| נשלח ב-26/9/2004 13:07 |
 |
| |
בענין גזל וירטואלי?
ישנה תוכנה שנקראת אמיול, בה אתה משתף ומשתתף[מוריד ומעלה] קבצים שונים הפזורים במחשבים המשותפים,כיום נועדו אתרים שלמים לזה.
[כמובן שהכל רק מקושר] שבהם מפיצים חומר רב [שירים ,תוכנות,סרטים וכו'] ובחינם ללא שום תמורה , אפי' ללא הרשמה.
שאלותי הן כדלהלן!
א.האם יש בזה משום גזל?[לכאורה הכל וירטואלי]
ב.האם מותר להוסיף חומר חדש לשיתוף?
ג.האם מותר להשאיר את המחשב דלוק בשבת שאני יודע בפירוש שאנשים משתתפים[מורידים] מהמחשב שלי ואני משתתף עם מחשבים אחרים?
תודה על התשובות עם המקורות
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2004 19:34 |
|
| |
שאלה ראשונה נראית לי הקטנה לא מובנת
אם שמים חומר במקום ציבורי זה בעצם נתינת רשות לכולם כי זה נגיש ומי שלא מעוניין צריך להודיע שהוא אוסר זאת בזכויות יוצרים!
אני לא מתירה
רק שנראה לי שבמקום ציבורי להניח חומר שכל אחד שם עליו את היד זה כמו להפקיר
ואינו דומה לקלטות וספרים שנועדו למטרות רוח ברורות וכתוב איסור זכויות יוצרים "קופירייט"
ב) להוסיף למה לא?
רק אם אתה מקלקל לו את הכוונה ומציג אותו עירום ועריה!
ג) להותיר מחשב דלוק בשבת
שאלה זו לא מובנת לי כלל
1) בשביל מה? אתה הרי לא מכוין לכתוב חלילה אלא מה לקרוא בו תוך כדי זה נהנה ממלאכת איסור של אחרים
אגב קשה לדפדף בדפים בלי להשתמש בעכבר שזו היא פעולה חשמלית ברורה.
והמודם צריך כל כפעם שיקישו על הקישור כדי להציף חומר חדש אחרת הוא לא מעדכן
כך זה אצלי המחשב אולי אצל אחרים זה אחרת
2) ואיזה טעם יש לשבת מלכתא כשאין אפילו יום אחד שטכנולוגיה שובתת!
3) ולהנות מזה שאחרים מחללים שבת איך זה נראה בעיניך
4) וגם יש כלל שדבר שאסור בפרהסיא משום חשד אסור אפילו בחדרי חדרים
יש ב"שמירת שבת כהלכתה" הרבה בענין!
אני לא פוסקת הלכה כי חכמת אשה ב"פלך השתיקה"
וכל דבר צריכים לשאול רב
ואני זוכרת שכבר בעלי דן פעם עם החברותא שלו בטלפון
אם מותר להאזין לתכניות רדיו באמריקה כשהשעון הוא שבע שעות לאחור ולהנות מידיעות שנאמרות בישראל
ובעלי הוציא כל מיני ספרים ופסק בפשטות לחברותא שיש כאן נהנה ממלאכת איסור של אחרים
גב' הכהן
אני נדהמת על חוצפתי העזה
להיות מורת הלכה
בשעה שכאן בפורום
כל אחד גדול ממני בחכמה!
אבל נסיתתי פעם אחת
לראות איך זה נראה
לכתוב הלכה למעשה
מקוה שלא יצחקו
על נסיון בוסר זה!
