אתר היידפארק מוצע למכירה

לפרטים והצעות נא לפנות אל גיא כהן guy3107@gmail.com

בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים החלף לסקין בצבע לבן החלף לסקין הישן של הייד פארק החלף לסקין בצבע כתום החלף לסקין בצבע חום החלף לסקין בצבע צהוב החלף לסקין בצבע כחול החלף לסקין בצבע ירוק
בית · פורומים · רפואה ובריאות · פורום חרדה חברתית · חרדה מהמין השני
שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-20/2/2014 03:14 לינק ישיר 
חרדה מהמין השני

וואי כמה זמן לא ביקרתי פה.. אני מקווה שיש פה עוד חיים כי פעם זה היה הבית של כל מי שיש לו ח"ח.
בכל מקרה הח"ח שלי כבר לא כמו פעם, עברתי דרך די ארוכה אבל עדיין יש לה חלק בחיי ומדי פעם אני רוצה לפרוק.. אז

עוד מישהו מרגיש את החרדה החברתית במיוחד ליד בני או בנות המין השני?

אני למשל מרגיש את זה במיוחד ליד נשים. למרות שאני כבר בן 26, ולמרות שהייתה לי חברה כמעט שנתיים ואני כביכול "כבר יודע" או אמור לדעת איך להתנהג ליד בנות, עדיין בכל פעם שיש בחורה בסביבה אני נכנס לסוג של חרדה ואי נוחות. ברגעים האלה אני הכי שופט את עצמי ואני תמיד בטוח במיליון אחוז שאני עושה משהו לא בסדר. למשל בלימודים, כשכולם אומרים שלום אחד לשני, יש את החלק שאני הכי מפחד ממנו ותמיד מאבד את עצמי - איך להגיד שלום? אני אמור לתת נשיקה? לחבק? לתת לה כיף? סתם להגיד שלום? זה נשמע כל כך מטומטם וכל כך פשוט אבל בשבילי זה סרט שלם. זאת נורמה חברתית שעד היום לא הצלחתי להבין. לצערי רוב הזמן אני פשוט מתחמק.  

מישהו מזדהה?




מחובר
נשלח ב-20/2/2014 20:23 לינק ישיר 

אני מזדהה איתך. אני גדלתי בסביבה דתית אז לא התרגלתי למין השני כמו שצריך. אני זורם לפי מה שהבחורה עושה אם היא באה לחבק אותי אני יחבק אותה אם לא אז לא.


מחובר
נשלח ב-1/3/2014 12:57 לינק ישיר 

היי יואב,

מזדהה איתך ב 100%, גם אני בן 26 וגם לי הייתה חברה, אף פעם לא הבנתי את הדינמיקה החברתי למה אומרים שלום איך אומרים שלום, למה יש כאלה שמתחבקים ולמה אני לא מבין את זה. אפילו אחרי שדיי השתלטתי על החרדה ויש בנות שבאות ואומרות לי שלום עם חיבוק ונשיקה אני עדיין לא מבין למה הן עושת את זה ואיך לגרום לכל בחורה לעשות את זה, למה יש אנשים שאתם קל לי לדבר, למה עם אנשים מסוימים אני מתחבר בקלות  ועם אחרים לא מצליח להחליף מילה, למה "יש זרימה" ולמה לא ? 

מסקנה אחת ודאית  שהגעתי עליה היא שאנשים לא עושים דברים על פי הגיון, אלא מה שהם מרגישים. לקח לי הרבה זמן להבין בכלל מה ז"א להרגיש, כן אני מרגיש רעב, עייף, שיכור, משועמם וכו, אבל לא על הרגשות האלה מדובר, איך שאנחנו מרגישים זה מושג שקשה להבין ולהסביר צריך להרגיש את זה. הרגש הוא מה שאנחנו עושים, אנחנו הח"חית לא מדברים כי זה לא מרגיש לנו נכון, אני יודע  שצריך לדבר וזה מה שהכי הגיוני אבל הרגש יותר חזק מההיגיון, בזכות הרגש אנשים עושים דברים שלא נראים הגיוניים כי הם באמת לא הגיוניים. קרה לך פעם שעשתה משהו ובהסתכלות לאחור חשבת לעצמך "איך עשיתי את זה ? אין בזה שום היגיון"  עשתה את מה שרציתה לעשות,מה שהרגשתה לנכון באותו רגע וכנראה שלא חשבתה על מה אתה עושה ואיך. האויב הגדול ביותר של הרגש הוא המחשבה, במיוחד המחשבה השלילית. בחורה שמחבקת אותך או אומרת לך שלום עושה את זה כי היא מרגישה ככה, היא לא חושבת למה היא עושה או איך, היא מרגישה. אתה ורק אתה גרמתה לה להרגיש ככה, ועשיתה את זה בלי לחשוב או לתכנן מהלכים, אתה כבר מנחש למה עשיתה את זה? כי הרגשתה ככה. 

