ד. עין תחת עין

בספר שמות פרק כ"א פסוק כ"ד [פרשת משפטים] מופיעה בחדות הלשון הקביעה של העונש על כל פגיעה גופנית –

"עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל".

הפרשנים ברובם מפרשים על סמך חז"ל כי בממון מדובר, ולא יעלה על הדעת, לדוגמא, לכרות ידו של הפוגע בפועל, גם אם זו החבלה אשר ביצע ברעהו. הראב"ע בפירושו שם מביא את פירושו של רב סעדיה גאון לפסוק זה אותו הוא מקבל, ואומר:

"עין, אמר רב סעדיה, לא נוכל לפרש זה הפסוק כמשמעו. כי אם האדם הכה עין חברו, וסרה שלישית אור עיניו, איך יתכן שיוכה מכה כזאת בלי תוספת או מגרעת.
אולי יחשיך אור עיניו כולו. ויותר קשה הכווייה והפצע והחבורה, כי אם היו במקום מסוכן, אולי ימות, ואין הדעת סובלת".

בהמשך מתאר הראב"ע שיחה שהייתה לרס"ג עם הקראי בן זוטא, ולהלן פרטיה בשפה חופשית:

בן זוטא: "איך אפשר לפרש שהדין הוא בממון ולא בביצוע הפגיעה בפועל, הרי כתוב בספר ויקרא פרק כ"ד פסוק כ' –
"שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר ייתן מום באדם כן יינתן בו".
רס"ג: "ה-ב' [במילה: בו] אפשר להחליפה עם על ואז הפסוק לא יהיה יינתן בו, אלא יינתן עליו עונש".
בן זוטא: "והרי עוד כתוב שם, בפסוק י"ט, כך:
"ואיש כי ייתן מום בעמיתו, כאשר עשה כן ייעשה לו".
רס"ג: "הנה שמשון אמר, כאשר עשו לי כן עשיתי להם [שופטים ט"ו י"א], ושמשון לא לקח נשותיהם ונתן לאחרים, רק גמולם השיב להם".

[שמשון לקח אישה פלשתית ובבואו אליה - עצרו אביה מלהיכנס לחדרה, ואמר לו כי
הוא נתנה לאיש אחר. ברוב כעסו שמשון לכד 300 שועלים, קשר לזנבותיהם לפידים
ושילחם בשדות פלשתים להבעירם. על כך אמר: "כאשר עשו לי כן עשיתי להם"].

בן זוטא: "איך אפשר לפרש כי הגמול הוא בממון, אם יהיה המכה עני – מה יהיה עונשו?"
רס"ג: "אם עיוור יעוור עינו של פיקח – מה יהיה עונשו? העני יתכן שיעשיר וישלם, אך העיוור לא יוכל לשלם לעולם. ולפיכך הכלל הוא שלא נוכל לפרש על דרך מצוות התורה פירוש שלם, אם לא נסמוך על דברי חז"ל".

פרשנות חז"ל בסוגיה זו מגוחכת, וכל אדם כנה שמכיר מספיק טוב את הטקסט המקראי יכול להגיע למסקנה זו.

לגוף הטענות:
1. אמירת שמשון היא לא חיזוק מספיק לעמדת רס"ג.
2. אכן: אם המכה עני, כדברי בן זוטא, הוא אינו יכול לשלם. ואכן: אם המכה עוור, כדברי רס"ג, אי אפשר לעוור אותו. אבל אפשר ואפשר לפרש את הכתוב בלי לסמוך על דברי חז"ל.

אם מגיעים, כפי שהדוגמא של רס"ג עם העוור המכה חושפת, למצבים מיוחדים בהם החוק הכתוב בחומש לא ניתן לביצוע - אין זה מוכיח שכוונת החומש הייתה אחרת. אפשר פשוט לומר שהחוק הכתוב בחומש לא מתייחס לכל סיטואציה אפשרית - הוא איננו כללי ומוחלט.

לדעתי אפילו האוסף של כל ההוראות בחומש לא יוצר מערכת חוקים כללית, מוחלטת ומושלמת! לכן צריך את התורה שיוצאת מפי ה' השוכן בקרב העם ומורה אותו כל יום מחדש - רק היא "תמימה".
(זה עוד יקרה לפי ישעיהו פרק ב 1-4: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, ושפט בין הגויים וכו'...")

חז"ל מנסים להחליף את התגלות ה' כמורה, במנגנון אנושי של פרשנות חכמים. זו דרך רעה.

צריך לומר - החוק "עין תחת עין" איננו מבטא באופן מושלם את הטוב בעיני ה'; הוא איננו חוק שמתייחס לכל סיטואציה אפשרית. לא צריך להשלות את עצמינו שאנו יכולים להבין את הטוב בעיני ה', ולא שהכתוב בחומש מסכם אותו, ולא שבידי חז"לנו הסגולה להבינו.
וגם בזה אינני משלה את עצמי שלא יתכן שאני טועה: גם זה יתכן.

נכספה נפשי
"חז"ל מנסים להחליף את התגלות ה' כמורה, במנגנון אנושי של פרשנות חכמים".

מה שכתבת אינו נכון! בתקופת חז"ל- אחרי חורבן הבית לא הייתה נבואה ורוח הקודש(לפחות לא בדרגה המקדשית), והדרך היחידה לשמור על התורה היה ללומדה בכלים שהיו בידי החכמים.