ונברך על נסיון זה
בשנת התשס"ה
"רופא כל בוסר ומפליא לעשות"
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2004 20:35 |
|
| |
מתוך תשובותייך ניכר שלא ירדת לסוף דעתי,[אלו שאלות שרבים מחכים להיתר ועדיין לא מצאתי את המתיר אבל מי יודע אולי מהפורום תצא ההתרה בכו"א התחלה טובה]
מדובר כאן בזכויות יוצרים על הצד הברור ביותר שהרי כל הדיסקים של השירים והתוכנות מסומנים[ ע"ג האריזה]ויתרה מזו יש גם כאלו עם פלנ שאותם אנשים קצת מומחים קרי-בלע"ז "הקרים" פורצים ומכאן הדרך פתוחה לכל דיכפין אלא שבשביל שאחרים גם יהנו מהדיסק בחינם צריך להעלותו לאתר וככל שיש יותר מקורות והשיתוף גדל כך קצב ההורדה נעשה יותר מהר אז גזל בידים כעין ויגזול את החנית בידיו" אין כאן אבל בעידן של היום אולי לגזול וירטואלית הינה גם אפשרות כעין העברת כספים וכו' ולפ"ז גם איסור שבת יהיה כאן כי בעצם הוירטואליות הינה כיום מעשה ממש
אני בעיקרון אדם מתירני אבל אני צריך שביב של גיבוי מינימלי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2004 21:06 |
|
| |
אז על זה היה כתוב בעיתון המודיע במפורש שרבנים אסרו זאת חמורות
ואגב מייקרוסופט נלחמת נגד העתק תוכנות ויש מלחמה עולמית על זה אחרת תגמרנה כל החברות ומנין תהיה פרנסה לכל היהודים שורצים להשקיע בזה
אני חשבתי על משהו שונה נכון לא הבנתי,
כי לא עיינתי בעומק דבריך אבל עכשיו שכתבת ברור אז זה לפי הרבנים שפסקו לחברת דיביאס וכדומה גזל גמור ואין מקום לשבב סילקוני של היתר!
וזו לא גזילה וירטואלית גם העתקה של קטסה היא דרך אודיו ולא ממש גניבה אז גם העתקה זו היא רק וירוטאלית כי למעשה לא לקחת כלום
ולצלם ספרים שלמים גם כן לא גנבת כלום כי הספר הוא קיים ורק העתק ממנו ולא לקחת משלו כלום
אבל הרבנים אמרו שאדם יכול לאסור את שלו
כי גם אם אתה היית משקיע את כל הנשמה שלך בפוייקט והיית רואה איך שהקר [מהאיטליז של הקר] מקצב את כל העבודה שלך
אז אתה היית גומר אותו אבל בצורה מאד לא וירוטאלית.
עכשיו שאני כותבת פעם שניה ידי כבר לא רוטטות עלגבי המקלדת
ונראה לי שאני זוכה לכוון לדעתם הרחבה של כל חברי הפורום
מרב מימוני וגב' איקה ורא המטה הכללי בוגי יעלוןועצכח ור' נישטאיך וכוכבי ושחרית וערבית כבר לא זוכרת את כל שמות של הגאונים והצדיקים
אבל אני בטוחה שמי שנשמט מזכרוני ימחל לי
בעקבות הלחץ של ההכנות והבישולים לחג
בין עוגה לעוגה ובין תבשיל לתבשיל
אני קוטפת וכותבת אשכול
גב' הכהן
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2004 21:59 |
|
| |
ובכן גם הלכתית וגם מבחינת חוק זכויות יוצרים הסוגיה איננה פשוטה כלל ואין הכרעה חד משמעית.
על-פי חוק זכויות יוצרים מותר להעתיק יצירה כל עוד זה לא למטרת פרסום ועשיית רווח, לדוג' מותר להעתיק יצירה למטרות מחקר, לימודים, ידיעה חדשותית וכו'. וגם אז על פי כללי ה"שימוש ההוגן".
לפי "חוק הקלטות הריקות" כל מי שמייבא ו/או מפיץ בארץ קלטות ריקות להקלטה משלם מס כלשהו בידיעה שקלטות אלו באפשרותם להוריד מן הערך המסחרי המקורי של היצירה ולפגוע ביוצר.
היו משפטים רבים לגבי כל תוכנות שיתוף הקבצים למינהם והעניין עדיין מאוד מעורפל ותלוי מדינה.