מקווה שעזרתי להבנה ולהרגשה 

מיכאל :)


מחובר
נשלח ב-5/3/2014 19:42 לינק ישיר 

ישר כח מיכאל :)

_________________

והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר, ומתאווה תאווה גדולה לידע את ה' הגדול, כמו שאמר דוד: "צמאה נפשי לאלוקים לאל חי".
וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה העומדת בדעה קלה מעוטה לפני תמים דעות. כמו שאמר דוד: "כי אראה שמיך מעשי אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו...
ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!



מחובר
נשלח ב-12/3/2014 02:34 לינק ישיר 

היי מיכאל, תודה על התגובה

אני מבין מה שאתה אומר ואתה צודק, רוב האנשים לא חושבים  1000 פעם לפני כל מילה או פעולה שהם עושים, רוב האנשים נוטים יותר לעשות מה שהם מרגישים כי אין להם את המעצורים שיש לח"חים, הרי זאת בדיוק הבעיה שלנו. אצלנו הראש מפריע ומאכיל אותנו סרטים.

ובקשר לשאלה שלך אם פעם הסתכלתי אחורה ואז חשבתי לעצמי למה לעזאזל עשיתי את זה, אז כן, זה קרה לי עשרות מיליוני פעמים וזה עדיין קורה לי. אפילו עכשיו זה קורה לי, כי הרגע חזרתי מבית של חבר שהכיר לי ולעוד שני חברים את חברה שלו, ואני במשך כל הזמן שישבנו שם, הרגשתי נבוך והתנהגתי מוזר כל פעם שהרגשתי שהיא מסתכלת עליי, ובכלל בכל פעם שהרגשתי שיש איזושהי אינטראקציה שגם אני וגם היא נהיה מעורבים בה, בעיקר כשהוא סיפר לה עליי, במקרה הזה ממש רציתי לברוח. כל הדרך חזרה הביתה וגם עכשיו אכלתי את עצמי על זה, כי אם כבר מדברים על להרגיש, אז להתנהג ככה ליד בנות בגיל 26 מרגיש לי לא טוב. אני מרגיש שוב כמו ילד קטן מפוחד וביישן שמפחד מבנות.



מחובר
נשלח ב-18/3/2014 20:01 לינק ישיר 

הנה כמה טיפים:

קודם כל, תדע שזה די נפוץ, יותר ממה שאתה חושב. עניינים שבינו לבינה הם בהחלט אחד הדברים העיקריים שמעסיקים את כולנו :)

שלב ראשון: אהוב את עצמך, תאמין בעצמך, קבל את עצמך. זה אולי ניראה לך לא קשור, אבל זה תמיד השלב הראשון. זה בונה את האמונה הבסיסית שלך בעצמך, את הביטחון העצמי הפנימי שלך, את שלוות הנפש שלך וכו'. זה גם משפיע על איך שאתה מרגיש ומה שאתה מקרין לאחרים. זוהי תכונה חשובה לכל אחד בכל מצב - זה בונה את הכוח שלך.

שלב שני: זכור שאתה בן אדם, לא רובוט. אין לנו תמיד שליטה על איך שאנחנו מרגישים. אנחנו יכולים לעבוד על כך וללמוד לחשוב אחרת, "להשתפר" באיך שאנחנו תופסים את עצמנו במצב קיים, אבל לפעמים דברים קורים בתת מודע באופן מיידי. לכן, למד לקבל את ההרגשה הזו. אם פתאום אתה מרגיש לא בנוח, אל תכעס על עצמך. להיפך, קבל את ההרגשה, אל תנסה להתכחש לה. לאחר שאתה מקבל אותה, אתה פנוי להמשיך ממנה הלאה, ולגדול מעבר לה.
זה שלב מאוד חשוב, שכן במקום להישאר תקוע במצב של אי נוחות כל הערב כמו שאתה מתאר, אתה מקבל אותו לרגע אחד, ובכל זאת מאמן את עצמך להמשיך הלאה בשלווה, ולא להתעצבן על עצמך מה שמחמיר את זה עוד יותר.

שלב שלישי: אימון. אף אחד לא הופך לסופרמן ביום אחד, זהו תמיד מסע של כמה "כשלונות" ונסיונות בדרך לשינוי. הסיבה שרשמתי "כשלונות" היא כי למעשה, זהו ההפך הגמור מכישלון. כשאתה מנסה לעשות שינוי, ו"נכשל", זוהי למעשה הצלחה מסחררת. כי היית אמיץ, עשית כמיטב יכולתך, וגם אם אינך יודע זאת השתפרת. בפעם הבאה יהיה יותר קל! כמו שרשמתי בשלב הראשון והשני, בפעם הבאה תגיע למפגש כזה עם יותר ביטחון בעצמך, עם קבלה של תחושות החרדה שמבצבצות בהדרגה ויכולת התמודדות איתן. אחרי מספיק פעמים תבחין בעצמך בשינוי משמעותי.

