לומד, לפחות כרגע.

שנה שנייה בלימודים עכשיו, רק שאני משלב את זה עם עבודה הפעם. אין לי מושג איך יהיה לי זמן לעשות משהו יחד עם כל שאר הדברים שיש לי, אבל בנתיים אני אופטימי. להיות עסוק זה טוב..

תוקן על ידי לוחם12 ב- 18/10/2009 2:00:52

אני עובדת בגן עם ילדים חולי תסמונת דאון כבר חודש ו..-כך שיש לי תעסוקה.(רבה)

קצת אחרי החופש הגדול כנסנתי לדיכאון מרוב השהייה שלי בבית והשתגעתי עד שקבעתי לעצמי יום מסוים שאני לא חוזרת לבית עד שאני לא מוצאת לי עבודה..וזה השתלם בסופו של דבר.

עובד חצי יום , חוזר הבית אוכל ואז יושן שעתיים שלוש , קם למחשב-טלוויזיה ושאר עיסוקים,ואו שיוצא עם חברים בדרך כלל לקניון/נרגילה בגינה/למקום לאכול(יש מקום קבוע) ,או שפשוט לא יוצא ובמחשב עד שבא לי לישון(בדרך כלל 2 בלילה ככה)

זה פחות או יותר השגרה הקבועה שלי:)

וואו נתנאלה לא ידעתי שרק סיימת תיכון.
את נשמעת הרבה יותר בוגרת....:)
אני עובדת כרגע בקלדנות,בשעות הפנאי אני מנגנת קוראת אינטרנט חברים ובלה בלה בלה.

חח רק התחלתי ללמוד ממדריכים באינטרנט, דיי נחמד, זה כמו תרפיה זה מרגיע אהה אני נשמע כזה גיי.. טוב נו מותר לי

חחחח מוטי...

לב-זה כמו רכבת הרים..פעם אתה למעלה פעם אתה למטה....יש ימים טובים יותר ויש ימים טובים פחות..אבל למדתי המון על ילדים ובפרט ילדים מיוחדים.ואני יודעת שיש לי עוד מלא מה ללמוד..אבל אני אוהבת את זה.וזה לפחות מספק לי תעסוקה.

בימים שישבתי בבית כל היום הייתי חרדה..ורוב מחשבותיי היו נתונות לעניין הזה.אבל מאז שאני עובדת אני חרדה פחות.אין לי כל כך בעיה לעלות על תחבורה ציבורית כמו בעבר..התגברתי על הרבה דברים אפילו מבלי לשים לב..
בגלל זה שאלתי מה כל השאר עושים בימים אלו...ודופ אמר משהו חכם: