אראל: יש דילמה מוסרית ידועה: בבית-החולים שוכבים 20 אנשים, שעומדים בפני סכנת חיים, ורק השתלת איברים יכולה להציל אותם: אחד צריך כבד, אחד צריך לב, אחד צריך כליות וכו'. בנק-האיברים ריק. האם זה מוסרי להרוג אדם בריא מהרחוב, ולהשתיל את איבריו באותם חולים? האם זה מוסרי להרוג אדם אחד כדי להציל 20?
...
פתרון אפשרי לדילמה זו הוא, לשאול את החולים עצמם מה הם אומרים:
* אם כל החולים אומרים שזה לא מוסרי, אז צריך לקבל את דעתם, לא להרוג אף אחד, ולתת להם למות ממחלתם.
* אם לפחות חולה אחד אומר שזה מוסרי, אז צריך להרוג אותו, ולהשתיל את איבריו הבריאים בחולים האחרים.
הקורא:
בפתרון לבעיה אתה צריך לא רק חולה, שמסכים להרוג אדם בריא כדי להשתיל את אבריו ב20 חולים, אלא גם רופא שמוכן לרצוח אותו.
צחי:
אראל האם השתגעת?! להרוג אדם חף מפשע בגלל שאחרים צריכים את אבריו? האם זהו לא פשיזם!!
הרעיון שהפרט צריך להבטל כלפי הכלל הינו זר ליהדות לדורותיה!
כי שרית:
נראה לי שאין זה תפקידינו להתערב מי יחיה ומי ימות אז מנין עולה השאלה בכלל?
הכי טוב שלא ניקח את זה בידינו, ולהשאיר את זה לאלהים
אז כנראה, אלה שהגוף כבר לא מתפקד להם בעצם הגיע סופם
שבת שלום לכולם
(ואני מודה שדעתי כאן אינה מבוססת על כלום. וגם לא יודעת עד היכן הגבולות שלה)
אראל:
הוא יכול פשוט לעזוב את הארץ. אם הוא חושב שהתתנחלויות מסכנות את ישיבתו בתל-אביב.
אי אפשר להכריח פרט לסכן את עצמו יותר ממה שהכלל מסכן את עצמו. אי אפשר להכריח פרט לגור בישוב ספר, או ללכת ליחידה קרבית וכדומה.
אך בימינו הגישה המקובלת, גם בהלכה היהודית וגם בחוק הישראלי, שכאשר יש מלחמה להצלת יהודים מידי אויביהם - מותר לכפות על כולם לצאת לקרב.
כך שהדילמה שהצגתי היא לא לגמרי משוגעת...
אני חושב שדילמה זו, כאשר מנסים להתמודד עימה, ובוחנים את עצמנו, מלמדת משהו מאד חשוב, שטרם הצלחתי לנסח אותו.
שלושה כאן הגיבו כאילו הדילמה פשוטה.
אם כך, אעלה שאלה דומה אבל קצת שונה - נניח שקיומו של אדם אחד מסכן את האנושות כולה. למשל - הוא נושא נגיף איום ונורא שיכול להשמיד את כל החיים על פני כדור הארץ.
נניח שיודעים באופן הכי ודאי שאפשר לדעת, שאם לא הורגים את האדם הזה תוך דקה אז הנגיף יתחיל להתפשט באופן בלתי נשלט. הנגיף הזה תוך יומיים הורג את מי שנדבק בו.
האם לא מוסרי להרוג אותו?
האם זה רצח להרוג אותו?
נשלח ב-6/9/2004 23:14
אני לא חושב שהדילמה פשוטה.
אנסח את הדילמה של נכספהנפשי קצת אחרת:
כל אוכלוסיית כדור הארץ חלתה בנגיף ותמות ממנו בעוד יומיים. בדמו של אדם אחד יש נוגדן לנגיף, ורק אם יהרגו אדם זה יהיה ניתן להפיק מדמו את הנוגדן ולהציל כך את כל אוכלוסיית כדור הארץ.
מה לעשות?
האם להרוג את האדם, גם בניגוד לרצונו, כדי להשתמש בו כתרופה?