חשוב גם לברר עם עצמך מדוע קיימת החרדה הזו מהמין השני. מכיוון שהייתה לך חברה במשך שנתיים, ברור שזה לא נובע מאיזשהו חוסר ניסיון או התנסות. קשר של שנתיים זה דבר מאוד משמעותי. מה קשה לך במיוחד? לשמור על קשר עיניים? לעשות פעולה כלשהי ביחד? להיות באותו חדר? לדבר ביחד? מה גורם לך להרגיש אי נוחות? לאחר מכן נסה להבין למה. האם היא תחשוב עליך משהו? האם אתה תחשוב עליה משהו? האם זה בגלל שהיא חברה של חבר שלך או שזה קורה עם "כל אחת" שיוצא לך לפגוש במקרה?

רק לאחר שתבין עם עצמך מה השורש של הבעיה, תוכל לעשות תיקון של מחשבות.

אני אתן לך דוגמה - אם הסיבה לאי נוחות היא חוסר הניסיון שלך עם בחורות (מה שלא נכון לגביך), התיקון במחשבות היה קודם כל, לא להיות כה נבוך או להתבייש בזה. אין הכוונה לספר לכל אחד על ההיסטוריה הזוגית שלך, אלא פשוט לקבל את עצמך ולהיות שלם עם זה. דווקא התרחקות והתכחשות למצב רק תרחיק אותך ממציאת בת זוג, בעוד קבלה של המצב והרצון שלך בזוגיות תקרב אותך לכך.

הנה עוד דוגמה - אם הסיבה לאי נוחיות היא שאתה נמשך למישהי באופן מיני (מיותר לציין שזה דבר טבעי ובריא שכל איש ואישה חשים), אז שוב הפתרון הברור הוא לא להתבייש בזה. להיפך, מתחושה של בושה, הפוך את זה לסבר פנים מחייך. כשאתה מחייך, אתה משדר לכל העולם גם ביטחון עצמי, גם שמחת חיים, גם עניין באחר, ועוד דברים נפלאים אחרים. כך שבכל מקרה כמו שאמרתי, נסה לברר עם עצמך מה השורש של החרדה במקרה שלך.,

אני מקווה שזה יעזור לך, ושיהיה לך בהצלחה.


מחובר
נשלח ב-21/3/2014 15:13 לינק ישיר 

לוחם, כל הכבוד על ההשקעה, כל מילה בסלע :)

_________________

והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר, ומתאווה תאווה גדולה לידע את ה' הגדול, כמו שאמר דוד: "צמאה נפשי לאלוקים לאל חי".
וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה העומדת בדעה קלה מעוטה לפני תמים דעות. כמו שאמר דוד: "כי אראה שמיך מעשי אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו...
ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!



מחובר
נשלח ב-29/4/2014 09:07 לינק ישיר 

אתה צריך להבין, שאישה זה למעשה מה שקובע באופן המדוייק ביותר, על גבול המדעי את ערכנו בחברה, או במילים אחרות: האם אנחנו מוצלחים? אתה יכול להיות מאוד יפה ומאוד חכם וזה פסךהכל צריך להספיק, גלומר: אינך יכול לחשוב, באופן רציונלי צרוף, מדוע שזה לא יספיק ועדיין - אינך יכול להתכחש לתחושה שזה איננו מספיק, מאחר שיש דבר כזה בחברה שנקרא "סטטוס" - פעם מישהו כתב על זה ספר - שהוא עוצמתי יותר מכל דבר אחר. גלומר, אתה יכול להיות דוב פנדה, או, לחילופין, צעצוע של דוב פנדה, שבכלל לא יכול לדבר, או להביע רעיונות באיזו דרך ועדיין אם יש לך את ה"סטטוס", הדרך שלך תהיה קלה עד כדי גיחוך ללב המין הנשי ולעולם לא תוכל לחוש שמץ של הזדהות כלפי אותו אדם המצוי בחרדה מתמדת, כשהינו בשכנות לאדם ממין נקבה.


סמל אישי
מחובר
נשלח ב-19/5/2014 05:26 לינק ישיר 

לוחם12 כתב:
הנה כמה טיפים:

קודם כל, תדע שזה די נפוץ, יותר ממה שאתה חושב. עניינים שבינו לבינה הם בהחלט אחד הדברים העיקריים שמעסיקים את כולנו :)

שלב ראשון: אהוב את עצמך, תאמין בעצמך, קבל את עצמך. זה אולי ניראה לך לא קשור, אבל זה תמיד השלב הראשון. זה בונה את האמונה הבסיסית שלך בעצמך, את הביטחון העצמי הפנימי שלך, את שלוות הנפש שלך וכו'. זה גם משפיע על איך שאתה מרגיש ומה שאתה מקרין לאחרים. זוהי תכונה חשובה לכל אחד בכל מצב - זה בונה את הכוח שלך.