כל נושא הקניין הרוחני במשפטים הוא נושא חם ונדון במקומות שונים - גם ברשת.
>http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2816687,00.html
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2861977,00.html
ידוע גם המשפט של הספרייה למוזיקה בחולון שיצאה זכאית.
מהפן ההלכתי ניתן לקרוא תשובות שונות בשו"ת מורשת
וגם כאן: (צריך להרשם קודם)
http://www.keter.org/faq.asp?cat=20&sub=
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2004 23:52 |
|
| |
אני הקטנה לא מבינה
האם כל הפסיקות בנושאים הללו לא כתובים בתשובות.
ואני לתומי ראיתי בעיתונים החרדיים
חתימות של הרבה רבנים גאונים וחשובים שעליהם בית ישראל נשען
שחתמו לחברת דיביאס ופוייקט השו"ת
שיש בזה גזילה חמורה אם משתמשים בלי רשותם
וגם בקלטות יש את הבעיה הנ"ל
וכל ספר מוגן ע"י החוק הבין לאומי לענין הקופירייט.
וכבר פשט הדבר לאיסור
ולמה אנו צריכים כמו חפרפרת לחתור כבא במחתרת היתרים!
ומי שרוצה להתיר אז מה הבעיה מי יפריע לו להעתיק ממעתיקי השמועה.
ובכל צד אפשר לשמוע עוד צד
והתשובה מוזמנת לפי השאלה!
וד"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2004 00:29 |
|
| |
לצערי, בעניין המקורות לדין זכויות יוצרים, המצב סבוך למדיי.
בכל אופן, ידוע הוא שנחלקו הדעות ביחס לשאלה זו, וכבר עמדו על כך בספרים שלמים (ראה למשל 'עמק המשפט' שמקדיש כרך שלם לשאלה זו. וספרו של פרופ' נחום רקובר על הנושא. ועוד ראיתי עכשיו ספר לא למדני אלא מצטט מפסקי גדולי דורנו).
השורה התחתונה: כל הפוסקים בני זמננו הידועים לי אוסרים את הדבר, ולרובם זה מה"ת. ראה בספר עמק המשפט הנ"ל שמסכמם.
אמנם ביחס למקור האיסור הדבר אינו פשוט.
יש שתלו זאת בכך שוירטואליה כיום היא מציאות (וירטואל ריאליטי), אלא שזה תליא במחלוקת ראשונים (רא"ש ואחרים?) האם ניתן לקנות בסיטומתא דבר שלא בא לעולם. שם רואים שלפי חלק מהראשונים הסכמת העולם לא מועילה להפוך משהו שאינו בר קניין לנכס בר קניין. ואכמ"ל.
חשוב לציין שמעבר לשאלה ההלכתית, אין שום ספק שהעושה כן הוא נבל ברשות התורה (אם אכן יש רשות, שהרי לענ"ד אין ספק שאין שום רשות).
כידוע, התורה מצווה אותנו גם 'ועשית הישר והטוב', 'קדושים תהיו' וכדו'. זו גם הלכה.
כאמור, באשר למקור הדברים לגבי זכויות יוצרים, רוב הפוסקים נוקטים שזה גזל גמור, ולא מנמקים. חלקם (כמו השו"מ, ועוד) מביאים ראיה מדינא דמלכותא, שזה באמת דבר תימה, ואכ"מ.
יש לציין שמקור הקושי הוא דברי הרמב"ם בהל' מכירה שלא שייכת בעלות על דבר שאין בו ממש (וירטואלי), כמו עין התכלת, ריח התפוח והבדולח וכדו'. אם כן, איך שייכת בעלות על רעיון, או מידע?
ולי הקטן יצא שמקור הדברים פשוט מדין 'גניבת דעת'. והנה יש להאריך בזה טובא, ומה שהלב חושק הזמן עושק, ועל כן אבוא בזה בקצרה שלא כדרכה של תורה.