נשלח ב-7/9/2004 13:03
יפה, גם אני מעדיף את הניסוח של הקורא.
נשלח ב-7/9/2004 22:43
נ"נ:
הדוגמא שהבאת הינה דוגמא לדין רודף ולכן הדוגמא של הקורא טובה יותר.
אגב, לגבי דין רודף של חז"ל, אני מסכים עמם במאה אחוז.
לגבי הדוגמא של הקורא, אז הנני סבור שאסור לכפות על האדם עם הנוגדן להקריב את חייו למען הכלל.
נשלח ב-9/9/2004 00:25
מעניין מאד. לא להרוג אפילו אדם אחד חף מפשע, למען כל האנושות. מה דעת האחרים כאן בדילמה?
נשלח ב-21/9/2004 09:15
גם אני חושב שהאיסור "לא תרצח" הוא מוחלט, ואסור להפר אותו גם כשנראה שזה חיוני. מי שציווה שלא לרצוח, הוא ידאג להציל את האנושות מהנגיף הקטלני.
עוד שאלה היפותטית - נניח שמאפיונרים מסיגים טנק, תופסים בן ערובה חף מפשע, נוסעים איתו בטנק אל תוך תל אביב, ויורים ומפוצצים כל מיני בתים וחנויות (שיש בהם אנשים) כחלק ממאבקי העולם התחתון.
האם אסור לפוצץ את הטנק מפאת "לא תרצח"?
נשלח ב-21/9/2004 19:31
עוד שאלה תאורטית (זה מה שקורה כשאתם מתירים לחובבי פילוסופיה להתדיין כאן) -
נניח שהתרופה לנגיף שעומד לחסל את כל האנושות (בדוגמא הקודמת) נמצאת ברשות מדען מטורף שונא אדם שלא מעוניין לתת אותה לאף אחד.
האם מותר לקחת ממנו את התרופה בכוח, או בגנבה?
נשלח ב-22/9/2004 23:56
צחי,
מדוע בדוגמה של נכספהנפשי זה דין רודף? אני לא כל-כך תמצא בנושא ואשח אם תסביר. הרי לא האדם הוא הרודף אלא הנגיף שבדמו. הנגיף הוא זה שהורג, ולא האדם שלא אשם בכלום.
נשלח ב-23/9/2004 00:12
בנוגע לדוגמא שלי על הנגיף,
אני מקווה מאוד שלא יהיה אני זה שצריך להחליט בנושא, אם חס וחלילה יהיה מצב כזה. בכל מקרה, אם שכנוע של האדם לא היה עוזר, אז אני חושב שצריך להרוג אותו כדי לא להרוג את כל האנושות. אני מעדיף להיות אחראי למותו של אדם אחד ולא למותם של שישה מיליארד.
אראל,
לא אמרת שאלוהים שופט את האדם לפי הערכים של האדם? איך זה מסתדר כאן? ש"לא תרצח" הוא מוחלט? וכיצד אפשרת להרוג אדם כדי לקחת את אבריו למען 10 אחרים אם הוא חושב שזה בסדר להרוג חף מפשע, והוא לא הסכים למות?
ובכלל גם אם הוא הסכים למות, האם זה בסדר להרוג אותו?
"אכן, 'אם ה' לא יבנה בית - שווא עמלו בוניו בו' -- אך אם בוניו לא יעמלו, אלא יעמדו מן הצד מתייהרים כאילו סיימו את מלאכתם - ה' בנׁה לא יבנה"
הטענה שלך שאלוהים ידאג להציל את האנושות מהנגיף הקטלני ללא כל מעשה מצד האנשים משולה בעיני לאדם שלא הולך לרופא (שנאמר "כי אני ה' רופאך" "והסיר ה' ממך כל חולי"), ומצפה שהוא יבריא ללא כל מעשה מצידו. אולי גם כאן הסיוע לאנושות יהיה דרך מעשי בני אדם, כמו שהרופאים הם כלי בידי ה'.
יפה, גם אני מעדיף את הניסוח של הקורא.