שלב שני: זכור שאתה בן אדם, לא רובוט. אין לנו תמיד שליטה על איך שאנחנו מרגישים. אנחנו יכולים לעבוד על כך וללמוד לחשוב אחרת, "להשתפר" באיך שאנחנו תופסים את עצמנו במצב קיים, אבל לפעמים דברים קורים בתת מודע באופן מיידי. לכן, למד לקבל את ההרגשה הזו. אם פתאום אתה מרגיש לא בנוח, אל תכעס על עצמך. להיפך, קבל את ההרגשה, אל תנסה להתכחש לה. לאחר שאתה מקבל אותה, אתה פנוי להמשיך ממנה הלאה, ולגדול מעבר לה.
זה שלב מאוד חשוב, שכן במקום להישאר תקוע במצב של אי נוחות כל הערב כמו שאתה מתאר, אתה מקבל אותו לרגע אחד, ובכל זאת מאמן את עצמך להמשיך הלאה בשלווה, ולא להתעצבן על עצמך מה שמחמיר את זה עוד יותר.

שלב שלישי: אימון. אף אחד לא הופך לסופרמן ביום אחד, זהו תמיד מסע של כמה "כשלונות" ונסיונות בדרך לשינוי. הסיבה שרשמתי "כשלונות" היא כי למעשה, זהו ההפך הגמור מכישלון. כשאתה מנסה לעשות שינוי, ו"נכשל", זוהי למעשה הצלחה מסחררת. כי היית אמיץ, עשית כמיטב יכולתך, וגם אם אינך יודע זאת השתפרת. בפעם הבאה יהיה יותר קל! כמו שרשמתי בשלב הראשון והשני, בפעם הבאה תגיע למפגש כזה עם יותר ביטחון בעצמך, עם קבלה של תחושות החרדה שמבצבצות בהדרגה ויכולת התמודדות איתן. אחרי מספיק פעמים תבחין בעצמך בשינוי משמעותי.

חשוב גם לברר עם עצמך מדוע קיימת החרדה הזו מהמין השני. מכיוון שהייתה לך חברה במשך שנתיים, ברור שזה לא נובע מאיזשהו חוסר ניסיון או התנסות. קשר של שנתיים זה דבר מאוד משמעותי. מה קשה לך במיוחד? לשמור על קשר עיניים? לעשות פעולה כלשהי ביחד? להיות באותו חדר? לדבר ביחד? מה גורם לך להרגיש אי נוחות? לאחר מכן נסה להבין למה. האם היא תחשוב עליך משהו? האם אתה תחשוב עליה משהו? האם זה בגלל שהיא חברה של חבר שלך או שזה קורה עם "כל אחת" שיוצא לך לפגוש במקרה?

רק לאחר שתבין עם עצמך מה השורש של הבעיה, תוכל לעשות תיקון של מחשבות.

אני אתן לך דוגמה - אם הסיבה לאי נוחות היא חוסר הניסיון שלך עם בחורות (מה שלא נכון לגביך), התיקון במחשבות היה קודם כל, לא להיות כה נבוך או להתבייש בזה. אין הכוונה לספר לכל אחד על ההיסטוריה הזוגית שלך, אלא פשוט לקבל את עצמך ולהיות שלם עם זה. דווקא התרחקות והתכחשות למצב רק תרחיק אותך ממציאת בת זוג, בעוד קבלה של המצב והרצון שלך בזוגיות תקרב אותך לכך.

הנה עוד דוגמה - אם הסיבה לאי נוחיות היא שאתה נמשך למישהי באופן מיני (מיותר לציין שזה דבר טבעי ובריא שכל איש ואישה חשים), אז שוב הפתרון הברור הוא לא להתבייש בזה. להיפך, מתחושה של בושה, הפוך את זה לסבר פנים מחייך. כשאתה מחייך, אתה משדר לכל העולם גם ביטחון עצמי, גם שמחת חיים, גם עניין באחר, ועוד דברים נפלאים אחרים. כך שבכל מקרה כמו שאמרתי, נסה לברר עם עצמך מה השורש של החרדה במקרה שלך.,

אני מקווה שזה יעזור לך, ושיהיה לך בהצלחה.


סליחה על התגובה המאוד מאוחרת אחי, אבל מאוד עזרת לי, תודה רבה!


מחובר
   
בית > פורומים > רפואה ובריאות > פורום חרדה חברתית > חרדה מהמין השני
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר