| נשלח ב-29/7/2004 12:31 |
|
| |
ללכת עם כיפה
החובה ללכת עם כיפה היא אפילו לא תלמודית. בכל אופן התרשמותי שאנשים המשייכים עצמם לכיוון המובע בפורום זה מכסים את ראשם. מדוע ?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2004 13:29 |
|
| |
האם אתה מכיר את אנשי הפורום?
אני חובש כיפה רק במקומות ובאירועים שבו מנהג האנשים לכבוש כיפה. מתוך כבוד לאותם אנשים.
אני מכיר מספר קראים וחלקם חובשים כיסוי ראש, כדי להצהיר שאינם חילוניים.
יש אדם אחד שהכרתי, שהוא בן למשפחת גרים שאביהם היה כומר בדרא"פ, וכיום הם מקבלים רק את התורה שבכתב ומפרשים אותם כפי ראות עיניהם. בשיחה עם אותו אדם הוא טען שהם חובשים כיסוי ראש בשל העובדה שהכהנים והלווים היו חובשים כיסוי ראש. הוא מסיק מכך שכשעוסקים בקדושה צריך כיסוי ראש. לא הואילה טענתי בפניו שללווים לא מוזכר כלל הלבוש, ולגבי הכהנים הלבוש הייחודי שלהם היה רק כאשר הם היו בתפקיד.
מכל מקום , הנושא שהעלת הינו מעניין מאד ויש לי הרבה מה לכתוב בנושא: טענות בעד וטענות נגד. אבל כעת אין לי זמן.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2004 17:16 |
|
| |
הנושא הזה מאד מעניין.
ממתי התחילו היהודים ללכת עם כיפה? מאיפה זה הגיע? האם באמת מהכהנים והלוויים? מאיפה בכלל בא האיסור הזה למשל לא ללכת ארבע אמות גלוי ראש? איך נהיה בעולם היהודי חשיבות כל כך גדולה לדבר שבירור אינו מצווה?
אשמח לקבל תשובות...
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2004 07:23 |
|
| |
צריך לזכור שהכיפה כיום היא לא יותר מסמל חברתי.
חובש הכיפה דבר ראשון מצהיר שהוא דתי, או שאינו חילוני.
מעבר לכך, הוא גם מצהיר לאיזה זרם דתי הוא משתייך.
יש לציין שבתורה אין עדות לתמיכה בסמלים חברתיים אשר עוזרים לזהות את שיוכו של אדם לקבוצה חברתית מסויימת. לא ברור לי האם יש עדות להתנגדות לעניין.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2004 08:27 |
|
| |
אגב החובש כפה בחו"ל מצהיר שהוא יהודי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2004 10:08 |
|
| |
כמו שכתבתי, הכיפה אינה חלק מהלבוש הטבעי של האדם.
לאחר מתן תורה, נצטוו הכהנים לחבוש כובע בזמן שהם עובדים את ה' בבית המקדש.
לאחר חורבן המקדש, חל "ביזור" בעבודת ה' - מעבודה מרוכזת של קרבנות בבית המקדש, לעבודה מבוזרת של תפילות שכל אדם יכול להתפלל בביתו או בשכונתו.
יחד עם זה חל "ביזור" גם בכיסוי הראש: מכיוון שהתפילה מחליפה את הקרבנות, כל אדם שמתפלל הוא מעין כהן. מכאן בא המנהג לשים כיסוי ראש בזמן התפילה.
כמו כן, לאחר חורבן הבית, הרבנים נחשבו כמנהיגים הרוחניים במקום הכהנים. מכאן באה ההלכה שרב חייב לכסות את ראשו בכל עת.
לפני כ-200 שנה, בתקופת ההתבוללות ההשכלה והחסידות, חל "ביזור" נוסף, וכל אדם שומר-מצוות נחשב ל"כהן" ביחס למתבוללים שמסביבו. מכאן בא המנהג שכל אדם שומר-מצוות מכסה את ראשו בכל עת.
זו, לדעתי, ההשתלשלות ההסטורית של מנהג זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2005 19:15 |
|
| |
ייתכן שה"ביזור" בעבודת ה' התחיל עוד לפני חורבן המקדש. יש כמה מצוות ומנהגים שמבטאים רעיון זה:
א. מנהגי האכילה: התורה מצווה על הכהן ליטול את ידיו, ולשים מלח על הקרבן. אך חז"ל קבעו שכל אדם צריך ליטול את ידיו לפני הסעודה, ולשים מלח על הלחם, כי הסעודה היא מעין קרבן.
