שלום אראל

אתה משייך "ואהבת לרעך כמוך" דווקא לשכר.

ואילו אני (בזכות מורתי ז"ל) מבינה מהמשפט הזה שני דברים שאין להם שום קשר לכסף, משום שלא אני אחראית על רווחתו של האחר - הוא אחראי.

דבר אחד הוא שהמבחן שלי (כאדם פרטי) של מה לעשות או לא לעשות מסתמך על "כמוך" - אם אני לא אוהבת שיעליבו אותי, מוטב שלא אעליב אחרים, אם אני לא אוהבת שמנצלים אותי, לא אנצל אחרים, אם אינני רוצה שמישהו אחר יחנך לי את הילדים - שלא אקפוץ לחנך ילדים של אחרים, וכולי...


הדבר השני הוא אוניברסילי יותר: יש במשפט ציווי - ואהבת לרעך - אחד, ואהוב את עצמך - שתיים.

זה מתייחס לנוהג של אנשים רבים לאהוב או רק את עצמם או רק אחרים. למשל, נורא קל להיות טוב, ולדאוג לכולם, ולתת לכולם - ואחר כך אתה מוצא שהתעסקת כל היום בענייני אחרים ובערב אתה מוצא שהמקרר שלך עצמך ריק, וכך הפכת את עצמך למסכן - ומכאן - פגעת בבן-אדם. זה שהאדם הזה הוא אתה עצמך - אינו פוטר אותך.

ואחרים, בולטים יותר, שלא איכפת להם מאחרים - טוב, זה כולם יודעים. אבל דווקא הדגש הוא על הדאגה המוגזמת לזולת על חשבון עצמך המתבטא ב"כמוך" הוא המסר החבוי שמאד חשוב.

וזה חוזר להתחלה: אדם אחראי בעצמו על רווחתו, ולא הסביבה אחראית.

שלום מגי, ברוכה הבאה לפורום!

"אתה משייך "ואהבת לרעך כמוך" דווקא לשכר" - ממש לא. לדעתי המצוה "ואהבת לרעך כמוך" כוללת את כל הדברים שכתבת - גם לא לעשות לאחרים את מה ששנוא עליי, גם לדאוג לאחרים, וגם לדאוג לעצמי.
אך לדעתי המצוה כוללת יותר מזה.

נניח שמישהו מרוויח הרבה כסף, ויש לו חבר שעובד באותה עבודה בדיוק אך מרוויח פחות ממנו, והוא לא מחלק איתו את המשכורת שלו באופן שווה - האם אפשר להגיד שהוא מקיים את מצוות "ואהבת לרעך כמוך"? איזו מין אהבה זו, אם הוא לא נותן לו את מה כל שהוא רוצה לעצמו?

צחי: אותה שאלה: אני מסכים שצריך להבין כל פסוק בהקשרו, ואני מסכים שהפסוקים מבטאים את היחס הראוי לאחרים מבני עמנו, ועל כך בדיוק אני שואל: מה הוא היחס הראוי?

מה הטעם באהבה שנמצאת בלב בלבד, ולא מתבטאת במעשים?
האם האדם אוהב גם את עצמו בלב בלבד? לא! אדם שאוהב את עצמו, מוכן לעשות הרבה למען עצמו. לכן, למצוה "ואהבת לרעך כמוך" חייבת להיות גם משמעות מעשית - אדם צריך גם לעשות לטובת רעהו, את מה שהוא היה רוצה לעשות לטובת עצמו. אם הוא לא עושה כך, זה מראה שהוא לא אוהב אותו באותה מידה.

אם הכוונה היתה לאהבה בלבד - היה מספיק לכתוב "ואהבת לרעך". המילה "כמוך" מדגישה את השוויון.

כדי שיהיה קל יותר להבין את הרעיון - אפשר לחשוב על קשר שבין איש לאשתו: נניח שהאיש מרוויח הרבה והאישה מרוויחה מעט, והוא שומר את כל המשכורת שלו לעצמו ולא מוכן לקנות לה שום דבר מהכסף שלו - האם נוכל להגיד על אדם כזה שהוא אוהב את אשתו "כמוהו"?

תוקן על ידי - אראלסגל - 15/11/2004 15:42:37

מגי, אני מציע להיות מאד ביקורתיים כלפי ה"הרגשות" שלנו לגבי כוונת המצוות. הרבה מרגישים אחרת לאחר חקירה רציונאלית.
כמו כן, "רעך" בקונקסט הזה הוא כניראה זהה ל"בן עמך" ו"אחיך".

לגבי המצווה של "ואהבת לרעך כמוך", אני רוצה להעלות כיוון חדש: אולי הכוונה היא לחשוב על הטוב הכללי? לקחת את רעך בחשבון כשאתה מחליט מה כדאי לעשות; לחשוב עליך ועל רעך כיחידה אחת כאשר מעריכים מה טוב?

ההגדרה הכי טובה שמצאתי לאהבה, על כל צורותיה, זה רצון לאיחוד.

יכול להיות שאני טועה!

למילה "רע" יש שימושים שונים.
בדקתי את הקישור של אראל, ואין שם ביסוס של הטענה ש"רע" חייב להיות מישהו מוכר לך. לדעתי זה יכול להיות גם מישהו שמעולם לא פגשת.
למשל:
(19) אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יֵצֵא דְבַר מַלְכוּת מִלְּפָנָיו וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר , אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה:

מעניין שהמילה מתייחסת גם לדומם, וזה אומר ש"רעות" לאו דוקא מתייחסת ליחסים של הכרות או חברות בין השניים:
[בראשית טו] (10) וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ , וְאֶת הַצִפֹּר לֹא בָתָר:

הייתי אומר שהכוונה במילה "רעהו" היא לציין "מישהו" מאותו סוג- בין אם מדובר על אותו סוג של חי או אותו עם, אותה "חמולה" או אותה קבוצה חברתית.
לגבי חי:
[ישעיהו לד] (15) שָׁמָּה קִנְּנָה קִפּוֹז וַתְּמַלֵּט וּבָקְעָה וְדָגְרָה בְצִלָּהּ , אַךְ שָׁם נִקְבְּצוּ דַיּוֹת אִשָּׁה רְעוּתָהּ:

בכל אופן, בקונטקסט של "ואהבת לרעך כמוך", אני חושב שהמילים "רעך" "אחיך" ו-"עמיתך" לכולן אותו מובן- שמה שמסביר אותו הכי חד-משמעית הוא "בני עמך" בפסוק 18 מיד לפני המצווה בה אנו עוסקים (וכן בפסוק 16 "בעמיך" מיד לפני "על דם רעך"):

[ויקרא יט] ...(16) לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ , אֲנִי יְהוָה: (17) לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ , הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא: (18) לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ , אֲנִי יְהוָה:

עוד מקומות של תקבולת בין "רע" ל"אח", לדעתי באותו מובן של "בן-עם":
[ירמיהו ז] (6) אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ , וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק:
[ירמיהו ט] (3) אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ וְעַל כָּל אָח אַל תִּבְטָחוּ , כִּי כָל אָח עָקוֹב יַעְקֹב וְכָל רֵעַ רָכִיל יַהֲלֹךְ:
[ירמיהו כג] (35) כֹּה תֹאמְרוּ אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶל אָחִיו , מֶה עָנָה יְהוָה וּמַה דִּבֶּר יְהוָה:

יכול להיות שאני טועה!

עוד דבר חשוב שאפשר לשים לב אליו בשלושת הפסוקים שהבאתי ויקרא יט 16-18, הוא שיש קשר מיוחד בין התכנים של החלקים השונים באותו פסוק, לא מדובר באוסף לא מסודר של הוראות נפרדות. אני לומד מכך שני דברים:
1. חיזוק לטענה שבכולם מדובר על בני עמיך.
2. יש קשר בין החלק הראשון של פסוק 18 לחלק האחרון. מה יכול להיות הקשר? נקמה ונטירה סותרים את "ואהבת". לגבי נקמה, התמונה שעולה לי בראש היא של נקמה בסגנון חמולות בדואיות - אחד פוגע בבן משפחתי, אני אנקום. אני רוצה להציע שזה סותר את "ואהבת" כי מתייחסים אליך ואל רעך כשייכים לשתי יחידות נפרדות - הוא מחמולה א ואני מחמולה ב' - עם משפחתי אני מזדהה ולא עם משפחתו. כלומר, שמצוות "ואהבת" משמעותה להתייחס אל שניכם כאל בני אותה יחידה, עימה יש להזדהות.

אולי זהו המסר של החילופים - רעך, עמיתך, אחיך, בני עמיך - היחידה עימה אתה מזדהה ורוצה בטובתה, צריכה להיות העם אליו אתה שייך. העם ולא החמולה או קבוצה חברתית מסוימת או קליקה של בעלי מקצוע מסוים- מה שהמילים "רעך" "עמיתך" ו"אחיך" יכולות להביע בפני עצמן. המסר של גיוון הכינויים האלה אומר בדרך ספרותית - רעך האמיתי, עמיתך האמיתי, אחיך האמיתי, הוא בן עמך.

וכדי שלא יחשוב מישהו שזה גזעני, בהמשך אותו פרק כתוב:
(33) וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם , לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ: (34) כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם , אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:

כל זה מחזק את הטענה שהעליתי לפני מספר הודעות: הכוונה כאן איננה לנוהג מסוים שצריך להיות בינך לבין רעך באופן מנותק מאנשים אחרים. הכוונה כאן היא לחשוב על טובת הכלל, טובת העם; להזדהות עם כל בני העם.


