"גם כאשר כותבים, העופרת שהייתה על העפרון עוברת למקום אחר - הדף. בעת הכתיבה אנו עוסקים בכיוון העופרת אל המקום החדש המסוים שאנו רוצים שהיא תעבור אליו - כמו בעת עריכת שולחן וכד'.": מבחינה פיסיקלית זה דומה. אבל מבחינה תפיסתית, אדם שרואה טקסט כתוב, לא יגיד "יש כאן עופרת על נייר" אלא "יש כאן מילים", כלומר העופרת קיבלה תפקיד חדש (לכן כתבתי שכנראה צריך להבחין בין כתיבה של מילים לבין קשקוש חסר משמעות).
לעומת זאת, אדם שרואה מים בביוב, עדיין מבחין בכך שיש כאן מים, הם לא השתנו ולא קיבלו תפקיד חדש;
גם אדם שרואה שולחן מסודר, עדיין מבחין בכל אחד מכלי האוכל בפני עצמו, הוא לא רואה בכך הקניית תפקיד חדש לכלי האוכל.
נראה לי שגם צחי מסכים ש"מלאכה" היא לא מושג פיסיקלי אלא תלוי בכוונה. אבל אני טוען שהכוונה החשובה כאן היא הכוונה שרוב בני האדם מייחסים למעשה, ולא רק הכוונה של העושה.
|