דהנה מצינו בסוגיית חולין (דף צ..?) לגבי גניבת דעת, שני הקשרים שבהם מופיעה גניבת דעת: 1. מרמה במסחר (הכוונה שאין אונאה, אלא שלא מגלה חיסרון של החפץ הנמכר, אולם מוכרו בשווי אמיתי, והלה חושב שקנה מציאה). 2. מרמה את חבירו, למשל מזמין אותו לסעודה אצלו כשיודע שהוא לא יכול להגיע באותו זמן, וכדו'.
ע"ש בריטב"א שהביא שזהו איסור תורה, וכן מוסכם על רוב ככל הראשונים (דומני שהב"ח מעלה אפשרות שזה מדרבנן). מקור האיסור הוא מהפסוק 'לא תגנובו', שממנו לומדים גניבת ממון, ומסתבר שגדרו הוא דומה. וצ"ב מה הקשר ביניהם, שהרי גונב דעת אינו גונב ממון?
מקובל שהצד השווה לשני הקשרים אלו הוא שנוטל הכרת הטוב של השני בחינם (ע"ש ברש"י). אולם זה לא עומד במבחן הביקורת. כמה וכמה מקרים שאינם קשורים להכרת הטוב, נכנסים בפוסקים לגדר 'גניבת דעת' (ראה כמה מהם באנצי"ת ע' 'גניבת דעת', ויש עוד).
על כן נלענ"ד, ויש לי כמה ראיות על כך, שהצד השווה לשני ההקשרים הללו הוא שגונב מידע ששייך לחבירו. זוהי 'גניבת דעת' כלשונה, ללא שום מדרש סמנטי.
והנה מצינו בשו"ת חקקי לב (לר"ח פלאג'י) שדן באיסור לקרוא איגרת של הזולת (חדר"ג לשיטתו הוא רק סנקציה, אולם האיסור הוא מה"ת), ומעלה אפשרות של 'גניבת דעת'.
והנה כל הרואה תמה (וכן תמה באוזניי פרופ' רקובר הנ"ל). וכי מה עניין שמיטה לחביתה (=כפי שאמרו רבותנו: מברכתא חביתא ליה, ואכ"מ). ולפי דרכנו הדברים פשוטים כביעתא בכותחא: הקורא פשוט גנב מידע שלא שייך לו אלא לאחר.
ולסיום אביא ראיה מדברי אגדה (ואגב, כל הפוסקים נזקקים לדברי אגדה בנושא זה, לגודל עמימותו). בגמ' סנהדרין מסופר שר"א הגדול אומר לתלמידיו שבאו לבקרו שהרבה למד מרבותיו ולא חיסר מהם אפילו ככלב המלקק מן הים. וקשה, מה הלימוד מחסר מהמלמד? וכי אם רבותיו לא היו כה ידענים, הלימוד שלו היה מחסר מהם משהו?
ולענ"ד פשט דברי ר"א הוא שכשלומדים משהו ממישהו אכן מחסרים ממנו. אמנם ר"א עשה זאת בהיתר, שכן למד מהם ברשותם, אולם הגונב מידע מחסר אותו מבעליו, ועושה זאת באיסור.
אמנם זוהי ראיה יפה (ומוכרחת. אין פירוש אחר בגמ' שם, וע"ש ברש"י שלענ"ד זוהי כוונתו), אלא שאכתי צ"ב מה פשר העניין. מה באמת נחסר מרבותיו?
התשובה היא שנחסר מהם היחידאיות של המידע שהיה בידם. ערכו של מידע כנכס, מותנה ביחידאיות שלו. רופא מומחה יכול לגבות ממון עבור המידע שמצוי אצלו רק אם הוא יחיד בכך. אם כן, כשיש לאדם מידע יחידי, ובודאי כשהוא המציא/יצר אותו, זהו נכס שלו.
כעת יש לדון על הערך הממוני. דיסקים וכדו' הם מידע שיש לו ערך ממוני, ולכן המונע יחידאיות של היוצר עבר על גניבת דעת, וחייב לשלם כדין גנב.
ובזה א"ש המקור מהפסוק 'לא תגנובו', ודוק.