יכול להיות שאני טועה!

תוקן על ידי - נכספהנפשי - 28/11/2004 19:23:09

-גם אני חושב שהמצוות כאן מכוונות לפרט. החלטות הפרט משפיעות על הכלל וזה לא משנה אם זו השפעה מועטה או רבה. זה כמו להצביע בבחירות - אם כל אחד יחשוב שזה לא כל כך ישפיע ולכן לא יצביע באופן אחראי, לא נגיע רחוק.
הפואנטה שלי הייתה שההתנהגות שלי כלפי בן-עמי או גר הנלוה אל עמי, צריכה להיות מכוונת לטובת העם. אסור לי לחשוב רק על טובתי האישית וגם לא רק על טובתו האישית.

יכול להיות שאני טועה!

כישרית,
1. מבחינת פרוש המקרא, ראי את הודעתי למעלה שם ניסיתי להסביר זאת. הגיבי על מה שלא מובן או אינך מסכימה לו מתוך מה שכתבתי שם, ונמשיך משם.

2. מבחינה פילוסופית, יכול להיות שהחשש שלך מצביע על משהו שבאמת צריך להזהר ממנו. אבל הייתי שמח אם היינו מנסחים את זה ומסבירים מתי צריך להגביל את הפעולה למען הכלל.
מבחינת הרגש המוסרי שלך, האם יש מקום בכלל לטובת הכלל? האם יש מקום לאיזושהי הקרבה של טובת הפרט למען הכלל?
החלטתי לפתוח אשכול חדש כדי לדון בכך:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1209335

התכוונתי להודעתי למעלה בתאריך 28-11-2004.

אם הכוונה ב"רעך" בפסוק 18 איננה בן עמך, למה הכוונה? אנא הציעי את הפרוש הסביר ביותר לדעתך. יכול להיות שפרושים אחרים ל-"רעך"בפסוק 18, מחלישים את הפרוש שלי ל-"ואהבת" בפסוק 18. אבל שימי לב שגם בפסוק 16 ההוראה הראשונה מתייחסת לעם והשניה לרע, כמו בפסוק 18 - האם אפשר להפריד את העם והרע לשני תחומים שונים?

אבל החיזוק הטקסטואלי העיקרי שהבאתי לפרוש שלי מתבסס על הקשר בין שתי ההוראות בפסוק 18. האם לדעתך אין קשר?
יש קשר מהותי בין שתי ההוראות בפסוק 16 וכן בין שתי ההוראות (או שלושתן) בפסוק 17 - לכן אני מצפה שגם כאן יהיה קשר. מהו הקשר בין "לא תקום" לבין "ואהבת ל-X כמוך"? אני הצעתי קשר בהודעה למעלה שמבסס את הפרוש שלי.
הרעיון הוא שנקמה בד"כ נעשית ע"י מישהו הרואה עצמו כשייך ליחידה חברתית אחת, כנגד בני יחידה חברתית אחרת. באופן יותר מדויק, היחידה החברתית אליה הכוונה כאן היא אולי משפחה. אפשר לראות זאת בעניין גואל הדם, למרות שלא כתוב שם נקמה:
[במדבר לה] (19) גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ , בְּפִגְעוֹ בוֹ הוּא יְמִיתֶנּוּ: ...(21) אוֹ בְאֵיבָה הִכָּהוּ בְיָדוֹ וַיָּמֹת מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה רֹצֵחַ הוּא , גֹּאֵל הַדָּם יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ בְּפִגְעוֹ בוֹ: (22) ..(24) וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה בֵּין הַמַּכֶּה וּבֵין גֹּאֵל הַדָּם , עַל הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה: (25) וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרֹצֵחַ מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה , וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ: (26) וְאִם יָצֹא יֵצֵא הָרֹצֵחַ , אֶת גְּבוּל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה: (27) וּמָצָא אֹתוֹ גֹּאֵל הַדָּם מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ , וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ אֵין לוֹ דָּם:

עוד על נקמה:
שמות כא] (20) וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ , נָקֹם יִנָּקֵם: (21) אַךְ אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד , לֹא יֻקַּם כִּי כַסְפּוֹ הוּא:

נקמות נגד קבוצה חברתית:
[במדבר לא] (1) וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (2) נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים , אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ:

(28) וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר , אֲדֹנָי יֱהוִֹה זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱלֹהִים וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים:


---
גם ויקרא יט 34 מבסס את הקשר בין "ואהבת ל* כמוך" לבין הזדהות עמו כשייך לאותה ישות חברתית:

(33) וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם , לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ: (34) כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם , אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:


יכול להיות שאני טועה!

תוקן על ידי - נכספהנפשי - 08/12/2004 23:31:28