי גבול לגבול צריך לממוצע. משה או ממלא מקומו משמש לנו כממוצע המחבר.
אזרחי
------------------------------------------------------
10:4 16/1/2005 - נשלח ב

-אין כזה דבר ממוצע לאין-סוף
-הנביא הוא בן אדם כמוני
-זה לא מסביר למה צריך אחד שיתפלל בעדי

האין זה חשש של אלהים אחרים, אם מפרשים את האיסור לכלול אמצעיים?

עיינו גם באשכול אלהים, אחרים:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=651207

kisarita
------------------------------------------------------
10:13 16/1/2005 - נשלח ב


זה כמו בית המקדש.ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.
מקום בו שורה השכינה.
באים אליו ומרגישים איך אנחנו מתקשרים באלוקות והאלוקות מתקשרת בנו.
זהו אחד מעיקרי האמונה.
משה איננו מציאות מצד עצמו אלא כל עניינו לחבר עולמות עם אלוקות. "צו את בני ישראל!" במובן זה הינו "עשה צוותא ביני ובין בני ישראל!"

לנו בניגוד למשה יש עוד עניינים, וכשאנו במחיצתו אנו מתעלים מגשמיותנו ומסוגלים להיות דבקים בהשם.

העגל היה תחליף למשה ולא להשם..."כי משה האיש...לא ידענו מה היה לו..."
אזרחי
------------------------------------------------------
20:35 16/1/2005 - נשלח ב


*לגבי דברי האזרחי, העגל היה כמובן בעיקר תחליף לה' "אלה אלוהיך ישראל", אבל אכן בעוזבם את ה' עזבו גם את נביאו.

*המכנה המשתף לרוב הגדול של המקרא (לא הכל) הוא שה' רוצה בקשר עם הכלל כישות אחת. הנביא הוא הפה של הישות הזו מול אלוהים והאוזניים שלה מולו. (אם הנביא הוא האוזניים מתאים שיהיה גם הפה כדי שיהיה דיאלוג ישיר.) מי שיש לו שאלה לה' הולך לנביא. זו לדעתי חשיבות בית משכן ה' - מקום אחד בו אפשר למצוא את הדובר או דוברים עם ה', מקום שכל אחד יכול להגיע אליו באופן אידיאלי. (ישעיהו פרק ב' 1-4.)

*אני חושב שמשה לא התעלה מעל הגשמיות, וה' לא מצפה שנתעלה מעליה, הוא רק מצפה שנרצה לעשות הטוב בעיניו בתוך הגשמיות.

*אני חושב שכל זה לא סותר את האפשרות שאלוהים ישמע לתפילה של מישהו שאינו נביא, או יגיב להחלטותיו. יש דוגמאות כאלה גם במקרא, שה' אומר לנביא שהוא החליט להגיב בצורה מסוימת למעשיו או דבריו של אדם פרטי מסוים.
אבל הקשר הזה של פרט לאלוהים הוא לא העיקר במקרא.
נכספהנפשי
------------------------------------------------------



תוקן על ידי - נכספהנפשי - 20/01/2005 0:44:13

נביא מלשון להביא, הוא מביא את דבר ה' לאומה , לקבוצת אנשים, או אפילו לאדם אחר.

מי יתן כל עם ה' נביאים - ביטוי זה מייצג אידיאל, ונראה שאם כל עם ה' יהיו נביאים, אז הם יתנבאו עבור האומה כולה (ללא סתירות ביניהם) ועבור שאר האומות.

אוקי קיבלתי.