וכמובן שיש לדון בזה טובא, ואכ"מ. יש אצלי מאמר מפורט בנושא זה, והוא עתיד בעז"ה להתפרסם ב'תחומין' הקרוב.
כל הרוצה מוזמן לבקשו ממני.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2004 00:46 |
|
| |
שאול
הצגת שלוש שאלות חשובות. חלקן נידונו בעבר, גם כאן וגם בפורום חדרי חרדים.
א. כפי שציינו כאן, למשל החפרפרת, יש מחלוקת גדולה אם מותר להעתיק. הסיבה לכך היא שמצד אחד זה דבר שאין גופו ממון, והיאך ניתן לאסור על העתקה שאינה נטילת גוף הדבר. זו דעת המתירים.
לכל היותר, ניתן לומר שמי שמעתיק במקום לקנות פוגע בזכותם של המפתחים לעשות כסף מהרעיון שלהם, אך כאן יש מקילים לומר שאם בלאו הכי לא היית קונה את התוכנה או השיר, אין מקום לאסור.
לעומת זאת, ניתן לטעון כי במציאות של ימינו הזיהוי של מה נקרא ממשי ומה לא - השתנה. היום, במציאות טכנולוגית שונה, אם ניתן לדבר על רכישת אופציה - שהיא דבר שלא בא לעולם - מדוע שלא יהיה מקום לדבר על גזל של רעיון. שמא מה שאמרה תורה שאין איסור אלא בדבר ממשי נוגע גם נוגע למה שהוא בממשות החשובה לחיינו, והוירטואליה הפכה לדבר ממשי מבחינה זו.
לפיכך, המעתיק תוכנה יהיה עובר על גזל לשיטה זו.
אמנם זה רעיון מחודש מאד, ולא מצאתי לי חבר בדבר זה.
מי שלא קיבל את הרעיון הזה, אודות ממשותן של תוכנות וכיו"ב, נאלץ לפתח רעיונות שונים שמסבירים מדוע בכל זאת הדבר אסור. ואחד מהחשובים בבעלי שיטות אלו הוא הרב הכהן שנזכר לעיל, והוא אף מחשובי המדברים נגד העתקת תוכנות. קיויתי בשעתו להתייחס לספרו בנושא זכויות היוצרים, אלא שלא עלה הדבר בידי מפאת מחסור בזמן. אני מקווה שהקוים הכלליים שהצגתי כאן יהיו לתועלת.
ב. הורדת שיר או תוכנה להעתקה בתוכנה שיתופית היא גרועה יותר מאשר העתקה. כאשר אתה מעתיק, לרוב הדעות קשה למצוא בכך איסור ברור, שהרי לצורך עצמך אתה עושה, ולכל היותר אתה גרמא בשלילת נתינת תמורה למה שאתה נהנה לידי המפתח של התוכנה או מפיק השיר.
לעומת זאת, כאשר אתה מאפשר העתקה של שיר או תוכנה, אתה מסייע לדבר עבירה לפגוע בזכותו וביכולתו של המפתח להפיק כסף מיצירתו.
ואכן, כך שמעתי שמורה הרב נסים קרליץ, מחשובי הפוסקים של זמננו. שנתינה להעתקה גרועה מהעתקה עצמה.
ג. שימוש בתוכנות הורדה בשבת, כמו שימוש במחשב בשבת, תלוי במחלוקת המפורסמת אם יש שביתת כלים בשבת. כלומר, אם איסורי שבת נאמרו על האדם או על כליו הפועלים מעצמם.
הלכה למעשה, פותח אדם צינור לגינה בשבת והולך ומשקה כל השבת כולה. וכן מעמיד אדם סיר של חמין על האש (באופן המותר) והוא הולך ומבשל את החמין עד לבוקר השבת. וכן כל מה שדומה לזה.
לפיכך, אין לאסור שימוש במחשב בשבת, וגם באימיול ובקאזה. כמובן, התר השימוש בתוכנות אלו תלוי בחקירות שנזכרו בסעיפים הקודמים.
אמנם יש מקום להרהר מה יקרה אם יפגע וירוס במחשב בשבת. האם תצליח להתגבר ולא לנסות להציל את מה שיש במחשב?
אולם לא נראה לי שבידינו לגזור על שימוש במחשב בשבת משום חשש זה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2004 00:48 |
|
| |
להבהיר כי דברי נכתבו לפני שראיתי כי הרב מיכי כתב תשובה.
ואני מצטרף למבקשים לקבל העתק של מאמרו לתיבה האישית.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2004 01:08 |
|
| |
ראיתי קיבלתי
ואולי אעשה דוקטורט
אני חלילה לא מורידה מערך הגאונים כאן באמת יש כאן בעלי בינה רחבה ביותר
ואני לא למדתי את כל הנעשה כאן
אני שאלתי לתומי
כי ראיתי שהרבנים גאונים שליט"א
אוסרים זאת
והם הרי עשו דוקטורט בתורה
ומי אני שאלך להביע תהיות
אבל ברור שיש הרבה אופנים
וחלילה לי מלהוריד מערכם של הדברים
ובשעת הפנאי אשב גם על זה
ואולי אעשה דוקטורט
ואני מודה לכל המחכימים אותי
ותמיד אני אעשה בית ספר
ושמחה תמיד ללמוד מאנשים
כי יש תמיד מה לעשות
ועל זה אני אומרת בכל פה
"ישר כח גדול"
גב' הכהן
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2004 14:22 |
|
| |
לעניין אם מותר להוריד,
לרוב הפוסקים קניין רוחני לא נקרא גזל אלא הסגת גבול(הרב אלישיב סובר שזה ממש כמו ממון), ולכן יש לחלק בין תוכנות שהייתה משלם עליהם ואילו שלא, ותוכנות של יהודים ושל גווים כי בשל גווים אין איסור של הסגת גבול.
ולעניין הורדה בשבת,
נראה לי שבאימיול זה ממש אסור מערכת הקרדיט עובדת כך שכמה שיותר מורדים ממך אתה צובר נקודות גבוהות יותר ואם יהודי יבקש משהו שיש ברשותך הוא יקבל את זה מהר יותר בגלל שאתה נמצא במקורות וכך אתה נהנה מחילול שבת ועוד יותר אם הורדת מיהודי שהדליק את המחשב בשבת שזה הנאה מחילול שבת ממש רק שהשכיחות של זה בקבצים מסוימים ממש נמוכה.
בקאזה זה מסתבר איזה קבצים מדובר אם זה דברים שלא בעברית לדוגמא אז זה לא פסיק רישא שתוריד מיהודי ואולי מותר.
תוקן על ידי - momoil - 27/09/2004 14:23:59
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2004 14:39 |
|
| |
שאול,
'עמק המשפט' היא סדרת ספרים על נושאים בחו"מ. מחברם הוא דיין מבי"ד של ר' ניסים קרליץ (ר' יעקב אברהם כהן, שהוא עצמו חסיד צאנז מנתניה). אחד מהם (כרך ד') עוסק בנושא זה.
לגבי סיטומתא, אינני מצוי כעת בסוגיא ולכן ציינתי מהזיכרון. בכל אופן, כוונתי היתה שמנהג המדינה אינו יכול להפוך משהו שאינו בר בעלות לחפצא ששייכת לגביו בעלות. ולכן לשיטות שדבשלבל"ע הוא חפצא שאינו בר בעלות, סיטומתא לא תועיל לגביו.
כמובן שלגבי זכויות יוצרים עלינו להחליט ברקע ששייכת לגבי זה בעלות, שאל"כ אין לגבי זה גזל או גניבה.
נבל ברשות התורה הוא אותו אחד שעושה דברים שההלכה מאפשרת על אף שאין לעשותם. מי שהגזים בנושא זה הוא הרמב"ן שדיבר על נבלה כשעסק בקדושה. ולדבריך, ניתן לשאול גם עליו: האם מי שאינו קדוש הוא נבל?