ב. הדלקת נרות: התורה מצווה על הכהן הגדול להדליק נרות בבית המקדש. אך חז"ל קבעו שכל אדם צריך להדליק נרות בערב שבת, וגם בחנוכה.
אני לא נוהג לברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים / להדליק נר של חנוכה", אך אפשר ללמד זכות על אלה שמברכים: אמנם ה' לא ציווה אותנו אלא את הכהנים, אך כל ישראל נקראו "ממלכת כהנים", ואפשר להגיד שכאשר אין בית-מקדש, זו הדרך הקרובה ביותר לקיים מצוות אלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2005 08:07 |
|
| |
התורה יש עדות לסמלים
והם דגלי השבטים
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2005 23:32 |
|
| |
gt26: אלו אינם סמלים שנועדו לשיך אדם פרטי לקבוצה חברתית מסויימת. כלומר, אף אחד לא לובש אותם על בגדיו.
אראל: הבחנות יפות.
לדעתי, צריך לבחון את עניין בכיפה באופן תועלתני. היכן יש יותר קידוש ה', ובאיזו דרך יהיה לפרט קל יותר לעבוד את ה': אם כיסוי ראש, וכך הוא מצהיר לכולם אני אנני חילוני, או בלי כיסוי ראש ובכך יצהיר לכולם אני אינני דתי, או שאני אינני שומר הלכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2005 04:06 |
|
| |
אלו שתי שאלות שונות:
1. היכן יש יותר קידוש ה'?
2. ובאיזו דרך יהיה לפרט קל יותר לעבוד את ה'?
2. לדעתי, לפרט קל יותר לעבוד את ה' עם כיסוי ראש, וכך הוא מצהיר אני אנני חילוני.
1. לדעתי, יש יותר קידוש ה' בלי כיסוי ראש. אנשים כיום סבורים כי חובה לחבוש כיפה (דבר שהוא לא נכון) באי חבישת כיסוי ראש יש לדעתי הצהרה - "אני לא מוסיף לתורה!".
זאת הסיבה שאיני חובש כיסוי ראש מלבד במקומות ובאירועים שבו מנהג האנשים לכבוש כיפה. מתוך כבוד לאותם אנשים כמו דעת צחי.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2005 07:44 |
|
| |
אלו אינם סמלים שנועדו לשיך אדם פרטי לקבוצה חברתית מסויימת. כלומר,
וכן ברית מילה-- אות ברית
תפילין --- והיו לאות על ידכה ולטוטפות בין עניך
וגם ציצית
ובדיוק אותו הדבר בכיפה מבדיל בין עובד הק לאשר לא עבדו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2005 08:31 |
|
| |
gt: לא הבנתי אותך. הדוגמאות מהמצוות האחרות שהבאת האם הם כן סמלים חברתיים. ברור שרואים אדם עם תפילין או צצית אז יודעים שהוא יהודי, אבל זו לא מטרת מצוות אלו. זו בסך הכל השתקפות של תרבות חברתית שאמצעותה באופן עקיף יודעים לשייך את האדם לאותה קבוצה.
אבל בין חובשי הכיפה הסרוגה כיום, אף אחד לא חושב על הטעמים המאוחרים שסופחו למנהג זה כגון צניעות ויראת שמים. אלא כולם רואים בזה סמל שנועד לשדר זהות חברתית או דתית.
ה' לא ציווה זאת ולכן אין כל חובה לעשות זאת. בעניין קידוש ה' שהקורא ציין, הייתי מוסיף שיהודי שמקיים את מצוות ה' בפרהסיא ללא כיסוי ראש, עושה קידוש ה' גדול יותר. הוא משדר לציבור החילוני שאין קו ברור שחוצה בין הדתיים לחילונים, וגם אנשים שאינם נחשבים דתיים יכולים לעשות חלק מהמעשים שאותם עושים הדתיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2005 06:17 |
|
| |
בנוגע ל"ביזור" של עבודת המקדש
המושג לקדש את חיי היום יום לעבודת השם מאד מדבר אלי,
אבל להגיד שהשם ציוה עלינו ככה? זה כבר משהו אחר...
וכך אני מברכת על רחיצת ידים לפני הסעודה
ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך השם. ברוך אתה השם למדני חקיך.
וייתכן שכל הנושא של רחיצת ידים ורגלים לפני העבודה היה קשור לנקיון
(אגב אני לא חובשת כפה )
תוקן על ידי - kisarita - 01/02/2005 6:24:35
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2005 10:10 |
|
| |
כישרית מה את אומרת על הנוסח הזה: "...שברא את יסוד המים לטהרה"?
|
|
|
|
|