אם נדבר על עין תחת עין, פרוש החכמים הינו פרוש לגיטימי 1) אם נפרש שמותר לקחת כופר (רק לרוצח אסור לחת כופר)
2) מסבר שהביא רס"ג.
3) הספור עם שמשון.
4) הבנה שהמילה "תחת" היא במקום כמו תחת הנעצוץ יעלה ברוש.
ראיה לזה מהפסוק מכה בהמה ישלמנה נפש תחת נפש ששם ברור שישלם את שווי הפרה.

מצד שני יתכן שפרוש של חכמינו התחדש בתקופה מן התקופות ולפני זה פרשו אחרת כמובא ברמב"ם שבדרישת התורה הולכים אחר חכמי הדור.

אם נדבר על עין תחת עין, פרוש החכמים הינו פרוש לגיטימי 1) אם נפרש שמותר לקחת כופר (רק לרוצח אסור לחת כופר)---- אם זה נכון שרק לרוצח מותר לתת כופר, אז לדבריך, לא צריך להיות כתוב באותו פסוק (לפחות) ברצף אחיד:"יד תחת יד, שן תחת שן, רגל תחת רגל, חבורה תחת חבורה, ויותר מזה: למה כתוב בהמשך (בפרשת משפטים) שנפש אדם יכולה לבוא בכופר במקרה שהבעל ישית עליו שנאמר: "ואם כופר יושת עליו.."-- אז למעשה אתה אומר שזה מיותר--אבל זה כתוב בתורה שבכתב סימן שזה מסביר את המצב האפשרי ולא נוכל לומר כך גם על "יד במקום כסף (=ממון)- כי זה בא להפריט ולהוציא מהכלל, לפי ההיגיון, כי כתוב "ואם" ובהמשך מביא רק את המקרה שהזכרתי..
2) מההסבר שהביא הרס"ג.
3) הספור עם שמשון.
4) הבנה שהמילה "תחת" היא במקום כמו תחת הנעצוץ יעלה ברוש.---מה אתה רוצה מפסוק זה? הוא לא עוזר לך כי לא כתוב שם : "תחת הנעצוץ יעלה "נעצוץ, כמו המקרה שלנו שכתוב במפורש: "נפש תחת נפש.. יד תחת יד" ומה גם שהכוונה למילה "תחת" בפסוק שהבאת היא: "כשיתפתח" (=תחת) הנעצוץ אז יצא ויהא לברוש (עץ גדול וחזק) ראיה לזה מהפסוק מכה בהמה ישלמנה נפש תחת נפש ששם ברור שישלם את שווי הפרה. על פסוק זה לא נוכל לגיד שזה ברור כי מהפשט הכתוב נבין שהורג בהמה צריך להביא אחת כמוה בדיוק ולרוג אותה!, ומאיפה יביא אחת כמותה?!, ולכן התורה הסבירה בפסוקים הבאים דנים בזה: ותקרא: ואישׁ כי יכה כל-נפשׁ אדם מות יומת. יח ומכה נפשׁ-בהמה ישׁלמנה נפשׁ תחת נפשׁ. יט ואישׁ כי-יתן מום בעמיתו כאשׁר עשׂה כן יעשׂה לו. כ שׁבר תחת שׁבר עין תחת עין שׁן תחת שׁן כאשׁר יתן מום באדם כן ינתן בו. כא ומכה בהמה ישׁלמנה ומכה אדם יומת.

מצד שני יתכן שפרוש של חכמינו התחדש בתקופה מן התקופות ולפני זה פרשו אחרת כמובא ברמב"ם שבדרישת התורה הולכים אחר חכמי הדור.---אם כך אז אתה רוצה לומר שלא שומרים על "נוסח קבוע",ואז יוצא שאתה סותר את עצמך, כי אמרת שאנו שומעים להם בעינים עצומות כגון ימין ושמאל... למרות שעכשיו אתה אומר שהולכים לפי החכמים האחרונים- ,בחייך, תאר לך שה' נתן לנו תורה , ואח"כ מצווה אותנו לעשות מה שכתוב בה, ואחרי 3 דורות החכמים מפרשים משהו, ואחרי 8 דורות חכמים אחרים מפרשים משהו אחר, וכן הלאה... אז למה אנו , עדיין, הולכים גם לפי הדעות "הישנות" שיש לי הוכחות חותכות שחלקן מוטעות ותקבל 2 עכשיו,: 1. חכמי ירושלים "צחקו" על חכמי בבל ואמרו: חכמי בבל עיניהם חשוכות , כי יושבים בארץ חשוכה!.2. זה שוב לא מסתדר עם: "אלו ואלו דברי ה' חיים, כמו שאין 2 פתרונות לתרגיל: 1 ועוד אחד שווה שתיים ולא שום תשובה אחרת, ומה גם שחכמינו אומרים: ש..(נעזוב לפעם אחרת- אין לי כוונה להכביד עליך

בוני-קו

טוב, זו כבר שאלה האם יש מקום למידת החסד במשפט. דבר זה הופך את הדין לסובייקטיבי.

אם נעשה עין תחת עין כולנו נהייה עיוורים בסוף

ואולי אנשים יזהרו יותר, ולכן לא יפגעו אחד בשני, ולכן לא יהיו גם אנשים ללא עין אחת.