אמנם מי שלא מסכים אתי שיש בכך נבלה, אזי לדעתי הוא שוגה ולא מנוול. אולם מי שמבין זאת, ועושה כן רק בגלל שאין איסור הלכתי מוגדר, לענ"ד אכן זכאי בדין לתואר זה (אולי בעיניו זה תואר כבוד, שהרי לשיטתו כנראה אין משמעות לערכים מחוץ להלכה).
רוב הפוסקים הללו מצויינים בספרים הנ"ל. ביניהם: הרב אלישיב שכתב שזהו גזל גמור לחלוטין ללא כל פקפוק. וכן הרב ווזנר, ועוד רבים המנויים שם, ע"ש ותרווה נחת.
כאמור, אלו שראיתי שם לא מנמקים.
הנימוקים על דינא דמלכותא הם של השו"מ ושל הגר"ש שקאפ, והם מעלים טיעון בעייתי שמכיון שבדינא דמלכותא מוכרים זכויות יוצרים אזי גם בהלכה ברור שזה כך. זה טיעון בעייתי מאד (אף שאני מאד נוטה לקבלו אינטואיטיבית, מהסיבות שפירטתי בהודעתי). אין הכוונה, שלהם ושלי, שמדינא דמלכותא עלינו לשמור את הזכויות הללו, שכן זהו טיעון טריביאלי.
בעניין האגדה, אמנם אין עליי חורפא, אך היא גם כלל וכלל לא שבשתא. יעוין ברש"י שם (שציינתי אליו בהודעתי), ושאר מפרשים. כל מי שאני מכיר פירש כמוני. אמנם דבריך לכאורה יכולים להיאמר כפירוש עצמאי, אולם ראייתי מהראשונים שם אכתי בעיה עומדת.
אלא שזה כלל אינו פירוש אפשרי בגמ' שם, וכן ברור מהקשר האגדה עצמה. היא אומרת בבירור שר"א לא למד מהם אלא מעט ממה שהם יודעים, ולא שלמד מהם הכל. עיין שם היטב, ויימנעו שיבושים. ופשוט.
באשר להערותיך לחלק מחברות הפורום, אין לי אלא להצטרף. אני עדיין משתאה מול תרבות הדיבור הזו, ותמהני מה לה בבית מדרשנו.
אולי קריאתי צריכה להיות מופנית למיימוני והנהלת הפורום. לענ"ד צורת הדיבור הפסולה הזו צריכה להימחק לאלתר.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2004 15:03 |
|
| |
גישתה של ההלכה לזכויות יוצרים, שונה מהחוק הבינלאומי, שם ברור שהאיסור להעתקת "דברים" יהיו אלה קלטות או ספרים אינם מדיני בעלות אלא מדיני "תיקון המדינה", ולכן ההגנות על זכויות היוצרים מוגבלים לזמן. חיי המחבר+זמן מוגבל, ואילו היו בעלות היה בעלות על הזכות נמשכת לעולמי עד.
בספרי שבט הלוי להרב ווזנר, ישנן מספר תשובות בענין זכויות יוצרים, והוא מחלק בין ספרי קודש לדברים אחרים, וברור מדבריו שלפי ההלכה אין כל בעלות על ה"קנין הרוחני" בספרי קודש.
ראיתי מספר כותבים המתייחסים לפסקי רבנים, הרושם שקיבלתי מתשובות רבות, שכותביהם לא בדיוק הבינו את חוק זכויות היוצר, ודבריהם אינם אלא העתקה של דברי קודמיהם, שגם הם לא הבינו את החוק.
ועוד, בעוד החוק הביננלאומי, מתיר העתקת 10 אחוזים מספר למטרות לימוד ומחקר, ראיתי רבנים שהוציאו פסק דין שאסור להעתיק אפילו דף אחד לפי דינא דמלכותא.
כנראה שלהם זה לא משנה. הם מקבלים את כל הספר בחינם.
|
|
|
|
|
